קצת רש"י של בראשית למדת?

איזה חיות אין להן איבר מן החי??

אבר מן החי נאסר ברגע שהבשר הותר

הגויים. 

כל חיה והשימוש שלה(לדוג' סוס וחמור לרכב)

רק בני אדם החליטו לכלוא אותו, למנוע ממנו חופש, ולהעביד אותו עבודת פרך.

נראלי אומרים על שלמה המלך שהוא גילה למה אלוקים ברא את כל החיות רק את האכביש הוא לא ידע
ואז הוא ראה שהוא עזר לדוד שהוא התחבא במערה

(גם את הצרעה והשגעון) ודוד ניצל בזכות כל אחד מהם.

(כן? כן!)

בשביל לענות לך למה מותר ולמה אסור אפשר לשאול רק את ה' אבל צריך להבין שלא נבראו דברים סתם:

הרמב"ם הקדמה לפירוש משנה:

[לכל דבר יש תכלית למציאותו]

דע, כי הקדמונים חקרו חקירה עצומה - באשר נתן להם מן החכמה וטוב המחשבה - עד שנתקיים אצלם, שכל דבר נמצא - יצטרך על-כל-פנים להיות לו תכלית אשר בשבילה הייתה מציאותו. כי לא לדבר ריק נמצאו הנמצאים. 

וכאשר נתקיים להם זה הדין הכללי, התחילו לחלק כל-הנמצאים לדעת תכלית כל-מין מן המינים. וראו כי כל נמצא שהוא מלאכותי, רצוני-לומר עשוי על-ידי מלאכה, תכליתו ידועה ואין צורך בעניין ההוא לחקירה. שהאומן לא יעשה מלאכה אם אין תכליתה מצויירה בנפשו. והמשל בזה, כמו שאמר, שהמשור לא עשאו הנפח אלא אחרי אשר חשב בלבו איך יוכל להפריד דבקי העץ? עד שנגלה ללבו צורת המשור, והחל לעשותו כדי לחתוך בו. 

אם-כן נדע, כי כוונת המשור - להניפו על-העץ, וכוונת הקרדום - לחתוך בו, וכוונת המחט - להחביר בו בגד לבגד, וכן לכל-הדברים הנמצאים מציאה מלאכית. אבל מה-שהמציאתו המלאכה האלוהית והחכמה הטבעית, כגון מיני האילנות והעשבים, ומיני מחצבי האדמה, ומיני האבנים ומיני החיות, יש מהם אשר תכלית מציאותו נעלמת ואין יודע אותה כלל, אלא אם-כן תיוודע בנבואה, או בכח העתידות; אבל בחקירת הדעת אי-אפשר, מפני שאין ביכולת האדם לחקור עד שיבין וידע לאיזה טעם המציא הטבע קצת הנמלות בכנפיים, ומהן - בלי כנפיים; ולאיזה טעם המציא גם-כן תולעים מרובי רגליים, ואחרים מעוטי רגליים; ומה-היא תכלית זאת התולעת וזאת הנמלה. 

אבל בדברים והם גדולים מאלה, ופועלם יותר גלוי - אמנם בידיעת תכלית בריאתם יגלה יתרון אנשי החכמה; ועל-פי שיהיה יותר חכם וגדול-התשוקה וזך הרעיון ללמוד - כן תהיה ידיעתו יותר גמורה. ועל-כן כשנתן הקדוש ברוך הוא לשלמה מן החכמה מה שהבטיחו בה - ידע מסודות בריאת אלה המינים מה שאפשר לאדם לדעת מדרך שהוא אדם, ודיבר על-תכלית יצירת האילנות והעשבים ומיני החיים. כמו שאמר הכתוב:

וידבר על-העצים מן-הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר. וידבר על-הבהמה ועל-העוף ועל הרמש ועל-הדגים (מלכים-א ה, יג).

והיה זה לעד שהייתה בו רוח אלוהית. ואמר אחר-כך: ויבואו מכל-העמים לשמוע את חכמת שלמה (שם, יד). 

אך על-דרך כלל יש לדעת: שכל הנמצאים שתחת גלגל הירח נמצאו בשביל האדם לבדו. וכל מיני החיות יש מהם למאכלו, כצאן ובקר וזולתם. 

ויש מהם לתועלתו בזולת המאכלים, כמו החמור - לשאת עליו מה שלא יוכל להוליך בידו; והסוסים להגיע בהם מהלך דרך רחוקה בימים מועטים. 
 

ומהם - מינים שלא נדע להם תועלת; ויש-בהם תועלת לאדם, ולא יכיר אותה. 

וכן האילנות והצמחים: מהם - למאכלו, ומהם - לרפאתו ממחלותיו. 
וכן העשבים ושאר המינים. 
וכל מה שתמצא מן החיות והצמחים שאין להם תועלת ואין להם מזון לפי מחשבתךף דע, שהדבר ההוא לחולשת שכלנו. ואי אפשר לכל-עשב ולכלפרי, ולכל-מין מבעלי החיים, מן הפילים עד התולעים, שלא יהיה בהם תועלת לאדם. והמופת על זה - שהרי בכל-דור ודור ייגלו לנו עשבים ומיני פירות שלא נגלו לקדמונינו, ויש בהם תועלות גדולות. 

ואין ביכולת אדם להיות דעתו כוללת תועלות כל-צמחי הארץ; ואולם נגלה עניינם בדרך הניסיון על-הדורות החולפים. 

אבל אם-תאמר מדוע נבראו הסמים הממיתים, כגון: עשב הנקרא: "ביש" ו"עשב הדם" אשר ימות בהם האדם ואין בהם תועלת? ראוי לך לדעת - שיש להם תועלות: שאם ימיתו בעת שיאכלו אותם, לא ימיתו בעת שיחבשו בהם על-גבי הגוף. וכשתכיר כי תועלת גדולה יש לאדם באפעה ובנחשים - קל וחמר במה שהם מועטים מהם בהיזק. 

תהיתי להנאתי מישהו בכלל טורח לקרוא כזה טקסט ארוך, ועוד תורני?

ועוד בהקדמות- איך אפשר שלא לקרוא?

חייב ללמוד הקדמות הרמב"ם...

תאמין לי אתה תותח אתה...

סתם כי אם התכונת אליי אשמח לשמוע שבחים נוספים...

 בחור שנון זורם צדיק, אם תרצה עוד שבחים תבקש באישי...

אם ה' מושלם למה הוא לא ברא עולם מושלם? שכולו טוב?

בשביל זה יש מלאכים, לא אוכלים, לא ישנים, עושים רק רצון ה'

ה' נהנה לראות אותנו, בני אדם עם חופש בחירה שבוחרים לעשות רצונו, בין השאר גם לא לאכול חיות טמאות

ובלי קשר אלינו, לכל חיה יש את הייעוד שלה, וברגע שאין לה תפקיד אין לה קיום (כנ"ל לכל דבר בעולם)

גם דוד המלך שאל למה ה' ברא את הצרעה והעכביש שהם כאילו רק מזיקים ותראה מה קרה לו בזכותם

אם לא היה רע וחסרון לא היה לנו מה לעשות בעוה"ז. כשיש רע המטרה שלנו היא כמה שיותר להפוך אותו לטוב (ולהפוך את עצמנו ליותר טובים). אלוקים הוא הטוב המושלם אז ככל שהעולם (או האדם) יותר טוב הוא יותר אלוקי. הרמח"ל בספר "דרך ה'" מדבר על זה (בפרקים הראשונים), ממליץ מאוד ללמוד אותו.

חמור, סוס וגמל- בשביל לרכוב עליו.

אריות ומשפחת החתולים- בשביל להנות מהעור שלהם.

 זה סתם דומא והתשובה האמיתית והנכונה היא- שכל החיות אומרות שירה לפני השי"ת אז בעצם זה לא תלוי אם אנחנו יכולים דווקא לאכול אותן- אלא באופן ככלי אומרות שירה לפני הקב"ה ואנחנו נהנים מהן.

מבין הזבובים יש מינים רבים שלהם חשיבות אקולוגית כמפרקים של חומר אורגני(ויקיפדיה),

כלומר שאם לא היו מפרקים את הזבל הוא היה נערם וגורם לזיהומים מחלות וכד'...

הרג חיות הוא סטייה מתכלית האנושית, שהיא הבאת טוב לעולם,

וסטייה מהתכלית של החיות, שזה ליהנות מחופש, ולמצוא מזון, להוליד צאצאים ולטפל בהם.

המחשבה שהאדם יכול פשוט לשלוח יד ולגדוע חיים ולגרום צער ועינויים (כפי שקורה היום בתעשיית החלב, הבשר והביצים) נובעת מסטייה של האדם מדרך הישר.

אתה כותב דברים שאין להם שום בסיס, חוץ מאמונה עיוורת.

אבל אתה אומר אותם בביטחון גדול כאילו הם עובדה.

הביטוי "חלילה" אינו נימוק. גם געוואלד זה לא נימוק.

ומה בדיוק אתה עושה כדי לתקן את צער בעלי החיים? 

עגל שהופרד מאמו ביום לידתו ושניהם זועקים ובוכים ימים רבים,

כל זאת כדי שתוכל לשתות חלב (מפוצץ הורמונים ואנטיביוטיקה)?

מה אתה עושה כדי למנוע זאת? אם אתה שותה חלב, אתה תורם לתעשייה הזו.

רצית מקור: ספר "דרך ה'" לרמח"ל, חלק א, פרק ב, סימן ד.

מכות, מכות חשמל, הצלפות.

ואז חותכים להן את הגרון. 

אתה חושב שאין כאן סבל?

החיות זועקות לאלוהים והוא מפקיר אותן

כפי שהפקיר את בני האדם

צדקת בזה שהשחיטה לא כואבת אבל נראה לי  שלא דייקת בפרטים.

יש מקום בבהמות שנקרא "רשת הפלאים", זה המקום שבו הדם מתרכז לפני שהוא מגיע למוח. כשלחץ הדם ברשת הפלאים יורד הבהמה מאבדת את ההכרה. (גם לבני אדם יש משהו כזה, ולכן כשקמים מהר מהשינה יורד הלחץ דם ואפשר להתעלף). שני העורקים שמביאים את הדם למוח הם עורקי הקרוטיד (משני צדדי הקנה), הדם מהקרוטידים מגיע לרשת הפלאים ואז למוח. בשחיטה נחתכים הקרוטידים שמביאים דם לרשת הפלאים ואז יורד שם הלחץ דם ותוך 2 שניות הבהמה מאבדת את ההכרה וכבר לא כואב לה. החיתוך עצמו לא כואב, כי זה חיתוך עם סכין ממש חד וחלק וזה בתנועה מהירה.

אם אתה רוצה מקור מפורש: "דרך ה' לרמחל, חלק א פרק ב סימן ד

ואנחנו עושים את זה במסגרת העולם שלנו. זה שהכל נברא בשבילנו לא אומר שהכל שייך לי. אלא שיש מטרה לעולם של עבודת ה' וכל העולם משועבד לה. בגלל שהמטרה הזאת מוטלת על המין האנושי, כל הבריאה אמורה לעזור לו לעבוד את ד'. 

חוצמיזה, אני לא יודע איך כל דבר בדיוק אמור לעזור לי. יכול להיות שיש בשר לא כשר בשביל שאני לא אוכל אותו, והוא נברא בשביל לנסות אותי.

האמת, שזה אותו דבר, התדבקות בקב"ה ולהיות יותר טוב.

יותר כמו "למה הקב"ה ברא ירוקת שלא רוצים לאכול?

1. מי אמר שד' ברא חיות כדי לאכול אותן?

2. אולי כדי שנצטרך להתגבר ולא לאכול אותן.

אמ.. כשאני אחשוב על עוד משו אני אגיד...

את הבהמות נקריב בבית המקדש ואז הכוהנים יאכלו...את הדגים אוכלים בערב שבת...וכו' ככה זה החיים...ולכל מדקלמי 'מלך האריות'- "זה גלגל החיים.." אנחנו אוכלים חיות כדי להתקיים...כמו שהחיות אוכלות חיות אחרות או צמחים כדי להתקיים...ככה זה העולם כמו גלגל וה' ברא זאת כך שכן נצתרך ונרצה לאכול מהחיות שהוא ברא ועל זה נאמ' "כל העולם לא נברא אלא בשבילי.."

רק האדם המציא שהוא אדון, והוא רואה יצור חי, ובגלל שיש לו אפשרות לעשות זאת,

הוא משתמש באמון של החיה בשביל להרוג אותה או לענות אותה ולהכין מגופה דברים לשימושו.

יותר משכנע.

החיות לא נבראו בשביל שנהרוג אותם. אלא שלאחר חטא אדם הראשון והמבול העולם ירד מוסרית והיה צריך את אכילת הבשר בשביל למנוע ממנו להיות חסר מוסריות כלפי האדם. כך שבעצם חוסר המוסריות כלפי החי נועד לבצר את מעמד המוסר האנושי.

ועכשיו השאלה נתונה לכל אדם ואדם בדורנו- האם אתה באמת מרגיש שכרגע אם לא תאכל בשר ערכים אחרין ייפגעו אצלך? האם באמת צמחונות תפגע בהתייחסות המוסרית כלפי האדם?

ואם התשובה היא לא הרי שאין יותר הצדקה לאכול בעלי חיים. 

והסיבה שאני חושב שזה אפילו יותר דחוף מאשר בירורים אישיים כמו שתיארתי זה בגלל שהחיות גם עוברות צער נורא והתעללות איומה בדרך לשחיטה, מה שהופך את אכילת הבשר לתמיכה מעשית במעשים שאפילו אחרי שה' התיר לאדם לאכול בשר הוא לא התיר לעשות דברים כאלה. אז בגלל זה מי שאוכל היום בשר הוא לא רק לא מתעלה למדרגה הגבוהה יותר של צמחונות אלא מדרדר למקום של התעללות וצער בעלי חיים שהוא לפי רוב הדעות איסור תורה.

אין זה אומר שהאדם והחיות שווים. חלילה. הם שונים ויש פער אינסופי בין ערך האדם לבין החיות מצד ייעודו הא-לוהי של האדם. אבל יעוד זה לא מקנה לא זכות בלתי מוגבלת להתעלל בחיות, לכל היותר זכות לאכול אותם על מנת להמשיך ולהתקדם במעלות התורה והמוסר. וגם זה כמו שהזכרנו דבר אישי שצריך לבחון אם הוא באמת שייך.

אשמח לשמוע מה אתם חושבים @גל'קה  @סתמישוו  @נגרינסקי

לגבי העליה הרוחנית של הפרה- אני לא חושב שכדאי לערב פה עניינים קבליים. זה פשוט לא טיעון.

זה לא צריך לבוא מאף אחד- זה מלכתחילה היתר. כשצריך משתמשים. לא יותר מזה. ואף אחד לא אמר שצריך נביא. או גדולי הדור. המציאות פשוט מתעלה והמוני אנשים מפסיקים לאכול בשר. זה מספיק בשביל להראות שהשלב הגיע כבר ולא רק ליחידי סגולה.

סיפורים על הרב קוק- אני מכיר סיפורים אחרים. לא זוכר באיזה ספר. נראלי אחד ההוצאות של חזון הצמחונות. סיפורים שהוא עודד תלמידים שבאו אליו ואמרו לו שהם רוצים להיות צמחונים. אגב הרב קוק היה אוכל בשר רק בשבת.

וכרגע כשאדם צריך לאכול אז הוא יכולל לקחת את זה למקום חיובי. אבל הוא לא חייב לאכול.

ולגבי הצעב"ח- הדרך היחידה לפטור את זה זה להפסיק לצרוך בשר או לצרוך בשר שלא עובר התעללות.

ההיתר נועד לבצר את ההבדל בין אדם לחיה. שאדם אני לא רוצח אבל חיות מותר. אם היה אסור להרוג חיות אז כל הנטיות הרצחניות באדם היו הולכות לכל הכיוונים כולל כלפי בני אדם. זה עיקר הטיעון של הרב קוק.

בתור כלל זו כבר שאלה. אני חושב שבדורות האחרונים ישנה עלייה מוסרית גדולה בחברה, ולכן צריך לבחון טוב את הטיעון שצמחונות עלולה להוביל לחוסר מוסריות, אני חושב שהוא כבר לא מחזיק מים, הסכנה כבר לא גדולה. שמעתי המון שיעורים למה עדיין לא הגיע עת הצמחונות ופשוט הטיעון הזה לא משכנע..

אבל כיוון שמדובר היום בצער בעלי חיים אני חושב שזה כבר לא מה שהקב"ה התיר לנו. התורה הגבילה בכל כך הרבה דרכים את הצער של החיות ואנחנו באים היום ודורסים את זה לחלוטין. שילוח הקן, אותו ואת בנו, שחיטה, נבילות וטריפות, בשר וחלב, איסור חלב, כיסוי הדם, איסור אכילת דם, ועוד ועוד. זה פשוט זועק שאנחנו צריכים להמנע מלפגוע בחיות סתם. והמון התעשיה על מנת להוריד מחירים עושה דברים מזעזעים שעוברים על עקרונות התורה. ולכן אני חושב שזו חובה תורנית כיום.

אם אדם יכול להשיג בשר שלא עבר תהליכים כאלה-אז בסדר, זו כבר שאלה אישית עבורו האם המנעות מאכילת בשר תפגע בערכים אחרים (יקח לו הרבה זמן ביום, יקר לו מדי, יגרום לו לאכול לא בריא או להיות חולה, ישאיר אותו בלתי מסופק אחרי ארוחות וכדו')

אני לדוגמא הרגשתי שאין לי באמת תירוץ למה אני אוכל בשר ובאמת אני מסוגל לחדול מזה ואכן חדלתי. ואני מודה שבהתחלה זה קשה. אבל פשוט התאוותנות שלי לא מצדיקה את המחיר.

אבל בשבתות אני אוכל, כי אני חושב שסעודת מצווה זו מדרגה שונה ויש ערך גדול שהשבתות שלי יהיו מכובדות ומלאות. וגם אני מכיר את עצמי ויודע שאם בתור התחלה אני צריך לא ללכת רחוק מדי כדי לא ליפול.

אני חושב שזה תהליך מאוד אישי וכל אדם צריך לשקול מה הוא יפסיד אם הוא יהיה צמחוני. אבל זה תהליך שכל יהודי חייב לעבור.

אבל בגלל החשש שאתה אומר אני מעודד כל יחיד ויחיד לעשות את כל השיקולים שצריך בשביל שצמחונות לא תהיה קפיצת מדרגה שמובילה לנפילה.

ולכן אני חושב שגם אתה צריך לחשוב האם באמת חיוני לך לאכול בשר ועד כמה.

אין שום סכנה לכלל אם עושים את זה בצורה מבוקרת ותוך לקיחת כל השיקולים למשוואה. 

וזה מבלי שלקחנו בחשבון את הבעיה של צער בעלי חיים. כי צער בעלי חיים היא לא שאיפה עתידית כמו צמחונות, היא חובה נוכחית שלנו, ולכן היא דורשת פעולות מעשיות יותר ולא רק תהליכים אישיים.

זה קרה רק אחרי שחבר שאיתו דיברתי על זה התחיל להיות צמחוני וקלטתי שזה אפשרי אבל אני פשוט עצלן.

רק תיזהרי לא לפגוע בערכים אחרים.. זה הכי חשוב. ואם תצליחי באמת לא לפגוע בערכים אחרים תוכלי גם לשכנע אנשים שזה אפשרי ונכון.

שכויייח עצום!

מרן הרב מעולם לא אמר שכיום צריך להפסיק לצרוך בשר!
אתה אומר לא לערב עיניינים קבליים בעודך מביא את מרן הרב כראיה...  חזון הצמחונות והשלום זה לא החיבור הכי הלכתי שאני מכיר....
בנוסף- אם ישנו היתר הלכתי לאכול בשר- מי מר שיאסור?!

זאת ועוד- אולי לראות בזה שהצמחונות עולה בתודעת הציבור כאיזה "סימן" גאוליי, ניחא, אבל מכאן ועד לאסור אכילת בשר ואפי' קריאה למנוע- יש מרחק רב ועצום...

מבחי' המוסר הפשוט ולא העליון שיתגלה לעתיד לבוא- אכילת בשר היא מהדברים היותר מובנים (אפי' אריה אוכל את האיילה)
זה שזה מגניב להיות בדעה הזו זה כשלעצמו מניע הרבה אנשים להיות כך, אבל הראיות- לא...
אני ממליץ לקרוא  את חזון הצמחונות והשלום בביאורו של הרב חגי לונדין.
בנוגע לסיפורים על מרן הרב, אין לומדים ממעשה רב ובטח לא על מה שהמליץ ליחידי סגולה!

אני בעז"ה- אוכל היום ספציפית הרבה בשר,למעשה יש לי "על האש" היום.

אכן הראי"ה לא אמר להפסיק לצרוך בשר. תשים לב שלא כתבתי דבר כזה. זה לא אומר שהוא לא עודד תלמידים.

אני לא מדבר על דבר קבלי אלא על פשט דברי התורה.-כ כי-ירחיב יהוה אלוהיך את-גבולך, כאשר דיבר-לך, ואמרת אוכלה בשר, כי-תאווה נפשך לאכול בשר--בכל-אוות נפשך, תאכל בשר.  כא כי-ירחק ממך המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך לשום שמו שם, וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך, כאשר ציוויתיך--ואכלת, בשעריך, בכול, אוות נפשך.  כב אך, כאשר ייאכל את-הצבי ואת-האייל--כן, תאכלנו:  הטמא, והטהור, יחדיו, יאכלנו.  כג רק חזק, לבלתי אכול הדם, כי הדם, הוא הנפש; ולא-תאכל הנפש, עם-הבשר.  כד לא, תאכלנו:  על-הארץ תשפכנו, כמים.  כה לא, תאכלנו--למען ייטב לך ולבניך אחריך, כי-תעשה הישר בעיני יהוה.  כו רק קודשיך אשר-יהיו לך, ונדריך, תישא ובאת, אל-המקום אשר-יבחר יהוה.  כז ועשית עולותיך הבשר והדם, על-מזבח יהוה אלוהיך; ודם-זבחיך, יישפך על-מזבח יהוה אלוהיך, והבשר, תאכל.  כח שמור ושמעת, את כל-הדברים האלה, אשר אנוכי, מצווך:  למען ייטב לך ולבניך אחריך, עד-עולם--כי תעשה הטוב והישר, בעיני יהוה אלוהיך.  {ס}

מפשט התורה הריגת חיות זה רק לצורך קורבנות אלא שאנחנו חלשים ומתאווים, וגם את התאווה הזאת התורה הגבילה מאוד.  ולכן -אם אתה מתאווה אז סבבה, אבל אם אתה לא מתאווה אז אסור לך. ועכשיו צריך לבחון את הדברים, מתוך נקודת מוצא שזה קצת מגונה שאתה מתאווה, אבל בכל זאת זה מותר. "כי הדם הוא הנפש"- זה זועק! אתה אוכל פה חיים של יצור אחר. לפחות על תעשה את זה בצורה כל כך בוטה. 

למה לצורך קורבנות זה בסדר- כי זו מדרגה אחרת של חיים, קורבן זה עילוי א-לוהי שאני לא מסוגל לדמיין. ולכן אני מסוגל לקבל שיותר חשוב מעצם הקיום של החיות זה ההקרבה שלהם.

הרב קוק כותב שהפסוק הזה הוא תוכחה נסתרת שאכילת בשר היא עניין של תאווה שעתידה להפסק. רק שהרב קוק טוען שהמדרגה הנוכחית של האנושות מוכרחת לאכילת בשר כיוון שאחרת תיווצר נפילה. ואני אומר שאו שאני חולק על הרב קוק או שהמציאות השתנתה. העובדה שהצמחונות נעשתה דבר שבשגרה שהמוני אנשים עושים רק מוכיחה את זה- אנו חווים עליה מוסרית של המוסר האנושי. מה שמראה שהתקדמנו שלב. לענ"ד לא צריך לחכות לימות המשיח בשביל להמנע מאכילת בשר. בסך הכך צריך להיות קשוב למצב המוסרי של האנושות.

למדתי חזון הצמחונות עם ביאור של הרב לונדין (אני חושב) ועם עוד ביאורים, וכן נכנסתי לסדרת שיעורים של אחד הרבנים החשובים בלימודי אמונה כיום, בנושא. מה נעשה- לא השתכנעתי. אגב גילוי נאות- מו"ר מתנגד לצמחונות כיום.

לגבי הטיעון מותר אז מי אתה שתאסור-

א. זה היתר של צורך ולא היתר גורף. כך עולה מפשט התורה לפחות לפי ביאורו של הרב קוק, ולכן אני לא מחדש כלום אלא מעורר לנקודה שהייתה נכונה תמיד

 ב. ויותר חשוב. התורה לא התירה צער בעלי חיים. בטח שלא בסדרי הגודל בצורות ההתעללות של היום. ולכן זה לא באמת מה שהתורה התירה. וכשאתה צורך אתה מסייע בידי עוברי עבירה. להגיד שאתה עובר איסור ממשי? קשה לי להגיד. כי סוף כל סוף ההתעללות היא לא סתם אלא לצרכים כלכליים, אבל בדיוק זה מה שהתורה הגבילה- שלא נתעלל בחיות רק לצרכים כלכליים, ככה שקשה לטעון שיש איסור אבל להגיד שזה בסדר- קשה מאוד.

ג. עזוב את התורה שניה. זה לא מוסרי להתעלל בחיות. הן סובלות, מאוד. לא יפה. זו כבר סיבה מספקת.

ולטענה שזה המוסר הטבעי שאריה אוכל איילה. נכון זה באמת המוסר הבהמי. אבל המוסר שלנו (בני אדם יהודים וכאלה) גורס שלפגוע בחיים של יצור אחר לצרכים שלי זה לא בסדר, אלא אם כן יש סיבה מספקת. ככה אנחנו חיים, וזה רק ההוכחה שהיתר אכילת בשר בא במקום ונתן לנו ליצור מוסר אנושי גבוהה ובכל זאת לתת מקום לנטיות הרצחניות הבהמיות שלנו. אלא שכמו שאמרתי דברים השתנו. 

לגבי ה'על האש'- כל הכבוד לך. אני ממש גאה בך. (אני בעיקר מתלבט מה אתה מנסה להעביר ע"י זה)

אשתדל לענות על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון (אבל, אני לא חכם גדול... ):

ראשית יש לזכור ולחלק- הפסוקים שהבאת (מצאת שבוע להביא אותם...., פ"ש!) מדברים על איסור אכילת דם ובפסוק מפורש שמותר אבל הדם לבדו אסור!

וכאן מגיע חילוק- יש פשט הפסוק ויש לדרוש עליו את פנימיות מהות אכילת הבשר ע"י האדם.
וכן יש לומר שע"י דרש אין  לאסור ואפי' להמנע אין צורך  (או לפחות קריאה למנוע) (כמו שמר הזכיר בעניין קבלה לענייננו.) אלה דברים לעתיד לבוא, ואין לקבוע  בהחלטה שערורייתית שהגיעה העת! הלא לעתיד לבוא, כידוע, הלכה כבית שמאי, ואין זה אומר שנעסוק בדעות  בית שמאי אשר לא נקבעו להלכה כדבר מעשי לימינו! זאת ועוד שראייתך היא סובייקטיבית מצדך,  הלא באותה דרך דרוש אפשר לומר -אדרבה לאכול בשר! משום שאת התהליך הגאולי(המדינה)- העם מציין דוקא ע"י אכילת בשר! (כמו שאביא בסוף)

א"כ- אין דבריך פסוקים מפורשים כ"א דברי מרן הרב בדרוש על הפסוקים (שכן גם הזוהר הקדוש הוא על הפסוקים, והינך מסכים שקבלה לא שייכת...)!

עניין תאווה- כולנו בני אדם אף לאדם יש צורך בהמי ביותר להתפנות לצרכיו- והנמנע מכך- עובר על 2 מצוות לא תעשה כנפסק בשו"ע! זה שלעתיד לבוא אנו נשתלם יותר, זה עניין אחר- בינתיים- יש לנו את השו"ע, תודה רבה!  (אגב- אז גם החיות תשתלמנה יותר.....)

זאת ועוד- שביאור דברי מרן הרב ניתן לת"ח- ובפרט לרבינו הרצי"ה שהסביר לתלמידיו והם ביארו, אנא- השאר עבודה זו להם, כלומר- פירוש דבריך כלל לא מחייב ואדרבה- אין בכך כלום!
ה"קפיצה"  להביא את דברי מרן הרב לימינו ועוד "לפסוק" כך היא נראת (לפחות בעיניי) כקצת יהורנית....

עוד דבר בענייננו- מיהו "מו"ר"?

לגבי תשובתך לטיעוני "השו"ע התיר, אז אין אנו יכולים לאסור!"

א- עיין חילוקי בעניין, שאלו דברי מרן הרב ולא התורה, ועוד- שהיתר לצורך הוא היתר לכל דבר, ישנו מוסר פנימי בכל מצווה ופרטי מצוה וכל הדקויות הם מוסר (כפי שבודאי כבודו יודע) ולכן כבודו מחדש גם   מחדש! שהלא התירו ואין זה משנה מהי הסיבה!

ב- מה שהתורה לא אסרה- היא התירה! ככה מקובלנו שכל דבר שאינו אסור- הרי הוא מותר. א"כ מה שהתורה לא אסרה באיסור צער בע"ח- הוא מותר! ולכן אה"נ- אוכלים רק כשר!

ג- אכן אם נעזוב את התורה, חלילה, אנו עלולים בהחלט להגיע למחשבה שהדבר איננו מוסרי. וברוך אשר בחר בעמו ונתן לנו תורתו- אנו  לא נעזוב התורה ונדע בראי המוסר האלוהי מה מוסרי ומה לא!

דרכי המצוות הם הם המוסר!

לגבי תענה למוסר אנושי עליון- אכן יש הבדדל בין המוסר הבהמי למוסר הנפשי- לדוג' אנו לא נטרוף האיילה בשינינו אלא נתחשב בצורך הקיומי שלנו לאכול בשר בצורתו ובמקומו, כמו הדרך בה אנו מתייחסים לצורכנו לאכול ולצורכינו להוציא צרכינו וכתאוותינו האחרות כתאוות המשגל- כל דבר יש לשים  במקומו וברכו הראויה אבל עצם אכילת הבשר הוא דבר מוסרי כמו שהזכרנו.....

דברים לא השתנו שעכשיו נאסור או נקרא להמנע מאכילת בשר! ישנה אכילה קדושה ועליונה! ההלכה, היא לבד תקבע מה לאסור ומה להתיר!

כמו שאמרתי שאביא בסוף- ישנו גם צד הדרוש לומר- אדרבה, בעת הכנסנו לארץ, בדור המלא חוצפא סגיאה- הוא הדורש בירור בין כל הפרטים ואף צרכינו הגשמיים-בהמיים אל האידאלים הכלליים (וכך דברי מרן הרב בעצמו בכמה מקומות) וע"כ- אדרבה- להראות איך בארצנו ארץ ישראל- אנו מקדשים  תאוותינו, וע"י האכילה מתרוממים ומשתלמים- זהו יעוד ימינו אנו בעוה"ז בפרט בא"י! זה  קשה, הבירור והיישום אבל "א"י זה קשה"!!!.....
ואין כאן המקום להרחיב ולהביא ראיות על הנ"ל  מדברי קודשו של מרן הרב שכן כתביו מלאים וגדושים בזה העניין. ואך אביא שיעורו של הרב שרקי (שאבי מאוד אוהבו) האומר עניין  זה באופן בהיר (אמנם נקוב וסתום מקורות, אך בהיר) לעניין אכילת בשר!

[אגב- לעניין העל האש, זה היה סתם בבדיחותא, לומר לך שאינני חושב כדעתך]
נ"ב- אם פגעתי בכבודו של מר בדברי, הסליחה והמחילה.

בברכה,

מה שכתבתי הוא פשט הפסוק. לא דרש, כפי שהבאתי את הפסוקים שהראיתי את הפשט. בנוסף אנו רואים שאכילת בשר הותרה רק לבני נח אחרי חטאיהם מלכתחילה להרוג זה רע,זה הפשט. כך גם הרב קוק הסביר את הפשט, וכך באר למעשה שבדורו יחידי סגולה ראוי להם להמנע, וזה מהות הסיפורים שהבאתי.

והפשט הוא לעכשיו. עכשיו זה העתיד לבוא של פעם. אנו חווים עליה מוסרים במציאות וזו הנקודה העיקרית שמשפיעה. בכל דור ודור אדם צריך לבדוק את עצמו אם האו 'מתאווה' אבל בדורנו זה עוד יותר מתאים וחיוני כי יש שפע ואפשר להסתדר בלי בשר ובנוסף יש עליה מוסרית במציאות. 

תאוות זה סבבה אלא אם כן הם על חשבון מישהו אחר. 

לגבי ביאור דברי הרב קוק- במשפט אחד- 

קפוץ לי 'קו'ניק! אם יש לך פירוש אחר אתה מוזמן להציגו במקום לנופף בסיסמאות שמשאירות את השכל בידי רבני ה'קו'.

נבהיר משהו- אני לא מדבר בשם הרב קוק. אני מדבר בשמי. רק הבאתי דבר בשם אומרו. תפרש אותו איך שאתה רוצה.

יש מוסר שקיים גם בלי התורה, דרך ארץ קדמה לתורה 2000 שנה ולא לחינם, התורה היא לא ההגדרה של המוסר. אבל יותר מזה- לשם התורה מכווינה, עיין חזון הצמחונות. זה פשט גם בתורה.

לגבי הבירורים וכו'- אין לי מושג מה אתה רוצה. אפשר להסתדר בלי זה ולכן נגמרה ההצדקה להרוג בעלי חיים בשביל לאכול. שוב - בכפוף לכל מה שכבר כתבתי.

ואתה מוסיף להתעלם מכך שאתה מסייע בידי עוברי עבירה שמתעללים בחיות לצרכים כלכליים של 'תאוות בצע'. שוב- כתבתי בקיצוניות בשביל לחדד אתה נקודה. אם הצער הוא לצורך והוא קטן-מילא. אבל בנידון דידן זה פשוט זועק שכל איסורי התורה (ועצם האיסור לצער בעלי חיים מדאורייתא לרוב הדעות) נוגד את הנעשה בתעשיה.

א- מדבריך נראה שלא קראת את דברי כ"א- "ראית אותם"... אתה מתעלם מחצי דברי ב"לא נכון" פשוט כמו כלום!
אני מבקש שתבדוק שוב ביכולותיך להבנת הפשט ועזרה ברש"י ואונקלוס להבין את פשט פסוקיך (לעיתים מסתנוורים מהדגשים שאדם מדגיש בפס'- צריך ללמוד כמו הפשט והמפרשים ולא כו מה שאתה רוצה להדגיש..)

ב- "הקפוץ לי 'קוקני'ק" מאוד מסביר בפירוט רב ובתרבות דיון נפלאה של נקיות מוסרית (כיאה ל"טבעוני", לפחות לטענתך....) ורוגע נפשי- למה אני טועה, שכוייח! אם צורם לך המילים "הרצי"ה" ו"תלמידי הרצי"ה" זו בעיה שלך,ממש בעיה! אבל לפחות אני מקווה שנשארתת בעניין שפירוש התורה והסבר פירושים עליונים ובפרט יישומם- נשאר לת"ח,(אא"כ יש באתר קונסרבטיבים),אבל- לא נראה לי......

ג, הערה שולית-  איפה כתוב שדרך ארץ קדמה לתורה 2000 שנה  (נראה לי שאתה מתבלבל בין "דרך ארץ קדמה לתורה", שלא ברור מקור משפט זה... ל"תרי אלפי שנין תוהו ובוהו" שקודם קבלת התורה...)

ועוד- שמר הרב אומר שהתורה היא היא ההגדרה של המוסר היא בירור המוסר האלוהי, זה שיש גם מוסר אנושי, זה עוד משהו, אבל אסור שהמוסר האנושי יסתור את התורה שהיא אלוהית!!!

ה"בירורים"- כונתי (לפחות לחלק בדבריי שנראה שאתה מתכוון אליו) היתה מה שכותב הרמב"ם בשמונה פרקים, שכל צרכינו עוברים בירור שכלי ביישומם....

ואני חוזר ומבקש קרא  את דבריי, ואל תתעלם, אני לא התעלמתי משום פרט בדבריך.....

בברכה,

א. אמרתי לך מה נראה לי הפשט. לא אמרתי מה פשט רש"י.

ב. הקפוץ לי היה ביטוי. נא להמנע מדמגוגיה. זה שאני נמנע ממעשה לא מוסרי אחד לא מחייב (ומעולם לא טענתי זאת) שאהיה מוסרי בכל תחום. אגב זה באמת היה סך הכל ביטוי לכך שאני שונא את הטיעון הזה. אגב זה לא שאתה שיא של תרבות דיון...

הפירוש שאמרתי הוא בעיני הפשט וגם הפשט בדברי הרב קוק. לא מכיר פירוש אחר. אתה מוזמן לפרט אותו. העצבים שלי היה על זה שאתה טוען שאסור לי לפרש אחרת מרבניך. לא נכון. מותר לי. וכיוון שלא מדובר בהלכה אלא בהוראה מוסרית אני חושב שמותר לי. אם אתה חולק אתה מוזמן להביא מקור שאסור לי. זה שרבניך סוברים שאסור לך להבין דברים לבד לא מחייב אותי. לא לחינם הם לא הרבנים שלי.

ג. לא התכוונתי לצטט. התורה מתירה לקחת עבד כנעני ולמרות זאת זה לא שיא המוסר. התורה מתירה לקחת אשת יפת תואר וגם זה לא שיא המוסר. אגב אם תלמד חזון הצמחונות תראה שהרב קוק עצמו אומר את זה. בגלל הירידה המוסרית נצרכה התורה להתיר דברים שלכתחילה הם לא שיא המוסר, ואז בהתאם למדרגת הדור והאדם יש להימנע מהם.

אתה התעלמת לחלוטין מצער בעלי חיים

א- אמרתי אף אני על דבר הפשט ומכיוון שאף על זאת לא מצאת פשט מסינוור דבריך- יעצתי לקרוא ברש"י פשט הפסוקים הם על איסור אכילת דם, אמרתי זאת גם לפני כן, לא רואה צורך לחזור.....

ב-  ההערה על הקפוץ לי הייתה בהגזזמה מכוונת לומר "אחינו, תרגיע"....

זאת ועוד שכהרגלך גם בפעם השנייה תפסת את טפל דבריי! אני לא מכריח שכל  הדברים שאתה אומר בשם התורה יהיו כדעת רבותיי אלא  כדעת  רב  כלשהו!  דעת רבותיך, ולא אדם מן השורה (אחר אלף המחילות, אינני חושב שאתה ת"ח...).

ואגב- את מחדליי אני משתדל לתקן ולא להפנותם על מחדל אחרים.....

אתה עצבני על מה שלא אמרתי אך טועה על כל פנים...

ג- דברי התורה הם מוסריים אלא שמתאימים מהבחי' המוסרית למצבים שאינם שלמים מוסרית!

וכלל לא התעלמתי מצער בע"ח, אני עניתי לך! ולא משנה כמה תדגיש זאת  ותשים באדוםותחזור על זה! אתה צריך לקרוא שוב את  דבריי ולא מתוך עמדה של "בוא נראה מה אני אענה לו"  אלא מעמדה של "בוא נראה מה הוא אומר" ואולי ככה סינוור דבריך לא יפריעך....!
שאלתך היתה כסדר מסוים והנה ציטוט ממנו:
"ב. ויותר חשוב. התורה לא התירה צער בעלי חיים. בטח שלא בסדרי הגודל בצורות ההתעללות של היום. ולכן זה לא באמת מה שהתורה התירה. וכשאתה צורך אתה מסייע בידי עוברי עבירה. להגיד שאתה עובר איסור ממשי? קשה לי להגיד. כי סוף כל סוף ההתעללות היא לא סתם אלא לצרכים כלכליים, אבל בדיוק זה מה שהתורה הגבילה- שלא נתעלל בחיות רק לצרכים כלכליים, ככה שקשה לטעון שיש איסור אבל להגיד שזה בסדר- קשה מאוד."

והנה ציטוט מתשובתי העונה כסדר שאלתך כמו שהקדמתי ואמרתי בפתח דבריי!:
"ב- מה שהתורה לא אסרה- היא התירה! ככה מקובלנו שכל דבר שאינו אסור- הרי הוא מותר. א"כ מה שהתורה לא אסרה באיסור צער בע"ח- הוא מותר! ולכן אה"נ- אוכלים רק כשר!"

בברכה,

בטח שלא אחרי הסגנון הנחמד.

מה שעושים היום בתעשיה הוא צער בעלי חיים. ניתן לומר שכיוון שהוא נעשה לצורך הוא לא נאסר מהתורה. על כל פנים ההגדרה של חמדנות כלכלית כ'צורך' היא קלושה בעיני ועל כך כתבתי את דברי.

אע"פ שההפניית האצבע המאשימה על חוסר תרבות הדיון פה עליי קצת קשה לי.

אני מודה שאולי התיבות "סנוור מדבריך" עלולות לפגוע (ואולי עוד כמה תיבות ששכחתי...)

וע"כ אני בא בהתנצלות  (באם) [ש]כבודו נפגע ממני.....
בכ"א תגובתי על דבריך נותרה בעינה, ומשום שאינני בקיא כ"כ במה שעושים היום שמשחטות הכשרות וביחש התורה ובפרט  איסור צער בע"ח לדבר וכן  משום שכבודו סתם את דבריו- אינני רואה כל  עניין להגיב, אודה- אינני בקיא עד כדי כך אך הנני סומך על נותן הכשרות שדבר זה מותר לאכילה.... מכל מקום אף כבודו כתב את דבריו בצורה שאיננה נחרצת ע"כ הנני חושב שבעניין לאסור או להמנע מצריכת מוצרי המיוצרים מבע"ח למיניהם משום צערם של בע"ח- אינני רואה צורך גדול להתעמק ע"מ להתיר- שאין נראה שיש צורך בכך.....

מ"מ הדיון היה בעיקר ברמה העקרונית של   צריכת בשר אף ללא צער יתר של בעלי החי בעת שחיטתן (וגידולם)...  וע"כ זאת סיבה מצטרפת למה לא להתעמק כדי לענות לקושייתך זו, אין זה ענייננו...
ואני מקווה שדבריי הוסיפו דעת ולא חלילה גרעו....

בברכה לכל טוב ולשנים רבות נעימות וטובות,

http://www.srugim.co.il/75137-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A0%D7%9E%D7%A0

פרט לתמונת הדרת פניו של כ"ק מרן הרב- אין אני רואה בדף המקושר דבר....

דעה מקובלת היא כי רבותינו הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה לא נמנעו מלאכול בשר, ולא היו "צמחוניים", זאת למרות שראו את הצמחונות כאידיאל מוסרי (ואולי: עתידי) כפי שמתואר ב'חזון הצמחונות והשלום'.

אמנם, ככל הנראה דעה זו אינה מבוססת על מחקר מקצועי אלא על השערה בעלמא. עד היום טרם נחקרה כראוי הנהגת התזונה של רבותינו, האם היתה צמחונית אם לאו, זאת למרות שהנהגתם מסוגלת לשפוך אור להבנה נכונה של כתביהם בנושא, בבחינת 'גדולה שימושה יותר מלימודה'.

אי לכך, ביקשתי לחקור את הנושא, ולשם כך יצרתי קשר עם כמה מתלמידי הרצי"ה, וכן עם רב חשוב שזכה להכיר אישית את הראי"ה ואף גדל בביתו, ושאלתי אותם על הנידון. להלן אציג את תשובותיהם בצורה מדויקת כפי שנאמרו לי, ולאחר מכן את המסקנות המפתיעות.

צמחונות בימות השבוע

אם יש כיום אדם שיוכל להעיד על אורחות אכילתו של הראי"ה, הריהו הרב שאר ישוב כהן שליט"א, שזכה לגדול על ברכיו של הראי"ה. הרב שאר ישוב היה מתלמידיו הקרובים של הרצי"ה, נוהג משחר לידתו באורח חיים צמחוני, ואף נתן הסכמות לספרים העוסקים בשאלת אכילת מזון מן החי, אשר מובאת בהם דעת הראי"ה ('חיתו ארץ' שכתב הרב מנחם סליי; 'חזון הצמחונות והשלום' בביאורו של הרב חגי לונדין).

ביום כ"ח ניסן תשע"ד התקשרתי אל הרב שאר ישוב. במהלך שיחתנו שמעתי ממנו את העובדה המפליאה כי הראי"ה התנזר מאכילת בשר בכל ימות השבוע, מלבד ביום השבת. הרב הדגיש כי עובדה זו מהימנה לחלוטין, ואפשר לפרסמה. כששאלתי לסיבת ההתנזרות, ענה הרב בקצרה: "חזון הצמחונות". מבחינת הרב שאר ישוב ברור כי הייתה זו התנזרות אידיאולוגית, ולא מסיבה בריאותית.

יש להבהיר כי האכילה בשבת שונה מאכילה בימות החול, משום שבחול אכילת בשר הינה רשות, ואילו בשבת יש מצוה לאכול בשר (לאלו המתענגים בכך). ומשום שכך, אותם שבחרו באורח חיים צמחוני אך קיבלו הוראה רפואית לאכול בשר, הקפידו שאכילתו תהיה בשבת, כדי שלפחות יקיימו מצווה… אך כמובן הדבר לא עומד בסתירה להנהגה העקרונית של הצמחונות.

תקופת לונדון

רבים מאלו שהתייחסו לשאלת הצמחונות על פי הראי"ה, לא הכירו את העובדה המעניינת שהראי"ה עצמו, במשך תקופה מסוימת בהיותו בלונדון, התנזר לחלוטין מאכילת בשר; לא רק בימות החול, אלא גם בשבתות.

על התנזרות זו העיד בנו הרצי"ה: "אחרי מחלתו וחולשתו הרבה אז… אחרי ביקור הרופא שם, שצוהו בחוזקה באכילת בשר, שנמנע שם ממנה עד אז, ראה את סכינו של השו"ב המופלג בתורה ויראה שהיה שם, וקיים את מצוות הרופא" ('לשלושה באלול' המורחב, פסקה צ').

ואמנם הרצי"ה לא פירש את טעם מניעת האכילה, האם היתה מחמת ענייני כשרות או מחמת טעמים רוחניים ומוסריים, וצריך עיון.

מניעות מחמת המעמד

לפני מספר שנים חשפתי סיפור מעניין ששמעתי מפי הגברת חנה תלמי, בתו של ר' מיכל קיבלביץ ז"ל, שהיה תלמיד הראי"ה בישיבתו ביפו. חנה סיפרה לי כך:

"אבי היה צמחוני, והסיפור שאני שמעתי מפיו שהוא הלך אל הרב קוק ואמר שהוא רוצה להיות צמחוני, שהרי כתוב "כי תאוה לאכול בשר" [ו'בחזון הצמחונות' מבואר שהכוונה שזוהי תאוה פחותה. מ. נ.]. הרב קוק אמר לו: "תבורך! אני לא יכול להיות צמחוני כי אם אהיה צמחוני כל מכירי ירצו להיות אף הם צמחוניים, וזה אני לא יכול להרשות לעצמי". (הסיפור נדפס בכתב העת 'אור חדש', הוצאת 'אור האורות', גליון 15).

ר' מיכל היה תלמיד חכם וירא שמים, אך לא נודע כאדם קדוש נשגב, ואף לא היה מיחידי סגולה, ואף על פי כן הראי"ה תמך בבחירתו בצמחונות. ולא עוד, אלא שהראי"ה גילה לר' מיכל, שרצונו להתנזר לחלוטין מאכילת בשר, ורק מחמת משרתו הציבורית הוא נמנע מכך.

דברים דומים שמעתי מפי אחד מתלמידוו של הרצי"ה, שסיפר לי כי הרצי"ה הסביר שאביו הראי"ה היה מעדיף שלא לאכול בשר, אך בשל מעמדו כפוסק הדור סבר שאין זה נאה לאסור לעצמו את מה שמתיר לאחרים, אלא אם מדובר בסעודות שאוכל בצנעא, שבהם יכול הוא להתנזר מבשר.

כשהרצי"ה היה צמחוני

בשנת תרע"ז החל הרצי"ה לנהוג באורח חיים צמחוני. הוא אכל בימות החול רק מזון צמחוני, ונמנע מאכילת בשר.

לאחר שסיפר על כך לאביו, קיבל ממנו הרצי"ה אגרת חשובה (נדפסה באגרות הראי"ה ח"ג תתב), אשר יש שהבינו את תוכנה כהדרכה מפורשת של הראי"ה לבנו לאכול בשר, ומשתמע מדבריהם שהרצי"ה אכן הפסיק את הנהגת הצמחונות, וחזר לאכול בשר.

אולם הבנה זו מוטעית. נפרט להלן את השתלשלות העניינים:

בערב שבת חנוכה תרע"ז כתב הרצי"ה לאביו על כך שבימות השבוע הוא מתנזר מאכילת בשר בהמה ועוף, כנראה מסיבות מוסריות. הוא מציין שהנהגה זו הביאה תועלת לבריאותו:

"בשר אני אוכל רק בשבת, וברוב רק בשר עוף… מקודם היה איתי רק עוד צעיר אחד שלא אכל בשר, גם כן כמוני רק בשבת, ולאט לאט נתרבו עד שבשבוע האחרון תקנו כבר שולחן מיוחד לחבורתנו… בימים האחרונים הרביתי יותר בכמות האכילה וגם הייתי קונה לי פעם בפעם איזה פירות לעצמי מלבד הסעודות הקבועות, וכמדומה הייתי למצוא בזה תועלת לבריאותי בכלל.

אקוה לחסד ד' להתרומם ולהתאמץ כראוי בטוהר לב ויושר מעשה לשם שמים באמת ובאמונה כתורה וכמצוה, ואזכיר שוב את חשובי דרכי וצפיתי להכרעה מוארה ברורה ורוממה ואת תוחלתי להארות דברי קודשו על כל פרטי דברי" ('צמח צבי', איגרת נד).

כשלושה שבועות לאחר מכן, בכ"ג טבת תרע"ז, שלח הראי"ה איגרת לבנו. השורה הפותחת את האיגרת (שנשמטה על ידי כמה מהחוקרים והרבנים שעסקו בסוגיה) היא: "ועל דבר אכילתך, עיקר כוונתי שתדקדק יפה יפה אם לא תגרום מניעת אכילת בשר חלילה שום רפיון דהו בהתפתחות האומץ הגופני והנפשי, ושלא ללכת שבוי אחרי הדולגים על ההרים…".

והנה כשבועיים לאחר מכן, בתאריך ח' שבט תרע"ז, שלח הרצי"ה תגובה לאביו (ונדפסה ב'צמח צבי' אגרת נז), ובה כתב: "הופיע עלי מכתב-קודשו מכ"ג טבת… ועל דבר אכילת הבשר אצפה עוד לבירור דברי מורי אבי והחלטתו, אחרי ההטיה למניעתה מצד הבריאות". הווי אומר: הרצי"ה הבין שעיקר הערת אביו היא מצד הבריאות, ורק אם הבשר נצרך לבריאות יש עניין לאוכלו (והסברה לכך מבוארת באריכות במשנת הראי"ה בנושא הצמחונות, וביארתיה במאמר אחר). וממילא, מחמת שראה הרצי"ה שמבחינה בריאותית אינו נזקק לבשר (ואולי הבשר אף הזיק לו), המשיך בינתיים באורח חייו הצמחוני בימות החול.

[אגב: במאמרו 'אחדות המציאות השלמה' (שנדפס בספר 'אור לנתיבתי') התייחס הרצי"ה לעניין הבריאותי של אכילת בשר, וכתב:

"ומה שבדורות האחרונים מתבררת ומסכמת יותר אי החשיבות או גם הגריעותא של בשר בעלי חיים לבריאות הגוף של האדם, אפשר שגם זה מתאים למהלך ההשתלמות וההתפתחות הכללי של המציאות והאדם, אם מצד ההתעלות הטבעית העתידית האחרונה או מצד ההשלמה המוסרית"].

הרצי"ה כראש ישיבת 'מרכז הרב'

מאותו תלמיד של הרצי"ה, שמעתי כי בשנות לימודיו בישיבה (החל משנת תשט"ז) ראה כי הרצי"ה היה נמנע מאכילת בשר בימות השבוע, ורק בשבתות או בסעודות מצוה אכל בשר.

הימנעות זו היתה חלק מתזונתו הצנועה ביותר של הרצי"ה, אשר כמלאך לא היה משועבד לאוכל. במשך ימים היה ניזון ממצה הטבולה בדבש שבצנצנת, ושתיית כוסות תה.

הרצי"ה היה מחנך ואחראי ונזהר מכל דבור שאיננו הלכה למעשה, ומשום כך נזהר מהתבטאות מיותרת בנושא זה, ומגילוי טעם הינזרותו מבשר. יתכן שהיה זה מטעמים מוסריים, כפי הנהגת אביו.

תלמיד אחר, שבמשך תקופה מסוימת בשנת תשל"ג זכה לסעוד מדי יום עם הרצי"ה, סיפר לי כי הבחין בכך שארוחתו הדלה של הרצי"ה בימות החול לא כללה בשר בהמה ועוף. לעיתים אכל דגים.

המסקנות:

א.      הן הראי"ה והן הרצי"ה לא אכלו בשר בימות השבוע אלא רק בשבת. כלומר, נקטו באורח חיים צמחוני.

ב.      במשך תקופה מסוימת הראי"ה נמנע לחלוטין מאכילת בשר, (אם מחמת טעמים רוחניים, ואם בשל ענייני כשרות). והפסיק הנהגה זו מחמת ציווי הרופא.

ג.        הרצי"ה ור' מיכל קיבלביץ הסבירו שהטעם לכך שהראי"ה אכל בשר (כאמור: רק בשבתות) היה בשל משרתו הציבורית. אבל בעקרון היה מעדיף להימנע מאכילת בשר לחלוטין (גם בשבתות).

ד.      במשך שנים ארוכות, ואולי ברוב שנות חייו, נמנע הרצי"ה מאכילת בשר בהמה ועוף בימות החול. הוא המשיך בדרך זו גם לאחר שקיבל איגרת מאביו ובה נדרש לבדוק אם הצמחונות לא מחלישה את בריאותו. מדבריו באגרות ששלח לאביו מסתבר שהימנעותו היתה מסיבה רוחנית של צמחונות, אם כי הוא לא ביאר בפירוש את טעמו, משום שלא היתה זו הלכה (המחייבת את הרבים) אלא הנהגה אישית.

ה.      הרצי"ה אכל בשר בשבתות ובסעודות מצווה בלבד (וכנראה לא אכל בשר באירועים ציבוריים שאינם סעודות מצווה).

יישר כח על המאמר (אשמח לדעת מיהו כותבו) היו לי כמה "צ"ע" במאמר אך דבר אחד היה ברור לאורךכל המאמר-
זו הנהגה ליחידים ולא לציבור!  (ציטוט מדברי קודשו של מרן הרב המובא במאמר "אני לא יכול להיות צמחוני כי אם אהיה צמחוני כל מכירי ירצו להיות אף הם צמחוניים, וזה אני לא יכול להרשות לעצמי"....) (גם מרן הרב הניח תפילין כל היום כולו מתחת ל"ספודיק"... וברור שאין זו הנהגה לרבים, שכן עשה זאת בצנעה...)

אבל אכן הראת בהבאת המאמר אור חדש בהנהגתו של מרן הרב מגדולי הדורות...
יישר כח!
כל טוב,

ולמה עדיין ההנהגה הזאת היא רק ליחידים. ביחוד כשההסבר של הרב קוק לסיבה שצמחונות היא דבר עתידי הולכת ומתממשת בדורנו.

אתה לא צריך לענות לשאלות כי כבר ענית. רק הבהרתי איך דברי נובעים לחלוטין משיטתם של מרן הרב קוק והרצי"ה.

יעויין שם

לא מוסרי מזה

אז אני יעשה פה

אבל מעשה השחיטה היינו נטילת החיים של בעל חיים אחר- אם הוא נעשה שלא לצורך- הוא לא מוסרי. ועכשיו השאלה היא עד כמה אנחנו באמת צריכים לאכול בשר כדי להשאר מוסריים וכו'... וזה בדיוק הכיוון עליו הצבעתי בתגובות האחרות.

פשוט עלתה פה השאלה מה בכלל לא מוסרי שאכילת בעלי חיים. אז עניתי.

ואם תרצה, אז לשכנע אריה  לא לטרוף איל... זה מעלות ברורות בטבע!

אשמח אם תסביר מאיפה החלטת להשוות  אותי ליתוש, עז, למה או כל יצור חי שאין לא שכל או דיבור.

ההבדל בין ג'ירפה לעץ הוא שהג'ירפה זזה (זה הבדל עמוק שכולל עוד כמה דברים אבל הוא גם הגדר העקרוני הפשוט.. אא"כ אתה רוצה לומר אה"נ- שאסור להשתמש בשום דבר מהטבע לצרכי כי אם באנזימים ומים....)

בחזון הצמחונות כ- פילוסופיות אכזריות. כן ממש כך.

לבעלי חיים יש רגשות, יש נפש. הם לא שווים לבני אדם אבל נטילת נשמתם היא דבר שלילי ולא מוסרי אא"כ היא נעשית לצורך. וגם כאשר היא נעשית אסור לעשותה באכזריות. לעומת צמחים להם אין רגשות או תחושות (ואל תביאו לי מחקרים מפוברקים מספריו של ר' זמיר כהן) ולכן אין פגם מוסרי באכילתם. ולכן הקב"ה התיר לאדם הראשון לאכול מכל עץ הגן לעומת זאת רק לבני נח הוא התיר לאכול חיות, כיוון שזה מעשה לא מוסרי כשלעצמו.

ואם תשאל- מאיפה אני יודע שיש להם רגשות? אני אבחר שלא לענות ולתת לך לחשוב לבד.

בס"ד

"וְגַם, אֶת-הַצִּרְעָה, יְשַׁלַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בָּם:  עַד-אֲבֹד, הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים--מִפָּנֶיךָ."

ז"א שהצרעות הם חלק מהגאולה של עם ישראל ע"י כך שהם נלחמות בשבילנו ומבריחים מפה את עמי הארץ. אנחנו יכולים לראות את זה בהיסטוריה של עם ישראל איך היתושים הבריחו את הערבים מחדרה, גדרה ומקומות נוספים.

מבוסס על הדברים שאמר הבוקר הרב שמואל אליהו שליט"א בתוכנית חיים כהלכה ברדיו גלי ישראל. 

להאזנה: http://www.harav.org/haravseliyahu.org/ArticleDetail.asp?ID=4290

(הרב מדבר על כך בדברי פתיחה של התוכנית)

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות