שלום רב,
אני אמא לשלושה ילדים : 13,11,7.
לאחרונה בני האמצעי מתלונן על כך שאחד מחבריו צוחק עלי! כן עלי אמא שלו..
לפני מספר שבועות היינו באירוע משותף ונתבקשתי להזיז שולחן- השולחן התפרק והילד צילם אותי והעביר את התמונה לכלל חבריו של בני.
ילדי מאוד התרגש מהעיניין- מה לעשות אני אימו.. מבינה אותו לגמריי.
שוחחתי עם אמא של הילד והיא הענישה אותו על כך והחרימה לו את הטלפון לשבוע.
והיום בפעם השנייה- הגעתי לאסוף את הציוד של בני בעת שהוא היה עם חבריו, והופ מצא לנכון שוב להתבדח ולהביך את בני.
אני לא מתרגשת מהעיניין, אבל בני היקר מאוד כועס.
איך אני יכולה לתת לו כלים ושינוי מחשבתי להתמודד עם ההצקות של החבר הזה?
האם כדאי שוב לשוחח עם אמא שלו? האם כדאי לשוחח עם הילד עצמו?
תודות על תשובתכם
אני אמא לשלושה ילדים : 13,11,7.
לאחרונה בני האמצעי מתלונן על כך שאחד מחבריו צוחק עלי! כן עלי אמא שלו..
לפני מספר שבועות היינו באירוע משותף ונתבקשתי להזיז שולחן- השולחן התפרק והילד צילם אותי והעביר את התמונה לכלל חבריו של בני.
ילדי מאוד התרגש מהעיניין- מה לעשות אני אימו.. מבינה אותו לגמריי.
שוחחתי עם אמא של הילד והיא הענישה אותו על כך והחרימה לו את הטלפון לשבוע.
והיום בפעם השנייה- הגעתי לאסוף את הציוד של בני בעת שהוא היה עם חבריו, והופ מצא לנכון שוב להתבדח ולהביך את בני.
אני לא מתרגשת מהעיניין, אבל בני היקר מאוד כועס.
איך אני יכולה לתת לו כלים ושינוי מחשבתי להתמודד עם ההצקות של החבר הזה?
האם כדאי שוב לשוחח עם אמא שלו? האם כדאי לשוחח עם הילד עצמו?
תודות על תשובתכם