הכי קשה: להתגבר על יצרים למיניהם, ולקבוע עיתים לתורה ולהתפלל כמו שצריך.

רק שהייתי מוסיף צפיה של הציבור ליותר דווקא ממך

כגון 'תראו אותו ... ועוד יש לו כיפה על הראש איך הוא לא מתבייש?!'

ועוד להוסיף:

קשה, עוד יותר: לאהוב באמת יהודים, להאמין בה' באמונה שלימה.

או שכן אבל לא כמונו הבנות!

שזה מתיש ומעייף....וכן-זה קשה

בלזרוק זבל??

חחח לא נחשב!

אבא שלי לא גר איתי ואין לי אחים אבל משמועות שמעתי שהבנים הם כפויי טובה שמנקים בשבילם ועושים דברים והם...רגל על רגל

סגריה מישו?

כל היום מרכלות על אחים שלהם...מה זה אחראי קומה?

יום שיש ומלחיץ, אבל אחרי קידוש כיושבים, זה היה שווה את זה

סטנדאפ תותחחח....

חחחחח אני וחברים שלי נשפחנו מצחוק

אקיצער- ראיתי...

שמע אחי הבדל עצום בין לראות בדיסק לבין לראות בהופעה...אחי אתה מת מצחוק

במחילה...

מאוד קשה לי לחיות בחברה של "לא דוסים"..

לא כי אני נסחפת ח"ו, דווקא ההפך - זה מאוד מחזק אותי,

פשוט אנושי מאוד לרצות לחיות בסביבה של אנשים שפחות או יותר כמוך...

ולא נחמד שאנשים לא מבינים אותך. זה מעיק..

לפעמים גם קשה לי קצת בצניעות.. בלי קשר לחברה בה אני נמצאת.

תפילות, יצרים.... אבל כשאתה חושב על זה שכשאתה מתפלל אתה מדבר דיבור ישיר עם מי שברא את העולם וכשאתה מקשיב לתורה ומקיים מצוות אתה עובד ע"פ הוראות היצרן ולא כמו איזה מטומטם שהורס את המכשיר כי הוא "עושה מה שבא לו" ולא מקשיב לאף אחד כי "אף אחד לא יגיד לו מה לעשות" פתאום לא קשה לעשות כלום 

צניעות זה הכי קשה... כמעט כל בגד שקונים היום הוא לא צנוע והאופנה בדרך כלל לא צנועה!!

דווקא תפילה זה החלק היותר קל... לי לפחות....

אני חושבת שלאנשים תפילה זה קשה כי הם מתפללים יום יום וזה שוחק, אני לא יודעת אם אתה מתפלל כל יום וגם אם כן תפילה מסודרת שחז"ל תיקנו אבל אם לא אז שתדע שזה באמת קשה להתכוון כל הזמן בתפילות שאתה חוזר עליהם פעם ביום..

עייני בכ''א שלו ויובהר לך הדבר...

ניומי, פעם הבאה שאתה עובד פה על אנשים אני מחרג'ע אותך!

@נחמיה17

ו@נחמיה17 אני ממש ממש אהבתי מה שכתבת שם על זה. שכוייח!!

ואם אתה מסכים לי להעתיק את זה אני אשמח!!

או אפי' 1 מ999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999
9999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999
9999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999
9999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999999

ממני...

היצה"ר של ה"צניעות".

כ"ש מצוות! בודאי שצריך לעשות מצוות גם אם לא "מרגישים" אהבה ואדרבה- "לפום צערא אגרא!"  (לא שלא צריך להגיע להתחברות רגשית לתו"מ,אבל זה מגיע אחרי המעשה בפועל!

בימים כתקונן בי"ד כופין על המצוות! כן, כופין, מרביצים  למי שלא מקיים מצוות בגלוי! כמובן,  שעכשיו אסור  לעשות  את  זה הדור מחפש  תשובה מאהבה, אבל צריך לזכור שהתשובה מאהבה האמיתי היא "אהבה שאינה סותרת יראה תתאה " [יראה תתאה= יראה נמוכה  (יראת העונש.)].

הקיצער- חייבים לקיים  מצוות גם אם לא מתחברים ולנסות להתחבר תו"כ לתו"מ.............

אז זה ממשש בחירה או בגדר המלצה..

לכסות את כף הרגל על לעצם שליד כף הרגל...ככה אני שמעתי

ואני כן שמה גביים-תאמיני לי מכמה סיבות

1.זה יותר יפה (תלוי איזה צבע את שמה וכמה דיינר)

2.אני מאמינה שככה זה יותר צנוע ואני מרגישה יותר נוח מזה

3. שכל אחת תעשה כפי רצונה והבנתה...לא דרך כפייה או חובה אלה דרך הרצון בלבד

כי אחרת (-וזה מכוון לכל אחד בכל התחומים) נופלים יותר עמוק...מנסיון!!!!!!!!!!

זה דעות זה שיטות ואין לי עצבים לזה.... רק אומר שאני חרדית... אני בבית יעקוב ואני לא יכולה ללכת בלי גרביים. לא מתאים ואלא לעניין אני לא רוצה בזה.....

עד שאתה מוצא בגד לא פתוח מדי שרוולים אורך שמתאים לך יפה או עזבו יפה נורמאליי שיושב עלייך ולא חםםם

ואז אחר כך יש אותו לכולם כי במקרה הוא מתמנוןן סתםם

וגם תפילות.. אני אוהבת לדבר עם השם אבל מה זה לא מתחברת למה שהכתיבו לי יעני לומר. בא לי להגיד מעצמי.. אבל אני יודעת שלא הייתי מתפללת מעצמי אם לא היה את זה

והבגדים----- אוייי כמה שזה סיוט...במיוחד בקיץ!

באמת שנמאסס ליי לבדוק כל בגד שרוולים פתוח בצוואר וכו.. הבעיה היא שאני עוד לא בת 18 ואמא שלי לא מסכימה לי ללבוש כלום בלי שזה יהיה סגור מספיק או עם גופייה לא מספיק סגורה (גופית תמנון היא בקושיי מסכימה לי כי רואים את כל הכתפייהה באמת שנמאסס!!

יש לכם רעיון מה לעשות??!!!

אז את לא אמורה היות רעבה...

היא התכוונה שאין לה כוח לאכול כי אז היא תהיה צריכה לעשות ברכת המזון ואני די מבין את זה

צניעות,תפילה,שירים לועזים,שמירת עינים,שמירת נגיעה,

אצלי זה להישאר חזק גם ליד לייטים (כי ליד חילונים זה פחות קשה, אבל ליד כל הדתי-לייט קשה יותר)

וכמובן צניעות ויצרים וכו'

אבל ברגע שאני נכנסת לזה אני פשוט נהנית והתפילה מתארכת.. תכלס בקטע של נושאים להתפלל עליהם או משו לפתוח איתו את השיחה הטבעית זה הכי קל מהסידור אבל מה לעשות סידור זה סטיגמה

ממה בדיוק צריך לתת...

נגיד קיבלת 1000 שקל על הדרכה בקיטנה נגיד אז אתה צריך לתת 100 שקל שזה עשירית...

לשניהם לא תמיד צריך, זה תלוי אם כבר עושרו או  לא וגם במעשרות ותרומות בפירות זה משתנה באיזו שנה זה גדל (פירות- שלישגידול, ירקות ואתרוג- מתי זה נלקט).... ויש כמה מתנות (תרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת  מעשר, מעשר שני/ עני) אבל היום למי שלא מגדל תוצרת חקלאית פרטית-  זה נדיר  מאוד להתחייב..... אז מן הסתם  התכונת  למעשר כספים, אולי?.........

1.תפילה

2.צניעות

3.שמירת עניים\יצרים

4.שבת\חג

ומה שקשה לי עכשיו באמת-זה השירים...ות'אמת -לאדעת אם באלי להתחזק בזה..טוב לי עם זה...

הכי מבאס שיש אוטו ננח ואני לא מסוגלת לא לזוז ובטח שלא להצטרף אליהם

ולא לשמוע שירים בספירת העומר ושלושת השבועות...

או לאיזה מסיבה שחבר אומר לי בא בד"כ כשחברים הולכים אז זה קשה....כי כאילו הנה הם עושים כייף למה לי אסור?


זה עוד דבר שאני מתחבט בו....שאר הדברים יכול להיות שלא קשה כי פשוט וויתרתי

פשוט להתעמק ולכוון בתפילה....
ללמוד הרבה בחופש....

תפילה, זה ממש קשה להגיד כל יום אותו דבר ולהתכוון וזה גם ארוך ומשעמם. לכל השאר לפחות לרוב ממש קל לי להתחבר ולהבין את הפואנטה. 

להתפלל 2 תפילות ביום

ליטול ידיים אחרי כל פעם שנוגעים בנעליים וכד'...

יצרים.. כמו שאמרו פה. 

אם מתפללים במניין זה לא קשה... רק בבית אז אין כח כזה וזה...

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!