וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ (זכריה ח´ יט´)
"וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה" (ברא´ מח´ כ´)
הרי זו ברכה שמסורה מכאן והלאה, "הבא לברך את בניו יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה "(רש"י שם) השאלה היא מהי הגדולה בברכה זו כשבא אב לברך את בנו יברכם דווקא כך ?! חסרות ברכות אחרות ? אפשר לברך בברכת יצחק ליעקב או ברכה אחרת כלשהי..
אם נביט מעט נראה כי תמיד במהלך הדורות המשיך ענף ישראל מן הגזע ונזרקה הפסולת החוצה כפי שהיטיב לבטא זאת ריה"ל בכוזרי (מאמר ראשון אות כז´)
".. ופרוטן (מהלך ההיסטוריה של השנים) לפרש לנו מימות אדם ושת ואנוש עד נח ואחרי כן עד שם ועבר ומהם עד אברהם ואחרי כן מיצחק ויעקב עד משה ע"ה אישים אלה היו לפי סדר יחשם הנמשך ללא הפסק כגרעין הפרי לאדם וכסגלתו ולכל אחד מהם היו גם בנים אחרים שלא היו כי אם כקלפה לגרעין ולא דמו לאבותם עד כדי התחבר הענין האלוהי בהם ולכן נמנה המנין לפי האלוהיים לבד כל אלה היו יחידים לא קבוצים עד אשר הוליד יעקב י"ב שבטים שכלם היו ראויים לענין האלוהי ואז נגלתה האלוהות בקבוץ ומאז נמנה המנין לפיהם מונים אנחנו שנות הקדמונים לפי מה שנמסר לנו בתורת משה ע"ה ויודעים אנו מה שהיה ממשה ועד היום הזה:"
ולכן עפ"י זה מסבירים חלק מהמפרשים את המחלוקת הגדולה בין יוסף לאחיו
שבאותה סיטואציה שם התבטאה סוף סוף סגולת ישראל בציבור ולא ביחידים והם חשבו שזה עדיין יחיד ולכן הם נדחקים ויוסף הוא זה שיבחר ולמעשה , ולא היא !
כאן מתחיל כבר דבר אחד זה ייחוד המעלה, רוצה לומר שכולם נבחרו אך ישנו אחד שהוא נבחר מכולם^
והוא זוכה לקבל יותר כפי שיוסף קיבל יותר מאחיו אע"פ שהיה צעיר להם
קיבל בתחילה את כותנת הפסים, בן זקונים הוא לו – בר חכים הוא לה (אונקלוס לז´ ג´)
דבר זה חוזר גם כאן אצל מנשה ואפרים אע"פ שמנשה היה הגדול אין אנו רואים שקינא באחיו אע"פ שהסב יעקב בירך אותו ונתן את ימינו דווקא על ראשו.
הדבר חוזר שוב שישנה בחירה מעודפת – אפילו לאחר שראה יעקב מה גרמה הכותנת פסים חזר יעקב שוב ונתן ליוסף הבן הנבחר "שכם אחד על אחיך" כיוון שכעת גם הם הבינו שישנו הנבחר והנבחר ביותר ואין צורך לפחד מפני הקליפה שתיזרק מביניהם .^^
כלומר יוסף אתה הנבחר ואני בוחר את בנך אפרים ממך דווקא לקבל את הברכה של הבחירה
כעת אנו ומבינים שיסודה של ברכה זו וגדלתה שאין מערערים עליה – כי היא הגיעה מתוך תובנה שכולם נבחרים וגם הנבחר ביותר אין עוררים על בירכתו.
אפרים ומנשה כל אחד הסכים לברכת השני וכלל לא עירער או רב עליה וזוהי הגדולה שהאב מברך את בניו לא רק שיבורכו כל אחד מהם אלא שגם יבורכו באהבה אחוה שלום ורעות ביניהם !
אם ננסה לרדת מעט להבין מדוע אם כן נבחר דווקא אפרים ולא מנשה נגיע לדברי של הכלי יקר על צורת בחירתו של הקב"ה , כותב הכלי יקר (ד"ה וידגו לרוב וכו´):
"אבל מ"מ אחיו הקטן יגדל ממנו כי הקב"ה בוחר ביותר בקטנים וכל אדם שיש לו צד קטנות אז ביותר הקב"ה מגביה לשיתו לאלפי רבבה כמ"ש לא מרבכם מכל העמים חשק ה´ בכם כי אתם המעט מכל העמים וכתיב הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום וקרה זה לכל זרע אברהם כי ישמעאל בכור לאברהם נפסל ישמעאל ונבחר יצחק עשו בכור ליצחק נפסל עשו ונבחר יעקב ראובן בכור ליעקב נפסל ראובן ונבחר יוסף מנשה בכור ליוסף ונבחר אפרים ביותר ורמז זה הלא דבר הוא והמשכילים יבינו " עכ"ל
לא נותר לנו אלא בשעות אלה לחזק איש את רעו יעזורו ולאחיו יאמר חזק בשעה קשה זו
שעם ישראל נמצא במלחמה ש"האמת והשלום אהבו" ביננו כל הזמן ועאכ"ו כעת !
שבת שלום !
--
^ זה גם מדוייק בדברי הכלי יקר בסוף "..ונבחר אפרים ב**יותר**.."
^^ דבר זה גם יתרץ קושיה מפורסמת אם הגמרא במגילה פ"ק אומרת שהתגלגלה הגלות בגלל השינוי ששינה יעקב בבניו כיצד זה מיד אח"כ שינה יוסף ונתן לבנימין יותר וכן יעקב כאן נתן את שכם
אלא הדבר מובן כי הבינו שאין הם שוב הקליפה ולכן אין לפחד מהדבר ודו"ק
להצלחת
כל חיילי ישראל
|להבדיל| לרפואת
מו"ז סלמה בת מרים הי"ו
מו"ז ויקטור צורי ן´ רג´ינה הי"ו
רבקה בת ברוד הי"ו
מו"ר הר"ר מרדכי צמח ן´ מזל שליט"א
מו"ר הר"ר עובדיה יוסף ן´ גורג´יה שליט"א
|הבדיל| לע"נ
מו"א ירוחן ן´ סעדיה ז"ל
מו"ז סעדיה ן´ נסים ז"ל
