מסקנוןרב מג של מילים
אם.במקרה (או שלא) הגעתם לבית אל
ממליץ ממש בחום(תקתי משמע) לאכול בסטקיית בית.אל
זה ממש בניסה ליישוב
ויותר משהתלהבתי מהאוכל
התלהבתי מהנער שעובד שם
ילד בן 15-16
שמתקתק שם ה-כ-ל!!
אומר לכל אחד "נשמה" ו"אחי"
אבל ממש לא בקטע ערסי/פרחי
באמת בנאדם זהב!
משלוחים, מוקפץ, פלאפל ומה שלא תרצו
אפילו נתתי לו טיפ נדיב
מרוב שהתלהבתי.
(ואני לא אחד שמתלהב בקלות מאנשים...)

וןמי שתהה אז לא- אני לא עובד אצלם ולא משלמים לי
כדי לייחצן אותם...

מממ
בנות אתן עם מוזר.
מאוד.

ורק אידיוטים לא מפחדים.


היו לי עוד גמה דברים
אבל שכחתי... אולי בהמשך
חחח ... לא כל מי שאומר נשמה ואחי הוא ערס( חוץ מהילד)שולם עלייכם
איזה יופי לשמוע על כאלה אנשים!!*בננית*אחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך