אני יודעת שאני גרועה בזה
לאצריך לומר לי אתזה שוב ושוב
ובכ לל שאתה לא צריך לומר אתזה
למה היא לא?!
אני צריכה עכשיו את חברה שלי
מאני
עצוב לי
ורע לי
ואני לא אוהבת שמדגישים את מה שהייתי רוצה להיות טובה בו ואני לא
שירה תבואי אז את
אוף שאתם ביחד עכשיו
ונפגשים עוד כמה דקות
אבל באלי כל אחת ממכן בנפרד
ואתם גם ביחד שנה הבאה
אוף בואו איתי
אני רוצה חיבוק
ממכן
מפיתום גרועה? את? את בכלל לא גרועה!! |מוחה|
ואת יכולה להיות טובה בהכל, תלוי בך ;)
ואמנם אני לא הן, אבל אולי חיבוק שלי יכול גם לעזור קצת...
אז הנה
. דמייני שהחיבוק הזה עוטף אותך בעדינות ומעביר לך כוחות.
ובהצלחה אהובה.
וכן, בזה אני גרועה
וזה בכלל לא תלוי בי
הלוואי וכן
הייתי עושה כמעט הכל בשביל זה
יאלה שיגמרו כבר תסרט הזה
חבל שזה בכלל קיים
זה הופך להית משו שאני עושה כל הזמן
אוף
אני צריכה לשלוט בעצמי
ה הוא המלך
והוא מחליט מה טוב בשבילי
ומה לא
וכנראה שמה שקורה עכשיו זה בדיוק מכוון כי זה מה שצריך לקרות
וזה מה שיעשה לי את ההכי טוב
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
