וְצָרִיךְ כָּל אָדָם,
כְּפִי מַה שֶּׁהוּא,
לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ
מְאֹד
בָּזֶה -
לִכְסֹף
וּלְהִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ
בְּרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף,
וְדָבָר זֶה
יָכוֹל בְּוַדַּאי
כָּל אָדָם לְקַיֵּם,
אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים,
וְאִי אֶפְשָׁר לְקַלְקֵל וְלִסְתֹּר עֵצָה הַזֹּאת
בְּשׁוּם אֹפֶן
למִי שֶׁיִּרְצֶה לְקַיְּמָהּ.
כִּי בִּכָּל הַדְּבָרִים וְהָעֵצוֹת שֶׁבָּעוֹלָם
יָכוֹל הַבַּעַל דָּבָר [היצר הרע]
לְהִתְגַּבֵּר
לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת הָאָדָם לַעֲשֹוֹתָם,
אֲבָל
רָצוֹן לְבַד -
זֶה אִי אֶפְשָׁר לִסְתֹּר בְּשׁוּם אֹפֶן,
'כִּי יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה,
אַף עַל פִּי כֵן
אֲנִי רוֹצֶה לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ
בְּרָצוֹן חָזָק'.
כִּי מִי פֶּתִי וּמְשֻׁגָּע
שֶׁלֹּא יִרְצֶה טוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי?
רַק שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהִתְגַּבֵּר
עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר,
אֲבָל
עַל כָּל פָּנִים -
הָרָצוֹן שֶׁל כָּל יִשְֹרָאֵל הַמַּאֲמִינִים בַּה' יִתְבָּרַךְ
בְּוַדַּאי חָזָק מְאֹד מְאֹד
לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ,
רַק [עיכובם
] מֵחֲמַת שֶׁאֵין יוֹדְעִין מַעֲלַת הָרָצוֹן -
שֶׁהָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד.
(ליקוטי הלכות, ערב ג', אות ה')
@@@@@

