נשמהה!! קשה מבחינה נפשית? או מיזה שאסור לעשות כלום?

ואי אפשר לשמוע שירים שזה הכיהכי נורא!

ואני גרה באיזה חור בירושלים מוקף בערבים מעצבנים כך שאין לי כ"כ לאן לצאת ואני סתם תקועה בין ארבע קירות!

אוף!

סליחה! נפלתי עלייך...

מוזמן לתת עצות...

אני איתך בלב נשמהשלי..

רבש'ע אוהב אותנו! זכרי שתמיד הכל לטובה!

תנסי לעשות משו שאת אוהבת!

לצאת מכל הדיכאון הזה..

מוזמנת לבוא לפרטי

ואל תקשיבי לבריו כי הוא מקל בהרבה דברים אז זה לא דוגמא בכלל

אל תצעקו עלי אני לא אומרת שבריו הוא לא איש טוב אבל בעניין ההלכתי זה קצת...

דמייני בנפשך:

לפני כמה ימים נפרצה החומה.
העיר נהפכת, ממש, נהפכת!
ירושלים עיר הקודש המבוצרת.
 מכנסת בתוכה חיי קודש של אומה.
חיי קודש, קשה לתאר מה זה חיי קודש של אומה.
זה אומר שכל אדם פרטי התקשר כל כולו שם לכלל ישראל.
ואם קשה לתאר חיי קודש של עם ישראל, את כלל עם ישראל אי אפשר לתאר.
פתאום בזמנים מסויימים מי שהיה עם הארץ- שקוע בקרקע- בין רגע,נהיה חבר.
נביאים הלכו בינינו הופענו אור על כל העולם.

לפני שלש שנים צמצמו אותנו,
 דחקו אותנו אל הלב- ירושלים. רק שם.
וירושלים- באופן טבעי מתכנסת ומכנסת חיי הקודש של אומה שלמה.

כל רע ונגע לחייה של האומה לא יכנס לתוך עיר הקודש.

ופתאום.

לפני כמה ימים, אין לתאר את המכאוב הנורא.

הובקעה העיר! עיר הקודש הוחדרה תרבות מערב! אוי נא לנו.

בוטל התמיד, כן, התמיד.

התמימות שבקשר התמידי של כל אחד ואחד בפרט וכאומה. קשר עם רבונו של עולם...

או אז הבנו- חיי הקודש תמו להם. ומקום העבודה עולה בלהבות..

עדיין לא, לא בפועל.

אבל גם אם כן הוא גם ככה שרוף.

הרומאים בדרכם להר הבית הופכים כל אבן ואבן. הורגים עיר!

לא, לא רק את אנשיה, את העיר ככמעט ישות!

ובהר הבית יעלו הם ויהפכו עד אשר יגיעו לבית עצמו.

הו, לא זוהי דרך ארוכה, מהיות לנו חיי קדושה לשביקת חיים לכל חי,כאומה!

כאומה נופלים בתוהו.

כאומה בכאבי גסיסה.

ייסורי דרך מוות חווים עתה.

לימים יקראו ימי אלו 'בין המצרים' לא לחינם

אחר מיצר העיר והיגון- עוברים להרג לב האומה,קשר העבודה,פלולי קרבנות.

כעת רק נעשה דברים כסימנים, ציונים. יהדות, אמיתית, של א"י. כבר לא יהיה יהיה רק כנגד תמידים כנגד מוספים..

עוד אלפיים שנה אם חו"ח לא נגאל, מעניין איך יחוו את החיתוך בבשר החי, כשהבשר כבר מת?...

בטח יצומו ויבכו כל הזמן שהם לא זכו להבין את הכאב אפי'.

או יתפללו כל הימים האלה , בלי תורה,

איך אפשר ללמוד מהתורה המשמחת?

ואם , אולי, חו"ח ישכחו הכל?
ינטשו דרך אבותם.
ישמחו בימים אלו ישמעו שירים ירבו באוכל ומשתה, טוב זה על בטוח לא יקרה.

איך אפשר?

המציאות לא יכולה לשמוח כך.
בוודאי ינהגו במיעוט שמחה לכל הפחות!
ינהגו וישמרו כהלכה לכל חי! כן.
שיצטערו לפחות קצת.
שיצטערו שאין הם מבינים אפי' על מה רק שיבכו דמעות כאב.
 לפחות זה דבר שרואי לבכות עליו. לזרוע בדמעה.

.

עכשיו, נכון ימים אלה "מעצבנים" ממש לבכות את התמוז!

אולי אפשר להקיל בכ"ז? קצת לשמוח, לא הרבה.

אוף, כזה מעצבן....

לא רגע, אה,כן! מצאתי מילה- מדאיב מכאיב  אבל. יושבים שבעה על אדם שמת.

אבל על אומה- לפחות פי שלוש שוב ושוב ושוב. וכמו שלמדנו כבר ממהלך הגאולה,

הפעם השלישית תהיה ארוכה וקשה.

אך הפעם השלישית- היא די והותר, היא תספיק לעד.

כנראה על משקל GAZA

לא מבין מה רוצים מהם

זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח

איזה ילדי כאפות

חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.

הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום

למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?

מדכא איפה האדום הצהוב

יש לה פוטנציאל חבל מאוד

דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.

בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.

העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה

שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.

מה הדבר האחרון

הפרט הכי קטן ואקראי

משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך

משהו שעליו הכל נשען

משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת

שלא משנה מה עוברים הוא נשאר

וישאר

תמיד

שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא

דבר שממנו תצמח מחדש

כולך תיוולד מחדש ממנו

חי בשביל להילחם ביום אחר

כנראה

שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב

כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה

מפסיד בקרב

וחי

וחוזר להילחם ביום אחר

כנראה שאין ברירה.

די פחדני האמת

כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו

הוא יישאר באותה דעה בדיוק.

כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.