שלך עם מישהי שגדולה ממנה בשנה, ניראה לי ראוי שתדברי איתה קודם ותשאלי אותה איך היא עם זה (למרות שלא תמיד אפשר לדעת עד שממש עובדים ביחד) וממש ליהיות ביחד איתה ועם שאר החניכות במהלך כל החודשים הראשונים ובהמשך ההדרכה כי ממש צריך מישהו שייעץ לך, ותחושה שיש מישהו שרוצה לעזור לך, מאמין בך וכו...

בהצלחה!

לפני שלוש שנים כמדומני התחיל כל התהליך של הכניסה להדרכה.. זה לא היה סוד.. ה"תחרות" הייתה ביני לבין עוד בת. כולם ידעו שזה או היא או אני.

מוצ"ש בראשית, פגישה עם המדריכה על ספסל.

"טוב, אני אתחיל מהסוף. לצערי את לא תכנסי להדרכה"

פאףף.. היה בלון של תקווה ביד. והיא פוצצה אותו בשניה אחת.

אני הראשונה בתולדות הסניף שרצתה להיכנס להדרכה ולא נכנסה. והייתי היחידה מהשבט שלי.

ואת לבד. חברות שלך מתלהבות מההדרכה, ו"יאוו אתן לא מבינות, לא הספקתי להכין פעולה לפני שבת..מה אני עושה?!?!" מה את עושה?!

ואני עומדת ליד, שקופה, ואף אחת לא חושבת שקשה לי לשמוע את השיחה הזאת. אף אחת לא חושבת להתעניין.

אף אחת לא חושבת להיות טיפה רגישה.

טוב, כמעט אף אחת. בת אחת שהתקשרה ודיברה וניסתה לשכנע להמשיך לבוא לסניף, להמשיך לבוא לחבב.ורק בזכותה, חצי שנה אחרי, העזתי לבוא לחבב. אבל גם אז הקושי לא נגמר. כי כל השיחות של חברות שלי סובבות סביב המסע הקרוב, המחנה, ההכנה וכו'..

אז שם המשחק בעיני הוא רגישות. גם שלכם המדריכים, אבל גם תפקחו את עניהם של החניכים. זה מרגש להיכנס להדרכה, ולא שמים לב למי שנשאר בחוץ. אבל זה חשוב. חבל שהשבט יתפרק, חבל שחברים שלהם יעלבו.

אז נכון. לא כולם לוקחים את זה קשה כמוני. אבל עדיין צריך רגישות

ולהמשך הסיפור. תחילת כיתה יא.. מקבלת הצעה להדריך חוץ בסניף שעכשיו מקימים. מסכימה.

אני עומדת עכשיו בסוף שנתיים של הדרכת חוץ מ-ד-ה-י-מ-ה!!! (כן, הדרכתי גם בשמינית).

ב"ה מודה לקב"ה על כל רגע ששלח אותי למקום הזה. הודיתי גם למדריכה שלי שהייתה שליחה להביא אותי לשם.

אז כן לעודד חניכים להדרכת חוץ (כמובן, לא לכולם זה מתאים ונכון שזה גם כרוך בהמון דברים אבל לי זה היה פשוט דבר מדהים!) 

והכי חשוב. תפילות לקב"ה. תזכרו שאתם שליחים שלו. תבקשו ממנו שיעזור לכם. שיכוון אתכם למה שנכון.

המון המון בהצלחה!!

בד"כ לא ישקיע גם בהדרכה

משהו ממש חשוב- אני חושבת שממש לא טוב להכניס 2 בנות שהם חברות טובות ביחד.. גם אם הן מבקשות אחת את השניה, הן לא יודעות מה זה באמת.. ואני אומרת מנסיון.. אצל רוב הבני אדם זה או מדשית או חברה.. כי מהרגע שאת מדשית העניין של החברות ממש נפגם.. אז אני חושבת שכדאי להכניס 2 שהן לא בהכרח היו קשורות אחת לשניה עד עכשיו.. תאמיני לי תוך שניה מתרגלים אחת לשניה וזה נהיה יותר טוב..

ככה זה אצל רוב החברות שלי- מי שנכנסה עם מישי לא קשורה- יותר הולך לה טוב ומי שנכנסה עם חברה קצת פחות.. זהו.. בהצלחה ממש! משימה לא פשוטה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....