אבל אני חושב שבמקרה שלך הטעות שלו הייתה התזמון של חשיפת האמת.

הוא היה צריך לגלות לך את שמו בהתכתבות הראשונה. את זה הייתי מקבל.

אנשים מציגים את עצמם באתרים עם שם אחר בשביל לשמור על אנונימיות וזה נראה לי בסדר.

זה הרי לא באמת משנה איך קוראים לו.

זה גם נחשב שאני לא אמיתי?

בס"ד

יש הבדל בין ניסוח המדגיש יתרונות,

לעומת שקר ממשי. 
31 זה לא 30. מה זה משנה? לי זה לא משנה, למישהי אחרת אולי אולי כן.

אבל זכותה להחליט.

ואם הדרך השיווקית היחידה שמשווק מצא היא שקרים- זה מראה שאין לו כישרון בשיווק.

ניתן בהחלט להדגיש רק מעלות, לנסח באופן מושך,

ואת הדברים הפחות אטרקטיביים שחייבים לכתוב-

(אם גיל זו הדוגמה) לכתוב אחרי שכבר נוצר עניין מדרך הצגת האדם עצמו.

להתחיל במעלות, לומר את העניין הפחות אטרקטיבי ולסיים במעלות.

כמו כן לכתוב לפני יתרונות שאפשריים דווקא בגלל הגיל, 

למשל תואר ראשון, עובד במקצוע שלו, ומצליח, כשבהמשך השיחה אומרים שהוא בן 32,  

לפחות יודעים שהאדם ניצל את הזמן - והכין בסיס כלכלי לחיי נישואין.

כך גם פרטים אחרים שחייבים לומר לפני הכירות, 
לחשוב טוב אלו יתרונות יש בזה, לומר את המעלות שקשורות לעניין,

ואז את העניין עצמו. (עוד דוגמה שעולה לי - חוזר בתשובה,

אז קודם לתאר אותו כאדם עצמאי,
בעל דיעה משלו, שיודע ללכת עם האמת שלו גם נגד הזרם, 

"היה מדהים לראות איך כשחזר בתשובה בגיל מאד צעיר,

הוא הצליח מחד להיות אסרטיבי, ולא וויתר על מעבר לישיבה וכ'..

ומצד שני עשה את זה בכבוד ובהערכה להוריו". 

בקיצור, יש דרכים להראות את היופי שבאדם,

מבלי שיהיה צורך לשקר בכלל.

רק להראות את הפרופורציה בה הפרט שעשוי להתפרש בצורות שונת-

יקבל את המקום האמתי במכלול. 

ואני מדגישה לא לשקר, לא להגזים, אלא רק לדעת איך להציג את העניין,

בפרופורציה האמתית שלו.

ולשקר זה הכי גרוע בשיווק,

כי כאשר נפגשים רואים את המציאות,

והאכזבה יכולה להיות הגורם המכריע לשלילה.

אם לא היו מנפחים או משקרים לפני- אז לא הייתה ציפייה, 
ומראש לא היה טעם מר של אכזבה בסוף הפגישה...

לכן מנסים ליפות אותו..

סתם דוגמא מהחיים.

מישהו עם בגדי שבת יראה הרבה יותר טוב מבגדי יום חול..

ככה העולם מתנהל ואם לא היו משנים 

בהחלט העולם היה נראה אחרת.

הכי מגניב לראות זאת בראיונות עבודה.

ששמה יש חירטוטים בשפע.. (: 

ולא שאני מסכים עם זה , פשוט ככה זה.

מה שאני ממליץ - פשוט להתפלל על האדם הנכון, האמיתי.. 

(: 

בס"ד

אני הכי בעד לייפות את המציאות-

זאת אומרת לעשות אותה יותר יפה,

לעבוד על המידות,

בחיצוניות- להתאפר וכ',

אבל לעולם לא לשקר או להגזים.

ואין בשקר שום דבר שמייפה,

להפך האכזבה שחווים גורמת לחיסרון להיות יותר גרוע במציאות 

אבל יש אנשים שזו הדרך שלהם להשתדך. אני זוכרת לדוגמה שאחי ביקש ממני לברר על מישהי והסתבר שהתמונה שהיא שלחה נערכה בפוטושופ.

זה כמו להתאפר.

אלא אם כן את נגד התאפרות...

יש הבדל עצום בין להתאפר לבין פוטושופ

אבל נראה לי זה כל דבר ששמים על הפנים שמשנה את מראהו (חוץ ממשקפיים).

ומבחינתי גלוס ומסקרה זה לא איפור[אולי של ילדות בכיתה ה'..]

[לספר שהאוסף מברשות שלי כבר הגיע ל150+?]

האיפור לא מוחק לי בפתאומיות קמטים ועושה לי עור של בת 8...

הוא מבטה את היצירתיות שלי, מבליט את הנק' הטובות שכבר יש לי... 

ויודעת מה? גם בוטוקס זה לא פוטושופ, כי זה נשאר איתך ואיתו את מופיעה, לא תמונת מסך מעוותת שבחיים רואים אישה אחרת לגמרי...

בעצם גם הן יודעות שברונזר זה החיים... וסומק זה... ממ.. פחות

הן גם קונות מברשות מסקארה

[ברור שיש שם כמה מברשות מציאה כנראה, אבל מה עם קצת סיגמה וזואיבה וכאלה, ולא, לא מורפי שרק מדביקים את השם שלהם על מברשות שאפשר למצוא בעלי בעע]

בוא אני אעשה לך סדר, איפור לדוג' לא יכול להקטין אף, אוזניים, או אפילו להפוך אותך ממלא לרזה. פוטושופ לעומת זאת- כן.

אני לא מכירה את זה

הבעל יראה אותה מתישהו גם בלי איפור.

ברור שהוא צריך להתמודד, לא אמרתי שלא.

רק רציתי להגיד שזה דומה לפוטושופ, כי בשני המקרים זה לא שינוי קבוע.

ואז מפתאום- זה בלי עריכה או אפליקציה... , פחחח...

בס"ד

גם ככה מה שחשוב זה לא הגובה על הסנטימטר,

אלא בערך הפרופורציה בניהם...

אבל עיקר הנקודה שלי היא- שדבר גלוי,

ונראה לעין לא יכול להיות בגדר שקר.

מי שחשוב לו שישים לב או ישאל,

אבל חוסר תשומת לב של הזולת,

לא הופכת מישהי שנועלת נעלי עקב לשקרנית...

בס"ד

אישית אם זה בחור ממש טוב,

הייתי מעדיפה לפגוש אותו עם הנעליים האלו, ואחר כך לגלות,

ולא שזה יפריע מיד בפגישה הראשונה ולא תהייה הזדמנות לקשר.

אבל נדמה לי שאני היחידה שמעדיפה שיעבדו עליה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?