אוקי סבבה נעשה יום אחד כמו שבת נגיד או כמו יום השואה או משו כזה שיש בו תפילות ושיעורים וזה אני לא אומרת עכשיו להתפנק על ארוחה שאווה נגיד שמותר לאכול רק לחם וממים כדאי שלא נהיה עסוקים באוכל

ברור שלא.

הסיבה היחידה שעדיין זוכרים את החורבן זה בזכות החובה לצום.

יום השואה יהיה, לצערנו, בעוד 200 שנה זיכרון רחוק.

קשה לי להאמין שישכחו את יום השואה גם בעוד יותר מ200 שנה.

זה משהו שנחקק בעם ואפילו אם לא יהיה יום השואה הוא לא יישכח והוא ימשיך להיות חלק מההיסטוריה.

ד"א גם תשעה באב לא יהיה עוד 200 שנה, יבנה המקדש ולא נצטרך את כל הצומות המציקים האלה.

וגם יום הושאה זו הוכחה שאפשר ליזכור משהו גם בלי לצום.

אם קשה לך ללכת לכל מיני שיעורים בצום אז יש את זה בבמחשב אנחנו שנה שעברה כל המשפחה למדנו על בית המקדש בצום בלי לצאת מהבית....

באמת חושבת שיום שלם תשבי ותחשבי על ביהמ'ק?

וואי שלא!

זה שאנחנו צמים אמור להיות יותר קשה!! יעני להתאבל באמת!!!

החורבן, יש דברים אחרים שגורמים לזה.

וכמה דברים:

א. בערך שום דבר לא יגרום לך לחשוב יום שלם על אותו דבר.

ב. צום לא גורם אבל הוא גורם רצון לבלוע את עצמך.

ג. אפשר גם בלי צום לחשוב על החורבן בערך יום שלם.

נכון. באמת תלוי מי בנאדם. אדם עם שכל- יבדוק ויחקור לפני 
שמכריע מה לעשות ואיך...
ככה עמ"י קיבל- נעשה ולנשמע. 
קודם עושים ואחר כך שומעים. 
לעומת הגויים שאמרו "נשמע- ואחר כך נעשה"

למה? מה ההבדל?


עמ"י יודע שהטבע שלו  ו-שכיוון שהוא מחובר לרבש"ע בקשר בל יינתק- סגולי- הוא שומע לדבר ה'. כי זה מה שנכון לו.
זה מה שמתאים לו. מה שטבעי לו. זה מה שטוב לו. בעומק העומקים.
כמו שלילד מאוד טבעי להצטרף לאבא וללכת איתו. יד ביד.
וכמו שלאבא יש כללים "ילד- תלך צמוד אליי, לא לעזוב את היד, להסתכל לאן הולכים...להתנהג לפי מה שאומר לך"- כי הוא רוצה את ביטחונו ושלומו של בנו, ככה יחסינו להשם ית'. אנחנו בנו בכורו "בני בכורי ישראל"- ויש לנו "כללים" מיוחדים על מנת לבטא את הקשר הזה בצורה הכי טובה כדי שנהיה סממל ודוגמא טובה לגויים  שבאים אחרינו....

אחד הכללים הוא - תורה שניתנה- ומצוות שנגזרות ממנה כמו גם דברי חז"ל.
ולמה אני כותבת לך את כל זה?^^
-כי הצומות הם תקנת חז"ל שנועדו לעורר אותנו ולשוב בתשובה על נקודת החוסר, להשתדל למלא אותו. להתרכז באבלות- להיות מכונסים בעצמינו- ולמצוא את הדרך להתחבר מחדש. כעם. הילד שמחפש את קרבת אביו. ילד ששגה, שטעה, עושה חשבון .
"נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה ' "

היות שבעומק העומקים אנחנו מחוברים לרבש"ע בקשר של קיימא, חי, פורח... ואנחנו מבינים ורואים את הטובה שצמחה וצומחת מזה גם בצורה כללית [גוי קדוש, אורי לגויים, קידוש ש"ש מטורף לעיני כולם]

אנחנו צריכים להיות רואים את החסר- את החור שהריחוק ממנו גרם לנו. את החשיכה שנפלה על העולם כולו בעקבות זה שאין לנו את הקשר הטוב, שמשהו חסר היום בו.

ואיך נדע מה חסר לנו ומה זה הטוב והמתיקות שהיינו זוכים לה מדורי דורות?
איך נצליח לחוש את הגעגוע לטוב שהיה - ועכשיו לא ממש 'מדגדג' לנו בכלל?

בשביל זה יש בחבד דבר יפה- לימוד הלכות בית המקדש.
1. גם לעורר אותנו ליופי, ההוד לההדר שהיה.
2. גם לעודד ולעורר לציפייה מוחשית שייבנה הבית במהרה.
3. תיקון חצות- מועיל וטוב גם לנו להבעת הצער, וגם עושה פירות טובים למעלה^^ להחשת הגאולה מהרה.


אחרי שהבננו את זה.
 נראה מה הושפע [את יכולה לבדוק במדרשים על ההוד וההדר של תקופת בניין הביית וקיומו- הן בין עמ"י לה', הן בשפע הגשמי שהיה, הן ביחסינו לאומות ולהיפך] להיפך- החורבן על התוצאות המרות של ההפסד שלנו.
אחרי שנבין את זה בעיני השכל [אפשר ללמוד היסטוריה, לראות תמונות, להתרשם....יש את מכון המקדש לדוג'] וגם בעיני אמונה [מהי קרבת ה'? מה היה פעם? איזה שפע רוחני ענק ואור עליון היינו לעולם כולו? ומה האיר בנו כל כך היחס לה' יתברך?]


נבין על מה הצום.
על מה דווה ליבנו ועל מה אנחנו מקוננים בשק ליד הכותל או בבתי הכנסת [הלוואי והשנה לא נצטרך לכך, אמן כן יהי רצון!]


ונבין גם שהגעגוע לא מרפה, ומבוטא בצורה הכי פיזית של אי אכילה- שתקנו חזל בזמני אבל מאוד מסויימים לעמ"י, לא כדי לעשות דייאטה לכל העם! אלא כדי שנתעלה, נתעלה מעבר לצורך הפיזי הגשמי של סנדוויץ- ביגוד נוח- שמחה ונחת- נניח את כל זה בצד- ושנתרכז בתשובה, בתפילה, בענייני היום. בחשבון הנפש. 
כי רק ככה נוכל להבין ולחוש בעומק את הצער -ולהתחיל בצעדי תיקון.

ועוד דבר
חכמי ישראל- הם עיני העדה.
הם הנחו לנו את הדרך בה נוכל לעבוד את ה'.
אם נזלזל בהם- נמצא חלילה מזלזלים בקשר החי דרך החוט הדק הזה- אל רבש"ע.

לא כדאי לזלזל בו. 

אם את מרגישה שאת צריכה מענה ספציפי יותר- אולי כדאי לשאול עוד.
אבל לדעת שהכל- הכל הוא דברי החכמים- שמלובשים בהם טעמים חשובים מאד.

פשוט מנסה להבין למה צום ניראה להם הדבר הכי הגיוני וטוב לעשות.

ואני לומד בתשעה באב את האגדות בגמרא על החורבן, מגילת איכה וכו'.

היום אנשים יותר מפונקים (לא בקטע הרע) ואוכלים הרבה יותר מפעם, לכן הצום קשה יותר. פעם צום לא היה כ"כ מפריע.

 אני לא אוכלת כלום מדלגת בכיף על ארוחות אני יכולה לאכול תפוח ביום אבל התפוח הזה זה מה שמחזק אותי אז בצום אני פשוט לא קמה מהמיטה  וזה פשוט באסה

אבל היום, אני לא יודע אם באמת אני מרגיש אחרת מאנשים שסביבי, אבל הצום והחולשה לא מונעת ממני לעשות את מה שאני רוצה/צריך לעשות.

בי"ז התמוז נסעתי 5 שעות (רכבת+אוטובוס), הלכתי בשמש כשעה (עם תיק טיולים כבד), למדתי וכו' ואנשים סביבי עושים את עצמם כאילו הם מתים (יכול להיות שהם באמת מרגישים ככה)

אישית, גם אני הייתי בעבר מאלו שחושבים ש"מה הבעיה, מה אנשים עושים עסק"..?

ועברו כמה שנים, ואחרי השנת שירות והשנת מדרשה, (שכנראה מאז הגוף שלי בחוסרים של ברזל, ויטמינים וכו,) אני רואה סביבי שהצום יכול מאוד מאוד להתיש, אצל חלק מהאנשים אפילו עד רמה של סחרחורות, בחילות, רעד וחולשה קיצונית.

(בעיקר בצומות החורבן שבאמת יוצאים בימי הקיץ החמים. )

גם לי היו צומות קשים בעבר (היה פעם תשעה באב שכבר ב2 בצהריים עמדתי לשבור את הצום! אבל הצלחתי להחזיק מעמד למרות כאב הראש, הסחרחורות והחולשה)

אישי הצום מאד משפיע ומועיל, אני מעריך שככה היה פעם אצל רוב האנשים, ולכן קבעו את הצומות.

היום המצב קצת השתנה והרבה אנשים מפספסים את הפואנטה בגלל שקשה להם (מדי), אבל בעבר המצב היה אחר.

הצום הכי קשה זה יום כיפור, אני מתאבלת בו משו רציני...

והתנתקות מחומריות... אי אפשר לעשות את שניהם בלי צום

אני אישית מרגיש שיום כיפור הוא צום יותר קל, כי כל היום עסוקים בתפילה, וזה מסיח את הדעת.

החולשה גם היא שם, אבל פחות במרכז

לא באמת. 

כששבעים יותר נינוחים, ויותר עליזים, עם יותר מצב רוח, וגם מרגישים סיפוק, ולא מחפשים משהו ל"השביע" את נפשנו.

לעומת זאת, כשרעבים, קשה יותר להיות נינוח ועליז. וגם מחפשים תעסוקה, וחז"ל, בחכמתם, הבינו, שעדיף שנצום ונרגיש רע, במקום שנלמד על החורבן על בטן מלאה. 

שזה מה שקורה הרבה פשוט ישנים או מעסיקים את עצמינו במשו עד סוף הצום...

וחוץ מזה, שחז"ל לא חייבו ללמוד על הצום! וההיפך, לימוד תורה אסור בצום, חוץ מעל החורבן. 

וקשה להיות עצוב ולחשוב טוב על המקדש על בטן מלאה.

ובזמן הגאולה שיבוא המשיח אז היום הזה יהפוך ליום חג שנאכל כ"כ הרבה שלא תזכרי את הצום...(זה לפחות משהו שקצת מעודד בצום..תחושה של אור בקצה המנהרה)

גם תאכלי וגם לא תחשבי על החורבן. לפחות את לא אוכלת ואת יודעת בדיוק למה. ואז את חושבת על החורבן.

השובע מביא אותנו למקום מרוחק מעצמינו מהפנימיות רק אדם שרעב יכול להתחבר . כי הוא נמצא במקום של חיפוש פנימי.

אפילו שהחיפוש הפנימי כרגע זה אוכל... זה פעולת חיפוש.

ביום כיפור ובט' באב הצטווינו  לצום בשביל זה בדיוק.

כי אלוקים מצפה מאיתנו להתחבר למהות היום.

יום כיפור הוא לא אבל הוא יום התבוננות לעצמינו ולהתקרב חזרה לה'.

יש צדק בטענה שצום לא עושה מחשבה על החורבן.

 צום עושה לך אפשרות לחשוב וכאן הבחירה שלנו מה- 

ברגעים הראשונים שהנפש והגוף מחפשים נחליט שאנו רוצים להתבונן על החורבן ועל החסר של ימינו .

 את הקשר  עם השכינה והעולם הקסום שהיה בזמן בית המקדש.

וזה מה שיחבר אותנו לאבלות.

צום לא שווה אוטומט תשובה או אבלות.

בבית המקדש הקריבו  קורבנות ככפרה.

היום שאין בית מקדש ע"י שצמים מתמעט החלב והדם שבגוף וזה נחשב כקורבן לכפרה

מבינה אותך ממששששש

מצד שני תקשיבי, זה סיוט אבל בסוף, לא תאמיני(אני עדיין לא מאמינה😅) זה נגמררררר ואנחנו יוצאים לחיים טובים ולשלום🥳🥳🥳

לדעתי, מניסיון אישי, תתפללי, תשתמשי בגימיני למה שאת יכולה, אל תתפדחי אם את בוכה מתסכול, לי זה קרה המוןןן... אל תטעי לחשוב שזה אומר משהו על רמת המשכל שלך כי זה שטויות שאף אחד נורמלי לא משתמש בהן, ותנסי להתנחם בזה שבסוף זה באמת ייגמר וכבר לא תצטרכי לדעת לגזור אינטגרלים או משו כזה😅

בהצלחהההה

מעודדת אותיי

הלוואי בעה זה יעבווור בטוח

אל תדאגי, באמת, תעשי מה שאת יכולה, אל תעמיסי על עצמך מידי, ותתפללי על זה🙏

בהצלחהההה🥰🥰🥰

בעה יעשה מועד חורף

וזה כבר ממש עוד מעט ואז זה יהיה מאחוריי(:

מה שכיף שהשנה מסיימים את כל המקצועות😋

ואני מאוד אוהב את התחום 🧮

מאוד עוזר השנה🙃🙃

השפה והכלים לבטא את חוקי הפיזיקה

(אינטגרל מסויים, לדוגמא, נותן את חישוב השטח שהפונקציה מבטאת…)

אז אתה במגמת פיזיקה?

זה נשמע מגמה קשה

אבל אם אתה אוהב- נדיר!

שאוהבים ומוצאים בהם עניין והרחבת אופקים וידע

יאללה אני בעד שמתמטיקה רק להם

אה הבנתי 🙈

כן ברור שהם המציאו מי היה יכול להמציא דבר ככ מעצבן?... חח

תוכניות הלימודים לבגרות במדינת ישראל, והכלילו בחומר הלימוד במתמטיקה נושאים ותחומים שאינם רלוונטיים למרבית התלמידים?

מלבד מי שימשיכו בעתיד ללמוד ולהתמחות במקצועות מדעיים המצריכים תשתית מתמטית רחבה - מדוע ללמוד מתמטיקה מעבר לבסיס הנדרש לידע כללי?

ולהחליט את זה בגיל 22, ואז להתחיל השלמת בגרויות, יהיה מבאס נורא (כן. אין לדבר סוף, כולל ים ביקורת על מה שכן ולא נכנס לחומר)

המורה של המדינה ביוטיוב. תחפשי.

בדיוק צחקנו שצריך לשלוח לו זר פרחים כי כולנו נעבור תבגרות בזכותו

אבל התכוונתי שעצם המטמתיקה זה סיוט... ללמוד אותה אבל זה יעבור(:

לידע כללי אני מלמד מתמטיקה בשיעורים פרטיים

אפשר בזום למי שרוצה

אפשר גם בקבוצות קטנות

שהביאו לפיתוחים בולטים באבני הדרך של התפתחות המתמטיקה.

המצאת האפס ושיטת הספירה העשרונית והגדרת האפס לא רק כהיעדר כמות, אלא כגודל מתמטי עצמאי שניתן לחשב איתו, מיוחסת למתמטיקאים הודים, ובראשם בראהמגופטה (Brahmagupta) במאה 7 לספירה, שהגדיר את כללי החשבון עם האפס. המערכת הופצה לעולם המערבי בהמשך דרך העולם המוסלמי.

יסודות האלגברה מיוחסות למוחמד אבן מוסא אל-ח'וואריזמי (מאה 9 לספירה), שעל שמו נקרא המושג "אלגוריתם", ושם ספרו ("אל-ג'בר") נתן לאלגברה את שמה.

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה