כשתוכל שלח לי את האימייל שלך ואשלח לך את הקובץ .

תודה

קורא לא מקצועי שקורא יצירה כתובה (פרוזה מכל ז'אנר) שעוד לא יצאה לאור, מתוך כוונה למצוא ולשפר דברים בסיפור - הדמויות, או העלילה וכד'.

קריאת ביתא נעשת בדרך כלל לפני שסיפור משוחרר לצריכה ציבורית .

גם אם הקורא רק יחזיר חוות דעת של - אהבתי את הספר (או לא), את גיבורת הסיפור או דמות אחרת - זה כבר מועיל. 

אבל אם הקורא ישים לב לתיאורים, לדיאלוגים ולזרימת העלילה - זה יהיה יעיל ביותר כדי שהמחבר ידע איזה רושם מתקבל אצל הקוראים, עוד לפני שהספר מודפס, ובעקבות זאת מה לתקן.

שמחתי לשמוע שאת מוכנה. 

אני מקוה שתהני.

האם לשלוח לך לאימייל ?

20160803145741.pdf

"בדרך לחיפוש" הוא מותחן פעולה יחד עם תעלומה היסטורית וארכיאולוגית הסוחף את הקורא למסע מרתק, המשלב גילוי אוצרות חבויים, פיענוח צפנים, מיסטיקה וגם ... מסע פנימי וחיפוש דרך. גיבורת הספר מחפשת אחרי השבטים הנעלמים ואחר חלומה למשמעות, גם יחד. עם פענוח הסודות שנטמנו מאות רבות קודם ע"י שרידי השבטים מתגלה לה עולם מרתק. היא נחשפת למורשתם של השבטים האבודים, שאבדה לנו ביחד איתם. הגילויים האלה מטלטלים את יסודות עולמה.

גרעין הסיפור אמיתי, אך לצורך העלילה הוספו דמויות והתרחשויות ושונו דברים. העלילה מבוססת על תחקיר רחב בנושא עשרת השבטים האבודים של עם ישראל.

הספר הזה משולב מז'אנר של מתח וז'אנר התבגרות, שיש בו חיפוש דרך בחיים וקצת התפלספות (התייחסות לדברי הפילוסופים מזרם האקזיסטנציאליזם).

כתבתי בכריכה: "זהו מסע מלא התמודדויות ורב רבדים – פיזי, רגשי ורוחני בו-זמנית.

בדרך (לחיפוש השבטים) נוגעת המחברת, נתי רבין, גם בשאלות לא-פשוטות על משמעות החיים, יעוד אישי והדרך להגשמה".

נתי זה קיצור של ענת, ובחרתי בקיצור שמי כשם עט כי הוא מתאים לגיבורת הסיפור. גרעין הסיפור אמיתי ובעיקר הפלשבקים מהעבר. העלילה עם קורותיה של המשלחת לא קרו, אם כי מבוססים על מחקר מעמיק בנושא. 

אני תוכניתנית מחשבים, ושירתתי בנח"ל בהיאחזות בשומרון. המקום המבודד שימש לי השראה למסעות למקומות רחוקים ומסתוריים והידע בתכנות, טכנולוגיה חדישה וצפנים עזר לי להכניס פיענוח רמזים הקשורים לעם ישראל בעבר הרחוק ומשולב עם ג'אדג'טים חדשניים.

מחכה לתגובות אחרי הקריאה.

תודה רבה

אני סקרנית לדעת מה ההתרשמות , לפחות עד כה.

אשמח.

20160803145741.pdf

(מהכיתוב בכריכת הספר )"בדרך לחיפוש" הוא מותחן פעולה יחד עם תעלומה היסטורית וארכיאולוגית הסוחף את הקורא למסע מרתק, המשלב גילוי אוצרות חבויים, פיענוח צפנים, מיסטיקה וגם ... מסע פנימי וחיפוש דרך. גיבורת הספר מחפשת אחרי השבטים הנעלמים ואחר חלומה למשמעות, גם יחד. עם פענוח הסודות שנטמנו מאות רבות קודם ע"י שרידי השבטים מתגלה לה עולם מרתק. היא נחשפת למורשתם של השבטים האבודים, שאבדה לנו ביחד איתם. הגילויים האלה מטלטלים את יסודות עולמה.

גרעין הסיפור אמיתי, אך לצורך העלילה הוספו דמויות והתרחשויות ושונו דברים. העלילה מבוססת על תחקיר רחב בנושא עשרת השבטים האבודים של עם ישראל.

אבל קנית אותי בנספח.

הנספח מפרט יותר על גילגוליהם של עשרת השבטים ממלכת ישראל.

יש בו גם עוד פרטים בהרחבה שהוזכרו בקיצור בסיפור.

מקוה שכשתקראי תהני מהעלילה, הדמויות, המסע , המציאות ופענוחי הסודות

כריכת הספר תיראה כמו התמונה שהעלית? 

בהצלחה רבה

ברוך ה'.

נושא מאד מעניין!

הורדת את הקובץ ?  

אני אשמח אם תפרט יותר אילו תיאורים שמים ברקס לזרימה של הספר. 

אני מודעת לכך שיש תאורים ופירוט יתר, אבל לא ידעתי מה להשמיט, כי חשבתי שצריך אותם. 

אם 'תשים אצבע' על הקטעים האלו, אוכל לתקן בהתאם. 

המון תודה! 

"אימה אפפה אותי ושערי סמר. ההרים מסביב נדמו לי לראשונה אימתניים, מטילי צל אפל וחורשי מזימות. קרני השמש היו כבר בוערות, וסלעי הברונזה בהקו וסימאו את העיניים בלהטם. הרוחות שרקו בתוקפנות רעשנית כבמחול שדים. ברגלים כושלות צעדתי בחזרה לעבר הגסט-האוס."

כאן כל התאורים גרמו לי להאט כדי לנסות לדמיין הכל

"ידעתי שאמצא אותו במצב הטבעי שלו. כמו תמיד, עם הפנים למסך המחשב, כשפלג גופו העליון רכון מעט קדימה בריכוז וגבו מופנה לדלת החדר. ידו הימנית דבוקה לעכבר בקשר בל ינתק"

הרגיש קצת ארוך בשביל משהוא שמתאר אדם ש"שקוע כל כולו במחשב ומנותק מהסביבה" או משהוא כזה

במטווח כשהיא חוזרת מהמטרות יש תחושה של איטיות וסחיבה וזה מתעצם כי הפסקה לפניה "מתלהבת" (התיאור של הירי גם איטי קצת אבל מצדיק את עצמו)

זהו נכון לעכשיו אחרי רפרוף מהיר אבל שוב אחלה ספר

אני אתקן בהתאם להערותיך. 

מחכה כבר לעוד הערות.

ואני קורא מאוד מהר

אבל רק אם יש מודפס

בתגובה שהוספתי "הקישור לספר" אפשרתי להוריד את הספר.

תוכל לעשות זאת או לשלוח לי את כתובת האימייל.

האם התכוונת שתקרא , רק שזה יקח יותר זמן בקובץ PDF?

הורדתי, אתה מאשר להדפיס?

בפנים כתבתי @כל הזכויות שמורות , כך שאני מקוה שאם זה יגיע לעוד אנשים לא יעתיקו דברים לצורך פרסום בשמם ללא רשות.

קורא טרום הוצאה לצורך התרשמות. 

ויותר במפורט : קורא לא מקצועי שקורא יצירה כתובה (פרוזה מכל ז'אנר) שעוד לא יצאה לאור, מתוך כוונה למצוא ולשפר דברים בסיפור - הדמויות, או העלילה וכד'.

קריאת ביתא נעשית בדרך כלל לפני שסיפור משוחרר לצריכה ציבורית .

גם אם הקורא רק יחזיר חוות דעת של - אהבתי את הספר (או לא), את גיבורת הסיפור או דמות אחרת - זה כבר מועיל. 

אבל אם הקורא ישים לב לתיאורים, לדיאלוגים ולזרימת העלילה - זה יהיה יעיל ביותר כדי שהמחבר ידע איזה רושם מתקבל אצל הקוראים, עוד לפני שהספר מודפס, ובעקבות זאת מה לתקן.

כשרון יפה. כתיבה באמת יפה. 

יש נקודה שאני חושב שהיא בעייתית, אבל זו דעה אישית שאחרים אולי ישללו, ואני מסייג בכוונה

בכתיבה בגוף ראשון צ' לכתוב פשוט ולא גבוה (בעיקר במחשבות) כי כשבנאדם חושב הוא חושב בשפה פשוטה.

ועוד שאלה, עברה על זה עורכת לשונית?

כי ראיתי פסיק שהייתי מוריד (לא תחבירית, ליותר זרימה)

אם אני אדפיס אני אסמן אצלי אם תרצה...

אבל באמת כתיבה יפה. ואני לא סתם אומר

מסרתי את כתב היד לעורכת ועוד שלושה שבועות היא תחזיר לי את מסקנותיה. 

נכון שאת המחשבות צריך לכתוב בשפה פשוטה יותר.

צריך לשפר כדבריך. 

אשמח שתשלחי את האימייל שלך.

אבל אני לא מוצאת זמן לקרוא..

מקווה שעד שיהיה לי זמן זה יהיה עדין רלוונטי

(קראתי את ההתחלה והיא נשמעת מבטיחה )

מחכה שיהיה לך זמן .

20160929171838.pdf

מקוה שתהני מקריאתו. 

הדפסתי 30 עמודים ראשונים לקרוא, העלילה נראית מעניינת. 

אני אוסיף רשמים בהמשך.

אני מחכה 

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.