עבר עריכה על ידי Asking בתאריך י' באב תשע"ו 15:50
היי, אני נשואה טרייה בת 23, התחתנתי לפני כשלושה חודשים. הכרתי את בעלי בשידוך, מעולם לא נמשכתי אליו פיזית למרות שהוא לא נראה רע,הלכתי עם השכל וראיתי שהוא מתאים פחות או יותר להשקפה שלי, היו לי קצת בעיות בבית ומבחינה חיצונית אני לא נראית משו והוא מאוד רצה אותי על ההתחלה אז זרמתי איתו. במהלך תקופת האירוסין חשבתי פעמיים לבטל כי לא היה לי שום רגש כלפיו, התייעצתי עם רב והוא אמר שזה דבר שיכול להגיע אחרי החתונה. כיום אני רואה שהמצב לא השתנה,בעלי מאוד אוהב אותי ומכבד אותי אבל קשה לי להביע כלפיו חיבה בין בדיבור בין במגע . יש הרבה דברים שגורמים לוויכוח ביננו ואני שמה לב שהוא פחות חזק בדת ממה שחשבתי, לא מקפיד על תפילות ועל הלכות דבר שמציק לי מאוד. הוא טיפוס מאוד 'יבש, אחד כזה שלא מבין צחוקים ומכל דבר נעלב. כרגע מונעת הריון כי לא סגורה שאני רוצה ילדים ממנו. כל מעשה הוא מפרש שלילי וקשה לי עם זה. הדבר שהכי שובר לי את הלב זה הגעגועים העזים להורים המקסימים שלי ,לבית, לאחים....אני מרגישה בודדה, משעמם לי איתו והייתי כל כך רוצה להחזיר את הגלגל אחורה ,להישאר רווקה ולגור עדיין עם המשפחה שלי שאני ככ אוהבת. הדמעות לא מפסיקות לזלוג אני מרגישה מנותקת מהם למרות שאני מבקרת אותם לעיתים קרובות. כשהם נוסעים/ מטיילים/נופשים או סתם בילוי קטן שהם עושים אני ככ רוצה להיות איתם ולבלות איתם, השאלות שלי הם כאלה ואשמח לייעוץ ממי שחווה את אותו דבר כמוני:1. האם אי משיכה פיזית ומינית לבעל היא עילה לגירושין? (קשה לי לשכב איתו, לחבק או לנשק, בזמן נידה מרגישה הקלה, לא מרגיש לי בנוח כשהוא מחבק או מנשק)
2.האם זה טבעי שאני ככה מתגעגעת להורים שלי ברמה שהלב נשרט לי כל יום שאני רחוקה מהם? (למרות שאני גרה רק במרחק 20 דקות נסיעה אבל עדיין זה כבר לא לגור בבית של ההורים...)
3.יכול להיות שאם היה לי טוב עם בעלי הגעגועים לא היו כאלה קשים?
4. האם שווה להמשיך להיות נשואה למרות שלא טוב לי ולו בגלל שהגירושין יסבו להורים שלי עוגמת נפש וצער?
5.המילה "גירושין" עלתה לדיון ביננו ואנחנו נשואים כולה 3 חודשים האם זה טבעי, האם זה קורה לעוד זוגות?
חייבת יעוץ דחוף אני מרגישה במצוקה גדולה... תודה לעונים...
