הביטוי המחודש הזה, אינו טוב... (אפילו שזה הגיע מאיזה ספר).

עם הילדים אנחנו לא עושים "טקסים"... משכיבים לישון, ולפני כן באופן טבעי מספרים סיפור וכו'.

לגופו של ענין, זה באמת די  מייגע.

ניסית לשים להם דיסק/קלטת עם סיפור, בקול רגוע?

שאוכלת כל חלקה טובה של חיבור טבעי

זה לא היה נגדך.

את בסדר גמור. ומעבר לזה.

זה לא היה "עלייך"...

אלא בגלל שכבר הוזכר כמה פעמים, אז הבנתי שאצל אימהות צעירות זה נהיה כאילו "כך אמורים לקרוא לזה".. ובגלל שלדעתי זה לא בריא גם לענין הזה עצמו - הערתי.

אבל לעצם הענין, הרצון שלך מובן לגמרי. רוב העולם רוצים כך. בצדק גמור.

לכן שאלתי, אם ניסית לשים להם איזו קלטת/דיסק, עם סיפורי צדיקים וכד', בקול רגוע, ורק אם כבר שוכבים יפה במיטה... המעבר מהעירות לשינה, לפעמים קצת קשה. ואם יש משהו מענין ששומעים, לפעמים עוזר להירדם בלי כל הבלאגן מסביב.

[שמעתי ממישהו, אדם מבוגר כבר, שאביו ז"ל, היה שוכב על ידו במיטה כדי שיירדם בתחושה טובה יותר. ושכבר כילד, שם לב לרגישות של האבא, שמעולם לא קרה ששם יד לבדוק אם הוא עדיין על ידו ולא היה. כלומר: שהיה עוזב רק אחרי שנרדם לגמרי.. אבל זה באמת מיוחד]

אבל תגידי: שמחים שאמא נמצאת, אבל אחרי שקמה - לא קמים שוב. שומעים את הסיפור - ונרדמים...

מצויין

אמא נמצאת (אני רגוע יש לי אמא) אבל לא עונה לי (אז כנראה שעדיף לי

ללכת לישון במקום לחפור לה )

פיתוח שריר ההמתנה (כמו: עכשיו אין אוכל) מלווה בבטחון. נשמע אחלה.

אם תשבי לידם בחדר, אפילו לא כל אחד במיטה שלו (עלול לעורר ויכוחים ומריבות..)אלא על כסא בחדר - נניח תשירי להם שיר ואח"כ תקראי לך ספר בנחת, לידם.

הם ירדמו? עצם הנוכחות שלך תמנע את כל התיזוזים?

כי אם כן- נראה לי ששוה להשקיע עוד רבע שעה בלהיות לידם ולנוח, או לקרוא או לשיר- ולקבל ערב של נחת ושקט.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות