ואת ראש על הכרית איפה שהיד,

או שבוהים סתם באיזה נקודה על התקר ,

או שתלכי לרוץ/תעשי משהו מעייף אחר

נשמע מחורטט אבל עד היום הצליח לי לא רע

אחת הסיבות שאני לא נירדמת היא שאני לא מפסיקה לזוז...

בדוק ומנוסה
היצה"ר ידאג שתירדם מהר מאוד

קשה לפעמים.... מתגברים בעז"ה....

אגב, ריצה מפרכת או שחייה רצינית מעיפים למיטה!!

ואני אומר שזה אשכרה מועיל.

שמים שירים....מנסים להיות ערים ואז עייפים ונרדמים....הגיוני שהבעיה זה כי חם ואז פשוט מפעילים מזגן....
עוצמים את העיניים וחושבים על הרבה דברים שזזים בחושך באיזה מקום....

אחד הדברים המשעממים והמרדימים, בדוק!!!

מרוב ייאוש אפילו ניסיתי לעשות כמו ההוא מהסיפור שרצה לספור כבשים ולכן הוא שם להם גדר וכל אחת עברה בדרך אחרת.

צריך לדמיין גוש של אלפי כבשים ואתה מנסה לספור אותם, ומרוב שזה משעמם אתה מתייאש ונרדם...

יואוו קורה לי המוןןן.. מה שלי עוזר לא חייבת לעשות.. זה ללמוד הרב קוק/רבי נחמן מברסלב.. או פשוט לדבר עם חברה.. עוזר ממש! ואז אומרת קריאת שמע.. ונירדמת כמו תינוק בהצלווח

ספר מעניין שכיף לקרוא, ואז מתעייפים ונרדמים.

אני ממליצה לבדוק למה את חושבת שאת לא מצליחה להירדם עכשיו בשונה מתקופת הלימודים.

יכולות להיות כמה סיבות..

אולי, כמו שאמרת, השעות מתבלבלות כי את הולכת לישון מאוחר וקמה מאוחר ואז קשה לישון שוב מוקדם (כמו ג'ט-לג). אם זה המקרה כדאי להשתדל לחזור לשעות הנורמליות שאת רגילה אליהן ולהקפיד על שעה קבועה של שינה, עד כמה שאפשר. זה יעזור לגוף להתרגל שוב לזמן של התעייפות וההירדמות תהיה לך קלה.

הרבה פעמים בתקופת הקיץ אנחנו ערים אבל גם כל העולם ואז האורות דולקים, הפלאפונים, המחשבים וכו' וזה מקשה על המוח לשחרר מלטונין שמביא לעייפות. לכן ממליצה כשעה לפני שאת רוצה לישון להתחיל לכבות אורות, פלאפונים, סמארטפונים, מוסיקה וכו', כך שהמוח מתחיל לקלוט שלילה והעייפות מגיעה באופן טבעי.

כמו שנאמר מעלי- נשימות, ריכוז פנימה, קריאת ספר יכולים לעזור מאוד כי הם ממרכזים, מרגיעים ומעייפים.

עם זאת, יכול להיות שזה יושב על משהו רגשי.  אולי את מרגישה לחוצה? מפוחדת? המחשבות לא מוכנות לשתוק? אולי משהו מסעיר אותך? אם כן, כדאי לבדוק מה ולעבוד על זה. בנוסף, אני ממליצה לקחת משהו טבעי שיכול לעזור כמו רסקיו לילה (ספציפית, הוא עוזר עם עוררות יתר, סטרס, ומחשבות טורדניות) או תה טוב לפני השינה. 

נסי לבדוק מה מציק לך או למה לדעתך זה השתנה ובטוח תוכלי למצוא פתרון. עם זאת, מסכימה עם מה שנאמר ךפני- לפעמים כשאנחנו מנסים להכריח את עצמנו לישון וחושבים רק על זה, נקבל את התוצאה ההפוכה. תהיי רגועה, תחשבי מחשבות טובות והגוף לאט לאט יבין את הרמז.

בהצלחה

אם את לוקחת את הרסקיו לילה קחי אותו לפחות 4 טיפות 4 פעמים כל יום בחצי כוס מים. לא מיד לפני השינה. צריך לתת לזה זמן לעבוד.

קשור להיפר אקטיביות?

שאתם מוצאים תנוחה פשוט מעולה ושיא הנעימה, אתם עוצמים עיניים בשלווה ואז פתאום אתם קולטים...

ששכחתם לחשוב על איפה לתקוע את היד???

שאתם במיטה כבר כמעט ישנים ואמא קוראת לכם פתאום?????

שנרדמים...

ממסקנה: לכי לישון יותר מוקדם...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...