בס"ד
היי כולם קוראים לי אחיה אני בן 15 ולומד בישיבה תיכונית מעולה עם פנימייה והכל אבל יש משו שמאד מציק לי.... יש אחת בשבט שלי שקצת לא נעים לאמר אני מאוהב בה דיברתי על זה עם המחנך שלי והוא אמר לי בעדינות שזה לא דרך התורה.... זה באמת לא דרך התורה? ואם זה קשר שאני רוצה שיהיה לחתונה זה מותר?
אשמח לתשובות
אם הקשר הוא אמיתי ולא רק כדי להשוויץ שיש לך חברה אז וואלה ניראלי שכן
ברור שזה לא דרך התורה!! חברה??
כמובן שזה טבעי שהתאהבת בה, זה קורה ל 99.999999% מהמגזר ובכלל
ורובם (מהמגזר כמוובן) מתאפקים עם זה לחתונה. אז בשבילך, ובשביל הכלה שלך בעתיד
(שמן הסתם לא תהיה זאתי) אל תעשה את זה.
כל העניין בגיל ההתבגרות שכל ההתאהבויות הן זמניות. אתה יכול להיות בעננים מרוב אהבה,
אבל אחרי חודש- חודשיים זהו. זהווו, הלכה האהבה וחבל. שוב פעם- בשבילך ובשביל הכלה בעתיד
אל תעשה זאת!!
אל!!
תעשה!!
זאת!!
זה יפגע בך!! זה נראה בקטנה אבל זה לא!!
אתה בן 15 והיא בת 15 ואתה לא רוצה להתחתן שמיניסט... נכון??
אז כאילו אתה מאוהב בה וזה מותק אבל אם יסתבר שכשתראה את חברה שלה מהאולפנא תתאהב גם בה??
בגיל עשרים כזה תוכל לצאת עם שתיהן, נכון?....
לא שמעתי על הרבה זוגות (שמעתי רק על אחד כזה) ששמרו נגיעה כל אורך החברות ביניהם, ועוד פחות על זוג שבאמת התחתן בסוף...
שמע זה מהמם שאתה מאוהב בה ואתה בסדר גמור אבל אתה בטוח יכול לחיות איתה בשבט ולדבר איתה בלי להיות חבר שלה רשמית, נכון??...
אתה אפילו יכול לומר לה מה אתה מרגיש אבל לצאת בתור זוג.... זה הרבה יותר התמודדות עם היצר בשבילך נשמה...
אם אתם שבט מעורב אז בכלל...
אבל ניראלי ששאלת לא בגלל שאתה מתכוון להתחתן בקרוב אז נתחיל מזה שכתבת שאתה בישיבה עם פנימיה אז אני מתארת לעצמי איך הרב של הישיבה יגיב כשיגלה שיש לך חברה עכשיו...
וחוץ מזה פשוט לא כדאי חברה בגיל הזה אין מצב שעד לחתונה עוד שלוש שנים מינמום תשמרו נגיעה ובכלל לא בטוח שהקשר הזה יחזיק מעמד עד אז. אז אם זה קשר לא למטרת חתונה אלא סתם ככה אז אסור.ואי בטח המילה אסור לא אומרת לך כלום אבל לא הכל אנחנו מבינים כמו שאסור לאכול אוכל לא כשר זה לא משהו שקל להבין למה. זה בידיוק מאותם דברים שאנחנו לא מבינים...אז עדיף שלא יהיה עכשיו חברה בגיל הזה וזהו
אבל תחשוב ברצינות לרגע, למה אתה רוצה להתחתן איתה?
האם מצאת בה נפש כנפשך, או אולי זה בגלל עניין חיצוני כמו יופי?
כמובן, לא אמרתי לך לבחור כלה הכי דומה לך והכי מתאימה לך פנימית, ומכוערת. פשוט, צריך את שניהם.
אם באמת זה רק עניין חיצוני (שזה לרוב), אז תבין שזה קורה לכל החבר'ה בגיל שלך.
ואם באמת אתה רוצה להתחתן כי יש בה גם טוב פנימי וגם חיצוני, אז תחשוב טוב טוב אם זה יועיל לך להתחתן בגיל הזה.
אתה חושב שלרש"י הייתה חברה? לרמב"ם? לשו"ע? נכון לא? נהדר. אתה חושב שהייתה להם הו"א כזאת? נכון לא? אחלה. אני חושב שזה מספיק בשביל להבין שזה לא דרך התורה.
יש הרבה שיאמרו לך ירידה לצורך עלייה...
עלי אישית לא הבנתי כמה זה רע עד שזה לא קרה לי....
אבל ממה שאני מבין רוב האנשים הנורמלים מצליחים להתאפק... מוזמן לדבר איתי באישי...
הייתה להם להם בכלל הו"א.
הקשר הזה בגיל כזה הוא ממש לא טוב.. אתם לא יודעים מה באמת יהיה..
באמת מניסיון
תלוי מי הבנאדם...
זו פשוט התאהבות זמנית, זה קרה קורה ויקרה לכולנו... צריך להתאפק ובעקרון זה עובר... כשתגיע לחגיל חתונה ועדיין תהיה בקטע אז תעשה אם זה משהו..
אבל בתכל'ס- אנחנו לא מכירים אותך אז נראלי כדאי באמת שתדבר על זה עם הרב שלך...
בהצלחה!
אבל חברה זה בהחלט לא דרך התורה והתחלת קשר בגיל הזה לא תחזיק בכלל עד החתונה... וגם אם כן... מצטערת לבשר לך שיכול מאד להיות שתעברו על הרבה איסורים בדרך-וחבל!!!!!
בהצלחה-ושה' יאיר את דרכך
אפשר להרחיב ולדבר על הבעיות הרבות בעניין חוסר הצניעות שבמערכת יחסים כזו שמחוץ לנישואין ,וגם לדבר על היסח הדעת שנגרם מזה בגיל משמעותי של התפתחות שיש בו גם עניין מרכזי להתרכז בלימודים,אבל מבחינת המהות עצמה זו אכן לא דרך התורה,דרך התורה היא הקמת קשר משמעותי ומלא במסגרת של נישואין והקמת משפחה כתוצאה מהכוחות הגדולים של האהבה..
" יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר:
יהי ביתך פתוח לרוחה, ויהיו עניים בני ביתך,
ואל תרבה שיחה עם האשה.
באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו.
מכאן אמרו חכמים:
כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה,
גורם רעה לעצמו,
ובוטל מדברי תורה,
וסופו יורש גיהנם.
חבל לך ולה...
אצלנו בישיבה.שישיסט (שהיום הוא בשיעור א') התאהב בקומונרית שלו והיא בו.הוא דיבר על זה עם הרב שלו והוא (אגב הרב הכי גבר שיש) אמר לו שיפרדו לגמרי ויחזרו לדבר אחד עם השניה בעוד כמה שנים.הוא דיבר על זה עם הקומונרית והיא הסכימה לעבור סניף.לפני כמה חודשים הם התחתנו.
מקווה שבעל השישור יקח לתשומת ליבו.
ריבתותיש ויש..
אבל זה רבע אחוז מתוך אלף.. אל תיקח סיכונים
בכלל בכלל בכלל
א"י השלמהאחרונהלכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...
