היה חשוך וקר והמעיל לא רצה אותי אפילו. גם הוא לא

שתוכל" ואחרי הצעקה הזאת אני בטוחה שחצי מהשכונה התעוררה אבל לא היה אכפת לי

 

בס"ד

הצרחה ההיא שחשבתי לכה חזקה התגלתה כלא יותר מצל לחישה
וכשהייתי מוכנה כבר לרע מכל הוא רק לחש לי בקול צרוד מסיגיריות ולילות לבנים 'תבואי מחר אני אחכה לך'
אחר כך כנראה התעלפתי והשיבו אותי הביתה
צמרמורת פחד עברה בי
כשהבנתי שהיום זה המחר ההוא
ושאני אלך לפגוש אותו שם