האם יש להקל בדיני הרחקות לאחר ניתוח קיסריישמח משה

 

הרי הדם הוא אינו דם הוסת 

וכמו כן איך האישה תוכל לזוז ללא סיוע של הבעל ?

שאלה לרבאנונימי (2)
^^^^^aima


לא נראה לי שיש הבדל. וזה עדיין דם מהרחם כמו כל לידה.אנונימי (3)


מבחינה הלכתית יש הבדל. אין דין יולדת.אנונימי (4)

ויש לזה כל מיני השלכות, עד כמה שאני מבינה, בעיקר יותר קשה להקל לקיסרית בהלכות טהרה כיוון שהיא לא נחשבת יולדת.

אבל דין נידה, כנראה יש כאן.

 

סתם בשביל להבהיר את ההבדל. עד כמה שידיעתי מגעת.

זזים מצויין בלי עזרה של אף אחד+mp8
נכון שזה כואב- אבל בזה במילא אי אפשר לעזור לך...


מבחינה נפשית יש את הצורך, פיזית אפשר להסתדר.
יש כאלה שלא מסתדרותאנונימי (6)
יש קצת ציניות בדברייך וזה לא כל כך נעים לשמוע...
יש נשים שסובלות מאוד אחרי הניתוח ומאוד קשה להן להסתדר לבד עם התינוק. כמובן שתלוי כמה זמן אחרי, אבל אני מכירה כמה נשים שגם חודשיים אחרי היה להן מאוד קשה, וזה בנוסף לצורך הנפשי והתסכול שהן חשו.

לא באתי להצדיק את הפותחת, אלא רק להעיר לך שבהרבה מהודעותייך יש ציניות שפוגעת באחרות.
אין בעיה שהבעל יעזור עם התינוק.איך זה מתקשר להקל בהרחקות?אין כמו אמא

הוא יכול לקחת ולקלח את הילד, הוא יכול להחליף לו טיטול, הוא יכול לתת לו בקבוק

הוא יכול גם באופן עקרוני, לנקות את הבית, לכבס, לבשל, להביא לאשתו ארוחה או קפה למיטה.

למה הוא צריך לתת לה יד? למה הוא צריך להגיש לה? אפשר לשים את הארוחה במגש על השידה ליד המיטה

 

 

אין כמו אמא- התגובה שלך מעליבה ופוגעתאנונימי (7)

 

אישה פה מספרת על קושי. שלא נדבר על זה שהיא אחרי לידה וממילא זו תקופה קשה ומתאגרת פיזית ונפשית.

למה להגיב בצורה כזו?

ילדת קיסרי פעם? מאחלת לך שלא. ההחלמה קשה מאוד.

וכן, זה מקל אם היה אפשר לגעת בבעל כי מאוד קשה לקום מהמיטה או מהכסא מבלי להחזיק במישהו. 

תחשבי כמה פעמים ביום היולדת קמה ועוברת ממצב של ישיבה או שכיבה למצב של עמידה.

כל פעם כזאת כואבת מאוד מאוד!!!! אם הבעל היה יכול לאחוז באישה ולתת לה תמיכה פיזית בכל מצב כזה, אין מה להשוות בכלל את הכאבים והקושי. וגם אם יש מישהו אחר לידה שיכול לתמוך, בלילה זה רק הבעל ולכן זה היה מאוד נוח אם היו הקלות.

ולפותחת, לצערי לא ידוע על הקלות. מקווה שילך בקלות ובמהירות תהליך הטהרה. 

 

ולכן שואלים רב. זו שאלה הלכתית שתלויה מאוד בפרטי הסיטואציהaima


אני יודעת מקרוב מה זה ניתוח.אין כמו אמא

זה לא היה קיסרי  וגם בעלי היה במצב שהיה צריך עזרה פיזית בגלל משהוא רפואי

ואני אגיד את האמת. לא אהבתי את כל הניסוח הלקקני הזה, שאוי ואבוי היא לא יכולה בלי בעלה.

באופן עקרוני אסור לגעת או לעזור.

אבל בואי אני אגיד לך עלינו שהיה מקרי חרום. שלא הייתה בררה, וכן אני עזרתי לבעלי לקום והוא עזר לי, אני לא אומרת שזה בסדר.

אבל זה לא היה משהוא שהיה במודע או מתוכנן או דיברנו עליו והחלטנו שצריך לעזור.

זה כמו שאם אנחנו אסורים ואני אחליק במדרגות, ברור שבעלי יתפוס אותי ולא יחשוב שאנחנו אסורים.

.

יש הבדל גדול ,אם פתאום האישה מרגישה סחרחורת והבעל מחזיק אותך או שמלכתחילה מתירים לגעת

 

לא ראיתי ניסוח לקקני בהודעת הפותחתאנונימי (6)
להפך, היא שאלה בצורה עניינית לחלוטין, אז גם אם את לא מסכימה איתה, לא צריך לזרוק מילים דרמטיות לאויר...

בלי לזלזל, רואים שאת לא מדברת מניסיון אישי. ניתוח קיסרי הוא ניתוח בעל השפעה גדולה מאוד. שוב, אני לא מזלזלת בניתוח שבעלך עבר, אבל בקיסרי מבצעים חתך מאוד גדול, ולא רק בשכבת העור אלא עוד הרבה בפנים, אז אני מניחה שכאבים כאלה אי אפשר להשוות לכל ניתוח.
כתבתי שאני עברתי ניתוח-ואני יודעת מה זה כאבאין כמו אמא
עבר עריכה על ידי אין כמו אמא בתאריך ט"ו בתמוז תשע"ו 13:07

שוב, לא ניתוח קיסרי.

וחוץ מיזה שגם אחרי לידה אני מרגישה זוועה.  בלי קשר לניתוח.

אם זה הבעיה רק לקום מהמיטה אפשר לפתור את זה. להשען על ידית או מקל

פה זה תחושה כמו שכתבתי למעלה. משהיא שרוצה אהבה מבעלה, אין לי בעיה עם זה שקשה לה נפשית .

אבל לא לתלות את זה רק בהושטת יד בלקום.

היא לא ביקשה עזרה בעצות איך להתמודד ,היא ביקשה להגיד שאת הסבל שלה כבר עברה בניתוח ,אז שיקלו לה בהלכה. והיא לא מחליטה מה כמות הסבל שאדם אמור לעבור אלא הקב"ה

את שמה לב שאת משתלחת בכולן מאנונימי??+mp8
כולן פוגעות וציניות ומעליבות- ולך מותר לומר הכל??

עברתי גם לידות, גם ניתוחים קיסריים, וגם אני יודעת מה הוא קושי.
אין לי מושג מה היה ציני בהודעה שלי הקודמת.
הכאב הוא חזק- אבל רק משככי כאבים יכולים לטפל בו, לא מגע של הבעל.
ברור שמבחינה נפשית זקוקים למגע הזה- אבל פיזית לא.
יש כאן 2 אנונימיות שונותאנונימי (6)
ואני אחת מהן.
שתינו חושבות כך אז כנראה שזו לא דעת יחיד.
אף אחת מאיתנו לא השתלחה בך. אני הצבעתי על העובדה שאת מתנסחת מעט בצורה צינית שיכולה לפגוע ולא מעבר לכך. זה נקרא להשתלח?? בתור מישהי שעברה קיסרי בלידה הראשונה אני קצת נפגעתי מהזלזול שבדברייך, וזה מה שציינתי, זה הכל.
איפה ראית זלזול??+mp8
שכתבתי שאפשר לזוז לבד??
שכתבתי שהצורך הוא יותר נפשי מאשר פיזי??
בתור מי שעברה יותר מניתוח אחד- ככה אני חושבת, ומותר לי לומר את זה.
זה לא זלזול. זה דיבור מהניסיון שלי.
עזרה עם התינוק זה משהו אחר לגמרי.
מצטערת אם זה לא תואם לחוויה שלך. והאנונימית השניה נפגעה בכלל ממישהי אחרת. אני לא קשורה כאן לכל התגובות.
Mp8+ אני איתךאנונימי (10)
לא רואה ציניות בהודעה הזו או בהודעות אחרות שלך
את דואגת לענות ולחלוק איתנו את נסיונך הרחב
ואת עושה את זה קצר ותמציתי...וזה הכל
אישית אני נהנית מכל הידע שלך
(ומי שבוחרת להפגע...זו בחירה שלה )
^^^ אולי בגלל שזה נוגע להן בנקודה רגישהאנונימי (11)

הן פירשו את זה כציניות

ובדיוק בגלל זה ניסיתי להציג עמדה אחרת...+אנונימי (10)אחרונה
לי אין נקודה רגישה בנושא
ולכן ראיתי בזה רק אמירה פשוטה בלי ציניות
לא שmp צריכה את החיזוק שלי אבל לא הרגשתי בנוח עם העליהום עליה ועל ההודעות שלה כשבסה"כ היא משתפת אותנו מניסיונה הרחב
לכן אמרתי שאני לא בהכרח מסכימה עם הפותחתאנונימי (6)
כל מה שהתכוונתי זה להעיר על הציניות שמופיעה גם בהרבה הודעות אחרות של mp8+

מעבר לכל הדוגמאות הטכניות לחלוטין לא ציינת אפילו לא אחת שתקל על היולדת עם הכאבים שלה בעצמה. לא דיברנו איך להקל עליה על ידי טיפול בתינוק, אלא על נשים בכללי שסובלות עוד הרבה אחרי הניתוח. ושוב, אני לא מצדיקה את הפותחת.
אחרי לידה (לא מנסיון של קיסרי)אנונימי (9)
לפעמיים קשה מאוד לשבת או לשנות תנוחה אז להתיישב לתנוחה מתאימה להנקה עם תינוק ביד זה בכלל לא אפשרי אז הבעל צריך להעביר את התינוק ליולדת (לא תמיד יש מקום בטיחותי לשים את התינוק צמוד ליולדת במיוחד כשמיטות נפרדות) יכול להיות שבאמת צריך לעשות יותר השתדלות ולמצוא פתרונות אבל אני בהחלט מבינה למה אחרי הלידה הרבה יותר קשה לשמור על הרחקות מסויימות.
^^^אנונימי (8)
לא.אנונימי (5)
לצורך נידה מתחשבים במקור של הדם..
כיוון שזה מהרחם- עדיין יש דינה נידה.


ובהחלט אפשר לזוז.. אומנם כואב אבל אפשרי...
האיסור הוא אותו איסורmp3
לגבי הצורך לעזרה מהבעל-נכון,זה נורא קשה ובפרט הימים הראשונים לאחר הניתוח אבל אפשר להיות יצירתיות ולמצוא פתרונות. אני לדוגמא בימים הראשונים ישנתי עם המיטה של הבית חולים בתנוחה של כמעט ישיבה-למה?כי זה ממש קשה להתיישב וזה לא אפשרי לקרוא לאחות על כל פיפס.לגבי המקלחות גם אלתרתי והסתדרתי כנ''ל לגבי ההתלבשות-וזה היה חורף אז גם גרביים וסוודר וכו וכו.
לגבי להחזיק את התינוק להנקה-מניקים בחדר הנקה ואז אפשר לבקש עזרה מאחות או אפילו מיולדות אחרות שמתפקדות יותר טוב ממך.כשמשתחררים כבר מאלתרים פיתרון בבית.
בקיצור הענין הוא לא לנסות ליישר את ההלכה בהתאם אליך אלא להתיישר בהתאם להלכה.
חוצמזה שככל שתזוזי יותר כך ההחלמה תהיה מהירה יותר.
שימו לב שמדובר באיש שפתח את השרשור.מתואמת

לא יודעת מה זה אומר (אולי דווקא מצביע על בעל שמתחשב מאוד באשתו), רק שימו לב שהתגובות יהיו בהתאם.

 

זו אכן שאלה לרב, קודם כול. שנית - כן יוצא דם מהרחם.

שלישית - אני גם לא רואה במה אישה צריכה יותר עזרה מאשר אחרי לידה רגילה. (עברתי גם לידות רגילות וגם ניתוח קיסרי).

כמו שכתבו פה באחת התגובות - העזרה הכי טובה זה לטפל בכל מה שצריך מסביב, שהאישה לא תצטרך להתאמץ יותר מדי. ואם מדובר בהעברת התינוק - תמיד אפשר לעשות את זה על מיטה או משהו כזה. 

ואוו הופתעתי מהתגובותישמח משה
לא מבין כל מה כל ההשמצות והוויכוחים.
שמעתי שמועה שקיסרי זה יותר קל מבחינת דיני טהרה ורציתי להשתמש בחכמת ההמונים כדי לקבל תשובה.
כן אני מתחשב באשתי היא מאוד זקוקה לי וקשה לה מאוד וקיסרי זה קשה ולעיתים ממש יש קושי תפקודי בסיסי.

מזל טוב! והחלמה מהירה לאישתך.אנונימי (4)

הכי טוב, תשאל רב.

שישמע את מצבה המדוייק של אישתך. ואתה תוכל לקבל הדרכה הלכתית מתאימה.

 

 

תודה, היא כבר בשלבי החלמה מתקדמים אבל עדין כואבישמח משה

 

זה לא קל 

 

הכי טוב זה באמת הנחיית רב אישית שיתסכל על כל הפרמטרים השונים

בשאלות הלכתיות עדיף להשתמש בחכמת הרבניםאמא לא מקצועית

ולא בחכמת ההמונים.

 

בטוחני שגם הרב יתחשב באישתך, והוא יקח את הקושי שלה בחשבון כשיפסוק לכם ספציפית את ההלכה.

 

רפואה שלמה! ומזל טוב.

גם דם אחרי לידה רגילה הוא לא דם ווסתתחיה דולה

הוא דם של יולדת וככה גם הדימום אחרי קיסרי.

 

הדבר היחיד ששונה זה מתי בדיוק נאסרים בלידה רגילה לעומת ניתוח קיסרי.

אבל לאחר הלידה/ניתוח- אין הבדל מבחינת ההרחקות.

 

אם יש קושי/בעיה זו שאלה הלכתית ומוטב להפנותה לרב. 

המלצה לאיפה לעשות מי שפירתותית11

לצערי יצא לי תוצאות לא תקינות בסקר שליש ראשון

וצריכה לעשות מי שפיר

אשמח להמלצות על רופא או רופאה מקצועיים מאוד ונעימים וסבלניים.

ואשמח גם לשמוע כמה זה כןאב

אני ממש חוששת 

באיזה אזור?כורסא ירוקה

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

תודה!תותית11

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

ד"ר שי פורת בעין כרםאפונה

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

תודה לךתותית11
מה מרגישים? 🫣
לניאדואנונימית בהו"ל

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.


בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

מבחינת כאבאנונימית בהו"ל

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ואי תודה רבה לך עזרת לי ממשתותית11
בשמחה!אנונימית בהו"ל

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות


אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אז למה גם ניפט?תותית11
כאילו אם התוצאה של מי שפיר היא ודאית? 
ניפט אפשר לעשות מוקדם יותרכורסא ירוקה
אז לא צריך לחכות המון שבועות למי שפיר בחוסר ודאות מוחלט אלא עם איזשהו כיוון
כי מי שפיראנונימית בהו"ל

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

אני בשבוע 16תותית11

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

לנואנונימית בהו"ל

אמרו 3-4 שבועות

אבלאנונימית בהו"לאחרונה

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי כמה פעמיםמתיכון ועד מעון

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

תודה על ההמלצה!תותית11

אני באמת ממש חוששת.

החשש מאוד מובןמתיכון ועד מעון
שולחת לך חיבוק, ובאמת אם יש עוד משהו שאפשר לעזור, אשמח מאוד!
אנחנו רוצים לגוון בשבתותבכינוי אחר

בשבתות יוצא שאנחנו מתארחים רק אצל ההורים שלי, בערך פעם בחודש.

להורים של בעלי פחות מתאים לארח.

נמאס לנו להיות הרבה בבית,

אז חשבתי על כיוון לפנות לבני דודים שלי או של בעלי ולשאול אם אפשר להתארח שבת ואנחנו נכין גם חלק מהאוכל.

ביום יום אנחנו לא בקשר,

אז מתלבטת אם שייך. (רק ל2 משפחות לא עכשו לפנות לכל הבנים דודים..)

וגם אם יש לכן רעיונות לשבת הצימר או בית הארחה שמתאים עם ילדים גם אשמח לשמוע.

אנחנו עם 4 ילדים 

מה עםנעמי28
להתחיל להזמין אליכם קודם?
אצלנו זה קצת יותר מסובךבכינוי אחר
כי לא בטוחה שנמצא דירה לארח ואצלנו בבית אין מקום
תזמיני אותם בכלליותחילזון 123

ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם

 

מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם

הבעיה שמאוד מלחיץ אותי לארחבכינוי אחר

בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?

ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?

לקחת בחשבון מקום לינהאמאשוני

להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.

אולי תנסו להזמין שכנים?

נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.

תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)


רעיונות נוספים לגיוון:

לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי


(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)


לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית

לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.


לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים

תנועות נוער אם הם בגיל


מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?

נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.

עם האחיםבכינוי אחר
של בעלי פחות מתחברת לסגנון והאחים שלי עוד לא ניסנו, הם עם ילד אחד, שניים אז מתלבטת אם זה יתאים 
אם אין לך קשר איתם זה יכול להיות מביך, לא?זמינה
או שזו תקשורת לגיטימית במשפחה שלכם?

כן יכול להיות, סתם חשבתי שזו יכולה להיותבכינוי אחר

אופציה כדי ליצור איתם קשר,

אבל יכול להיות שזה פחות שייך

לשעתי כדאי להתחיל בלהזמין בעצמך אלייךהמקורית

לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה

אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל

בעיני זה קצת מוזר לשאול סתם ככה פתאום אם אפשרקופצת רגע
להתארח אצלם.

אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.


מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת? 

זו גם יכולה להיות אופציהבכינוי אחר

אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?

כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל

לדעתי לא כככורסא ירוקה

אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.

אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות.. 

אצלנו מקובל..טארקו

להציע לחברים לאכול יחד

ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים

זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי.. 

אבל באמת לא אם מגיעים מרחוקטארקואחרונה
אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

אנחנו 5 נפשות, מוציאים סביב 2500שיפור
אבל משתדלים מאוד לחסוך.
אמא מורידהמעיין34

כמעט כל שבת של אירוח, אמא שלי מורידה אותי בפומבי

מקצינה את המגרעות שלי

ואני יודעת שזו לא בכוונה רעה

וגם דיברתי איתה והתנצלה

אבל תמיד זה חוזר על עצמו


מול בעלי,  הילדים, האורחים

אאוצ' . כואב ממש! חיבוק גדול ❤️באתי מפעם
תודה🫶מעיין34
אתם באים אליהם הרבה?בכינוי אחר

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

באים פעם בחודשיים כי אוהבת בבית , בלי קשרמעיין34

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.


ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

אולי פחות לשתף אותה בענינים האלו..?זמינהאחרונה

אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך

אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..

נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,

כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה 

מחשבות מבולבלות לאחר הפלהמבולבלת כרגע

מי שהנושא רגיש לה- עדיף שלא תקרא...

 

 

 

טוב, אז אנסה להסביר את עצמי.

יש 5 ילדים ב"ה.

נקלטתי להריון שישי בגיל 39.

ההריון הזה היה קשה בפער מהאחרים ממש.

חולשה מטורפת.

ימים שאני בקושי מתפקדת.

ממש לא מכירה ככה את עצמי מהריונות קודמים.

בשלב כלשהו אמרתי לבעלי- אם היית ייודעת שזה ככה הייתי חושבת פעמיים...

 

לפני 3 ימים, בשבוע 11, התחיל דימום.

נסעתי למיון.

האחות התחילה לתשאל אותי. וכשאמרתי שיש גם כאבי מחזור בנוסף לדימום- הבנתי מהפנים שלה שזה לא מבשר טוב.

היא אמרה: טוב, אני מקווה שאחרי שתיכנסי לרופאה תחזרי לבשר לי בשורות טובות.

ואז תהיתי לעצמי בלב- מה זה בשורות טובות?

אולי זה כבר טוב שיסתיים ההריון, ואיתו הקשיים המטורפים...

 

נכנסתי לרופאה.

אחרי תשאול קצר, עשתה אולטרסאונד.

ואז אמרה, ממש ברגישות ואמפתיה, שאין דופק.

ו.... ואללה, לא נעים לי לומר.

היו לי ממש תחושות מעורבות.

מצד אחד ריקנות מוזרה כזו- שההריון כבר הפסיק (מסתבר שהפסיק להתפתח כבר לפני שבועיים ומשהו).

אבל מצד שני- היתה לי תחושה מוזרה של הקלה, ואולי קצת שמחה.

שזה נגמר. ובעוד כמה ימים כבר לא ארגיש חולשה, עייפות, סחרחורות, קושי כל כך גדול בתפקוד.

 

 

וזהו, עכשיו אני מחכה לתור לגרידה.

 

 

מה שרציתי להתלבט אתכן-

אני ממש מתלבטת לגבי הריון נוסף.

מצד אחד- רציתי שישה ילדים.

ואולי עוד כמה נשים אתחרט על זה שלא הבאתי ילד נוסף.

 

מצד שני- אני לא יודעת אם יש לי כח לעוד הריון כזה.

אמנם אין לי וודאות שהוא יהיה קשה כמו שהיה- אבל בהתחשב בגילי, ובקושי של ההריון הנוכחי, אני חושבת שזה תרחיש אפשרי לחלוטין.

ואולי ההקלה הזאת שהרגשתי באה לומר לי- זה סימן שכדאי לך לעצור, את לא באמת רוצה את זה?

 

מצד שלישי- זה משהו שאני כן יכולה להתאמץ עליו אם הוא מספיק חשוב לי. זו תקופה עוברת, ובסוף הילד נשאר.

 

מצד רביעי- גם הילדים שבבית צריכים את ההשקעה שלהם, וזה גם יבוא על חשבון.

 

דבר נוסף- אני יודעת שתשאלו אם מתחשק לי עוד ילד.

חשוב לציין, שמעולם לא התחשק לי ילד.

ילדתי ממקום שכלי.

כי צריך.

כי אני רוצה משפחה בגודל מסוים.

אם אחכה שיתחשק לי- זה לא יקרה לעולם. וגם לא היה קורה מעולם.

ולכן זה לא משהו שאני יכולה להכניס ממש במערך השיקולים.

 

 

בקיצור, אני ממש מבולבלת.

וגם מרגישה שהרגשות שלי כרגע אולי לא הכי נורמליים. בעיקר השמחה שאין דופק.

 

כיווני חשיבה, עצות ועידודים יתקבלו בברכה

עוקבת כי מזדהה חלקית, גם עברתי הפלהמצפה88
לפני כמה חודשים, אמנם לא ילד שישי אבל בערך בגילך, רגשות מאוד מעורבים לגבי ילד נוסף, ההיריון עד להפלה היה קשה. גם אני הרגשתי הקלה בגלל שלא יכולתי לשאת את התחושות של ההיריון ואת כל הפן הרגשי שהגיע איתו. ההבדל הוא שיש לי רצון וחשק. פשוט לצד זה הרבה מאוד חששות ודאגות וגם פחד שלא יהיו כוחות.
לדעתי חכי קצתDoughnut

את בתוך המערבולת הרגשית כרגע, וזה ברור שהראש רץ לכל המחשבות האלה אבל זה לא רלוונטי כרגע. חכי קצת, תתאוששי, תנשמי, ואח"כ תעשי חושבים ממקום אחר.

וחיבוק על ההפלה❤️‍🩹, כל מה שאת מרגישה עכשיו נורמלי מאד❤️.

וואו חיבוק!! שיעבור בקלות...דיאן ד.אחרונה

לדעתי המחשבות על עוד ילד כן או לא, זה לא הזמן עכשיו.

בכל מקרה כרגע את לפני גרידה ולהבנתי ייקח עוד כמה שבועות או חודשים עד שהגוף יחזור לעצמו

אני במקומך הייתי מניחה את זה.

תשקלו את זה שוב כשזה יהיה רלוונטי.

 

ואני חושבת שאת מאוד נורמלית עם התחושות שלך.

וזה קשר ישיר לקושי בהריון.

בעצמי עברתי בהריון הראשון הריון סיוט עם היפרמזיס קשוח

וכל פעם שהגעתי לאולטרה סאונד בהריון ידעתי שאם יגידו שהעובר בלי דופק או משהו כזה

יהיה בי חלק שישמח שהקושי המטורף הזה הסתיים.

ב"ה ההריון הסתיים בידיים מלאות אבל אני ממש מבינה את התחושה שלך.

שאלת חברויות בגיל 5אנונימית בהו"ל

אקדים ואומר שאני מזהה על עצמי שיש לי כל מיני סצנות מהילדות שקופצות לי ואני די בטוחה שבגלל זה אני לוקחת את זה קשה יותר ופה אתן נכנסות


וואו יצא לי ארוךךך


הבת שלי המתוקה בגן טרום חובה. מאוד אוהבת ללכת לגן, מאוד מאוד אוהבת את הגננת.

היא הגיעה עם 2 חברות מהגן הקודם ונשארה חברה מאוד טובה של אחת מהן.

לאחרונה היא מספרת לי שנגיד חברה שלה עזבה מוקדם באיזה יום והיה לה משעמם כי לא היה לה עם מי לשחק

אז שאלתי אותה למה היא לא שיחקה עם בנות אחרות (בצורה קצת יותר נעימה ופחות ישירה) והיא אמרה שאף אחת לא רוצה לשחק איתה.

זה חזר על עצמו בכל מיני וריאציות.

ניסיתי לשאול אותה אם היא פונה לחברות לשאול אם הן רוצות לשחק איתה והיא לא ענתה תשובה נחרצת.


מאוד מזכירה את אמא שלה, זה אין ספק


חייבת לציין שלא מזמן חגגנו לה יום הולדת, כשהזמנו את החברות כולן מאוד שמחו להגיע והיתה אווירה מעולה.

(כן היה לי קצת מוזר שאחת החברות רצתה לשבת ליד מישהי אחרת ולא ליד הבת שלי שהיתה ילדת היומולדת אבל חוצמזה היה מעולה).

בנות מתקשרות להזמין אותה לשחק איתה וכשאנחנו פוגשות חברות בגינה הן מייד רוצות לשחק איתה.


אבל לי היה קשה כל המשפטים שלה אז התקשרתי לגננת ואיך שאמרתי לה שהיא אומרת לי שילדות לא רוצות לשחק איתה היא אמרה לי שהיא חייבת לעצור אותי ושאני אדע שזה הפוך, היא ילדה מהממת ושמחה אבל ביישנית וזוג צמוד עם החברה מהגן הקודם. עד פורים הם דיברו ביניהן לא בעברית בכלל (הן הגיעו מגן קודם לא דובר עברית) ורק לאחרונה עברו לעברית והן די משדרות אל תיגעו בי.

היא אמרה שלפעמים היא רואה את הבת שלי עומדת בצד וצופה באחרות וכשהיא שואלת אותה הם רוצה להצטרף למשחק עם הבנות היא אומרת שלא.

שיצאה קבוצה של בנות יחסית דומיננטיות והבת שלי על הצד היותר שקט וביישן והיא פורחת במקומות שהיא מרגישה ביטחון ושייכות, הגיוני סהכ.


היא המליצה לי להזמין אלינו עוד בנות וככה במקום הבטוח שלה היא תפתח יותר וזה ישפיע גם בגן.


ואזזז השבת היא סיפרה לי שהשבוע הגיע תורה להיות מוכרת בחנות, זה משהו שהיא מחכה לו המון זמן. הזוג שלה היה החברה הטובה ואז היא אומרת לי שבדרכ יש שורה ארוכה (תור ארוך) ואליהם הגיעו רק 3 בנות לקנות.

זהו אני נגמרתי סופית.

שאלתי אותה איך זה הרגיש בשבילה אז היא אמרה לי חצי במבוכה שהם אמרו פרק תהילים שיבואו יותר אנשים אבל לא הגיעו, זה ממש מוזר אמא.

אני שלולית. עצוב לי מאודדדדד

בעלי לא מבין מה הסיפור, היא לא לקחה את זה ככ קשה, הגננת מספרת כמה היא מקסימה ושאם אני ממש רוצה אפשר להזמין עוד בנות אבל שבגדול טוב לה, בשישי היא כן סיפרה לי שהיא שיחקה עם עוד כמה בנות.


אבל אני מרגישה שבגלל החסכים שלי אני יותר מידי עסוקה בזה ונשבר לי הלב בשבילה ואני רק מזיקה.

אשמח מאוד מאוד לעיצות

באה להרגיעפילה

באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.

אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.

ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת 

וואו מהזה אופייני בגיל הזנאוהבת את השבת

זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש


ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....


וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה

גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..

הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים

וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..


עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....

חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!

מצטרפת להמלצה להזמין אלכם ילדות אחה"צדיאן ד.אחרונה

הבן שלי גם היתה תקופה שהרגיש לי שפחות אוהב את הגן וכל הזמן אמר שאף אחד לא חבר שלו

(וכמוך גם אצלי זו נקודה רגישה ולקחתי את זה קשהה)

 

התייעצתי עם הגננת והמליצה שנזמין חברים אחה"צ ובאמת ראינו שיפור ממש מהר.

אגב, הייתי שוקלת שנה הבאה להפריד אותה מהחברה שהיא דבוקה אליה כדי שתיפתח לעוד חברות.

אבל זו החלטה משמעותית אז תחשבו על זה טוב טוב.

מתנה ללידה ילד שישי/ שביעיתהילנה

מה משמח יותר? בגד לתינוק או משחק לילדים גדולים?

מניחה שיש הבדלים, אבל אשמח לשמוע טיעונים לכאן או לכאן


(וכן, יודעת שהכי משמח ארוחה / עזרה, אין לי אפשרות אבל לצערי)

מנסיון של אמא שלי שתמיד אוהבת לשאולסטודנטית אלופה
הרוב המוחלט מעדיף משחק לילדים הגדולים
תודה רבה!תהילנה
אני דווקא שמחתי גם בבגדיםמתיכון ועד מעון

לחדש לקטן

שאלה טובה🤔חזקה בעורף

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)


אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

תודה רבה!תהילנה
אני הבאתי לאחותי משו בשבילהחמדמדה

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

רעיון יפהתהילנה

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

גיסתי הביאה לי ללידה שנייה בקבוק שווה וחלוק מגבתחמדמדה

והיה לי ממש כיף😂


לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

האמת שאני קניתי לגיסתי פיג'מה מפנקת עם כפתוריםסטודנטית אלופה

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

תלוי בגילאי הילדים.מוריה
וברווחים בניהם.
לא מספיק בקיאהתהילנה
הגדולות בנות 11 נראה לי. ילדים צפופים...
אז תעסוקה חדשהמוריה
לילדים הקרובים בגיל, זה יכול להיות יעיל.

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.


אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

אותי בגד לתינוק כי מאוהבת בבגדי תינוקותנחת-רוח

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים


אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה


אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

תודה רבה!תהילנה
בכל מקרה חשבתי להשקיע עם משהו בקרטרס או בסגנון ונראה לי שיש מצב שהן דומות לך מהבחינה הזאת שלא יפרגנו לעצמן בגד חדש בשלב הזה...
האמת בקטנה שלי ממש פירגנתינחת-רוח

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה


אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה


אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת


אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר


היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

לדעתי משחק לילדיםמתואמת

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

לפעמים דווקא אחרי כמה ילדיםאמאשוני

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

אני שואלת אותם מה הם רוציםפרח חדשאחרונה

אני אומרת שיש לי כוונה לקנות להם מתנה

אבל מה היא מעדיפה

משחק לתינוק

משחק לאחים

או משהו בשבילה 

בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר

של @בכינוי אחר (תודה לך)

שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -

 

כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,

לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.

מאיפה מתחילים?

 

אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.

הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?

לא באלי לחיות ככה.

לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.

אבל אולי אין מנוס.

 

תודה!!

בלת''קעוד מעט פסח

כל בחירה שאת בוחרת בחיים, את אומרת בה 'כן' למשהו מסוים, וגם 'לא' על משהו אחר.

למשל- את בוחרת לצאת עם חברות. כדי לא להגיד לעצמך 'לא' על ה-200 שקל.

אבל כל ההוצאות האלה מצטברות לזה שבסוף את לא יכולה להרשות לעצמך להאריך חופשת לידה, או לעבור לדירה גדולה יותר (או כל דבר אחר שאת רוצה אומרת לעצמך שאת לא יכולה כי הוא ממש יקר).

אז חוסר הרצון לומר 'לא' רשמי, גרם לזה שתגידי 'לא' בלי באמת לבחור, מתוך כורח המציאות.

אולי יעניין אותך