פירוש המילולי הוא אמור

מגיע בדרך כלל כתחילה לשאלה אבל לא חייב

דוגמא: מדוע אתה אומר שדבריו מכוונים כלפי שבת אימא דבריו מכוונים כלפי חג

פירושו המילולי בא להשמיע לנו

מגיע להביא ראיה /לפרש /להבין משהו
או לחילופין לחדד אמרה כדי להבין את החידוש שבה

דוגמא : פלוני אכל קוסברה קא משמע לן קוסברה היא מאכל
וכן על זה הדרך

האידנא = כיום, בימינו

לרוב להסביר מנהג שנוהגים או לא נוהגים כיום

 

וזאת כגון:

והאידנא לא נוהגים כן

זכרון צדיק וקדוש לברכה (ו)לחיי העולם הבא
לדוג:
האדמו"ר מסטלה זצוללה"ה הי"ו (קרדיט ל@משועמם...)

ויש מפרשים
זכות צפלון ואוהב לישון להצלחת הניסיון הראשון
לדוג:
אני אקלע לסל בזצוללה"ה

(וקדוש)

גירסא, ברבים גירסאות

בדרך כלל בא לומר שהגרסא הנתונה משובשת ומה שיאמר בהמשך הוא הנכון

לדוג:
שנינו יחד תחת מטריה אחת שנינו מדלגים בין כל השלוליות עיר בגשם שחה לנו ככה החיים יפים כדאי לכם לחיות
ואנן גרסינן:
שנינו יחד תחת מטריה אחת שנינו מדלגים בין כל השלוליות עיר בגשם צפה לה גופה אחת החיים יפים כדאי לכם לחיות

שנינו יחד תחת מצבה אחת
שנינו מדלגים על כל התולעים
אם בגשם צפה לה גופה אחת
החיים יפים
בסוף כולם מתים

רצה לומר ופירשו הוא שהת"ח חושב בליבו
'חוששני שהוא טועה בדבריו אז בוא נערוך כדי שלא יחלוק עלי'
דוגמאת
'הכי אמרה נפש שנינו מדלגין וכי תימא מאימתי המתין מדלגין?!
אלא ר"ל על שנינו מדלגין "

אתמול ב5 אחרי הצהריים עלינו על מוקש ובדרך לשמיים ראינו שהטנק שלנו שרוף

זה לא כ"כ נעים לראות טנק שרוף3x

ולדעת שאתה בתוכו

בשדה מוקשים הנדסה קרבית צועדת

בשדה מוקשים צועדת כל היום (ונהגינן לכפול)

אווו עפה לי הרגל

אווו עפה לי היד

אווו עף לי כל השכל

אווו ויאללה בלגן

המבין יבין ואם לאו תבוא עליו ברכה

שער (מלשון פתח)

שלושה מסכתות בגמרא מתחילות בשם זה
בבא קמא-שער ראשון
בבא מציעא-שער אמצעי
בבא בתרא-שער אחרון

וקיימת גם מסכתה של האדמו"ר מסטלה
בבא בטלא-שער הבטלנים

קשה

לדוג:

למה?
קשיא?

וכן

קשיא יש רק בלחם וגם אותו אוכלים

צריך עיון

בא לבטא בדרך כלל שכדי לדעת יש לבדוק לעומק
לדוג:
יש לשמור זמן בין בשר לחלב וצ"ע(כמה זמן)

ובפרויקט השטו"ת בא לבטא חוסר רצון להסביר את עצמך ולכן זה הנוטריקון(ראשי תיבות) הכי יעיל בפורום
לדוג:
זו דוגמא טובה וצ"ע

פירוש מילולי: בשלום

בא בד״כ עם המילים מאי איכא למימר, כגון כך:

מילא לאדם/דעה זה שמובנים דבריו, אבל לאדם/דעה ב׳ מה יש להגיד

בד״כ מתורץ אח״כ תירוץ לדעה ב׳ מדוע צודקת

 

דוגמה:

חילקתי סוכריות לכולם, ראובן ושמעון לא לקחו. אמרתי להם:

בשלמא ראובן דאמר שלא אוכל סוכריות כיוון דאינו בריא, אבל לשמעון מאי איכא למימר?

אמר שמעון הנני בשרי וסוכריותיך חלביות

פתיחה לקושיה חזקה  המילה באה מלשון רמה כמו "רמה בים"

 

לדוג': דני שונא לאכול בננה

ורמינהו ראיתי אותו שוכל אתמול 3 בננות בתאוותנות רבה

  

פתיחה לתירוץ שהקשו (בדרך כלל יכול להיות שאתה הקשתה)

לדוג': אם דני שונא בננות אמאי הור אכל אתמול 3 בתאוותנות גדולה? 

וי"ל דני אהבל והוא התערב שיוכל לאכול 3 בננות ב2 דקות על מנת לקבל 100 זוזים 

פתיחה לתירוץ

ואין לי כוח להביא דוג' זה פשוט

איפכא מסתברא= ההיפך מסתבר. הגיוני יותר מבחינה מסוימת לסבור הפוך!

     לדוג': עכבר יהרוס רכב, לעומת פיל שלא יהרוס, איפכא מסתברא! שפיל חזק וכבד הרבה מעכבר.

אדרבא/ה= כדרך העניין לעיל.

מילולי: להתפלל לה'

והא כעיין ה' ירחם/ישמור/יושיע/ינצור/יציל/ויגן

 

וכן ראינו בפסקי האחרונים 'פורום אקטועליה רח''ל'

ושם מובהר ע''פ ההקשר כדברינו

תרגומו האומנם? והרי ....
מובא בדרך כלל על מנת להפריך טענה מסויימת
ומה שקוראין אותו אצלינו בלעז הוכחה על דרך השלילה וע"ש

לדוגמת: עכבר יהרוס רכב, לעומת פיל שלא יהרוס, איני? והא אמר נער גבעות מצוי 'פיל חזק וכבד הרבה מעכבר' (ע"ש ) ובכך כך גדול נזקו מנזק העכבר אז מק"ו (קל וחומר) שפיל הורס רכב!

שהפיל חייב נזק שלם! שהרי פיל מועד לעולם (בבא פילא, שם שם).

והמבין שישתוק

עניין מצוי הכא בפורום זה, הוא עיוות לפס' ומאמרי חז"ל לצרכי הרבים, כגון:

יהיה בסדר, משועמם: בברכת אמור מעט ואכול הרבה (במקום אמור מעט ועשה הרבה).

משועמם: בברכת אל תהיו כמלכים המשמשים את העבד על מנת לקבל פרס אלא קח מהם את הפרס וערוף את ראשם

(במקום ע"ש).

אני (!!) : בברכת המוציא מחבירו לחם מן הארץ.

וכן על זה הדרך.....

פירושו, עיין בדברים אלה ודקדק וחזור בהם כדי להבינם ולרדת לסוף דעתי.

וכן מצינו רבות כך כתוב בפירושו של רש"י ז"ל על התורה.

 

ואפשר שפירושו בפורום זה יהיה מעט דומה למונח צריך עיון (צ"ע) , שכתב בו ר' גא"ש כך:

"ובפרויקט השטו"ת בא לבטא חוסר רצון להסביר את עצמך ולכן זה הנוטריקון(ראשי תיבות) הכי יעיל בפורום" עכ"ל.

אע"פ דמונח זה מעט שונה, דצריך עיון בא לבטא שיש צורך לעיין בדברים ולפרשם/להוציא מהם מסקנה, ודו"ק פירושו עיין בדברים שכתבתי והבן אותם והשג פירושם, על-כן מונח זה ודו"ק יותר יעיל למטרה אותה כתב ר' גא"ש, מהמונח צ"ע.

 

ודייק ומצא קל/קשה. לפי העניין....

והוא ר"ת של ניצול שרשור

לדוג׳: השרשור נפתח בשביל מילים ארמיות
ואתה ניצל"שת אותו כדי לדעת מה זה לנצל"ש

רק הערה קטנה 

זה לאו דווקא ארמית זה גם ר''ת מילים של ביינישים ושאר מגדים הקשורים בקודש

סוף ציטוט של דברי אדם אחר ולרוב בא לפתח או לחתם סוגיא
לדוג׳: אמר האדמו"ר שליט"א יהיה בסדר.... במטרת השרשור
ראית עב"ם שאינך יודע פירושו
שרשר כאן
ראית מילה שאתה מכיר והיא טרם נתפשה כאן
שרשר כאן
עכ"ל ולכן יש לפרש בשירשור זה מילים שאינן מובנות

ל"ע- לא עלינו, היינו הרחקה מפני המזיקין...

רח"ל-רחמנא ליצלן- היינו הרחקה מפני המזיקין בתפילה לאל חי ("רחמנא"- הרחמן, כינוי לו ית'. "ליצלן"- להצילנו.)

בלע"ה- בלי עין הרע, היינו הרחקה מפני המזיקין, רק מרוקאי יותר. הא אחר שבח גדול שלא ישלוט בו עין הרע.

חו"ח- חס וחלילה (הפי' ידוע..... ש.....)

נ"ל- נראה לי, פתיחה להצגת דעה אישית ו/או מסקנה ו/או הסברה.

ויי"ע- וה' יאיר עיניי, סוג של צע"ג (- צ"ע גדול) רק ממש ממש גדול....

ועי'/ ועיי'- ועיין, פתיחה להבאת מקור.

וע"ע- ועיין עוד, פתיחה למקור מוסיף (חולק או מסייע, בשש"כ- בעיקר חולק)

לענ"ד- לעניות דעתי, אמרת ענוה לפני סברא אישית (בא הרבה עם "נ"ל"- "נ"ל לענ"ד")

לפענ"ד- לפי עניות דעתי. היינו כהנ"ל

האדמו"ר מסטלה- דמות קומית רוחנית שהוא כביכול מנהיגה הרוחני של הסטלנים (עיין ערך "הרב נח שמייקל") כאילו בדיחה על של השמות של העיירות שהחסידויות וכך האדמו"רים קרויים על שמם.

דוכתי- מקומות....

זמשלללכר"ת ונלהמאת"א- זה מה שעולה לי לראש לשים כראשי תיבות. ונגמרו לי המושגים אז תעזבו אותי.

ישר כח גדול

אני מחזק ידך ואת פעולותיך עלה והצלח

וישר כוחך על ההשקעה
חילך לשוטטא (מלשון שטוט)

תודה.

כולם מוסבים על שורש ב.ק.ש.

בעינן - מבקשים אנו (נן = אנו)

מיבעיא - מתבקשת

איבעיא - התבקשה (כגון "איבעיא להו")

אי בעית - אם תרצה (אי = אם)

מילולית: התבקשה להם

עקרונית: התבקשה שאלה להם (לבני הישיבה)

הבאת קושיה שהתקשו בה בבית המדרש

לדוגמא:

איבעיא להו מה מברכים על רעל

1 חד

2 תרתי

3 תלתא

4 ארבע

5 חמשא

6 שיתא

7 שבע

8 תמניא

9 תשע

10 עשר

11 חד סרי

12 תריסר (תרי+סר)

14 ארביסר

15 חמיסר

100 מאה

1000 אלפא

10000 ריבוא, רבבה

(דו זה פחות שכיח)

מובאה של לשון אחרת בדבריו של האדם עליו מדובר

לדוג':

ר' מאיר אומר פסול מפני סיבה א'.

לישנא אחרינא ר' מאיר אומר פסול מפני סיבה ב'.

וכן על זו הדרך

אנא- אני

אנת/את - אתה/את

אתון - אתם

הני - אלו (בד"כ לא על בני אדם)

איהו - הוא

איהי - היא

 

לשון רבים בדרך כלל עם י' בסוף

כגון:

חמרא - יין/חמור

חמרי - יינות/חמורים

אמוראי

וזהו תכל'ס

אמאי - מדוע

היכא - היכן

היכי - איך

מאי - מה

כמה - כמה

 

איכא - יש

ליכא - אין

**שימו לב: ישנן פעמים בהן הגמרא משתמשת במילה אין (בחיריק) על מנת לבטא כן. יש לשים לב שלא לקרוא זאת כאין רגיל שפירושו בארמית "ליכא".

פתיחה לתירוץ. (או נסיון תירוץ שע"פ רוב יהיה "לכא' י"ל")

לפעמים זה גם על ידי.