אני לא מבינה את הקלות בה מציעים להסתיר משהו מהאשהמקרוני בשמנת
(לא רציתי עוד לנצל"ש).
אני לא מבינה את הפסיקה הגורפת כאן שלא לספר לאשה אם הבעל נכשל.
א. מה פתאום נשים לא מבינות? איזו מין אמירה פרימיטית. מה, לנו אין יצר? אין לנו סקרנות ומשיכה ומיניות? לעניות דעתי זה ממש לא בוגר לטעון שאשה לעולם לא תבין. אנחנו לא מטומטמות וגם אם ספציפית האשה שלו לא מתמודדת עם הנסיון הזה, אז מה? היא מסוגלת לקבל רק דברים שנוגעים ספציפית אליה? ואם קשה לבעל להתפלל במניין, אז מה? היא לא יכולה לעזור כי היא לא עומדת סבנסיון הזה?
שוב, לדעתי זה בכלל לא נכון לטעון שנשים לא מבינות את הנסיון הזה.

ב. הטענה שלא צריך לספר כי זה עניין אישי של הגבר ולא קשור לאישה היא ממש לא נכונה בעיני. מה, בעל ואשהמשוחחים רק על מה שמאה אחוזמשותף לשניהם? אם נפלתי ברחוב ושברתי את הרגל אני לא אגיד לבעלי כי זה לא נוגע אליו???!!!??? זה בעלי, אנחנו שותפים. אין פה מה להסתיר או לא להסתיר, כל מה שקורה בחיים שלי נוגע גם בו. ובואו נודה בזה שנייה - לראות אשה אחרת באופן מיני ואינטימי זה כן(!!!) קשור לאשה. זה כן. כי היא האשה שלך ואם אתה עושה משהו שאתה אמור לעשות רק איתה עם אשה אחרת (לאו דווקה האקט עצמו, גם לראות בעירום זה משהו ששמור לך עם אשתך) אז זה מאוד קשור אליה ומאוד פוגע בקשר ביניכם. יש סיבה לתחושת הגועל והבגידה של אדם שנופל בזה.

ג. אתה מפחד מאשתך? מפחד מהתגובות שלה? מה זה פה, משטר??? אני לא אוהבת כשבעלי משאיר כמה שערות קטנות מהגילוח על הכיור, אז מה? זה אומר שאני לא מסוגלת להתמודד עם זה? שאני אתגרש ממנו? היא אשתך והיא אוהבת אותך תמיד. כנותזה דבר בסיסי בזוגיות. מי שמע על זוגיות שמבוססת על פחד במקום כנות, השם ישמור!

ד. אני בעוונותי התחלתי לעשן סיגריות בגיל 18 בעקבות תקופה מאוד מאוד מאוד קשה. כשיצאתי עם בעלי אמרתי לו בכנות שפעם הייתי מעשנת וכיום אני לא אבל מידי פעםמרגישה צורך גדול ונכנעת אליו ומעשנת מעט. הוא קיבל אותי ככה ואמר שישמח אם זה ייעלםלגמרי מהחיים שלי. סיכמנו שאשתדל יותר. מאז שהכרנו יצא לי לעשן מעט בכמה מקרים ובכל פעם, כמו שסיכמנו, סיפרתי לו. אפילו שזה לא משמח אותו, הוא מסוגל להתמודד עם זה. יחד אנחנו בודקים למה הרגשתי צורך ומה אפשר לעשות כדי להתגבר. הוא עוזר לי לעקוב אחרי המצב שלי ולשקף לי כשאני מוותרת לעצמי בקלות. הנה סתם דוגמא להתמודדת אישית שלי שאני לא מסתירה מבעלי למרות שזה לא קשור אליו ישירות ואפילו שזה מצער אותו ואפילו שהיא בכלל לא מבין את הנסיון הזה כי הוא מעולם לא ניסה לעשן בכלל שום דבר אי פעם. אני משתפת אותו כי הוא הבעל האוהב שלי שנמצא איתי גם בזמנים האלה והוא תומך בי בהתמודדות שלי.
למה זה רע ככה? למה אי אפשר להתמודד ככה גם עם אותו הנסיון של נפילה באינטרנט?
כל הכבוד לכםgps

נשמע שהזוגיות שלכם מעוררת התפעלות. אתם מקבלים אחד את השני, מעריכים, משוחחים.

אבל יחד עם זאת, תביני שהרבה זוגות לא נמצאים במקום הזה

להרבה זוגות גם ככה יש התמודדות יומיומית לא פשוטה אחד עם השני, ובפרט סביב העניין של להכיל את השני ולקבל אותו.

להשליך לתוך ההתמודדות הזאת חבית חומר נפץ כזאת גדולה זה עלול לגרום לפיצוץ...

ולכן לפעמים עדיף להסתיר דברים.

ובפרט שבאמת מדובר בעניין שלצד השני (במקרה הזה האישה) מאוד קשה להבין, להכיל ולהתמודד. 

נכון, זה לא לכתחילה. אבל יש הרבה זוגות שזאת העצה שמתאימה להם.

אמממ.. תודהמקרוני בשמנת
אבל התייחסת רק לאחד מהסעיפים שכתבתי.
בסעיף אחר כתבתי שלדעתי זה משהו שגם נשים יכולות להבין.
וואי אני חושבת בדיוק כמוך!!!אמא יפה
גם חי מאד צורם לראות שרב האנשים טוענים שזה משו שלא צריך לספר בעיני הכנות בזוגיות זה הדבר הכי חשוב וקרה לי כמה פעמים שלא רציתי להגיד לבעלי דברים שעשיתי או משו והרגשתי שאני לא יכולה להסתיר.. ואחכ שסיפרתי ככ הוקל לי כי אני יודעת שבעלי מאמין שלא משנה מה עקאה אני אשתף אותו וזה נותן ביטחון.
כנל גם בעלי קרה שנפל פה ושם לא משו רציני וכשהוא סיפר הרגשתי ככ טוב שהוא מאמין בי ויודע שאני מאמינה בו וגם אם נפל זה לא אומר שאא להתעלות מזה ולהמשיך הלאה..
כמובן שאני לא מדברת על בגידה אלא על נפילות קטנות של מחשבות או ראיות אסורים. אם לבני זוג שלנו לא נספר את הנפילות וההתמודדיות אז למי נספר???
לאנשים בפורום?
כנל גם הוא.
נשים יכולות להבין את הרעיוןאין כמו אמא

אבל פיזית לגבר קורה משהוא אחר בגוף מאישה ,כשהוא נכשל....וגם בתוספת שהוא עבור על איסור

אני אפילו לא ממש יודעת איך לסגנן את זה במילים עדינות. לו יצויר. שאת תצפי בסרט לא צנוע .ובעקבות זאת את ........ את עצמך.

את תספרי זאת לבעלך? וזה לא משהוא אסור כמו שלגבר . זה סתם חוסר נעימות .

קודם כל גם לאישה זה לא רק חוסר נעימותאמא יפה
זה גם חטא אמנם פחות מהגבר אבל עדין איסור דבר שני אני לא חושבת שזה קשור למי זה יותר עבירה ולמי פחות הדגש פה זה על עצם השיתוף..
אני גם מדברת על עצם השיתוףאין כמו אמא

כי לשתף שנפלתי בעישון סיגריה זה לא ממש אותו הדבר. זה משהוא יותר חיצוני

פה זה משהוא עצמך עם גופך השיתוף הרבה הרבה יותר קשה

 

 

נכון זה יותר. אבל את מי לשתף אם לא את אישתך?מקרוני בשמנת
בפורום שלם אפשר לדון בזה אבל לא עם האשה לצידה אתה ישן?????
אני לא עושה תחרות מי נופל במשהו חמור יותר. בעל ואשה מקבלים זה את זה לא משנה מה. ואם הם לא, אז זאת הבעיה האמיתית שלהם ולא הנפילה הזעירה ההיא.

אני לא אתווכח שיש לנו גוף שונה. אבל היצרים והקשיים משותפים לכולנו וכל אחד מתמודד עם משהו שקשה בשבילו.
בפורום זה אנשים זרים שהוא לא מכיר ולא מכירים אותואין כמו אמא
יש כאלו שעם מישהוא קרוב יותר קשה לו לשתף אפילו שזה נכון.
זה כמו שיש לי חברה מרצה. כשבעלה בקהל היא לא משוחררת . זה יותר מלחיץ אותה
זה שיקול רציניכוחות שמימיים
עבר עריכה על ידי כוחות שמימיים בתאריך ז' באב תשע"ו 08:07
כי לפעמים האישה יכולה לקחת את זה מאוד קשה ובלי פרופורציות.
מה שזה בעצם נפילה של הגבר יכול להתפרש כבגידה וכשבירת אמונים אצל האישה.

ואיך אומרים ? לפרק ולהרוס זה קל. החכמה זה לבנות. ולפעמים צריך גם לעשות שפכטל. מה לעשות.

לא תמיד לספר כל דבר מוסיף טוב.
למה ??
אל תהיה/י צודק/ת ,תהיה/י חכמ/ה.

דוגמה קצת שונה אבל גם רלוונטית :
בני זוג שמדברים על שידוכים שהיו בעבר ומעלים זכרונות:
"יצאתי עם זאת..רגע מה השם שלה ?"|קימוט מצח| ויצאתי עם מה שמו וכו '
אין פה שום נפילה ושום דבר לא בסדר.
אבל זה לא שייך ! זה לא מוסיף טוב !
( אנחנו סיכמנו שמשתדלים לא לדבר על זה ,ואם הנושא עולה נותנים לזה לשקוע כמו שזה עלה וממשיכים הלאה בחיים).

כרגע את אחרי חתונה ,אבל תדעי לך שלעיתים החיים מזמנים כל מיני אתגרים ושיתוף כזה יכול לשבור. במיוחד שאפשר להבין שאם הייתה נפילה ייתכן שהיה איזה קושי.
לפעמים בקשה קטנה או שיתוף באפליקציה ששומרת בלי לפרט אם היה משהו רק תתרום ,בלי להכנס לפרטים.
מבינה את הרצון שלך לדעת הכל על בעלך אבל לדעתי צריך לשמור על הזוגיות שתשאר נעימה וללא מתיחויות וחשדות שעלולים לצוץ בעקבות שיתוף כזה.

וכמובן שכל מקרה לגופו ,כל אחד מכיר את בת זוגו וחבל לגרום עוגמת נפש אם אפשר לקום ולהתרומם.
ודאי שאם יש מקום כזה לשיתוף שיתקבל בתמיכה ובתגובה חיובית זה מבורך.

אגב ,לגבי הפסקה האחרונה שלך ,אין רק גוף שונה אלא גם נפש שונה.אז מה אם אנחנו אותה נשמה ,עדיין לכל אחד יש את החיים שלו...

זהו אני רואה שאני חוזרת פה על הרבה תגובות יפות שנכתבו פה ..
כלל א' בזוגיותאוסנת
מה שנכון ואידיאלי לזוגיות שלך, עלול להיות הרסני בזוגיות אחרת.
את מציגה פה הרבה ערכים יפים על איך צריכה להתנהל זוגיות,
אבל אלה הערכים שלך, החיים שלך, ואיך שמתאים לך.
לאנשים אחרים אולי זוגיות שונה, עם ערכים ומטרות שונים, עם רגישות שונה, וזה לא רק לגיטימי - יכול להיות שהקשר שלהם עמוק אפילו יותר משלך.
אין דרך למדוד את זה, ואין מקום להשוואות.

אחרי שאני יוצאת מנקודת ההנחה הזו,
אני יכולה לומר שבעבר הייתי חותמת על כל מילה שלך, והיום כבר ממש ממש לא.
לא רק ששיתוף לא בהכרח מועיל (כי מתרגלים ומפסיקים להתבייש, מקבלים את זה כנורמה, או שהאשה משתמשת בנפילה הזו כ"כלי נשק" כלפי הבעל וכו' וכו')
אז לא רק -
אלא ששיתוף בנושא הזה עלול מאוד מאוד מאוד לפגוע.
זה מובנה אצלנו. וכמה שנהיה משכילות, רציונליות, פתוחות, עם הבנה של גודל ההתמודדות והכרה בטוב שבבעל -
זה יפגע בנו במקום עמוק מאוד,
ואת לא יודעת מה ההשלכות שיהיו לזה, לא תמיד בצורה ישירה.
אולי לך זה לא ישנה כלום, אבל להמליץ לכל גבר לספר לאשתו- זה מסוכן.

אני יכולה להמר, שרוב הגברים יגידו שהם לא רואים תועלת בשיתוף האישה, שהם מעדיפים ומסוגלים להתמודד לבד, או שבכל מקרה לאשה אין כלים לעזור בזה. את חושבת בראש של אשה, לאשה כמעט תמיד שיתוף יעזור מאוד. אצל גבר לא תמיד. יש מצבים שעדיף לו להתמודד לבד בכלים הגבריים שלו.

אני מאוד אוהבת את הערך שעומד מאחורי "משנים מפני השלום". המציאות מורכבת, זוגיות היא דבר עדין ורגיש מאוד,
ואי אפשר להתמסר רק לערך ה"כנות המוחלטת". בזוגיות צריך לשקול מה התועלת ומה הנזק. מה הכוחות ומה ההתמודדויות הנוספות כרגע. כל מקרה לגופו.
אנחנו שואפים לחיות עם מודעות מלאה לאמת, אבל אנשים שמודעים לגמרי לאמת, לא חיים.
אלה החיים.
וזוגיות נבנית כל החיים בהדרגה, לא מאמינה למי שתגיד שהתחתנה כשבעלה יודע הכל מהכל (הרי לשיטתך, איך אפשר להתחתן בלי כנות מוחלטת?!). אם הוא היה יודע הוא לא היה מתחתן איתה.
עת לכל חפץ.


(ואני כמובן לא אומרת להסתיר סודות ודברים שמשליכים על החיים. כל עניין לגופו. רק מציגה הסתכלות יותר דו מימדית על הנושא...)
מעניין..Tvus12
אוסנת!אלעד
תגובה מאלפת!
קראתי הכל בשקיקה
וואוו תגובה מדהימהשמחה ומשמחת
אוקיי, אז אולי לא להמליץ לכל גבר לספרמקרוני בשמנת
אבל להמליץ לכל גבר להסתיר זאת אותה טעות.
הפריע לי ההמלצה הגורפת, בלי להכיר את האשה, שנשים לעולם לא יקבלו ולא יבינו וכולה.
המלצה שהיא חד משמעית לצד השני גם לא נכונה לכל זוג, נכון?

ואני מבינה שלא תמיד כדאי לספר והכל תלוי בהמון דברים ובמצב של הזוג. אבל אני חושבת שאידיאלית אכן אמור להיות בטוח לספר הכל זה לזה. אם לא בתקופת מריבה אז אחר כך. לא להפוך אתזה שאולי תשתמש בזה נגדו וכאלה למצב אידיאלי כי זה לא.

ממש הוספת לי המון מחשבה ובאמת תודה על התגובה המעמיקה. לא לגמרי מסכימה אבל אולי אני פשוט באמת בשלב אחר בחיים.


יכולה להוסיף עוד סיפור אישי.
הייתי בקשר מאוד מאוד רציני עם בחור אחד וכבר תכננו את העתיד יחד. אבל אז התברר לי שהוא שיקר לי המון פעמים על דברים רבים. חלקם קטנים וחלקם משמעותיים. הוא לא ראה בעיה בזה ששיקר לי והסביר שלא רצה לצער אותי ושלא אעשה סתם דרמה מהכל ומה זה משנה? והנה, אם לא היה אומר לי לעולם לא הייתי יודעת ולא היה קורה כלום.
אני הייתי המומה מגודל השקרים, מהקלות בה ביצע אותם ומהתירוצים ההגיוניים שנתן להתנהגות הזאת. אמרתי לו חד וחלק שאין שום צורך לשקר לי אף פעם ושאני יכולה להתמודד עם הרבה יותר ממה שנדמה לו ואני לא איזו נקבה שברירית כמו שהוא חושב.
אמרתי לו שלשקר אין רגליים וכל שקר לא פותר את הבעיה אלא רק דוחה אותה, כי סופו של השקר להתגלות. אז בעקבות הסיפור הזה הבנתי עד כמה חשוב האמון בין בני הזוג ונעשתי קצת רגישה להסתרות ושקרים, כי אצלו זה היה תסמין לעוד הרבה בעיות קשות.
יש הבדל ענק בחור שמשקר תוך כדי שיוצאים איתואין כמו אמא

לעולם לא הייתי מתחתנת עם בחור כזה.

לעומת זוג נשוי , שהם כבר נשואים וחוץ מזה כבר החיים לימודו אותם מה כדאי להגיד בשביל שלום בית, אני גם לא מדברת על דברים חמורים. כמו שבעל יגיד אני בעבודה והוא מסתבר מסתובב עם בחורה

מסכימה איתך מאודתליה


כתבת נכוןדעה
אני בין אלה שמציעות לא לספר-אשמח שתקראינקודה

בס"ד

 

מכמה סיבות.

א- לי כשהייתי נשואה לא עשה טוב בלב השיתופים האלו.

 

ב- אני גם לא מאלה שחושבים שכל דבר צריך לשתף מישהו 

 

ג- המחשבה היא מה התועלת שתצמח מכך, ואם יש תועלת מה המחיר?

 

וכאן בגלל כל השיחות שיש בפורום הבנתי שכנראה לא לכולן זה מובן מאליו.

המחשבה שלי היא שהשיחות בין בני זוג צריכות כאלו שמעצימות את האהבה והזוגיות.

רגשות זה דבר דינמי. מה שנעצים זה מה שיתפוס מקום.

אם נעצים דברים כאלו זה יכול לצאת מפרופורציות ולקבל הרבה יותר משקל ממה שזה.

 

חוץ מכאב לב, ירידה בביטחון העצמי ומחשבות מיותרות -

אני לא רואה מה כאישה ניתן לקבל משיתוף כזה.

 

דבר נוסף זה הפרשנות של האישה לעניין לא תמיד תהייה יעילה.

אם גם היא תוציא את זה מפרופורציה זה שוב מעצים ומפתח רגשות הרסניים בלב שני בני הזוג.
ואני לא חשבת שאישה לא יכולה הבין גבר ממקום אינפנטילי שלא מבין מה שהוא לא מתמדד,

אלא שיש חשש שאישה תבין אחרת ממה שזה... תתן לזה משקל רגשי, או שתקשר את זה אליה,

ותסבול מהסיטואציה יותר ממה שזה באמת. סתם דוגמה טיפשית

לפעמים נשים בוחנות את מי הגב שלהן "אוהב יותר" אותן או את האימא שלו,

כשהמדד זה האוכל של מי טעים לו יותר... וזה לא משהו נשי. בבית הוריי אבא שלי מבשל,

ואם מישהו לא אהב מנה אבא שלי מפרש כאילו אותו אדם לא אוהב אותו.

בשכל הוא יודע שזה לא קשור כלל- אבל ברגש זו החוויה וככה ניראית השבת...
(שצריכים לאכול בקר עם מישמש מיובש וחמוציות כי אבא המציא מתכון חדש,

ואף אחד א רוצה להעליב את אבא.. מנסיון)

לענ"ד גם אם בשכל האישה יכולה להבין הכל- ברגש זה לא נחווה באופן אובייקטיבי,

וזה פשוט סבל מיותר. זה גם יכול להרוס הרבה רגעים יפים של הזוג.

אם למשל מדובר על שיתוף של מישהי שהבעל אהב בעבר, אז באמצע בילוי זוגי,

צצות מחשבות "גם איתה הוא היה מטייל כאן?" "גם לה הוא קנה כזה וכזה?" 
וכ' וכ'. זה גם רקע להרבה בעיות דמיוניות. 

 

לגבי האמת והזוגיות וכ',

הקב"ה בעצמו שינה מן האמת כדי שלבעל לא תהייה טיפטיפונת של קפידא על אשתו.

אברהם ושרה אחרי 70 שנות נישואין לא יכולים להתמודד -

עם זה ששרה מודעת לגילו המופלג של בעלה?

אבל הקב"ה משנה מן האמת!!!

בשביל שלום בית! לא כי היה חשש שהם יריבו על זה,

אלא שלא יהיה צל של קפידה בלב.

למה?

ה' קל אמת!

אלא שיש אמת ויש אמת.

יש אמת ניצחית ואמתית,

ויש מצב זמני חולף.

זה שבני זוג אלו שני חצאים של נשמה אחת- זו אמת נצחית.

זה שאחד מהם הכשל במשהו- זה מצב זמני.

לאחר תשובה זה נמחק לו מהרזומה. 

וסוף כל סוף לא יידח ממנו נידח- כולנו נתנקה מהעוונות שלנו,

(בתשובה, בייסורים או בגיהנום אבל איך שהוא הכתם הזה יירד.....)

הנשמות לעומת זאת נשארות תמיד להיות אותן הנשמות.

החיבור הוא האמת הנצחית.

כל מה שמפריע לחיבור האמתי זה השקר.
אולי את סוברת שלחלוק עם בעלך כל דבר זה מקרב.

בטווח המיידי יש משהו מקרב בוידויים האלו.

לאורך זמן זה משגע יוצא מפרופורציות ועושה נזק.

 

וזה לא דומה בכלל לעניין הסיגריות - בדיוק בגלל שזה לא קשור לבן זוגך.

בעלך לעולם לא יחשוב שהסיגריות זה כתוצאה מחוסר עניין שלך בו מבחינה כל שהי...

זה לא מריד לו את הבטחון העצמי, לא מכניס אותו לסרטים, ולא גורם לו לפקפק ביציבות הקשר.

כל מה שכן קורה בזכות שיתופים על ניסיונות בתחום המדובר...

 

עד כאן הרציונל של ההמלצה הגורפת לא לספר.

כי לספר דבר כזה זה נזק לזוגיות.

השאלה רק אם זה נזק שיצא הפסדו בשכרו- כמו שאולי קורה במיעוט מהמקרים,

או שזה נזק גמור וחסר טעם כמו שזה ברוב המקרים.

 

 

 

(אגב מכאן ניתן גם ללמוד כמה אנו צריכות לייקר את הרגש,

ולהימנע מקפידות שכאלו..)

 

 

 

 

^^^^ חשוב לקרוא. אהבתי את התגובה שלך.ירושלמית טרייה


^^ כתבת מקסים!צפורה
מסכימה ממש!פרח השדה
לפעמים נשים (ולא רק) לוקחות ללב ומשליכות את האשמה על עצמן. זה יכול להגיע מהדברים הכי לא קשורים, כמו "הוא התפלל ביחיד בבית, כי אני לא הערתי אותו לתפילה " עד לדברים יותר קשים של "הוא נופל באינטרנט כי אני לא מספיק מושכת " בווריאציות שונות.
ולכן צריך להסתכל על כל מקרה לגופו..
אני מסכימה עם כל מילה שלך.tagel
כנות היא אבן יסוד בסיסית בזוגיות.. ההסתרה הזו אולי נועדה להגן על הזוגיות אבל היא פוגמת בזוגיות מיסודה
אם השרשור הזה מופנה אליי.dYossi
אז כן אני לא מוכן לפגוע באשתי. וזה לא ייקרה לעולם אני אוהב אותה אהבת אמת. אז קרה לי שנפלתי יש מקום לסלוח לי. אבל אני לעצמי לא סולח.
אענה ממש בקצרהאלעד

גם כי נקודה ואוסנת הבהירו יפה מאוד את הדברים וגם כי אני ממש קצר בזמן,

אבל חשוב לי להדגיש נקודה קטנה ועקרונית.

 

 

אנחנו מצווים ע"י הקב"ה שלא לשקר, מדין "ולו תונו איש את עמיתו". כמובן שגם מצד המוסר האנושי והקוד האתי לא נכון ולא ראוי לשקר, זה מרע את האמון ואת הקשרים החברתיים שלנו כבני אדם - בזוגיות, במשפחה ובכל פורום עד רמת לאום שלם.

 

חשוב לזכור, עם זאת, שהצמדות לאמת איננה ערך בפני עצמו אלא נועדה לשרת את הערך הנשגב של שלום ורעות וקידום הטוב בעולם, ולכן במקרים מסויימים נצטווינו לשנות מהאמת למען השלום, ודווקא הדוגמא המפורסמת לכך נסובה על ענייני זוגיות בנוסף ל"שקרים לבנים" בנושאי לימוד תורה או לשון הרע המוזכרים בחז"ל וכד' שפחות קשורים לנושא שהעלית.

אני מכנה את אי אמירת האמת במקרים כאלה כ"אמת לאמיתה".

דהיינו יש אמת פשוטה שבאה לתאר מציאות, ויש אמת עמוקה יותר שאמנם לא נצמדת לעובדות אבל התוצאה שלה היא עולם טוב יותר. היא האמת מבחינתי, ומעשים שבכל יום יוכיחו.

 

לפעמים הגולם קם על יוצרו ובשם ה"אמת" אנחנו מוסיפים עכירות ורוע בעולם,

וזה כבר ממש פיספוס. כדאי להזהר לא להגיע לשם.

 

בדוגמא שלנו מאוד קל לתאר את זה הבעייתיות - נניח והגבר (או האישה, במקרה הפוך) ישתף את אשתו במה שעבר עליו. אפילו אם מצידו ומצד הקב"ה המעשה כבר נמחק לגמרי ואף הפך לזכויות (במקרה של תשובה מאהבה) האישה עלולה להזדעזע קשות, לאבד אמון ולפרק את החבילה חלילה. זו תוצאה נוראית ובשום פנים ואופן אין סיבה להגיע לשם בשם ה"אמת". בדיוק כמו שלא נספר למאן דהו שחבר דיבר עליו רעות, ולא נחשוב ש"מצווה לספר".

 

 

כתבתי את כל זה בקיצור ובזהירות רבה, מפני שאינני בא לקעקע את יסוד האמת בחיינו,

רק להדגיש שלפעמים דווקא האמת עלולה להזיק ואזי בסיטואציות האלו ראוי להתייחס אליה כשקר.

 

לא אומר כן או לא לספר, זה משתנה מזוג לזוג.הלוי
עבר עריכה על ידי הלוי בתאריך ו' באב תשע"ו 10:19
יש נשים שיכולות להכיל דבר כזה ויש שלא יכולות, וכך גם גברים.
גם תלוי אם זו הייתה נפילה חד פעמית או שזה משהו כרוני ואפילו ברמת ההתמכרות.

תדמייני שחס ושלום בעלך נפל במראות אסורים באינטרנט. לפני שאת עונה, תנסי ממש לדמיין את הרגשות שלך במצב כזה, תנסי להרגיש אותם. תחשבי טוב טוב איך היית באמת מגיבה לזה, ולא מה שאת חושבת שאידאלי לעשות במצב כזה.

גם קחי בחשבון שיש גם נשים וגם גברים שיראו בדבר כזה בגידה לכל דבר.
וכמו שכבר אמרו פה, שיתוף של זה יכול לגרום יותר נזק מתועלת.
}}תליה

אני רוצה לענות בצורה עיניינית, לשאלה הפותחת, ולא לסיפור הספציפי , שהתחיל משרשו"ר אחר.

באמת אני מאוד מסכימה שעיצה טובה לזוג אחד תהיה הרסנית לזוג אחר,

אבל,

אותי מעניין איך משפיע ההסתרה על הזוגיות.

הרי עניין שכ"כ בעל משמעות לבעל, והוא ממשיך לחשוב עליו ולעסוק בו, להתחרט וכו'.

האם האישה לא תרגיש שעובר משהו ממש רציני על בעלה? אם לא, מה זה אומר על הזוגיות שלהם?

ואם האישה כן מרגישה, איך זה גורם להה להרגיש, שבעלה עובר משהו נורא משמעותי, והיא אפילו לא יודעת מה זה?

להגיד לא לספר זה הכי קל, וכן גם הקב"ה שינה בשביל השלום, אבל זה ממש לא אותו מקרה.

כאן מדובר בדבר מאוד משמעותי שקורה. שימו לב שאם הבעל בוחר להסתיר במקרה כזה, אפילו אם בשביל אישתו, הוא צריך עכשיו לעבוד קשה. להסתיר מבלי שתרגיש, לחוות תחושת עצב אולי דכדוך וחרטה וכל זה תוך כדי שהוא נזהר שאשתו לא תגלה דבר.

האם עצם הדבר הזה לא עלול להשפיע בצורה שלילית על הזוגיות שלהם?

לא בטוחה שהאישה נפגעת פחות, כשבוחרים להסתיר.

כמובן שאם הסיפור היה כזה שנוגע למשהו יותר טכני, הוא עניין שפחות מעורר מחשבה אצל הבעל אחרי שקרה, התשובה הייתה שונה

 

תליה אענה לךגלית

לשאלתך איך משפיע ההסתרה על הזוגיות ..ושההסתרה רק תגרור לו לעצבות ודכדוך ושהאשה תפגע יותר...

את הענין שהוא ממשיך להתעסק במחשבה הוא יכול לפתור אותה בטיפול שנים שלושה חיצוניים עם מומחים בתחום ...שיעזרו לו להתקדם הלאה...בלי לפגוע בזוגיות שלהם..כך שההסתרה לא תזיק אולי סיכוי ששיתוף יזיק...

 

 

ואני בטוחה  שיש הרבה זוגות מאושרים ושחיים טוב ושקרה להם בחיים שהם נכנסו לאתר טמא התחרטו קבלו על עצמם ועמדו בזה לא לחזור על זה שוב לעולם  לא שיתפו את האשה והמשיכו הלאה... 

[לא מצדיקה את הכניסה לאתר טמא אבל לא רואה ענין אחרי חרטה וקבלה לעתיד ענין בשיתוף]

 

^^^^^^^נקודה


רק לגבי הסוףפאז
אם בן זוג רואה בזה בגידה, לא ראוי שידע??


בעיני נכון שיש מערכות שונות של זוגיות, אבל השאיפה היא כן להגיע למצב של שיתוף
(זה גם לא חייב להיות לפרטי פרטים אלא משהו כללי יותר)

וגם לגבי לא לשתף, יש דרגות:
יש פשוט לא לבוא ולשתף מיוזמתך
יש לעגל פינות כששואלים
יש לשקר במוצהר כשאשתך מגלה עקבות
יש להתחמק ולתת לה להבין מה שתבין.

בכ"מ בעיני צריך להיות ברור שאי שיתוף בכלל
זה הסתפקות ברמת קשר ויחסים פחות אידאליים,
ולא לספר סיפורים לעצמכם.
זה מיומנות של שנים ללמוד מה לספר ומה לאאין כמו אמא


אין מה להשליך בין זוג לזוג ואגיד לך ולכן במשך הזמן אתה לומדגלית

מה לספר ומה לא....אגב לא לשתף זה לא שקר..

בדרך כלל זוגיות בריאה שברוב הדברים משתפים ולא חוששים אחד מהשני ..אבל עדין ישנם שיקולים שדוקא בגלל שאוהבים את בן הזוג ולא רוצים להפיל את הזוגיות וכו בוחרים שלא לשתף!

גם אני עם בעלי בדרך כלל משתפת בהכל...

אבל

יכול לקרות פעם ב...ב...ב...ששיתוף של משו מסוים סתם יאכזב אותו אז אני מוותרת על אותו שיתוף...

אתן לך דוגמא פעם התעצבנתי על חמותי ועניתי לה בצורה לא יפה התחרטתי קבלתי לא לעשות את זה שוב וידעתי שאם אשתף את בעלי הוא יצטער מאד מאד מאד אז בשביל מה להרוס לו את הערב משו שעשיתי חזרתי התנצלתי קבלתי לעתיד...השיתוף הזה לא יוסיף..

 

ולמדתי להשכיל שיש זוגות שיש להם כל מיני תכונות שאי אפשר להוזיז אותם מהם אז לפעמים צריכים להסתיר מהם..

אתן לך דוגמא אמא שלי שנה התמודדה עם בעיה בקושי בסגירת המנעול של הבית כל פעם שהיתה יוצאת היתה צריכה איזה 20 דק עד שהיתה מצליחה לנעול, אבא שלי כל פעם היה מנסה לתקן זה היה מחזיק כמה ימים וחוזר וכל פעם היו מווכחים על זה מחדש  עד שיום אחד הוא סידר את זה יצא מהבית אמא שלי הביאה בעל מקצוע שעלה לה 100 שח בלבד הוא פתח החילף סידר ומאז שקט...הוא לא יודע מזה המנעול חזר השקט חזר...

היה לי קשה להבין את זה כי בעלי מאד גמיש אבל שהתעמקתי במחשבה הבנתי שזה האופציה היחידה אצלם...

 

ואגב סיגריה זה לא בר השואה לסיפור שלו ..איך הרבנים אומרים שגבר נכנס לאתר טמא תדע שאשתך רואה בזה כבגידה כאילו ההיתה איתה יחד....

 

 

דוקא אין לי שום בעיה בסיפור המנעולאין כמו אמא

להפך ולהפך. זה לא נקרא להסתיר מבן זוג.

ופה זה דוגמא על שרשור שהיה כאן בעבר. "חכמת נשים בנתה ביתה". פשוט רצתה לחסוך ויכוחים

 

היום מאוד אופנתי להכות~א.ל
על חטאי העבר שנעשו בין אדם למקום, אולם זה ממש לא נכון ויש בכך חילול ה' ממש.

כתוב מצד אחד "כסוי חטאה"
ומצד שני "מכסה פשעיו לא יצליח"
יש בכך מחלוקות אך רובם של הפוסקים פסקו שעבירות בין אדם לחברו מותר ולעיתים אפילו יש לפרסם, אבל עבירות בין אדם למקום אסור לגלות לבני אדם.

וכידוע תורתנו היא תורת חיים.. כך שזו לא רק הלכה, אלא כנראה שיש בזה גם עניין בעומק. במקום ששיתוף עלול להוביל להרס וחורבן אין עניין לספר..

חשוב להסתכל על התמונה הכללית ועל האופן בו ההחלטות שלנו ישפיעו למרחוק
ברית הנישואין חשובה יותר מאמירת האמת.דעה
כמובן שבין כל זוג צריך להיות אמון מלא. אך מאחר וכולנו בני אדם ולאדם יש את עבודת השם שלו עצמו מול בורא עולם אין שום עניין שהוא ישתף את אשתו בעניינים לא לה. וכן להיפך.
כמובן שבנושאים מסויימים טוב ונוח לאדם לשתף.
אך ברור שלא תמיד נכון לספר הכול.
אני מניחה שהעלית את דברייך בעקבות השרשור שהיה כאן אודות אדם שגלש באופן חד פעמי באתר עם מראות אסורים.
ודאי שעדיף שיעשה תשובה שלימה ולא יספר לאשתו. מה זה ייתן לה? דאגה לעניין לא לה?
כמובן שאם הבעיה חוזרת על עצמה והאדם כבר מרגיש שזוהי כל ישותו הוא צריך לשתף ולטפל בבעיה.
וכמובן שיש הרבה דברים שהחכמה היא לא לספר אותם לבן הזוג כרגע לא עולות לי דוגמאות....

אין ענין בהכללות.ד.

מה שדובר בשרשור ההוא, היה על דבר שאדם נכשל בו פעם אחת, וזה בהחלט לא כמו שעשה בפעל ח"ו, עם זה שאכן בוודאי היה מפריע לה אם היתה יודעת.

 

אז מה הענין, סתם לצער? סתם לקלקל ביניהם? אין בכך כל "ערך". גם אם ישמע לשון הרע, אסור לו לספר לאשתו.. ואפילו אם זה כאילו "נוגע אליה", כל זמן שאינו לצורך תיקון ותועלת הכרחית.

 

אנשים סבירים, משתפים בכללי, ואם יודעים שיש משהו שיצער את הזולת, ואין בכך שמץ תועלת אלא נזק בלבד, ושהם יכולים בעצמם להתגבר על כך - אז אין כל ענין.

 

ואדרבה, בגלל שאכן סביר שהיא "תעמוד בכך", וזה לא משהו שבגללו היתה החבילה מתפרקת - אז סתם לקלקל? שיתוף אינו מנטרה, אלא דבר שנועד להוסיף טוב וקרבה. וכשמדובר באנשים סבירים שעפ"י רוב אינם מסתירים דברים, אז גם אין חשש שיתחילו אובססיבית לחשוד כל הזמן שמא מסתירים משהו....

נגיד ונכנס לאתרים לא צנועיםה-מיוחד

ונגיד שסיפר לאישתו וכו' וכו'

עוד שבוע הוא נכנס לאתר של ערוץ 7 ואישתו מתקשרת אליו ושואלת. מה אתה עושה עכשיו? והוא עונה אני באינטרנט. מה יקפוץ לה בראש? אולי הוא באתר...

הוא בבית והיא בבית הוא מתיישב מול המחשב ומקליק ומה היא רוצה לדעת? אולי הוא באתר

הוא בעבודה והוא עובד מול מחשב? ישר היא תחשוש

שיתוף של בני הזוג הוא לא ערך בפני עצמו. הוא נועד כדי ליצור קשר, לא לנתק ולא להכניס לסרטים מיותרים

כתבת יפה מאודגלעד1976

לא מסכים איתך בכל מה שאמרת, ואני חושב שבתוך הזוגיות גם לכל אחד יש המרחב האישי שלו.

 

ועדיין , שאפו על הכתיבה היפה, ההתייחסות להיבטים השונים, והניסוח המשובח.

דעתי האישיתאלמוני 1
במקרים כאלה אין שחור ולבן אך דעתי האישית יותר נוטה שכן צריך לשתף אך בחוכמה ובעיתוי המתאים .

הופתעתי לשומע שדווקא אדם שנפל מתקשה לקבל אם בו הזוג נפל ההפך אם עברת דבר כזה את צריך לגלות יותר הבנה עד כמה זה קשה ועד כמה זה משפיע נפשית וכו(דברים אלו לא נאמרו אלא כלפי החשיבה הזאת ולא חלילה לפגוע במשהוא וסליחה מראש אם פגעתי)

קשה לי לשמוע שצריך להחביא דברים כאלה כי זוגות אינם צריכים להסתיר דברים כאלה מבן הזוג(היחיד/ה שאנחנו מגיעים לאנטמיות הכי גבוהה שיש), החצי השני שלי נמצא במצוקה נפשית רוחנית שהיא לא פחות חשובה מהצד הפיזי אולי אף יותר, איך אפשר להגיד אל תספר כי זה יפגע בי ותמודד לבד עם עזרה מהרב או חברים וכו' יכול להיות שהם יותר מבינים, אך בסופו של דבר הקשר הוא בינינו!!!!! כשם שלאדם קרה משהו משמח למי הוא מתקשר ראשון כך לא עלינו במקרים לא משמחים שאם לא כן יוצא מצב שבן הזוג שלנו לא יכול לספר לנו הכל כי יש פחדים חששות ואולי במקרים מסויימים להפוך את זה להרגל לא להגיד את כל האמת ("משנים מפני השלום" יצה"ר פועל גם פה לא לשכוח) אין פתיחות וזה ישפיע על שאר הזוגיות ויוביל לזה שמחפשים אוזן קשבת במקום אחר לדוגמא יום אחד בעבודה מקבלים מחמאה וקצת מדברים ומי פה לשם הופ נפתחים יש בעיות פה יש בעיות שם ואתם מבינים לבד לאן זה יכול להגיע.
הזוגיות לא נמדדת רק מתי שקל והכל זורם על מי מנוחות עד כמה שאפשר .

ניקח דוגמא קיצונית האם ביום שאשתי תגיד שהיא מפסיקה לקיים חלק מהמצוות נמצא את עצמנו למחרת ברבנות או שננסה לעשות שמיניות באוויר כדי להחזיק ושמר את הקשר יש משברים בחיים אנחנו צריכים להיות שם בשביל בין הזוג גם אם אנחנו לא מבנים ולא יודעים איך לעזור אנחנו לא מבינים עד כמה חשוב להיות שם בשביל בן/בת הזוג .
ומה יקרה אם אחד מילדינו יפול בדבר הזה איזה הרס יגרום לאותו/ה בחור/ה שאפילו לההורים לא יכולים לפנות???????
וצערינו מקרים כאלה אפשר למצוא במי שנפגע מינית שהוא/היא פוחדים ושבעצם הם אשמים וכו'

(סיפור אישי שאחד הרמים שלי סיפר על אחד מילדיו נפל לא עלינו שאחרי הרבה זמן מפחד מהתגובות לא פנה להורים ואחרי שלא ידע אנה ילך ואנה יפנה נגש וסיפר לאביו (שממנו למדתי הרבה איך להתייחס במצבים כאלה) ואני לא ישכח עד כמה הוא היה "מזועזע" "וכעס" עליו איך הוא לא פנה לדבר איתם אי אפשר לתאר את ההקלה והתחושה הזאת שסוף סוף יש משהו ששומע ועוזר לך )
האם יעלה הדעת לומר ילד זה משהוא אחר ושמבן הזוג אפשר להתגרש אך מילדים לא ?????

ולסיכום גם אחד מבני הזוג נפל זה לא אומר שצריך לוודא הריגה וגם לא צריך להוריד ממעלותו הרי כולנו בין אדם ובודאי ובודאי שלא להשתמש בזה אחרי שעשו תשובה ותיקנו את המעשה אלא לעזור עד כמה שאפשר ולעודד גם עם זה נראה שלא צריך .


רציתי להוסיף במאמר סגור על נפילות .
[[[ ידוע לכל היטב שלנשים ולגברים יש צרכים שונים אך מכאן ולהגיד שנשים אינן נופלות וכו' כאילו הן חסינות אין להן יצרים באופן גורף אינו נכון לדעתי (התשוקה אצל האישה יותר גדולה שנאמר ואל אישך תשוקתך ובנוסף יש גם את ההורמנים שמשנים מצביל לכאן ולכאן ),יש הבדל ברור בין זה שגברים נמשכים לסרטים ומראות אסורים יותר מן הנשים ונצתים מזה מה שאין כן אצל הנשים שזה גורם לדחייה ,
אבל בעניין( "או".גברים ו"או".נשים) מחקרים מראים גם בציבור הכללי וגם בציבור הדתי והחרדי (זה לא משהו שהומצא בשנים האחרונות וגם לא במאה האחרונה) שפערים בין המגדרים במקרים אלה לא דרסטים (10%+-)יש פעמים שגברים נוטים ליפול (ופעמים דווקא בתקופה שמותרים) ויש פעמים שנשים (בין אם זה מחוסר מסוים, או בין אם זה מחשיבה כי האיסור פחות חמור, ויש כאלה "המהדרים" ומעודדים זאת) היחס לדברים האלה צריך להיות שאם קרה המקרה צריך להבין שזה כן טבעי אבל ופה הדגש להבין מאיפה זה מגיע וללמוד ואיך לשלוט עליו (ולכוון היצר בעניין זה רק למען בן הזוג ) כי ברגע שזה הופך להרגל (ונעזוב לרגע את הפאן ההלכתי והרוחני) זה פוגע בנישואים כי אנחנו לא נצרכים לבן או בת הזוג וזה זמין כל הזמן זהו מדרון חלקלק שקשה לצאת ממנו .]]]
מנסה לחדד...מיליון דולראחרונה

יש הרבה מה לדון בנושא הזה.

אני חושבת שא"א אבל להגיע להכרעה חד משמעית לכאן או לכאן.

ודאי שמצב אידיאלי הוא כזה בו בין בני הזוג שיתוף מוחלט, אימון, קבלה ואהבה שאינה תלויה בדבר, אהבה שמקבלת ומכילה גם כשזה נוגע לחלקים הפחות נעימים שלנו.... (חבר אמיתי הוא מי שיודע עליך הכל ובכל אופן נשאר חבר שלך... ;) -ולא בגלל שהוא עושה לך טובה אלא הוא באמת מאמין שאתה עדיין בנ"א הכי מדהים שיש, וזה חייב להיות כך!

עם זאת, וזה לא סותר!!! יש פעמים בהם אכן צריך לנהוג ולשקול לפי המציאות הקיימת ולא להתעלם ממה שהגילוי והשיתוף יכול "לגרום", אם אכן הוא יכול לגרום לכך... ... ואני לא מדברת דווקא על נזקים חמורים... ;) אם את יכולה למנוע מבן הזוג שלך אי נעימויות ואפילו קטנות ביותר אז למה שלא תעשי כך? לא מדברת דווקא על דברים אישיים, אלא גם על דברים ביומיום שאת בוררת מה לומר ואיך לומר, זה חלק מה"חכמת נשים" שלנו.. (שגם הגבר צריך לקחת בה חלק... ;)  אמנם לפעמים בן הזוג יעדיף לספוג את אי הנעימות ובלבד שיהיה שותף לדבר, ולפעמים צריך וחובה לשתף גם אם זה אכן יגרום לחוסר נעימות...ולכן צריך לשקול באמת כאחד שמכיר היטב את השני מה באמת הדבר הטוב לעשות... עוזר בזה גם לשים את עצמך בצד השני ולחשוב- האם אני הייתי רוצה שישתפו אותי בזה, או לא לדעת על הדבר? (כן, יש גם מקרים כאלו!)

יש דברים גם שצריך לדעת מתי ואיך לספר, ויש דברים שאולי נכון להסתיר אותם כרגע ו"לעדכן" בזמן הנכון...

גם ובעיקר בין בני זוג צריך חשיבה ושימת לב מה ואיך לומר ולעשות ומתי וכו ולא לסגור עיניים ולטמון את הראש בחול בתירוץ של- אנחנו בן אדם וישות אחד....

 

אני למשל משתפת בהכל!! בדברים היותר ובדברים הפחות.. לא יכולה לשמור כלום בבטן, וזה מבורך,  והכל תמיד מתקבל באהדה והכלה. ועדיין לפעמים אני חושבת שנכון שצריך וטוב לשתף אבל יש דברים שהיה עדיף שהייתי מעגלת קצת פינות, או הייתי מספרת בזמן מתאים יותר ולא 'לשפוך' מיד, ויש דברים שהיה אפשר לסנן אותם ולא להוסיף את הפרט המסויים שאמנם הוא אמיתי אך פה הוא עלול ליצור מצב לא נעים...

 

מערכת של שיתוף היא כזו שכל אחד דואג באמת לשני ולהרגשה הטובה והמושלמת ביננו. אם כרגע רואה לנכון להסתיר משהו זה לא חלילה מתוך רצון להסתיר אלא מתוך ראיה כללית של מערכת היחסים ואיך זה ישפיע עליה. והבנה שאולי כך זה הביחד האמיתי- שאני יודעת להבדיל מה טוב לנו עכשיו ומה לא.

 

 

ועוד משהו לחדד-

על עניין השיתוף בנושא המדובר-

יש פה אני חושבת איזשהו הבדל בין גבר לאישה...

וכרגע אני לא מתייחסת לנושא אם לשתף או לא אלא למציאות בדר"כ -

 

כשגבר ישתף את אשתו בנפילה כזו, היא אכן עלולה להוציא את זה מכל פרופורציה. גם אם היא תתמוך ותקבל ובאמת תהיה אישה טובה ואוהבת ומאמינה עדיין יכולות להיות לה הרגשות שיוצאות מכלל שליטה. יכולה לקחת את זה כחיסרון בה, שאולי היא לא מספקת אותו מספיק.. וכו' וכו'..אישה רוצה להיות מושלמת לבעלה ומחשבה על דבר כזה עלולה ממש לתסכל ולקחת את זה למקומות בכלל לא רלוונטיים...

לעומת זאת כשאישה תספר לגבר שהיא נכשלה גם אם זה נובע מאיזשהו חיסרון שהיא מרגישה כלפיו הוא יכול לקבל זאת יותר ולא לקחת את זה בפן המאד אישי.. הוא יותר שכלי ויראה את זה בתור משהו נקודתי ספציפי ולא משהו מכליל על כל תמונת המצב...

בקיצור מלא מה לדון

אבל בסופו של דבר- כשאני שיתפתי את בעלי על מצב כזה שהיה לי לא התחרטתי לרגע... ;)))

 

 

 

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

בהחלט מבינה אותוזקנת השבט

וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.

פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.

אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

טוב, אחרי שעזרתם לי בשאלת הבריכה, יש לי עוד שאלהשמשית123

איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?

אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.

אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).

נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.

כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.

לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.

עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.

התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.

לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.

מה הייתם מייעצים?

טוב לא בקי עד כדי כך. לא ידעתי שהם מספיק דרומייםהסטורי

אולי יעניין אותך