לא בדיוק המקור האידאלי לציטוט במקרה הזה

מלבד הבעייתיות שב"שחור-לבן" הזה ככלל (ביאליק "כופר" אז הוא "לא משלנו"), שהרי יש לו כל מיני רעיונות נפלאים, בספר האגדה בפרט אין שום דבר בעייתי כי הוא רק תרגם את האגדות ולא הכניס רעיונות חדשים משלו.

אבל הוא גם יכול להיות חסר פרשנות. לא עברתי על ספר האגדה והשוויתי לגמרא, אבל בגדול הוא לא מכניס יותר מדי פרשנות בתרגום שלו.

בכל אופן, לא רק סיפורי ילדים אפשר לתרגם בלי לתת פרשנות (אגב, גם שם לפעמים מפרשנים - רק ששם זה לא רלוונטי כי זה בסה"כ סיפור ילדים...), גם משלים עמוקים. לוקחים משפט עמוק בארמית ומתרגמים אותו מילה במילה, והרי לך תרגום בלי פרשנות.

אבל במחשבה שניה - בעצם העומק באגדות הוא לא במילים עצמן (כמו בתנ"ך לדוגמה, וזו אחת הסיבות שקבעו תענית ביום שבו תרגמו את התורה ליוונית. את התנ"ך למעשה אי אפשר בכלל לתרגם בלי לאבד את העומק), אלא במשמעות של הסיפור. כך שהרבה יותר קל לתרגם בלי לאבד את העומק ובלי לפרשן.

"ניתן לתרגם מילים למשמעויות שונות לחלוטין" - מקרים נדירים יחסית. ברוב המקרים פשוט ברור מההקשר לאיזו משמעות מתכוונים (חמרא לדוגמה, הדוגמה הקלאסית - לא נראה לי שמישהו מתבלבל בין חמור ליין...)

אני לא חושב שיש בעיה ללמוד אותו אם הוא לא הכניס פרשנות - קבל האמת ממי שאמרה.

וגם אם הוא הכניס פרשנות - אין בעיה ללמוד אם יודעים שזו פרשנות, ואז פשוט צריך לבחון אם היא פרשנות קבילה או לא. ואם כן, אז אין שום בעיה כלל וכלל ואכמ"ל (סתם כי זה חרוז). ודוק (כי זה מגניב).

לכן כתבתי ברמת העיקרון, כי הוא כתב שגם כשביאליק לא שינה כלום עדיין יש בעיה.

אחדד: אני טוען שאם יבוא מישהו שאתה סומך עליו ויגיד לך על אגדה פלונית במקום פלוני בדף פלוני (למי שזה נשמע לו מוכר - הלכות עדות...) שהיא תרגום מדויק ללא הוספות ושינויים בבחינת "חדש אסור מן התורה", אז לא תהיה שום בעיה ללמוד אותה מספר האגדה וזה יכול להיות אפילו שינוי מרענן. אם אתה מסכים, אז תן כיף.

"קבל האמת ממי שאמרה" - הרמב"ם אומר את זה, וגיגול קצר העלה לי שזה בשמונה פרקים. אסביר את הכוונה המדוייקת של המשפט בעזרת דוגמה אקטואלית (לדינוננו...):

נניח שאני שומע דפיקות בדלת. אני פותח אותה לתומי, ולפתע אני רואה כומר קתולי למהדרין, עם צלב גדול על החזה ועגילים בעפעפיים (כדי לבדוק אם אתם עוקבים), ולוחש לי סוד ההוויה: "בהר המור כולם ביינישים כבדים". אני פוער את פי לרווחה: "מה, באמת? אבל היה הר-המורניק אחד שהציע לי ללכת איתו למעיין!". אבל אחרי שאני מצליח להירגע, אני בוחן את המשפט מכל צדדיו: "היי, באמת נזכרתי שהוא היחיד שהציע. וגם הוא בכלל רק רצה ללכת למקווה וזה הכי קרוב שהוא מצא" עכשיו, האם יש פסול בעובדה שהכומר אמר לי מידע חדש שלא חשבתי עליו קודם? אומר הרמב"ם: זה לא משנה שהוא כומר, אם אני יודע שהדבר הזה אמת זה בכלל לא משנה לי מי אמר אותו. (במקור הוא אמר את זה כטיעון נגד אנשים שהתעצבנו עליו שהוא מביא את דברי אריסטו בכל מיני עניינים)

ולכן המשפט הזה נאמר גם ביחס לכופרים ועמי הארצות (ביאליק אגב, ממש לא היה עם הארץ) וביחס לתורה. אחד מפרשני התורה (לא זוכר איזה) היה מתייעץ עם כמרים בנוגע לפירוש של כל מיני פסוקים קשים, ופשוט היה בוחן את הפירוש מצד עצמו: האם הוא מתאים להשקפה תורנית או לא.

אז ברור שעדיף ללמוד תורה מתלמידי חכמים, כי הם אומרים רק דברים שמתאימים להשקפה תורנית, ולאדם שלא למד כל צרכו לא תמיד יש את הכלים לבחון בעצמו.

אבל תלמידי חכמים שמילאו כרסם בש"ס, פוסקים ויראת שמים בהחלט יכולים ללמוד כתבים של כופרים, מהסיבה הזו.

ולכל ההר-המורניקים - אם נעלבתם, זה בסדר. זו היתה הכוונה.

בעצם, מה אתם עושים בכלל בפורום הזה? הוא ביטול תורה אחד גדול! תחזרו לגמרא, ולהבא תלמדו יותר לאמונת עתנו (יענו אמונה) וככה לא תהיה לכם צל צלה של הו"א לבטל תורה ככה!

אגיב כשתגיב

אז קודם כל, כגולם מדופלם, אני בהחלט מסכים עם השורה האחרונה.

ונחזור אחורה - תורה בגויים אל תאמין, הכוונה שהגויים לא יכולים להבין את עומקה של תורה. אם תרצה, בהקבלה להיום, הייתי אומר "תורה באקדמיה אל תאמן". כאן בעיקרון אני מזמין על עצמי סיכול ממוקד, אבל רובכם כאן דוסים אז כנראה שאני פטור מזה.

ולמה זה לא קשור? כי השאלה לא נעוצה במה הגויים מסוגלים להבין, אלא האם יש בעיה להשתמש בדברים אמיתיים שהם אמרו. ואם זה בהקשר לתורה, בהחלט יכול להיות שהם אומרים דברים אמיתיים רק שהם לא מבינים אותם לעומק.

"דברים הנמצאים בתורה ממילא" - אני לא יודע למה אתה מתכוון כשאתה אומר את זה. דברים שכתובים במפורש בתורה? ברמז? בתורה שבע"פ? שאמרו אותם ת"ח לפניו? בכל אופן, בדברים האלה הרמב"ם הסתמך הרבה על ההיגיון, שלפיו הוא קבע מה אמיתי ומה לא. כמובן שהיתה לו השקפה תורנית כי הוא היה סופר דוס (תורה-מן?), אבל לא בטוח שתמיד זה קשור. גם גוי שלא למד תורה יכול להשתמש בשכלו ולהגיע למסקנות נכונות בחכמות העוה"ז (להרחבה עיין בתחילת מאמר "המחשבות" בעקבי הצאן).

"כדי להתווכח" - לא בהכרח. הוא פשוט השתמש בטרמינולוגיה המקובלת בתקופתו, ואם מישהו ניסח רעיון פילוסופי נכון בצורה כ"כ יפה ומדוייקת, אין סיבה לחפש ניסוח אחר.

וא"כ מסתבר שהרמב"ם אכן לא שאב את השקפות העולם שלו מהפילוסופים, אלא מאותו מקור שממנו שאבו הפילוסופים - ההיגיון האנושי הבריא. ובדברים שקשורים לתורה הוא לא חיפש אצל הפילוסופים כי הם בכלל לא קשורים.

ולעניין הראשון שממנו התחלנו - ביאליק לא היה גוי ח"ו והרבה מהשקפותיו מבוססות על יהדותו, אבל לו יצוייר שגוי היה כותב את ספר האגדה ולא משנה שום דבר בתוכן (איך יודעים שהוא לא שינה שום דבר? נותנים לתלמידי חכמים לבדוק), לא היתה בעיה לקרוא אותו. כי גם אם הוא לא מבין לעומק כל מה שכתוב שם - מה זה משנה?

אציין שוב שאני אישית הייתי מעדיף ללמוד את המקור, כדי שאוכל להתפלפל בפלפוליי ללא חשש של טעות עקב ניסוח קצת שונה, וגם כי אני מעדיף לקרוא כל דבר בשפת המקור (אמ... חוץ מאמונות ודעות והספרים של הרמב"ם שאין ברירה...)

ונחזור לסוף דבריך - ודאי שיש לקבל כל אמת ממי שאמרה (ולא ניכנס לשאלה איך מזהים שזו אמת! לא רלוונטי כלל לדיון הזה. נניח לצורך העניין שיש לי פונקציה בוליאנית שמקבלת כקלט string של "אמירה" ומחזירה true או false. אם לא הבנת לא נורא, זה היה סתם כדי להרגיש חכם). הרי אם אני יודע שזו אמת אז מה אכפת לי מי אמר אותה? וכי אדם פסול שאמר אמת הופך אותה לפחות אמיתית? ואם המדפסת שלי תשתגע ותתחיל להדפיס כל מיני דברים שאף אחד לא אמר לה להדפיס (למרות שמדפסות סטנדרטיות נוטות לעשות הפוך) ואני אראה שיצא ספר נפלא על משמעות החיים, היקום וכל השאר. ואני אבדוק אותו ואקבל הסכמות של כל מיני רבנים שאכן כתובים בו דברים אמיתיים. אין שום סיבה שלא אדפיס אותו (עצור, שנינות לפניך) למרות שהמדפסת שלי היא לא בדיוק אדם בר-סמכא. די חזרתי על הנקודה מההודעה הקודמת שלי, אבל רציתי לחדד וגם התחשק לי לעדכן את הדוגמה המפורסמת של החתול ששופך דיו לשפה קצת יותר מודרנית.

מצטער על הבלגן.

אז גם אני לא דוגמה? נראה לי שהביינישים הבאמת כבדים לא נכנסים לפורומים של ערוץ 7, ובטח שלא לביטול תורה הזה שהולך בצמ"ע...

@אמת המים, מקווה שלא נעלבת...

בייניש = מישהו שהאסוציאציה שעולה לו מהניק שלך היא "נברכת הכובסים".

בייניש כבד = מישהו שלא יודע שקיימים בעולם אנשים שאין להם את האסוציאציה הזאת...

אבל תיזהר, אם אתה לומד בישיבת קו אז אתה תעבור להר המור אי שם בשיעור קט"ו, ואז תהיה בייניש מה זה כבד, חבל על הזמן.

ולא אמרתי "הלכה", כך שלא פליגי.

אבל עצם העובדה ש"כופר" (אני לא אוהב לקרוא לו ככה! זה חרדי מדי... אמנם ע"פ ההלכה הוא היה כופר, אבל זה לא דבר שאמור להגדיר אותו) עשה שינויים לא נותנת טעם לפגם. רק אם השינויים עצמם הם כפרניים / לא תואמים לרוח היהדות, אז יש בעיה.

וגם אני מעדיף ציטוט מהגמרא, כשאני לומד משהו אני רוצה להיות בטוח ב100 אחוז שאף אחד לא נגע בזה. לא דווקא שינויים מהותיים, גם סתם ככה הרבה יותר נחמד לי לראות את המקור. גם אם ביאליק היה דוס עם זקן עד הרצפה והסמכה לרבנות ממשה רבנו הייתי מעדיף ציטוט מהגמרא.

* לא מובן לי דבר אחד בסיפור: אחרי הסיפור עם הסעודה מובא שבר קמצא הלשין לקיסר על בגידה וכדי להוכיח ביקש ממנו לשלוח קרבן ונתן בו מומים ואז החכמים התלבטו אם להקריב למרות המומים משום שלום מלכות או להרוג את בר קמצא (כנראה מדין רודף) וזכריה בן אבקולס שלל את שתי האפשרויות מסיבות שונות, למה שלא היו פשוט מסבירים לקיסר ומבקשים ממנו קרבן חילופי?

אולי לכן נאמר "תניא אמר רבי אלעזר: בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו", על זה שלא חשבו על פתרון כל כך פשוט.

* "על קמצא ובר קמצא" -בניגוד להבנה המקובלת המשמעות היא "בגלל ההבדל בין שמות קמצא ובר קמצא" כי קמצא לא היה אשם בכלום וגם המילה על (בארמית א...) לא מלמדת על אשמה.

* המהרש"א מפרש שקמצא ובר קמצא היו אב ובן, הנציב אומר שזה מדגיש את גודל השנאה שהייתה אז בירושלים. הגרסה במדרש איכה רבה היא "בר כמצא ובר כמצורא".

* "אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו" - בגרסה של מדרש איכה רבא מודגש שזכריה בן אבקולס גם היה באותה הסעודה בה התחיל הסיפור.

כי בר קמצא עשה את המום שמקום כזה שלא נחשב מום אצל אומות העולם. גם אצלם יש הגדרה של מומים וזה לא נחשב כלום. אם אתה מגיע ואומר שאצלכם בשונה מכל העולם זה כן מום זה נשמע תירוץ שמוכיח את טענת בר קמצא על מרידה.

הגמרא מסבירה שבר קמצא נתן בקרבן מומים שאינם ניכרים, כנראה כדי לרמות את השליח, אבל היו יכולים פשוט להסביר את ההבדל בין המומים לקיסר בקלות ואפילו להוכיח את דבריהם אם היו מקבלים ממנו קרבן אחר.

ורשי מסביר שבבמות לגבוה הם לא היו מקריבים מחוסר איבר, אבל לא כזה מום.

לשליטים בתקופה ההיא היה פתיל ממש קצר.

וללכת לומר לו ולחזור - היה מדובר במסע ארוך ממש.

כשבמבט ראשון זה נראה מרידה, זה לא פשוט.

הראשון שדיבר היה בר קמצא, כל מה שיסבירו עלול להישמע כתירוץ.

כשבינתיים בר קמצא גם חוזר ואומר את שלו. מילה כנגד מילה וכו

 ובירושלים חיים קנאים גם ככה על פצצת זמן. חבריא שאף פעם לא אהבו את שליטת הרומאים.....

לך תשכנע... 

שמעתי הסבר שבר קמצא בעצם ניסה להוכיח לקיסר שהיהודים "עפים על עצמם" יותר מדי, שהם מחשיבים גם מומים קלים באיברים שהתפקיד שלהם הוא לא פיזי (רגליים וכדו') אלא רוחני (עיניים - ראיה, ושפתיים - דיבור).

נכון מאוד, בשינוי קל - לא "בגלל ההבדל בין השמות" אלא סתם "בגלל הסיפור של קמצא ובר קמצא". זו המשמעות המדוייקת, ואפשר להוכיח את זה מהמשך הגמרא - "אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טוב מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר", שברור שהתרנגול והתרנגולת לא אשמים בכלום, וגם לא דופן המרכבה... אלא שכל אלה היו סיפורים מפורסמים.

אבל דיוק קל - למה קראו לסיפור "קמצא ובר קמצא" ולא בשם מתאים יותר כמו סתם 'בר קמצא' או 'בר קמצא ובעל הסעודה' או 'בר קמצא וזכריה בן אבקולס'? כל כל הסיפור נגרם בגלל הבלבול בין השמות 'קמצא' ו'בר קמצא'. לכן משמעות שם הסיפור "קמצא ובר קמצא" הוא "ההבדל בין קמצא ובר קמצא", האות ו' שביניהם באה ליצור השוואה.

זו הייתה הכוונה.

http://dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=599

http://dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=600

ומסביר שזה מאפיין של מצב המחלוקת.

שדרך בעלי המחלוקת, לקחת להם "בני ברית"..

אז על קמצא - שהצטרף ללבות את המחלוקת, ובר קמצא...

(הרב אלגזי, בשם המהרשא אם אנלא טועה)

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז