"אפיק השירות המרכזי לבנות בחברה הדתית הוא השירות-הלאומי. היחס אליו מובן כמעט מאליו. אך האם לשירות-הלאומי יש באמת תרומה משמעותית לחברה הישראלית ולמדינת ישראל?..
..אחת הבעיות המרכזיות שנוצרת בעקבות השירות-הלאומי היא דחייה של כשנתיים בתחילת לימודי ההשכלה הגבוהה. אמנם יש משרתות שנה, אבל חלק מאלו מוסיפות שנת מדרשה. התוצאה בפועל היא כי רוב הבנות מתחילות כיום את הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות בערך בגיל עשרים או עשרים ואחת. כיוון שמגיל עשרים ואילך מגיע השלב שבו מתאים לחשוב על נישואין, נוצרת התנגשות משמעותית בין הנישואין והלימודים...
..לפי הערכתם של מספר מנהלים אשר בנות שירות-לאומי משרתות במוסדותיהם, תרומתה הממוצעת של בת שירות היא פחות ממחצית תרומתה של עובדת קבועה ומקצועית בשכר. העסקתה של מורה מוסמכת עולה בתחילת עבודתה (בעלות מעביד) כ- 5,000 ש"ח לחודש, וכן אחות. מדוע אם כן שהכסף המושקע בשירות-הלאומי, בעלות של כ-3,500 ש"ח לחודש, לא יופנה ישירות לבתי-הספר ולבתי-החולים כך שיוכלו להעסיק בו מספר עובדים מיומנים נוספים בשכר?..
..אמנם, השיקולים הכלכליים אינם משקפים את מכלול השיקולים. לעתים מוטב למדינה להמשיך את מסורת ההתנדבות, למרות שאין בה תועלת מעשית, כדי לחזק את הלכידות החברתית. אולם לשם כך, אפשר להציע כי כל אותן בנות המעוניינות בלימודים אקדמיים ישרתו את השירות-הלאומי שלהן לאחר תום לימודיהן. בכך יתרמו תרומה איכותית יותר למדינה ותפוקת עבודתן תעלה על עלות אחזקתן. בוגרות המכללות, למשל, יתנדבו בבתי-ספר, משפטניות יתנדבו בעזרה משפטית לחלשים ועובדות סוציאליות יסייעו בחיזוק משפחות חלשות. אפשר גם שההתנדבות תתבצע במקביל לשנות הלימודים."
אומנם כתבה ישנה.. אך מאוד חשובה ורלוונטית.
בפועל בת מסיימת שמינית בגיל18 בממוצע ויכולה לעשות שירות לאומי עד גיל 24 כאשר תואר הינו 4 שנים בממוצע.
חושבת שהמושכות בידיים של מי שמחנך לשירות ישר לאחר סיום שמינית.
מה חושבים?
. מקפיצה.
).
