רק שלא יהיה אאוטינג
היקלעות למצב תקוע למדי בין אנשים שונים.
שלא יהיה פלצני וחרוש.
אבל שכן יהיה עם דעה.
דתי, חילונייה, חרדי. הו הקלישאתיות.
(אבל מה לעשות, כל זה זה קלישאה אחת גדולה)
לא יכול לרדת גשם כי קיץ, באסה.
צריך בית מקדש.
נתקעו במכון המקדש? אבל מה הם עשו שם?
- הדתי בא לסיור עם החבר'ה ושכח את התיק,
- החילונייה באה לקנות פאזל של המקדש לאחיין שלה,
- החרדי... בא לחפש מניין? חרדים בודדים בכלל מחפשים מניין?
אולי נעשה שיש שם כמה. נגיד החילונייה עם האחיין והחרדי עם החבר שלו.
ורק הדוס לבד כי הוא המספר הגיבור.
אוי גוועאלד
על מה הם דנים?
על משהו פתוח כי אין לי ממש דעה בדבר הזה.
איך ייבנה בית המקדש!
הדתי אומר שאנחנו צריכים לבנות אותו,
החילונייה אומרת שהעם עוד לא מוכן לבית מקדש,
הדתי אומר יאללה בונים רק תביאו זהב מאנשהו,
החרדים אומרים לעזאזל כמה גיבורים יש במדינה. סתם, הם אומרים לעזאזל בואו נחכה שהמשיח יבוא לקרוא לנו מאירופה עד אז אנחנו לא זזים.
והוא הדגיש שצריכה להיות עלילה ולא רק דיאלוג.
אז עלילה:
היה אחלה סיור במכון המקדש, כולם יוצאים לפלאפל ליד הכותל. פיפס, מיודענו שכח את התיק ליד דוכן הקבלה.
הוא חוזר לשם לבד כי הוא שכנע את החברים שהוא לא צריך ליווי, ואיך שהוא נכנס שומעים צעקות מבחוץ ואומרים שיש מחבל ואף אחד לא יוצא. אף אחד זה אלו שאמרתי למעלה שנשארו במכון כי הוא עוד דקה נסגר אז כבר אין מבקרים, והיו גם שתי בנות שירות שהתנדבו שם.
הן מדברות ביניהן על כמה נורא שהערבים עוד עושים פה מה שבא להם, והחילונייה מצטרפת לשיחה ואומרת שזכותם להיות פה, רק לא לנסות לפגוע בנו.
אחד החרדים מסנן לחבר שלו שהן לא מבינות כלום ורק צריך שיבוא המשיח, ואחת הבנות שירות שומעת ושואלת אותו איך לדעתו יגיע המשיח.
אבל גם פה, לא דיאלוג! צריך עלילה.
איך עושים את זה?!
ואז החבר של הדוס מתקשר ואומר שתפסו את המחבל ואין נפגעים.
האנשים סביבו שואלים אותו והוא מספר להם, החילונייה ממהרת לצאת והחרדים גם כי הם צריכים מניין. הם שואלים את הדוס אם הוא יכול להשלים, והוא אומר שהחבר'ה בחוץ והוא ישאל אותם.
הם מצטרפים כולם (חוץ מאחד שכבר התפלל כי בכל זאת זה מציאות ולא סיפור, כמובן) ובסוף התפילה אומרים לו שכוייח קיווע מצטרפים ללימוד?
אויש ואבויש! הם ליד הכותל! חייב להיות שם מניין! 
אז בעצם הם צריכים עזרה כי הסוס שלהם התהפך בצד וכל החציר נשפך והוא לא יכול להיעמד.
סתם, נו, התחרפנתי לגמרי, הבעיה היא שהם לא יכולים להיתקע עם האוטו כי הם באמצע העיר העתיקה.
הא! אין להם כסף לאוטובוס!
אז הדוס עם ארנק ריק והוא מוביל אותם לחבר'ה שיביאו להם והם נותנים, ואז אומרים שהם גם בדרך למרכז העיר אז יאללה נסיעה קבוצתית עלינו.
הם מגיעים לתחנה מרכזית ופתאום הזמן של ערבית, בואו נארגן מניין מעולה אנחנו בדיוק שני חרדים ותשעה חבר'ה. למה זה בדיוק? כי במציאות זה לא יכול להיות בדיוק אז נעשה בערך.
הם מתפללים ונשאר להם זמן עד האוטובוס - מסתבר שהחרדים ושלושה מהדוסים לאותו כיוון - אז יאללה מוציאים ספר ולומדים. איזה ספר? לא יודעת, נו. אז לא ספר. מה עוד יכולים לעשות חמישה אנשים בודדים?
כלומר, איך זה יתפתח לשיחה?
ואולי משל! החרדים חושבים שצריך לחכות, הדוסים אומרים שצריך להביא. יש לי אחלה משל אבל צריך משהו שיתפתח לשיחה.
הא! פעיל חוזרים להר שבא להתרים כסף! הדוסים תורמים, החרדים עושים פרצוף אבל תורמים.
ואז מתפתחת שיחה!
יופי יעל.
עכשיו לכתוב את כל זה
אוי גוועאלד ואוי וויזמיר הלכו לים 
אוי גוועאלד טבע אז אוי וויזמיר אמר: אוי גועאלד!
וכשנגמור נוכל לשחק במשחק הישן ההוא כמו ילדים בכיתה ד' שהולכים לישון מאוחר למרות שמחר יש חשבון על הבוקר.
מחר אין, אבל נו שוין
