
יאו.צהובה

אוכירא ורך לבב
הייתי ככה שנים, עד לפני חודש, שהתחלתי בעצמי עם הבריאות...
אבל באמת מבין אותך,
זה בהחלט ממש לא כיף...
ועוד הפכו אותי ללא נורמלי כי אני זה שהורס ת'גוף ובלה בלה בלה.
וואי מזל שהתחלת גם.צהובה
בכללי תמיד אכלנו בריא אבל מי שרצה היה גם אוכל נורמאלי,לא נורא,דווקא טעמתי את הבורגול וזה לא כזה גרוע.
אבל הקינואה והכוסמת,זה נראה אוכל של ציפורים!
קינואה זה דבר טעים...תלוי איך מכינים...הדסי שושה
הכינו פה מלא סוגים וזה לא ניראה לי מגרה בכללצהובה
אני התחלתי מסיבות אחרותירא ורך לבב
ונהייתי יותר בריא מכולם (אולי חוץ מאחד).
בכללי זה לא נורא. זה טעים אם מתרגלים
דוקא אני סבבה עם קינואה וכוסמת, בורגול פחות נחמד לי.
אבל אולי אני ציפור
כן?!צהובה
אוכל בריא יכול להיות טעים מאוד מאוד,חלילית אלט
וגם אחרי שאוכלים תקופה בריא מרגישים את ההשפעות על הגוף וזה שווה הכול.
את צכה לראות את הפרצוף שלי עכשיו..
פרפר לבן.
חלילית אלט
היתה תקופה שאכלתי מאוד בריא
החצ׳קונים נעלמו
השיער צמח טוב יותר
היה לי כוח
ועוד בעיות נפתרו
ממ אמרת לי את זה..פרפר לבן.
באותו הקשר,
מתי את כותבת כבר? 
אני.. טוב, אני צכה לעבוד על זה כבר..
לבינתיים זה סתם מגעיל אותי..
כשהראש שלי יתרוקן מכל השאר..
חלילית אלט
פפ טובפרפר לבן.אחרונה
שלוםזית שמן ודבש
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

