נשמהה!! קשה מבחינה נפשית? או מיזה שאסור לעשות כלום?

ואי אפשר לשמוע שירים שזה הכיהכי נורא!

ואני גרה באיזה חור בירושלים מוקף בערבים מעצבנים כך שאין לי כ"כ לאן לצאת ואני סתם תקועה בין ארבע קירות!

אוף!

סליחה! נפלתי עלייך...

מוזמן לתת עצות...

אני איתך בלב נשמהשלי..

רבש'ע אוהב אותנו! זכרי שתמיד הכל לטובה!

תנסי לעשות משו שאת אוהבת!

לצאת מכל הדיכאון הזה..

מוזמנת לבוא לפרטי

ואל תקשיבי לבריו כי הוא מקל בהרבה דברים אז זה לא דוגמא בכלל

אל תצעקו עלי אני לא אומרת שבריו הוא לא איש טוב אבל בעניין ההלכתי זה קצת...

דמייני בנפשך:

לפני כמה ימים נפרצה החומה.
העיר נהפכת, ממש, נהפכת!
ירושלים עיר הקודש המבוצרת.
 מכנסת בתוכה חיי קודש של אומה.
חיי קודש, קשה לתאר מה זה חיי קודש של אומה.
זה אומר שכל אדם פרטי התקשר כל כולו שם לכלל ישראל.
ואם קשה לתאר חיי קודש של עם ישראל, את כלל עם ישראל אי אפשר לתאר.
פתאום בזמנים מסויימים מי שהיה עם הארץ- שקוע בקרקע- בין רגע,נהיה חבר.
נביאים הלכו בינינו הופענו אור על כל העולם.

לפני שלש שנים צמצמו אותנו,
 דחקו אותנו אל הלב- ירושלים. רק שם.
וירושלים- באופן טבעי מתכנסת ומכנסת חיי הקודש של אומה שלמה.

כל רע ונגע לחייה של האומה לא יכנס לתוך עיר הקודש.

ופתאום.

לפני כמה ימים, אין לתאר את המכאוב הנורא.

הובקעה העיר! עיר הקודש הוחדרה תרבות מערב! אוי נא לנו.

בוטל התמיד, כן, התמיד.

התמימות שבקשר התמידי של כל אחד ואחד בפרט וכאומה. קשר עם רבונו של עולם...

או אז הבנו- חיי הקודש תמו להם. ומקום העבודה עולה בלהבות..

עדיין לא, לא בפועל.

אבל גם אם כן הוא גם ככה שרוף.

הרומאים בדרכם להר הבית הופכים כל אבן ואבן. הורגים עיר!

לא, לא רק את אנשיה, את העיר ככמעט ישות!

ובהר הבית יעלו הם ויהפכו עד אשר יגיעו לבית עצמו.

הו, לא זוהי דרך ארוכה, מהיות לנו חיי קדושה לשביקת חיים לכל חי,כאומה!

כאומה נופלים בתוהו.

כאומה בכאבי גסיסה.

ייסורי דרך מוות חווים עתה.

לימים יקראו ימי אלו 'בין המצרים' לא לחינם

אחר מיצר העיר והיגון- עוברים להרג לב האומה,קשר העבודה,פלולי קרבנות.

כעת רק נעשה דברים כסימנים, ציונים. יהדות, אמיתית, של א"י. כבר לא יהיה יהיה רק כנגד תמידים כנגד מוספים..

עוד אלפיים שנה אם חו"ח לא נגאל, מעניין איך יחוו את החיתוך בבשר החי, כשהבשר כבר מת?...

בטח יצומו ויבכו כל הזמן שהם לא זכו להבין את הכאב אפי'.

או יתפללו כל הימים האלה , בלי תורה,

איך אפשר ללמוד מהתורה המשמחת?

ואם , אולי, חו"ח ישכחו הכל?
ינטשו דרך אבותם.
ישמחו בימים אלו ישמעו שירים ירבו באוכל ומשתה, טוב זה על בטוח לא יקרה.

איך אפשר?

המציאות לא יכולה לשמוח כך.
בוודאי ינהגו במיעוט שמחה לכל הפחות!
ינהגו וישמרו כהלכה לכל חי! כן.
שיצטערו לפחות קצת.
שיצטערו שאין הם מבינים אפי' על מה רק שיבכו דמעות כאב.
 לפחות זה דבר שרואי לבכות עליו. לזרוע בדמעה.

.

עכשיו, נכון ימים אלה "מעצבנים" ממש לבכות את התמוז!

אולי אפשר להקיל בכ"ז? קצת לשמוח, לא הרבה.

אוף, כזה מעצבן....

לא רגע, אה,כן! מצאתי מילה- מדאיב מכאיב  אבל. יושבים שבעה על אדם שמת.

אבל על אומה- לפחות פי שלוש שוב ושוב ושוב. וכמו שלמדנו כבר ממהלך הגאולה,

הפעם השלישית תהיה ארוכה וקשה.

אך הפעם השלישית- היא די והותר, היא תספיק לעד.

ומה עושים עם זה

ואיך משיגים את העור הזה

ולמה

ומה

ואיך

תציל אותה

ואותי

ואותם

זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם

וככה זה מתגלגל

כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק

שאין לו מעצמו כלום

רק גורר אחריו את כולם

תירק דם

תמולל את כל 24 התפילות

אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה

תחשב

ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס

בוא נלך

טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף

שאי אפשר למדוד

לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו

רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב

עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב

מנקה את הבית בתנועות המוכרות

ורק רוצה לדאוג לו שוב

על אף כל הדחיות שלי

אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…

אתה עדיין סמוראי. 

כן

נכון

הכל מבולבל

הכל מוזר

לכי לישון

תיכף תקומי חדשה

אל תחשבי יותר מדי 

באלי לצעוק עלייך

וגם קצת לנער

זה מים מלוחים

והצמא רק מתגבר

ואת ממשיכה לשתות

את יודעת שזו טעות 

אבל את שותה

כי את צמאה נורא

וכשצמאים שותים הכל

לא משנה אם מלוח או מתוק

אבל זו טעות אהובתי

זו טעות

זה מים מלוחים

אל תשכחי 

זה מים מלוחים

עוד יהיו לך מים מתוקים