עלילה

19 שנים חלפו מאז ארועי אוצרות המוות. הארי פוטר וג'יני וויזלי פוגשים את רון והרמיוני בתחנת קינגס קרוס כשהם שולחים את ילדיהם על רכבת האקספרס להוגוורטס. אלבוס סוורוס פוטר מתיידד מיד עם סקורפיוס מאלפוי, שעברה האפל של משפחתו הופך אותו לילד מאוד לא פופולרי. באופן מפתיע, אלבוס מתמיין לבית סלית'רין ובשלושת השנים הבאות סופג עלבונות מתלמידי בית הספר והופך לילד לא פופולרי בעצמו כשתלמידי בית הספר מתייחסים אליו כמי שבוגד במורשת אביו.

בינתיים, הארי והרמיוני, כעת עובדי משרד הקסמים, מנסים למצוא את מיקומם של מחוללי הזמן האחרונים על מנת לאחסנם ולחקור את טיבם. איימוס דיגורי, אביו של סדריק המנוח מנסה לשכנע את הארי להשתמש במחוללי הזמן כדי להציל את סדריק ממוות אך הארי מסרב. אלבוס מאזין לשיחה בין אביו לאיימוס וחש מאוכזב מאביו. הוא משכנע את אחייניתו של איימוס, דלפי דיגורי, לסייע לו ולסקורפיוס למצוא מחולל זמן ולהציל את סדריק.

הם משתמשים בשיקוי פולימיצי ופורצים למשרד הקסמים ולאחר שמצליחים לגנוב מחולל זמן נוסעים אחורה בזמן לאירוע טורניר הקוסמים המשולש. מתוך אמונה שהפסד של סדריק בטורניר ימנע את מותו ויציל אותו מהרג מידי וולדמורט הם מחבלים במשימות שלו ומביאים לידי כך שהרמיוני הצעירה חושדת בדורמשטרנג ומגיע לנשף חג המולד עם רון וויזלי ולא עם ויקטור קרום, בעוד רון רוקד עם פאטמה פאטיל ומפתח יחסים רומנטיים עמה.

סקורפיוס מראה זאת לאלבוס ובשובם להווה מגלים שרון נשוי לפאדמה והרמיוני יצאה מדעתה. הם מחליטים להשתמש במחולל הזמן שוב על מנת להציל את יחסיהם של רון והרמיוני.

בסיוע מרטל המייללת אלבוס וסקורפיוס חוזרים למשימה השנייה של הטורניר ומכשילים את סדריק. התכנית נכשלת שוב כשסדריק מאבד מהפופולריות בקרב התלמידים ומחליט להצטרף לאוכלי המוות. לבסוף סדריק הורג את נוויל לונגבוטום בקרב על הוגוורטס ובכך נמנע מנוויל מלהרוג את נגיני ולבסוף וולדמורט לא מת ומצליח להרוג את הארי פוטר. בכך הם מביאים לשינוי נוסף בזמן כשאלבוס לא יכול להתקיים. סקורפיוס חוזר להווה ומגלה שבית הספר נשלט על ידי אוכלי המוות. הוא חוזר לעבר ופוגש את רון והרמיוני ויחד הם פוגשים את סוורוס סנייפ שבקו הזמן הזה עדיין חי.

הם מצליחים לשנות שוב את קו הזמן ולהחזיר את אלבוס ולבסוף מחליטים להשמיד את מחולל הזמן. אליהם מצטרפת דלפי אך היא מתוודה שמטרתה האמיתית הוא להחיות את וולדמורט. הם חוזרים בזמן לחורבה בה נולד הארי במכתש גודריק ומגיעים לליל רצח הוריו, לילי וג'יימס פוטר. הם מוצאים מכתב ומגלים שדלפי היא בתו של וולדמורט. הארי, דראקו מאלפוי, רון והרמיוני המבוגרים מגיעים לעבר באמצעות מחולל זמן נוסף ונאבקים בדלפי ושולחים אותה למאסר באזקבאן.

בשובם להווה, הארי ובנו אלבוס מגיעים לבקר בקברו של סדריק דיגורי והארי מגלה שהוא מבקר שם מדי שנה. 

אז מה אתם חושבים על העלילה???

כבר ביום השני נמכרו כמה מליון עותקים

עקרונית זה מחזה, אבל זה יצא גם כספר

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.