בית קטן בערבה (מדובר בסדרה אמיתית שהתרחשה באמריקה)

אן שרלי

נשים קטנות

שלושת המוסקטרים ושאר הספרים של הסופר (לא קראתי בעצמי)

עלובי החיים

הצבעוני השחור

קרון בודד בערבה

ספרי קרל מאי

בוקרים ואדומי עור

מתנות מן הים

שרלוק הולמס

מה את בדיוק מחפשת? ספרים שמתרחשים במאות האלו ומתוכם אפשר לדעת מה היה באותה תקופה?

בדיוק כמו ההגדרה שלך- 

ספרים כיפיים לקריאה שמתוכם לומדים גם על ההיסטוריה ועל המאפיינים של אותה תקופה..

         לדוג' אם קראת- נערה עם עגיל הפנינה. -  ספר מרתק שנותן תמונה טובה מאוד על הרקע היסטורי של התקופה ומכניס לאווירה של אותה תקופה.  

                              (רק שהוא לא ממש נקי.. )  

אבל מדבר על תקופה מאוחרת מעט יותר (ב1910)-

מסע אל ים הנהר (מדבר על דרום אמריקה)

בנוסף-

לורד פונטלרוי הקטן, סוד הגן הנעלם, נסיכה קטנה

סקרלט פימפרנל

שלושה בסירה אחת

ואולי גם היידי בת ההרים ופוליאנה (לא בטוחה באיזה שנים מדובר)

על המהפכה הצרפתית, מהצד של העשירים..

וגם המכשפה מאגם הקיכלים אחד הספרים הכי יפים שיש.

יש גם את "במשפחה" של הקטור מלו. על נערה יתומה בצרפת, לא זוכרת בדיוק מתי. זה אחרי המהפכה התעשייתית. ספר יפהפה.

אלופי וילובי על חיי נער בפנימיה באנגליה, נדמה לי שלפני 1900. שוב, לא זוכרת. בהוצאת כתרי.

מיכאל סטרוגוב על רוסיה בימי הצאר ומלחמות הטאטארים.

מלחמה ושלום גם כנ"ל אבל למבוגרים וקצת יותר מציאותי ממיכאל סטרוגוב..

אנה קרנינה.

הקפות ביער!! מומלץ מומלץ. על חוטבי העצים ביערות של דרום אפריקה, 180050 ממש בערך.

ספרים של דפנה די מורייה - רבקה Rebecca, פונדק ג'מאייקה ועוד ספרים נהדרים. אולי הם ב 1900+? לא בטוחה ולא זוכרת.

איזה כיף להיזכר בספרים היפים האלה.

כל ספרי ג''יין אוסטן מאד מלמדים על התקופה. הוזכר פה רק גאווה ודעה קדומה אבל כמובן יש עוד.

גאווה ודעה קדומה 

בן המלך והעני

הקלברי פין

תום סוייר

עוד ספרים של מארק טווין

סדרת נעליים של נואל סטריטפלד (לא סגורה על המאה המדוייקת, אבל זה איפשהו במאות הקודמות)

אולי בהמשך יעלו לי עוד רעיונות.

בהצלחה!

(מתחיל אחרי מלחמת העולם הראשונה)

גם אני חשבתי עליה

בית קטן בערבה

אני לא יודעת איך עוד לא הזכירו פה את ג'יין אייר..

כל ספרי ג'יין אוסטן (אני הכי אהבתי את גאווה ודעה קדומה ואחריו את תבונה ורגישות)

אן שרלי זו אחת הסדרות האהובות עלי,

גם שרלוק הולמס מעולה,

מסע אל ים הנהר גם מקסים,

סאלי לוקהארט הוא ספר חביב ביותר

התגלית של הוגו קברה

אני משוכנעת שיש עוד, הם יושבים בקצה הזיכרון שלי.. כשאני אזכר אני אוסיף

לכן התלבטתי אם להזכיר..

נכון, עכשיו נזכרתי

אבל ממש ממש לא בוטה

על מחלמת האזרחים בארה"ב.

ספר נפלא, הסופרת מגלה הבנה מדהימה בנפש האדם.

וגם של האחיות ברונטה.

נראה לי שגם המוהיקני האחרון הוא באותה תקופה

הגיבן מנוטרדם

עלובי החיים

זה מה שעולה לי כרגע....

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.