שיפסיק כבר לרדת דם מכל מקום.

וכיפלי שאבא לא בבית היום. כן, אני מגעילה רצח ויודעת אתזה. אין צורך.

ושובפעם לא אכלתי ועכשיו אינלי תרוץ. גם זה שאני חולה לא מתקבל ויופי חכמה, אחכ את מתפלאת שאת מתעלפת כל יומיים. פסדר.

אעע
אני רוצה שנדבר היום כי כבר יותר משבועיים לא דיברנו בכלל ואת חסרה לי.
ודסי, הלוואי שאני אשרוד את השבוע הזה בלעדייך.
מעניין אם כבר קראת את המכתב. אם כן, אז הלוואי שלא צחקת כי זה מה שאני מרגישה

מי בכלל יקרא את הפיכסה הזה.

יש לך מזל שהמשכתי לקרוא

זה נהיה גרוע מרגע לרגע.
הלוואי שמישו יבין אותי מתישהו.

אוופ
ותמיד כשיוצא לי ככה באים ואומרים לי שזה לא נכון.
היי, מתי תבינו שאי אפשר להתווכח עם רגשות?

אני רוצה ללכת מפה.
ואז לחזור ולראות מה עשו פה בלעדיי.
אני בעצם לארוצה. זה סתם יתסכל אותי עוד יותר.

אני אוהבת אותך נורא והלוואי שתביני אתזה מתישו.
אתם יודעים? הלוואי שהייתי אוהבת את עצמי כמו שאני אוהבת אחרים. כי לאהבה שלי אין גבולות, וכשזה מגיע אליי משו מתפקשש שם.
הכל בגללה. מטומטמת.
מעניין אם אני אסלח לך מתישהו.
אני רק נזכרת בשנה הזאת, ובפרצוף שלך, ובוכה. לעזאזל. באלי שתביני מה עשית לי. אבל תמיד תישארי חסרת רגשות.


למה אני עוד בוכה מכל דבר?

טוב. על מי אני עובדת.

כי את בדיוק מדברת על הדברים שכואבים לי.
מותר לך.
אבל.

לא אוהבת

נמאס.
אתה לא מבין??


אוופ.
אופאופאופ.

שמישו ישאל כבר.

מעניין כמה זמן זה יימשך.
מיום שישי אני לא מפסיקה לבכות.

אני רק רוצה חיבוק.
מה כבר ביקשתי?
כבר איזה חודש לא קיבלתי ואני אמות עוד מעט.
אני לא רוצה ללכת מחר.
אני רוצה להעלם.
אני רוצה להיות שמחה.
אני רוצה לדבר איתך באמת.
אני רוצה חברה.
אני רוצה רק שיהיה טוב.
אני רוצה לצרוח חזק חזק עד שאתעלף.
קשה לי. ואני לא מפחדת לבכות אתזה.
לעזאזל הדמעות.
אף אחד לא יבין. אף פעם.