בעצם אפשר לסכם את זה בכמה מילים.
דיכאון
הפרעת אכילה
טריכוטילומניה
.
כמה פעמים כבר הייתי על סף אישפוז? ועכשיו שוב.
מבטיחה לכם שאני מנסה לעלות במשקל. אני אוכלת כל מה שהדיאטנית אומרת לי.
אני מקיאה הרבה פחות מפעם.
ולמרות זאת אני יורדת ויורדת.
היום הפסיכיאטר אמר לי שלמרות שזו לא אשמתי שאני יורדת במשקל, אם אני אמשיך במגמה הזו אני אתאשפז בגלל המצב הגופני.
זה לא הוגן!
להתחיל שוב עם הדיכאון הזה של אישפוז לא אישפוז אישפוז לא אישפוז ומה עושים איתה ואת בטוחה שאת אוכלת כי זה לא נראה ותפסיקי להקיא זה יפתור בעיות.
אין לי כוח לזה.
בפסח כמעט אישפזו אותי כי פגעתי בעצמי. ולא היה מקום במחלקה אז לא.
ועכשיו אני במצב הרבה יותר טוב מבחינה נפשית, אני מצליחה לחייך באמת, להנות, לאכול בלי ייסורי מצפון.
לא הוגן שכשהמצב הנפשי נהיה טוב המצב הגופני מחמיר! לא הוגן!
ועכשיו עוד משהו נוסף לכל הבעיות במערכת העיכול - בריחת שתן. מה, אני בת ארבעים? אני קטנטונת בשביל זה! זה כבר שנים ורק עכשיו זה החמיר אז הלכתי לרופאה.
נמאס לי שאני צריכה לסדר את הלו"ז שלי לפי התורים שיש לי לרופא/גסטרולוג/פסיכיאטר/פסיכולוגית/בדיקות דם וכו׳.
נמאס לי מזה.
אז אני מבלה עם חברות, אני מעסיקה את עצמי בשאר הזמן. אבל באמת, שלוש-ארבע פעמים בשבוע להיות בקופת חולים, כל פעם למשך שעה, זה קצת יותר מדי הרבה בשבילי.
אני מודה לה׳ על הטוב של עכשיו,
והלוואי שהרע יגמר כבר כי הכוח שלי אוזל.
דיכאון
הפרעת אכילה
טריכוטילומניה
.
כמה פעמים כבר הייתי על סף אישפוז? ועכשיו שוב.
מבטיחה לכם שאני מנסה לעלות במשקל. אני אוכלת כל מה שהדיאטנית אומרת לי.
אני מקיאה הרבה פחות מפעם.
ולמרות זאת אני יורדת ויורדת.
היום הפסיכיאטר אמר לי שלמרות שזו לא אשמתי שאני יורדת במשקל, אם אני אמשיך במגמה הזו אני אתאשפז בגלל המצב הגופני.
זה לא הוגן!
להתחיל שוב עם הדיכאון הזה של אישפוז לא אישפוז אישפוז לא אישפוז ומה עושים איתה ואת בטוחה שאת אוכלת כי זה לא נראה ותפסיקי להקיא זה יפתור בעיות.
אין לי כוח לזה.
בפסח כמעט אישפזו אותי כי פגעתי בעצמי. ולא היה מקום במחלקה אז לא.
ועכשיו אני במצב הרבה יותר טוב מבחינה נפשית, אני מצליחה לחייך באמת, להנות, לאכול בלי ייסורי מצפון.
לא הוגן שכשהמצב הנפשי נהיה טוב המצב הגופני מחמיר! לא הוגן!
ועכשיו עוד משהו נוסף לכל הבעיות במערכת העיכול - בריחת שתן. מה, אני בת ארבעים? אני קטנטונת בשביל זה! זה כבר שנים ורק עכשיו זה החמיר אז הלכתי לרופאה.
נמאס לי שאני צריכה לסדר את הלו"ז שלי לפי התורים שיש לי לרופא/גסטרולוג/פסיכיאטר/פסיכולוגית/בדיקות דם וכו׳.
נמאס לי מזה.
אז אני מבלה עם חברות, אני מעסיקה את עצמי בשאר הזמן. אבל באמת, שלוש-ארבע פעמים בשבוע להיות בקופת חולים, כל פעם למשך שעה, זה קצת יותר מדי הרבה בשבילי.
אני מודה לה׳ על הטוב של עכשיו,
והלוואי שהרע יגמר כבר כי הכוח שלי אוזל.
)
