מאז שהייתי ממש קטנה ועד היום אני גרה באותו המקום. לא חסר לי כלום בעיר שלי, בית גדול, קרובה לבית הספר, חנויות וסופרמרקטים והכי חשוב - חברים. בתקופה האחרונה ההורים שלי ואנחנו כבר דיברנו על זה שהולכים לעבור דירה, בגלל העבודה של אבא ועוד כמה סיבות... אבל לא חשבתי לרגע עד כמה נורא זה יכול להיות.
לפני כמה ימים הלכנו כולם לראות את הבית, הכל טוב ויפה, אבל רק כשחזרנו ירד לי האסימון שזהו, אני הולכת לעזוב את כל החברים הכי קרובים שלי, את בית הספר אליו אני כ''כ רגילה, את כל השכנים המתוקים שלנו ואת כל העיר שהיא הכי אהובה עליי בעולם. כשאני חושבת על זה, זה כ''כ הזוי ומוזר. אני לא יודעת איך אני יעמוד בזה שאני עוזבת ככה את הכל ולא פוגשת את החבים שלי בכל יום ועוברת למקום אחר לגמרי עם שיגרה אחרת.
וזה לא שאני ילדה קטנה שעוברת בית ספר מכירה חברות חדשות, אני כבר מספיק גדולה וכבר יש לי את הסגנון שלי עם החברים שלי שאני קשורה אליהם מאוד מאוד... אני דווקא לא בעייתית בלהכיר אנשים, אני יותר בעייתית בלעזוב אנשים ישנים... ועצם זה שקורה כל השינוי הזה באמצע החיים, כי כבר גם ככה לא הכי קל לי בלימודים וכ''כ התרגלתי למקום הזה שלי, בבית הספר שלי, בעיר שלי, שזה ממש מכה כואבת וקשה בשבילי. ועצם כל העניין הזה שאני לא יודעת מה יהיה וכל ה''לא נודע'' וזה, לא הכי מפריעה לי, כי אני יודעת שבסוף אני יסתדר עם הבית ספר, השכנים והחברות. אבל לעזוב את מה שיש לי עכשיו יותר קשה לי מכל דבר אחר בחיים. (אני רק אציין שאני עוברת דירה לעיר רחוקה מאאאוד מהעיר שלי עכשיו, כך שאני לא יוכל לבקר הרבה את החברים שלייי...)
אז עכשיו אני בסוגשל דיכאון כזה ואתמול גם כעסתי על ההורים שלי שהם ככה עוברים דירה ושהם לא מבינים כמה קשה לי, ושהם אדישים לדברים שאני אומרת להם על כל החששות שלי, את האמת שהם לא כזה מבינים לפי דעתי כמה זה קשה ועצוב לי לעזוב, ויכול להיות שהם קצת עסוקים בעניין המעבר אז הדברים שלי לא כזה לעניין בשבילם.... אני כבר לא יודעת מה אני יעשה ואיך אני יתמודד עם זה, אני שבורה כבר כמה ימים ולא יודעת מה יהיה אחר כך...
אז רק רציתי לשתף אתכם במה שעובר עלי ובזה שאני חוששת מאוד מאוד.
ואשמח שתגיבו ותגידו מה אתם חושבים שאני צריכה לעשות.
אם עברתם דירה מתישהו או הייתם במקרה דומה לשלי תכתבו ותספרו איך היה לכם ומה עשיתם ואיך התמודדתם...
תודה לכולם! בהצלחה לכם בהכל!!!
