לא בדיוק המקור האידאלי לציטוט במקרה הזה

מלבד הבעייתיות שב"שחור-לבן" הזה ככלל (ביאליק "כופר" אז הוא "לא משלנו"), שהרי יש לו כל מיני רעיונות נפלאים, בספר האגדה בפרט אין שום דבר בעייתי כי הוא רק תרגם את האגדות ולא הכניס רעיונות חדשים משלו.

אבל הוא גם יכול להיות חסר פרשנות. לא עברתי על ספר האגדה והשוויתי לגמרא, אבל בגדול הוא לא מכניס יותר מדי פרשנות בתרגום שלו.

בכל אופן, לא רק סיפורי ילדים אפשר לתרגם בלי לתת פרשנות (אגב, גם שם לפעמים מפרשנים - רק ששם זה לא רלוונטי כי זה בסה"כ סיפור ילדים...), גם משלים עמוקים. לוקחים משפט עמוק בארמית ומתרגמים אותו מילה במילה, והרי לך תרגום בלי פרשנות.

אבל במחשבה שניה - בעצם העומק באגדות הוא לא במילים עצמן (כמו בתנ"ך לדוגמה, וזו אחת הסיבות שקבעו תענית ביום שבו תרגמו את התורה ליוונית. את התנ"ך למעשה אי אפשר בכלל לתרגם בלי לאבד את העומק), אלא במשמעות של הסיפור. כך שהרבה יותר קל לתרגם בלי לאבד את העומק ובלי לפרשן.

"ניתן לתרגם מילים למשמעויות שונות לחלוטין" - מקרים נדירים יחסית. ברוב המקרים פשוט ברור מההקשר לאיזו משמעות מתכוונים (חמרא לדוגמה, הדוגמה הקלאסית - לא נראה לי שמישהו מתבלבל בין חמור ליין...)

אני לא חושב שיש בעיה ללמוד אותו אם הוא לא הכניס פרשנות - קבל האמת ממי שאמרה.

וגם אם הוא הכניס פרשנות - אין בעיה ללמוד אם יודעים שזו פרשנות, ואז פשוט צריך לבחון אם היא פרשנות קבילה או לא. ואם כן, אז אין שום בעיה כלל וכלל ואכמ"ל (סתם כי זה חרוז). ודוק (כי זה מגניב).

לכן כתבתי ברמת העיקרון, כי הוא כתב שגם כשביאליק לא שינה כלום עדיין יש בעיה.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אז קודם כל, כגולם מדופלם, אני בהחלט מסכים עם השורה האחרונה.

ונחזור אחורה - תורה בגויים אל תאמין, הכוונה שהגויים לא יכולים להבין את עומקה של תורה. אם תרצה, בהקבלה להיום, הייתי אומר "תורה באקדמיה אל תאמן". כאן בעיקרון אני מזמין על עצמי סיכול ממוקד, אבל רובכם כאן דוסים אז כנראה שאני פטור מזה.

ולמה זה לא קשור? כי השאלה לא נעוצה במה הגויים מסוגלים להבין, אלא האם יש בעיה להשתמש בדברים אמיתיים שהם אמרו. ואם זה בהקשר לתורה, בהחלט יכול להיות שהם אומרים דברים אמיתיים רק שהם לא מבינים אותם לעומק.

"דברים הנמצאים בתורה ממילא" - אני לא יודע למה אתה מתכוון כשאתה אומר את זה. דברים שכתובים במפורש בתורה? ברמז? בתורה שבע"פ? שאמרו אותם ת"ח לפניו? בכל אופן, בדברים האלה הרמב"ם הסתמך הרבה על ההיגיון, שלפיו הוא קבע מה אמיתי ומה לא. כמובן שהיתה לו השקפה תורנית כי הוא היה סופר דוס (תורה-מן?), אבל לא בטוח שתמיד זה קשור. גם גוי שלא למד תורה יכול להשתמש בשכלו ולהגיע למסקנות נכונות בחכמות העוה"ז (להרחבה עיין בתחילת מאמר "המחשבות" בעקבי הצאן).

"כדי להתווכח" - לא בהכרח. הוא פשוט השתמש בטרמינולוגיה המקובלת בתקופתו, ואם מישהו ניסח רעיון פילוסופי נכון בצורה כ"כ יפה ומדוייקת, אין סיבה לחפש ניסוח אחר.

וא"כ מסתבר שהרמב"ם אכן לא שאב את השקפות העולם שלו מהפילוסופים, אלא מאותו מקור שממנו שאבו הפילוסופים - ההיגיון האנושי הבריא. ובדברים שקשורים לתורה הוא לא חיפש אצל הפילוסופים כי הם בכלל לא קשורים.

ולעניין הראשון שממנו התחלנו - ביאליק לא היה גוי ח"ו והרבה מהשקפותיו מבוססות על יהדותו, אבל לו יצוייר שגוי היה כותב את ספר האגדה ולא משנה שום דבר בתוכן (איך יודעים שהוא לא שינה שום דבר? נותנים לתלמידי חכמים לבדוק), לא היתה בעיה לקרוא אותו. כי גם אם הוא לא מבין לעומק כל מה שכתוב שם - מה זה משנה?

אציין שוב שאני אישית הייתי מעדיף ללמוד את המקור, כדי שאוכל להתפלפל בפלפוליי ללא חשש של טעות עקב ניסוח קצת שונה, וגם כי אני מעדיף לקרוא כל דבר בשפת המקור (אמ... חוץ מאמונות ודעות והספרים של הרמב"ם שאין ברירה...)

ונחזור לסוף דבריך - ודאי שיש לקבל כל אמת ממי שאמרה (ולא ניכנס לשאלה איך מזהים שזו אמת! לא רלוונטי כלל לדיון הזה. נניח לצורך העניין שיש לי פונקציה בוליאנית שמקבלת כקלט string של "אמירה" ומחזירה true או false. אם לא הבנת לא נורא, זה היה סתם כדי להרגיש חכם). הרי אם אני יודע שזו אמת אז מה אכפת לי מי אמר אותה? וכי אדם פסול שאמר אמת הופך אותה לפחות אמיתית? ואם המדפסת שלי תשתגע ותתחיל להדפיס כל מיני דברים שאף אחד לא אמר לה להדפיס (למרות שמדפסות סטנדרטיות נוטות לעשות הפוך) ואני אראה שיצא ספר נפלא על משמעות החיים, היקום וכל השאר. ואני אבדוק אותו ואקבל הסכמות של כל מיני רבנים שאכן כתובים בו דברים אמיתיים. אין שום סיבה שלא אדפיס אותו (עצור, שנינות לפניך) למרות שהמדפסת שלי היא לא בדיוק אדם בר-סמכא. די חזרתי על הנקודה מההודעה הקודמת שלי, אבל רציתי לחדד וגם התחשק לי לעדכן את הדוגמה המפורסמת של החתול ששופך דיו לשפה קצת יותר מודרנית.

מצטער על הבלגן.

אז גם אני לא דוגמה? נראה לי שהביינישים הבאמת כבדים לא נכנסים לפורומים של ערוץ 7, ובטח שלא לביטול תורה הזה שהולך בצמ"ע...

@אמת המים, מקווה שלא נעלבת...

בייניש = מישהו שהאסוציאציה שעולה לו מהניק שלך היא "נברכת הכובסים".

בייניש כבד = מישהו שלא יודע שקיימים בעולם אנשים שאין להם את האסוציאציה הזאת...

אבל תיזהר, אם אתה לומד בישיבת קו אז אתה תעבור להר המור אי שם בשיעור קט"ו, ואז תהיה בייניש מה זה כבד, חבל על הזמן.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אבל עצם העובדה ש"כופר" (אני לא אוהב לקרוא לו ככה! זה חרדי מדי... אמנם ע"פ ההלכה הוא היה כופר, אבל זה לא דבר שאמור להגדיר אותו) עשה שינויים לא נותנת טעם לפגם. רק אם השינויים עצמם הם כפרניים / לא תואמים לרוח היהדות, אז יש בעיה.

וגם אני מעדיף ציטוט מהגמרא, כשאני לומד משהו אני רוצה להיות בטוח ב100 אחוז שאף אחד לא נגע בזה. לא דווקא שינויים מהותיים, גם סתם ככה הרבה יותר נחמד לי לראות את המקור. גם אם ביאליק היה דוס עם זקן עד הרצפה והסמכה לרבנות ממשה רבנו הייתי מעדיף ציטוט מהגמרא.

* לא מובן לי דבר אחד בסיפור: אחרי הסיפור עם הסעודה מובא שבר קמצא הלשין לקיסר על בגידה וכדי להוכיח ביקש ממנו לשלוח קרבן ונתן בו מומים ואז החכמים התלבטו אם להקריב למרות המומים משום שלום מלכות או להרוג את בר קמצא (כנראה מדין רודף) וזכריה בן אבקולס שלל את שתי האפשרויות מסיבות שונות, למה שלא היו פשוט מסבירים לקיסר ומבקשים ממנו קרבן חילופי?

אולי לכן נאמר "תניא אמר רבי אלעזר: בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו", על זה שלא חשבו על פתרון כל כך פשוט.

* "על קמצא ובר קמצא" -בניגוד להבנה המקובלת המשמעות היא "בגלל ההבדל בין שמות קמצא ובר קמצא" כי קמצא לא היה אשם בכלום וגם המילה על (בארמית א...) לא מלמדת על אשמה.

* המהרש"א מפרש שקמצא ובר קמצא היו אב ובן, הנציב אומר שזה מדגיש את גודל השנאה שהייתה אז בירושלים. הגרסה במדרש איכה רבה היא "בר כמצא ובר כמצורא".

* "אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו" - בגרסה של מדרש איכה רבא מודגש שזכריה בן אבקולס גם היה באותה הסעודה בה התחיל הסיפור.

כי בר קמצא עשה את המום שמקום כזה שלא נחשב מום אצל אומות העולם. גם אצלם יש הגדרה של מומים וזה לא נחשב כלום. אם אתה מגיע ואומר שאצלכם בשונה מכל העולם זה כן מום זה נשמע תירוץ שמוכיח את טענת בר קמצא על מרידה.

הגמרא מסבירה שבר קמצא נתן בקרבן מומים שאינם ניכרים, כנראה כדי לרמות את השליח, אבל היו יכולים פשוט להסביר את ההבדל בין המומים לקיסר בקלות ואפילו להוכיח את דבריהם אם היו מקבלים ממנו קרבן אחר.

ורשי מסביר שבבמות לגבוה הם לא היו מקריבים מחוסר איבר, אבל לא כזה מום.

לשליטים בתקופה ההיא היה פתיל ממש קצר.

וללכת לומר לו ולחזור - היה מדובר במסע ארוך ממש.

כשבמבט ראשון זה נראה מרידה, זה לא פשוט.

הראשון שדיבר היה בר קמצא, כל מה שיסבירו עלול להישמע כתירוץ.

כשבינתיים בר קמצא גם חוזר ואומר את שלו. מילה כנגד מילה וכו

 ובירושלים חיים קנאים גם ככה על פצצת זמן. חבריא שאף פעם לא אהבו את שליטת הרומאים.....

לך תשכנע... 

שמעתי הסבר שבר קמצא בעצם ניסה להוכיח לקיסר שהיהודים "עפים על עצמם" יותר מדי, שהם מחשיבים גם מומים קלים באיברים שהתפקיד שלהם הוא לא פיזי (רגליים וכדו') אלא רוחני (עיניים - ראיה, ושפתיים - דיבור).

נכון מאוד, בשינוי קל - לא "בגלל ההבדל בין השמות" אלא סתם "בגלל הסיפור של קמצא ובר קמצא". זו המשמעות המדוייקת, ואפשר להוכיח את זה מהמשך הגמרא - "אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טוב מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר", שברור שהתרנגול והתרנגולת לא אשמים בכלום, וגם לא דופן המרכבה... אלא שכל אלה היו סיפורים מפורסמים.

אבל דיוק קל - למה קראו לסיפור "קמצא ובר קמצא" ולא בשם מתאים יותר כמו סתם 'בר קמצא' או 'בר קמצא ובעל הסעודה' או 'בר קמצא וזכריה בן אבקולס'? כל כל הסיפור נגרם בגלל הבלבול בין השמות 'קמצא' ו'בר קמצא'. לכן משמעות שם הסיפור "קמצא ובר קמצא" הוא "ההבדל בין קמצא ובר קמצא", האות ו' שביניהם באה ליצור השוואה.

זו הייתה הכוונה.

http://dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=599

http://dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=600

ומסביר שזה מאפיין של מצב המחלוקת.

שדרך בעלי המחלוקת, לקחת להם "בני ברית"..

אז על קמצא - שהצטרף ללבות את המחלוקת, ובר קמצא...

(הרב אלגזי, בשם המהרשא אם אנלא טועה)

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת