צריך לומר. אולי מבחינתך זה משהו קריטי וגדול, ומבחינתו לא.

בהירות.

דיברת איתו על זה? שלא ציפית שהוא יעביר? שנפגעת?

אנחנו צריכות ללמוד להיות ברורות, ואם חברה שלך הייתה מבינה

אוטומטית שזה דבר שלא מספרים, לא בהכרח שגם הוא יבין את זה.

(ומניסיון, יש גם בנות שצריך להיות ברורות איתן..)

בכולופן, לוידעת מה אמרת לו. אבל אפשר לדון אותו לכף זכות..

ובכללי, טוב לחיים לדעת שיש דברים שצריך להבהיר לכל הצדדים.

דבר ראשון- תראי איך הוא מגיב לזה שאת כועסת ופגועה ממנו, האם הוא מתנצל?, מברר מה מפגע בזה שהוא סיפר?, בודק איך אפשר להחזיר את האמון?, בקיצור לראות האם הוא מזלזל בך וברגשות שלך או מכבד.

דבר שני - את יכולה לספר לו כל מיני דברים שהם לא כ"כ פרטיים ולמצוא דרך מכרים משותפים ודרך השיחות שלכם יחד האם הוא העביר אותם?

חוץ מזה תמיד טוב להתייעץ עם רב, כי יש לו מבט תורני וגם בד"כ הוא מתעסק עם זוגות ככה שהוא ממש מבין בזה,

שה' יברך אותך במזל טוב!!! 

בס"ד

יש לי קרוב משפחה כזה, שלפני שמישהו מספר לו משהו-

הוא עוצר אותו ושואל  "רגע, זה משהו שאמור להישאר בסוד?

אם כן אז אל תספר לי ". אם זה בשורות טובות הוא יכול מרוב שמחה לשכוח ולשתף,

אם זה משהו מצער בדרך כלל פחות.. אבל זה קיים.

האדם כבר בגיל 60, הייתי בשוק כששמעתי אותו לראשונה מגיב ככה,

שנייה לפני שסיפרו לו משהו...

יפה ומשדר סבבה לעולם

מההודעה הראשונה זה באמת נשמע כגורם מקצועי- יועץ\פסיכולוג וכו'.

אני חושבת שזה מאוד חשוב ללכת לפסיכולוגים ויועצים, א ב ל - רק במידת הצורך. רק כאשר יש בעיה שבאמת אפשר לפתור אותה ע"י אנשי מקצוע.

אם על כל בעיה כזאת היינו הולכים לאיש מקצועי, כל חיינו היו בקליניקה, מחכים לתור 

לא ללכת בכלל לפסיכולוגים, גם כשצריך- זו קיצוניות אחת.

ללכת לפסיכולוגים על כל פיפס- זו קיצוניות שניה.

הכי טוב- שביל האמצע- ללכת לפסיכולוגים רק כשבאמת יש צורך נפשי. ואם הטיפול הפסיכולוגי טוב, הוא לא יגרום למה שאתה תיארת...

אגב, יש כל מיני סוגים של טיפול. אימון, ייעוץ... לא הכל זה רק פסיכולוגים.

*וואי, אחותי תהיה גאה בי... אני תמיד אומרת לה כמה אני מתנגדת לפסיכולוגים ויועצים, אבל בזמן האחרון שיניתי את דעתי...*

היא לא ממש פסיכולוגית, לומדת עכשיו תרפיה...

אבל בהחלט אני מדברת איתה על כל פיפס, מהרגע שמישהו חשב אולי להציע לי הצעה 

כן, יכול להיות מאוד שהמודעות שלהם לעצמם עלתה. והם לא חיים בסרט, הוא מודעים יותר לעצמם. יכול להיות שהטיפול לא היה מספיק טוב, אבל אי אפשר להתעלם מזה שטיפול פסיכולוגי עוזר לך להיות מודע יותר לעצמך.

יש כל מיני רבדים בנפש. לא הכל גלוי לעין. בדיוק כמו באמונה...

לא סתם פסיכולוג לוקח כ"כ הרבה לשעה.

הוא עובר תהליך עם הבנאדם, ומאוד יכול להיות שהוא גורם לבנאדם להשתנות תוך כמה שעות.

לערער את המטופל ולגרום לו לחשוף רבדים נוספים בנפש.

וחוצמזה, זה נראה שהוא קצת הקצין את המקרה...

הפותחת כבר תעשה חושבים עם עצמה אם מתאים לה טיפול פסיכולוגי או לא...

כל אחד ופס את המקרה בצורה אחרת.

הסכמתי עם מה שבת מלך כתבה- לנסות לדבר איתו על זה ולראות איך הוא מגיב.

וגם אם מתייעצים עם אנשים- לא חובה שיהיה מקצועי. מספיק מישהו עם ניסיון (נשוי כמובן) שמכיר את הקשר מקרוב.

אין כאן משהו בעייתי עד כדי הליכה לאיש מקצוע.

ולא תמיד צריך לשלוח אנשים לאיש מקצוע- כלל שכדאי לאמץ בכלל בפורום ;)

בס"ד

תכלס ממש מבינה אותך.

יש בזה כמה רמות,

אותו דוד שלי- לא יודע לשמור סודות שמחים. 
(מישהו עומד להתארס, קנה בית, זכה בלוטו...)

יש סוג של אנשים מרגיזים- שלא רואים לנכון לשמור על הפרטיות של עצמם,

וברגע שאת חלק מהחיים שלהם, הם מרגישים בנוח מאד לשתף.

אימא שלי למשל מספרת לכל מי שבא לה כל דבר שאני אומרת לה,

גם אם אשביע אותה אלף פעם שלא לספר.

היא מנכסת לעצמה את הזכויות כי מבחינתה זה הדאגות שלה וכ'.

(לכן אגב אני משתדלת לא לספר לה כלום-

או לספר רק בשלב שאין ברירה...)
מובן שיש דברים שכולם מבינים שצריך לשמור בסוד,

אבל הקטע המרגיז זה שחלק מהאנשים הופכים להיות אלא שעושים את שיקול הדעת,

ולא מרגישים שעצם זה שבקשת לשמור על סודיות מספיק 

אכן ראוי מאד לברר אם זו מעידה חד פעמית,

או שזה חלק מהאישיות של האדם.

לך הפרטיות מאד חשובה ולכן כ"כ נפגעת. הוא, לא לקח כ"כ ברצינות ש"סיפר". לא התכווין כנראה לעשות עוול. אולי גם לא ייחס לפרטים שסיפר משמעות גדולה כמוך. אינני יודע.

זה לא ש"לא הכרת מספיק כדי לדעת למי לא מתאים לספר"... ואת מאשימה את עצמך. מה הקשר. יכול להיות שהכרת מספיק למס' כזה של פגישות, אלא שאת הנקודה הזו שאצלך רגישה במיוחד הוא לא הספיק להכיר, ואת הכרת נכון - בחור טוב, שאפשר לשתף מצד הקשר. לא חשבת שאולי יש הבדל במושגים של "הפרטיות" ועד היכן. אז מה. כמו כל  דבר שעוד לא מכירים אחד אצל השני. אני לא בטוח שצריך להתייחס לכך כאל "האמון שנפגע" בצורה קיצונית. אולי יותר כאל נקודה של הבדל שהתגלתה.

את לא צריכה להרגיש "אכזבה עמוקה וכואבת". חבל עלייך. ראיתם אחרת את הענין הזה.

וכעת, כמו בעוד דברים שמתגלה הבדל - אפשר לדבר ביניכם. לראות האם ניתן לבנות יחד כשיש הבדל ביחס לנושא הזה. האם זו גישה עקרונית אצלו, או שיכול "להתעדכן" ופשוט לנהוג אחרת.

אני הייתי חותכת על דבר כזה, אבל אני לא יודעת מה מצב הקשר וכו' אז לא יכולה להגיד לך לגמרי...

אמרתי שאני הייתי חותכת על זה. אבל לא יודעת מה לגביה..

התחושה שלך מובנת.

אבל...

אני מציע, אחרי התחושה הראשונית, "להצטנן" לרגע - ולחשוב בנחת יותר.

בוודאי שמה שהוא עשה זה חיסרון.

בגלל שהחיסרון הזה נגע בך כרגע אישית - את מרגישה אותו יותר.

יש להניח, שאם היה מספר לך משהו על בת-דודה שלו למשל, אולי אפילו לא היית מרגישה שמשתף אותך בדבר שאינו שלו.

לאנשים יש יתרונות, ויש גם חסרונות. צריך לשקול את הפרופורציה וביחס לאישיות הכללית.

אם אמר משהו בכיוון ש"אינו טוב בשמירת סודות".. אז יכול להיות שהוא מישהו כזה, שקשה לו להתאפק מלשתף אחרים. אם זה היה במשהו שמבזה אותך, ענין אחר. איך לא חס על כבודך. אבל אני מבין שלא מדובר בדבר כזה, אלא עצם השתוף בעניינים שלך.

ובוודאי שבעיקרון, אין לכך מקום. "האומר דבר לחבירו הרי הוא בבל יאמר עד שיאמר לו לך אמור". זה לא בסדר. בפרט, שמדובר בכאלה שנשואים למי שמכירות אותך, או שיוצאים כעת בעצמם עם חברות.

אז יש לו חיסרון מסויים - שהוא הודה בו - וחיסרון שאם הוא מתמשך אחרי שמבהירים את חומרתו עבור הזולת, הוא עלול גם לפגוע באמון וביכולת לשתף (לפעמים, גם יש הבדל בין בן לבת, בתפיסה עד כמה נושא כלשהו הוא "פרטי").

זה שהוא "נבוך", אחרי שנתפס בקלקלתו - עדיין אינה ראיה גמורה, לכאורה. יש דברים שכאשר אדם עושה, עדיין לא תופס את חומרתם, אבל כאשר אומר, מרגיש שכלפי השני זה ממש לא נעים..

הייתי מציע, שאולי תדברו על כך קצת יותר בנחת. את תסבירי לו מה הרגשת: אני משתפת אותך בדברים שלי, נותנת אמון שזה יישאר בינינו - הרי אני לא רוצה שכולם ידעו עלי דברים אישיים - ואתה מספר, ביחוד לכאלה שמיידית יכולים להעביר לחברות שמכירות אותי.

תראי מה הוא אומר. תשאלי אותו, איך אוכל לתת אמון להבא. ותנסי מתוך דבריו לראות עד כמה אפשר לסמוך שאכן זה ניתן לשינוי. תסבירי לו, שהנקודה של האמון - של דברים שהם רק ביניכם - היא ממש עיקרית בבנין קשר.

ותנסי להתרשם.

כמובן, את יכולה גם "לחתוך". אבל אם את אומרת שנפגשתם כבר 8 פעמים - כלומר, שיש דברים חיוביים כנראה, בו ובאינטרקציה ביניכם - אז נכון שאולי זה אומר משהו, אבל מצד שני, אולי רק אומר שהוא טיפה פטפטן מידי. לפעמים, זו תוצרת-נלוית לחברותיות ונחמדות..  השאלה יהא כמה את יכולה לסמוך עליו - וכמה הוא יחוס על כבודך גם במחיר של אי שיתוף חברים כפי שהיה רגיל טרם היו נושאים כאלה על סדר יומו.

את זה את יכולה לבדוק. מתוך שיחה, מתוך התרשמות עוד קצת הלאה.

אבל - יש תנאי אחד לאם את מחליטה כן להמשיך. והוא - שאת לא נושאת את הענין הזה כצ'ק שניתן לפרעו בכל עת.. את בודקת, שמה עין, ואם את רואה שזה לא מעיד בכללי על אישיותו, ושאפשר לסמוך שלא חוזר - אז את ממשיכה עם האדם כפי שהיכרת. כי אם תהיה לך תחושה של "צל" כלהזמן, זה עלול להפריע.

תשקלי - ובהצלחה.

סתם עצה - תחשבי האם באמת מה שמדובר, אלו דברים שמבחינת אחרים יש להם חשיבות כלשהי. האם אלו דברים שאם את היית שומעת על מישהי אחרת, זה באמת היה תופס מקום כלשהו. לפעמים, בגלל שזה עלינו, אז אנחנו חושבים ש"אולי מפיצים" וכו', אבל בעצם כשמסתכלים מהצד, רואים שאחרים יקחו את זה בפרופורציה אחרת לגמרי. 

כמובן, אני לא יודע במה מדובר - אבל זה רק כדי לנסות להקל מהתחושה האישית שאולי מדברים/יודעים עלייך. ללא קשר לנושא של הבחור דווקא.

[ובאמת צריך ללמוד מזה מאד לגבי שמירת הלשון. אדם מדבר על משהו של השני - שיחשוב, אולי השני רוצה שזה יישאר ברשות היחיד]

לגבי הענין איתו - לפעמים גם מישהו לא "בן 7", לא מספיק מודע. לפעמים זה יכול גם להיות הבדל בין איך שהבת תופסת מה שסיפרה, לבין איך שהוא. אינני יודע במה מדובר.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.