הכהן שלא רצה להרג את בר קמצא רצו להרגו כדי שלא ילשין למלך)!

זו גם שאלה יחסית מפורסמת, מה קמצא אשם? יש על זה גמ'/ראשונים, לא ממש זוכר.

וורטים של אחרונים

בר קמצא ודאי לא היה צדיק גדול. אבל הגמרא מאשימה בכך את מי שבייש אותו:

"תניא אמר רבי אלעזר בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו".(גיטין נז א)

כשהכוונה היא בעיקר לחכמי ירושלים שישבו ושתקו. כמו שרואים שזו הייתה עיקר הבושה שלו "הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה ש"מ קא ניחא להו"(גיטין נו א).

הגמרא גם מאשימה עוד תלמיד חכם, רבי זכריה בן אבקולס.

קמצא הוא זה שלא הוזמן, בר קמצא הוא זה  שהוזמן והלשין.

ואם תסתכל בדברי למעלה ובהמשך השרשור, תראה שדעתי היא שלמרות מעשהו הנורא, הגמרא לא מאשימה את בר קמצא אלא את החכמים.

על קמצא ובר קמצא חרוב ירושלים זה ללמוד בעיון את האגדתות על מנת להבין אותן באמת

"אמר רבי יוחנן מאי דכתיב 'אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה'? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא אשקא דריספק חרוב ביתר". (גיטין נה ב)

אז קודם  כל כמו שהתרנגול והתרנגולת לא אשמים בזה שנחרבה טור מלכא, ודופן המרכבה לא אשמה בחורבן ביתר, כך קמצא ובר קמצא לא אשמים בחורבן  ירושלים.

רבי יוחנן מזהיר אותנו לחשוב היטב על תוצאות מעשינו, כי יכול להגיע אסון גדול מדבר קטן.

כמו שבטור מלכא האשמה היא על אותם אנשים שתקפו את הרומאים בגלל דבר קטן כמו תרנגול ותרנגולת (גיטין נז א). כך בקמצא ובר קמצא, האשמה היא על אותו אדם שבגלל טעות קטנה בין קמצא ובר קמצא, בייש את בר קמצא. ועוד יותר מכך, האשמה על החכמים ששמעו ושתקו.

הוכחה לכך שהבושה שביישו את בר קמצא היא הגוררם לחורבן, היא מהגמרא בסוף הסיפור:

"תניא אמר רבי אלעזר בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו".(גיטין נז א)

לפי זה המסר של הגמרא ברור יותר. זו אינה האשמה של בן אדם אחד, זו האשמה של חכמי ירושלים שבגלל אי הנעימות לא מוחים בבעל הסעודה.

מכל המקורות נשמע שלא היה  שום קשר ביניהם.

לא הכרתי.

אם כי אני עדיין עומד בדעתי שזה ממש לא הפשט.

כנראה שזה לא מקרה פרטי... המקרה מראה על המצב בעם ישראל על השנאת חינם וכו'

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....