1. נראה לי שהבטן שרואים עכשיו היא נפיחות הורמונלית, שאח"כ תרד. אבל כן, תתכונני לזה שבחודש רביעי כבר לא יהיה אפשר לטעות שאת בהיריון... אני הקפדתי בהיריון התאומים לא לומר באיזה שבוע אני, כדי שלא "יחשדו" - למרות שכן היו כאלה שאמרו לי - "יש לך תאומים, נכון?"... (והיו כאלה שחשדו, אבל היו מספיק בעלות טקט לא לומר לי את זה עד אחרי הלידה, ב"ה). להורים כן סיפרנו, אבל לא לאף אחד אחר. יש לי חברה, לעומת זאת, שסיפרה לכל מי שיוכל לעזור לה (כולל לי, שהייתי כבר עם פז"מ של תאומים) על התאומים שבבטנה.

2. אנחנו היינו בהתחלה אצל הוריי (עם עוד שני ילדים מעליהם). תבדקו אם אתם יכולים להשיג עזרה כזאת, כדי שתוכלי להיות פנויה נטו לטיפול בהם. ואולי אפילו עזרה בטיפול בהם עצמם.

3. נדמה לי שהעגלה שלנו הייתה של בייבי סייף. סך הכול עגלה נוחה וקלה. יש לה קיפול מגניב - אחרי הקיפול הרגיל היא מתקפלת גם לחצי, וכך זה חוסך מקום. היא די צרה, אבל לא הכי צרה שיש. (בבית הקודם שגרנו בו היא לא עברה בדלת, והיינו מכניסים אותה על הצד - וכך היא נהרסה אחרי כשנתיים...)

4. אני התייעצתי בעיקר פה, אבל אני יודעת שבאמת יש פורום בתפוז (תפוז חסום לי, אז אין לי גישה לשם). ואם תגגלי "תאומים" - תגיעי להרבה תוצאות...

ומבינה אותך על הרצון להיות עם ידע... את רוב ההיריון הזה ביליתי באמת בשיטוטים וירטואליים אחר מידע...

אין לי תאומים (עדיין) אבל יש לי סיכוי לתאומים.

בעלי תאום ויש לו דודים תאומים וכ'ו וכו'.

אני הרבה פעמים חושבת ע"ז שאם אני אהיה בהיריון לתאומים וכו' מה אעשה.

אני לא ארצה לספר שיש לי תאומים. שיהיה הפתעה לכולם ושיחשבו מה שיחשבו.

בהיריון הראשון של הגדול שלי- חשבו שיש לי תאומים והיה רק אחד. שיחשבו.

אני אפילו מתלבטת אם אגיד להורים שיש תאומים או לא. אבל ני'רלי שבעלי כן ירצה לספר להורים!
 

אני חושבת שבייבי ג'וגר היא עגלה נוחה וקלה יחסית לתאומים.

לכל אחד גגון נפרד וגדול. שכיבה מלאה. קיפול קל ושטוח. לא כבדה. קלה להסתובב איתה...

וזהו.

בהצלחה רבה רבה והרבה ס"ד

גידול קל ובנחת!

אמן 

גנטיקה של תאומים היא רק דרך האם.

כלומר- מהאם.

יש קבוצה בפייסבוק של הריונות תאומים ושלישיות וגם של הורים לתאומים ושלישיות

אני לא חברה בהן אז לא יודעת מה מומלץ.

מה שכן- זה קבוצות סגורות, לא סודיות. 

אז מי שלא בפנים לא יודע מה את כותבת אבל כן עלול לראות שהצטרפת לקבוצה ושאת חברה בה.

תחפשי "תאומים" ותראי כמה קבוצות יש.

אולי נשים פה מכירות קבוצות סודיות ותוכלה להוסיף אותך

אחרי לידת תאומים מקבלים מהמדינה מענק לידה של בערך 8000 ש"ח, פעם המדינה היתה מממנת עוזרת לחודשיים הראשונים, היום פשוט מקבלים את זה במענק,

אז ההמלצה שלי- להקדיש חלק ניכר מהכסף לעזרה בתשלום, עוזרת לניקיון (את אמורה ללדת לקראת פסח בעצם?), נערות שישחקו עם הילדים אחרי צהריים ויקלו עליך. 

ובכלל להסכים לכל עזרה,

אני אומרת לזוג שאני מכירה ללידת תאומים-

מה זה בשבילך כשאת בשגרה ללכת לשכנה ולשטוף לה אפילו חצי שעה כיור עמוס כלים? 

לא הרבה. רובנו נעשה את זה בכיף פעם ב... אם רק נדע שזה יעזור למישהי,

וכשאת אחרי לידת תאומים מישהו ששוטף לך כלים זה וואחד עזרה, אם יש לך כבר ילדים את יכולה לתאר לעצמך. 

אז שכנה אומרת לך- "תגידי איך אפשר לעזור" במקום להגיד "תודה אני אחשוב על זה" תגידי- "האמת, אם רק מישהו ישטוף לי את הכלים יום אחד אני אהיה אסירת תודה". אז במקום שהיא תבזבז חצי שעה על להכין לך עוגה כי לא נעים לה שלא עזרה בכלום ולך יהיו ערימות של עוגות בפריזר תרוויחי עוד כמה כלים.

אגב כלים, כלים חד פעמיים זה אחלה עדיף שיעשו לך כביסה בעצם  

בקיצר הבנת- לחשוב על מטלות קטנות עד חצי שעה של עבודה ומי שמציע עזרה לבקש ממנו את זה. כביסות של בגדי ילדים יש כל הזמן וזה פחות מביך לבקש, אז יאללה. 

אבל באמת תשתמשו בכסף לזה. זה משמעותי בטירוף. 

1. להורים של שנינו סיפרנו ישר שיש תאומים. ולחלק מהאחים מחודש שלישי או רביעי. חוץ מאלו לא סיפרנו לאף אחד שיש תאומים. הבטן באמת הייתה ענקית והיו אנשים ששאלו אם זה תאומים (בשבועות יותר מתקדמים). לחלק אמרנו שגם בהריון הקודם הייתה לי בטן גדולה (מה שבאמת היה נכון). לחלק כאילו בצחוק אמרנו שיש לנו שלישיה.. גם אם חשדו או משהו לא כל-כך התייחסתי לזה.

2. (לא יודעת מה הגילאים של הילדים שלך)- זה גם אותי ממש הלחיץ. מעליהם עוד ילדה אחת בבית. בחודש הראשון היינו אצל ההורים שלי. אחר-כך חזרנו הביתה והיה הרבה יותר נוח בבית. השעות של ההשכבות היו הבלאגן. ותמיד היינו בעלי ואני. ואם הוא לא היה אז אמא שלי או מישהו כי באמת זה היה בלאגן. (אנחנו עשינו טקס שינה שכלל: אמבטיה, חושך, בקבוק, שירי קריאת שמע.. כבר איך שחזרנו מהבית חולים ואני מרגישה שזה ממש עזר לנו ללילות כבר מחודש אחרי..) נראה לי חוץ מלדאוג לעזרה מבחוץ (אם את מעוניינת) אז אין יותר מידי מה להתארגן על זה- כי אי אפשר לדעת.

אגב, התאומות שלי היו כל אחת הרבה יותר רגועה מאיך שהייתה הגדולה בחודשים הראשונים. ובהמשך אחרי כמה חודשים אני זוכרת שאמרתי שנראה לי הרבה יותר קל עם תאומים כי הם ממש מעסיקים אחד את השני. 

וגם- אני בטוחה שה' איתנו כי היום כשאני חושבת על איך הסתדרנו זה בטוח כי הוא איתנו.

וגם- אני זוכרת שכששאלו אותי אחרי חודש וחצי על התאומות אז אמרתי, שמראש זה היה נראה לי הרבה הרבה יותר מלחיץ ממה שזה.

3. לנו יש בייבי ג'וגר סיטי מיני של תאומים. קנינו ביד 2. ממש ממליצה.

אני גם אוהבת לחשוב קדימה, וקנינו דברים שהיו חסרים עוד לפני הלידה : סדינים, בקבוקים, סלקל וכו'(וסגרנו אותם בארון סגור)

4. אני פחות אהבתי להסתכל בפורומים גם לפני הלידה וגם אחרי כי זה גם סתם יכול להלחיץ.

אני דיברתי עוד בהריון, עם 2 נשים שגם להם יש תאומים וזה עשה לי טוב.

בע"ה שההריון יעבור בשלום ובקלות, ולידה בזמן. בהצלחה. 

אז דבר ראשון תשגעי שתאומים זה כיף אדיר! וככל שעובר הזמן זה נהיה יותר ויתר כיף!

1. גודל הבטן משתנה מאישה לאישה. לא על כולן רואים שזה תאומים. (ובנינו- יש כאלו שסתם יש להם בטן גדולה)

אישית, לכל מי שסיפרתי על ההריון מיוזמתי, סיפרתי גם על המין וגם על התאומים.

כל מי ששאל אח''כ- פשוט עניתי מבלי לפרט.. את בהריון? כן. מה המין של התינוק? בן (בלי לפרט שיש לי שניים) יש לך תאומים? כן.

אבל זו סתם אני שלא רואה עניין בלהסתיר, כי במילא בסוף ידעו..

בעניי, מי שלא רוצה לספר- לא חייבת. תמצאי לך משפטים מתחמקים על כל שאלה.. למשל: את בהריון? תשובה: א-ת בהריון? או- אווצ' השמנתי כ''כ?.

מין העובר? תשובה: אנחנו לא מגלים או- מתחיל ב-ב'

תאומים? תשובה: אווצ' אני כ''כ שמנה? או- אני רק בשישיות..

2. בעניי, הכל בראש. אני הרגשץי שהקושי שלי עם התאומים נובע מזה שנכנס מישהו חדש הבייתה ולא כי הם שניים. אם שניהם בוכים בלילה- מה ההבדל? בכל מקרה הייתי קמה. אם צריך להאכיל (אגב, ממליצה על הנקה בו זמנית, חוסך זמן בטירוף!) אז בכל מקרה הייתי מניקה.. וכן הלאה..

אם תחשבי על הקושי, ומה יהיה.. והם שניים.. באמת יהיה קשה. כשמתמקדים בזה שהקושי הוא בעצם בראש- הכל נהיה יותר קל.

ולפרטים הטכניים: ***עזרה בתשלום!! מישהו שישגיח על התאומים בזמן שאת ישנה ויוכל, לצורך העניין להאכיל אותם מבקבוק שאוב או מתחליף מזון או סתם להרגיע אותם אם הם לא רעבים- ואת תוכלי לישון.

***אל תתעסקי במטלות הבית בזמן העירות!! חבל על הכוח שלך! עזרה ממישהו, בתשלום אם צריך.

*** לישון בכל הזדמנות שיש! את תצטרכי את זה!

*** לא להיות לחוצה על הנקה. הנקה לילד יחיד היא קשה גם ככה. הנקה לשתיים היה קשה עוד יותר (בייחוד כשמניקים לחוד) תפרגני לעצמך תמ''ל כשקשה לך.. אל תילחצי אם את מרגישה שאין לך כוח להניק.

(וכמו שאמא שלי אמרה לי בזמנו- את אכלת כמעט כל הזמן ר-ק מטרנה וברוך ה' את בסדר..) אני שילבתי להם מטרנה ממש מההתחלה וברוך ה' הם במצב מעולה, נסיכים, מתוקים, חכמים ונבונים (אוהבי ה' ויראי אלוקים)..

*** תבקשי מיועצת ההנקה בבית החולים- כבר מההתחלה שתראה לך איך מניקים ביחד, גם אם תחליטי שאת לא משתמשת בזה- שיהיה לך את הידע.

*** במקרה שאת מחליטה להניק את שניהם- כרית הנקה!!!! הכי נוח שיש.

*** בהתחלה- לא צריך 2 עריסות.. אפשר להסתפק באחת כשהם שוכבים לרוחב (יש כאלו שטוענים שזה גם טוב להם כי ככה הם התרגלו בבטן)

*** תכיני מלאי של גופיות ובגדים להחלפה!! תתכונני להפצצות חיתולים*2 והרבה כביסות.. (אין מה לעשות...)

זה מה שעלה לי עד כה. אם תרצי- אין לי בעיה שאחת המנהלות תקשר בנינו בשביל עוד שאלות.

3.עגלה. טוב, זה ממש תלוי במה חשוב לכם בעגלה.

לנו היה מאוד חשוב שהיא תהיה צרה (לידיעתך, עגלת תאומים סטנדרטית לא נכנסת בדלת רגילה), ושתהיה נוחה לתמרון.

יש לנו עגלה של מאונטן באגי. ממליצים מאוד מאוד!!!! יש לה שתי סוגי גלגלים- גלגלי גומי וגלגלי פלסטיק. ממליצה בחום על הגומי!!! זה כמו גלגלים של אופנים לכן הם גם בולמי זעזועים ונוחים בטירוף לתפעול (יכולה להסיע ביד אחת בלי קושי, עולים על גבי אבנים ומהמורות בדרך מבלי להיתקע). החיסרון שלהם הוא כמובן זה שהם יכולים להתפנצ'ר (ולכן ממליצה להחזיק בבית כמה גלגלים ופנימיות במידה שלהם- להחלפה) אבל בעניי הייתרונות עולים על החסרונות (נסינו לעבור לטיולון עם גלגלי םלסטיק והיה סיוט..).

בנוסף, היא אחת העגלות הכי צרות בשוק. עוברת בכל דלת בלי שום קושי. (מאוד מאוד מאוד חשוב בעניי).

אגב, בעניין האמבטיות- לדעתי אתם צודקים שאתם לא רוצים- זה כבד מאוד מאוד מאוד.

4. גם אני שמעתי על הפייסבוק של התאומים והשלישיות.. אישית, אין לי פייסבוק, אבל אם תרצי- כולה לברר איך נכנסים לשם.

יאאלה, חפרתי

בהצלחה לך! ומזל טוב!!

(בקרוב אצלי, הלוואי שעוד פעם תאומים!)

חיסרון נוסף של המאונטן באגי שהיא קצת כבדה. אבל שוב- זה תלוי מה את מחפשת.

דבר נוסף- אפשר להשיג עגלות ביד שתיים- במצב כמעט חדש לגמרי בפחות מחצי מחיר!! שווה לך להיכנס ולבדוק שם (עגלת תאומים זה דבר יקר..)

אנחנו קנינו עגלה שהשתמשו בה חודש. היא הייתה נראית כמו חדשה ולא הרגישו בכלל שהשתמשו בה

לא תמיד יש מקום בעריסה אחת ל-2. במיטת תינוק אולי כן.

וגם נראה לי קצת מסוכן לשים באותה מיטה.

שמעתי מקרובה על תאומים שישנו באותה מיטה לא יודעת באיזה גיל (לא נראה לי ממש בהתחלה) בדיוק ואחד עלה על השני  ואחד התאומים נפטר..

וגם בלי קשר, עוד משהו שעשינו בחודשים הראשונים- כשבלילה אחת התאומות קמה אז הערנו ונתנו אוכל גם לשניה ואז זה נתן יותר רצף לשינה.

שבוע 38 (ששוה ערך לשבוע 40 בלידה רגילה)

והייתי סוחבת עוד אם הרופאים לא היו כאלו לחוצים..

וגם עוד משהו שהמליצו לי לפני הלידה ואני ממש שמחה על כך-

מההתחלה- לא לנסות להפריד בשינה בין התאומים בחדרים נפרדים. כי כשהם מההתחלה יחד הם רגילים כבר לרעש אחד של השני. ואם אחד בוכה אז השני לא מיד מתעורר. (אגב, השאלנו מיד שרה 2 עריסות).

וגם לא ישר להוציא מהחדר לחדר אחר כשתינוק אחד (שלא יעיר את השני). במיוחד בלילה.

בגיל כמה חודשים אחת התאומות שלי הייתה ישנה רצוף יותר מהשניה בלילה. וכשהשנייה קמה זה לא העיר אותה למרות שכל ההחלפת טיטול ובקבוק היו באותו חדר.

נראה לי כשמנסים יותר מידי שלא יעירו אחד את השני ומוציאים כל פעם מחדר או להשכיב בחדר אחר- בסוף לא יודעים איך לצאת מזה..

שלי, עד היום, לא מעירים בבכי אחד את השני ברוב מוחלט של המקרים...

הם לא ממש יכולים לזוז.. ;-|

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.

וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.

האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.

בעז"ה לילד הבא.

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)

אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?

ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.