לעומת זאת, עקבים ומחוייט זה באופנה.

יש בנות שאוהבות את הסגנון הזה. וזה יכול להיות מאד אופנתי.

יש אמריקאיות שגם מתלבשות כך. והן יותר דת"ל מחרדיות.. הגדרות מעצבנות.

קיצר, אני מכירה המון בנות ממגוון מגזרים, לא כל אחת אוהבת ללבוש חצאיות בשכבות ונעלי טבע.

(אני עצמי גדלתי בחרדי וסגנון הלבוש שלי ממש שונה. לובשים גם מה שאוהבים) 

אצל החרדיות קוד הלבוש הוא ספציפי, האופנה לא משתנה ואין להם יותר מדי סגנונות בחירה..

אצל הדת"ל לרוב יילכו עם בגדים פשוטים ורחבים מעט יחסית, עם טבע נעות וכ' אבל זה נטו עניין אופנתי ולא מצביע בכלל על רמה דתית.

אני כן הולכת מחוייט אבל ממש קליל ולא דומה למגזר החרדי בעוד שהחברות שלי ממש לא. כן, אני נתפסת חריגה בלבוש שלי מהן, אבל זה לא כי האמונה או הסגנון שונה.. פשוט טעם הלבוש שונה. זה הכל

חרדים יפרצו כל קו בתוך הגבולות וזה לפעמים כמעט זנותי (וזו הנורמה)

הדתלים הולכים כמו שהם באמת - מה שאומר שמי שצנועה הולכת כי היא כזו באמת ומי שלא 

מה השטויות האלה?

זה לא קשור לחרדי/דתי לאומי

זה עניין אישי ואפשר להיות חרדית/דתית לאומית ולהתלבש באותה רמת צניעות/אי צניעות,

זה קשור לרמת הדתיות של הבחורה...

אולי חרדיות בד"כ הולכות בסגנון יותר "לבוש", להגיד שזה פחות צנוע??

פשוט עניין של סגנון...

אבל זה בהחלט מעיד על החצוניות שלה (שהיא דבר מאוד פנימי לה)

איך אפשר להתעלם מזה - אני ממש לא מבין 

נ.ב. כמו שבת לא תרצה לצאת אם אחד שהולך בלי כיפה (למרות שהלכתית זה יותר מרווח) אני חושב שלחתוך על זה זה יותר מסביר

שבוע מצויין 

חולצה מכופתרת בצבע תכלת היא לא משום טעמי צניעות. זוהי תלבושת אחידה של מוסדות

(גם בי"ס פרטיים רבים בחול מחייבים תלבושת אחידה) ובמוסדות החרדיים הטעם הוא דווקא בין אדם לחבירו.

על איזה מקורות אתה מדבר??

כי זה מגניב, אופנתי וטרנדי.

נראה מאוד מעצבן ללכת על קצות האצבעות כמעט במשך יום שלם. רק כדי להיות מעט יותר גבוהה? באמת?

מעניין מי המציא/ה את העקבים (בעיקר אם זה בן או בת) ולמה למען ה'...

שטבע ושורש הרבהההההההה יותר יפה ומחמיא 

מאשר עקבים (בעעע בלעכעס פליעכס אמאא הצילווו מלצררר חשבווןן)

- וזה פשוט כי לא הצלחתי לעשות סמיילי למעלה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳