ואם אפשר קצת להיות הדובר של הקב"ה - אולי בגלל שהיית בלחץ זה לא היה מתאים לך מבחינה נפשית להיפגש, ולכן לא קיבלת הצעות. ולכן ברגע שנרגעת והיית שמחה התחלת לקבל.

ועוד הערה קטנה - אני בטוח שאת הבנת את זה נכון, אבל כדאי שיהיה מספיק ברור לכולם: ההודאה על הדברים הלא טובים היא לא סגולה לכך שייהפכו לטובים... על זה נאמר "כל מה שעושה ה' הכל לטובה", כלומר הכל מוביל אל הטוב, לא בהכרח שהכל טוב מצד עצמו. אז את זכית וראית את הטוב שיצא מכל זה, אבל לא כולם זוכים לזה. להודות על הדברים הלא טובים ולהמשיך להודות עליהם גם כשלא רואים איך הם ייהפכו לטובים זו מדרגה גבוהה מאוד, לא ברור לי איך הרב ארוש חושב שכולם מסוגלים להגיע אליה.

ושוב - את הצלחת להודות באמת על הדברים הלא טובים ללא תלות בעתיד (שהרי את לא נביאה... אא"כ את רוצה לחדש לנו משהו ), ומגיע לך על זה צל"ש מיוחד וחיזוק. אבל לא נראה שהמסר מספיק ברור ולכן אני מחדד אותו, למרות שזה רק תירוץ כדי לשתף את כולם בהגיגיי

ושוב בהצלחה!

יש הרבה מגדולי ישראל ואני חושב שהם יותר עיקרים בחכמה ובמנין שמסבירים שהכל טוב ממש.
לא כמו שהסברת- אלא שלא הכל גלוי לנו. לפעמים יש טוב מר, אבל הוא עדיין טוב. לכן מברכים על

שנה שתהא טובה ומתוקה.

הרמב"ם שאני לא בטוח שתוכל להגיד בהינף מקלדת על אחרים שהם גדולים ממנו בחכמה לא חושב כמוך. ויותר מזה אני חושב ההפך שרוב הראשונים לא חושבים שהכל טוב ממש. 

לא הכל טוב. אפשר להגיד שלא מבינים אותו, או שלא יודעים למה הוא מוביל אבל להגיד על רע שהוא טוב זה קשה.

אי אפשר להתכחש לעובדה שיש רע בעולם. רק צריך להבין מה מקור הרע. לפעמים זה בכלל לא מהקב"ה כמו שהרמב"ם אומר לדוגמה שרוב הרעות הקורות בעולם זה בכלל באשמת האדם.

ולפעמים האדם עושה דבר רע ולכן מגיע לו עונש. גם מכך אי אפשר לברוח.

וזה על רגל אחת מגישתו של הרמב"ם לרע בעולם. 

אבל הדברים מורכבים יותר מהאמירה הפשטנית של מה אני חושב שהבנתי ברמב"ם\ראשונים אחרים.

בס"ד

לא בהכרח שהדברים עצמם טובים- אך אדם צריך להיות באמונה שכל מה שהקב"ה עושה לו זה לטובה- זה מה שטוב לאדם עצמו... (כמובן שיש גם עניין של מהות הניסיון- שלאדם יש ניסיון זה נועד להוציא כוח שחבוי באדם אל הפועל...)

כרגע - למרות שאני עוד באמצע הדרך של כל ענייני השידוכין - אני ממש מרגישה שזכיתי פה לאיזושהי הארה ולעבודה עצמית כזו.. זכיתי להתחזק פה יותר באמונה...

ב"ה זכיתי לראות שיצא מהדבר הזה משהו טוב- אך לא תמיד אני זוכה לראות את הטוב בכל דבר, אך אני משתדלת להחזיק באמונה שגם שאני לא ראיתי מה יצא טוב מאותו דבר- זה לטובה.. 

בעז"ה שנזכה כולנו להתחזק באמונה, ולמצוא את האחד/ אחת בקרוב!

היום- מברכים הטוב והמיטיב על דברים טובים ו"ברוך דיין האמת, על בשורות רעות.

לעתיד לבוא- נברך על הכל "הטוב והמיטיב".

למה?

כי תהיה לנו כזו דעת שיהיה ברור שהכל טוב.

זו דעת שמבינה שכל המציאות היא מאותו מקור.

זו דעת של פורים- שלא מבדילים בין ארור המן לברוך מרדכי- לא כי שיכורים אלא כי מבינים שאת כל המציאות ה' מחולל ולכן הכל טוב.

גם אנחנו יכולים להגיע לדעת כזו.

וכאדם אומר תודה על הקשיים שלו- זה יישום מדהים של הדעת הזו.

נכון שצריך להיות מדויקים, ולא לשבת ולהגיד תודה בתור מנטרה בלי להתכוון בכלל, רק בתור סגולה.

אבל אם מתבוננים במציאות, אז רואים שגם מה שקשה וגם מה שחסר- זה טוב. ואז אומרים תודה אמיתית.

גם בדרגה שלנו אנחנו יכולים לנסות לגעת בזה.

אם עבר עלי יום סופר קשה עם הילדות, אני יכולה בערב לבכות לה' שקשה לי, ואני יכולה להודות לו שזה הקושי שלי, ולא דברים אחרים.

כשעובר עלי משהו לא פשוט אני יכולה להתבונן בו ולראות למה הוא בעצם טוב לי.

זה לא משהו שפתאום יפול עלינו לעתיד לבוא.

זה משהו שמתחילים איתו כבר עכשיו, וככל שהוא יבשיל ויכנס לתודעה של כולם- כך העתיד לבוא יגיע מהר יותר...

ב"ה!! שיהיה בעז"ה יתברך הצלחה ענקית ובהירות הלב והדעת!!

גם אני קראתי חלק מהספר... 

עזר לי במציאת עבודה! עכשיו רק צריך זיווג... 

אשרייך נשמה!!

חיזקת אותי ממש. 

בעזרץ ה' מאמצת את הגישה...

קראתי בשו"ת ברסלב שעדיף לא לקרוא בספרים של הרב שלום ארוש שליט"א כי הם מלאים בשטויות, האם זה נכון?????? מצד שני נאמר שעדיף להרבות בהם כי אפילו מספרי הגויים זועק כבוד ה' יתברך ובספרי הגוים מוצאים הפך אמונתם כמו שאמר רבי נחמן מברסלב. מישהו יכול לעשות לי סדר בבקשה???

https://shootbreslev.wordpress.com/2014/12/16/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9c%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%91%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%a8%d7%95%d7%a9/

לא צריך תמיד להקשיב לזה. הרב שלום ארוש מקרב רחוקים ועושה עבודת קודש. רק מרפרוף על התגובות בקישור שנתת הבנתי את הרמה של האנשים שם. (רמז- לא משו..)

בקיצור- צריך לדעת לסנן.

ואגב,

לא הבנתי את הקטע של ספרות הגויים. לא קשור בכלל לעניין!!!

אני מבין זאת כהלצה מרושעת על הרב ארוש, פירוש שהם אומרים שהוא גוי ולכן מצווה לקרוא בספרים שלו כי אפשר למצוא שם הפך אמונתו, היינו את היהדות. כי יש איזה עניין שרבי נחמן אמר שבספרות של הגויים יש מסרים רוחניים ורעיונות אמיתיים שהם הפך האמונה שלהם, מעין טוב כבוש ואמת כבושה שמסתתרת עמוק בתוך היצירות והאדם יכול לחשוף ולגלות את הדברים האלה על ידי עיון וקריאה ביצירות של גויים. אני מעולם לא ניסיתי, אבל אני מאמין בכך מאד!

הרמה שם באמת לא משהו. במיוחד יש שם אחד שקוראים לו 'צופי', הוא ממש תת רמה. תודה לך על התרת הספק!!!!!!

נשמע לי קצת מוזר... כי צריך לחפש ממש לעומק כדי למצוא בספרים של הגויים את הפך אמונתו... אז למה מראש להיכנס לזה? זה יכול להשפיע לרעה על הנפש...

כך אמר בפירוש רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן תורה יז, ובשיחותיו של רבי נחמן:

מִכָּל הַדְּבָרִים צוֹעֵק כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
וַאֲפִילּוּ מִסִּפּוּרֵי הַגּוֹיִים צוֹעֵק גַּם כֵּן כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ"
שֶׁאֲפִילּוּ בְּסִפּוּרֵי הַגּוֹיִים צוֹעֵק כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
כִּי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ צוֹעֵק תָּמִיד וְקוֹרֵא וּמְרַמֵּז לְהָאָדָם שֶׁיִּקְרַב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ
וְהוּא יִתְבָּרַךְ יְקָרֵב אוֹתוֹ בְּרַחֲמִים בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה

אני לא חושב שיש בעיה עם עיון וקריאה וצפייה ושמיעה וכו' ביצירות שנוצרו על ידי גוים. בין אם אלו שירים, או סרטים, או ספרים, בכולם מלובשים מסרים ורעיונות רוחניים שאדם בעל עומק בינה יוכל להשכיל מהם דברים לעבודתו. לפעמים ההארה וההבנה הגדולה ביותר יכולה לצמוח מדברים שכאלו, רבי נחמן אמר משהו בסגנון של 'לפעמים לפני שבאים לגדולות צריך לפול לקטנות'. ההארה והמדרגה יכולים לצמוח דווקא מהמקומות האלה, הטריוויאלים, הקטנים, מאלו שלעולם לא היית מצפה מהם לכך. זה יכול לקרות מקריאה בתנ"ך, מצפייה בסרט, וכן האלה.

אליהו הנביא זרק את הדלת שלו על אלישע ודווקא אז אלישע קיבל הארה. מוזר, אבל ככה זה. אני לא קשור לברסלב ולא מבין כלום בברסלב, אבל מהמעט שאני יודע עליהם, שמעתי על עניין כזה שהצדיק יסוד עולם, רבי נחמן מברסלב, שהוא שורש כל הנשמות, מזריע את ספירת המלכות, שהיא השכינה, [וגם בזוהר מלכות פירוש מילה, דיבור] ועל ידי כך הוא משפיע על כל המציאות כולה, על האופנות הקיימות, על החדשות, על מזג האוויר, וכן הלאה. כמדומני הוא גם בעצמו אמר שמי שבקי בשיחותיו יכול למצוא את השיחות שלו ואת העצות שלו ואת דרכיו בכל דבר שבעולם. בחדשות, בספרים, בסרטים ובסדרות, בשירים, וכיוצא באלו.

זה סוד כ'פטיש יפוצץ סלע', ששיחותיו ודרכיו ועצותיו של הצדיק יסוד עולם מתפשטות ומתפזרות לכל העולם כולו. רבי נחמן גם אמר אם אני לא טועה שישנם יחסי גומלין בין ישראל לעולם, שהשפעות מהגוים מגיעים לישראל [ואין עם כך שום בעיה] ושהשפעות מישראל עוברות אליהם, רק שההשפעות שהולכות מהכיוון שלנו, הן עוברות תהליך של הקצנה, הן הרבה יותר חזקות ומשמעותיות כשהן מגיעות מצדנו.

זאת אומרת שאם כולנו נפסיק עם המחלוקות המטופשות והקיצוניות המסוכנת, אותם תהליכים יקרו בכל רחבי העולם, בצורה משמעותית ורחבת היקף. ישראל הם מעין הלב של העולם כולו. לכן הקיצוניות שיש בסקטורים מסוימים בארצנו היא לא רק בעיה שלנו, אלא בעיה כלל עולמית חמורה מאד. הלוואי וכולנו פשוט נאהב אחד את השני וכל העולם יפרח יחד איתנו ותתגלה מלכות ה' יתברך גם בדברים הקטנים והשפלים ביותר.

למעשה, לפעמים ה' יתברך בכוונה תחילה מכניס ומפיל צדיקים [או לא צדיקים] למקומות צרים ודקים ונמוכים - ולפעמים אפילו מזעזעים ממש - שאני לא אזכיר פה כדי שלא יצלבו אותי על לא עוול בכפי. למה? אני לא אתחיל להכנס פה להסברים של ניצוצות שמיצוצות וקליפות ומלכות שיש לאדם, אך בקצרה: על ידי כך שהוא מחלחל למטה ומוצא את ה' יתברך ואמיתתו יתברך גם במקומות האלו - הוא מעלה למעלה את כל הנפשות שירדו למטה למקומות הנמוכים והמטונפים ואיבדו דעת ברורה בריבון העולמים. סולו לרוכב בערבות!

בס"ד

ישבנו באיזה פארק נחמד...

פה שירשורים בנושא שלקניית שתייה וכו'.. ולכן כתבתי שעל אף שהוא לא קנה לי כלום ורק ישבנו בפארק היה לי מאוד נחמד...

ניסיתי להדגיש את הנקודה שלא חייב שהבחור יקנה משהו כדי שהדייט יחשב לטוב...=]

אתה קונה גלידה? (: 

בס"ד

הבחור חתך....

יחד עם זאת, ב"ה באמת שהכל לטובה! מאמינה בזה מאוד מאוד! ולמרות שהייתי נותנת עוד צ'אנס בכל זאת היה משהו פחות מתאים.. אז שמחה שזה היה סוג של הדדי...

ספר מדהים.

וכן כל הספרים על התודה זה פשוט מדהים.

ספרי לכולם איך זנ משפיע לך על היום שהוא יותר בשמחה. 

בכלל זה יגרה אותם לקרוא בספר..

(: 

בס"ד

קצת ארוך אבל ממש ממש שווה! מי שאוהב את הקב"ה ורוצה לשמוע את הטוב שהוא עושה בעולם שיקרא...!

היום הייתי אצל חברה שלי שגרה בדרום והייתי צריכה לחזור הביתה (לשומרון...)- וכמובן שאני נוסעת וחוזרת בתחבורה ציבורית...

כשחזרתי ממנה עליתי על קו אוטובוס מהעיר בה היא גרה לכיוון מחלף מרכזי- שם אני צריכה לחצות את כל המחלף- שזה כמה רמזורים- אז זה בערך 6 דק הליכה מאיפה שיורדים לתחנה אליה אני צריכה להגיע- ואח"כ משם אני צריכה לקחת עוד אטובוס לעיר אחרת במרכז ומשם- זהוו- רק טרמפים...

בקיצור- כשעליתי על האוטובוס מאיפה שהיא גרה בדקתי את האוטובוס השני שאני אמורה לעלות עליו ולפי החישוב שלי של זמן הנסיעה אמרתי שאני מן הסתם אספיק אותו... אמממהה- היו קצת פקקים בדרך והנסיעה התעכבה קצת יותר ממה שציפיתי... כבר התחלתי להיכנס ללחץ שאני לא אספיק את האוטובוס ואז אני אצטרך לחכות יותר זמן בחום (וגם מאוד מהרתי הביתה כי נסענו לאירוע משפחתי שהתקיים בבאר שבע והייתי צריכה להתארגן...)

לעניינו- כשתפסתי את עצמי שאני בלחץ (ואני משתדלת להתהלך בתודה לה' ובאמונה שהכל לטובה) אמרתי לעצמי- די תרגעי! הכל מה' יתברך ולטובה! אם תפספסי את האוטובוס זה כי את צריכה לפספס אותו- ככה ה' רוצה ממך... ואז אמרתי תודה לך בורא עולם!=] ופתאום ההרגשה של הנחת מציפה את הגוף- לא יודעת להסביר את זה...

לאחר כמה דקות האוטובוס הגיע לתחנה שהייתי צריכה לרדת בה. ירדתי והלכתי (לא מהר מידי ולא לאט מידי) לתחנה שהייתי אמורה לעלות בה על האוטובוס הבא..

ועכשיו תראו איך ה' יתברך פשוט מלך גדול!!!!!! אין פשוט פשוט השגחה פרטית שהייתה לי היום!!

איך שהגעתי לתחנה והתיישבתי על הספסל הרמזור של כלי התחבורה בנתיב נסיעה שלנו התחלף לירוק והאוטובוס שלי (כן כן לא פספסתי אותו ב"ה!!) הגיע לתחנה!

אני עולה לאוטובוס ומזהה שהנהג הוא מישהו שגר ביישוב שלי.. ברכתי אותו לשלום והוא אומר לי שזו המשמרת האחרונה שלו ואם אני רוצה אני מוזמנת בשמחה לנסוע איתו ליישוב...

עליתי לאוטובוס וירדתי עם הנהג בתחנה האחרונה ושם עברנו לאוטו שלו- כל הזמן הזה במזגן ולא בחום!!

בדרך דברנו על העומסים באוטובוסים ועל כך שיש נוסעים שנוסעים בעמידה- ואותו אדם מספר לי כי יש חוק שאסור לקחת יותר מעשרה נוסעים בעמידה- וכבר קרה לו שתפסו אותו שוטרים על זה אז הוא משתדל לאכוף את החוק הזה- וכשהוא הגיע לתחנה הוא היה עם 7 נוסעים בעמידה, משמע הוא יכול לעלות רק 3... אני הייתי אמורה להיות השלישית שעולה אך מישהו עקף אותי בכניסה ועלה לפני- אך בגלל שהנהג זיהה שאני מהיישוב הוא לקח אותי בכל זאת....!!

והוא לקח אותי עד הבית..!

ה' הוא המלך באמת!!

כל הכבוד.. 

את ממש עושה לי חשק לקרוא את הספר

איזה גישה מדהימה!!

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.