וזבד חלק א' - הטקסט האחורי

אי שם בצפונה של כוזר, הרחק מתהפוכות המלחמה וממרכז העניינים, נטועה אחוזתו היפיפיה של הנסיך הפרוש, האיש שוויתר על הכתר הכוזרי שנים רבות קודם לכן. חייו של יוזבד בנטליאן הצעיר, אדונה הבא של האחוזה, נראים מושלמים לא פחות מנופיה של אחוזתו. אבל האמת שונה. מעל האחוזה השופעת ומלאת החיים מרחפים סודות אפלים, שאם וכאשר יתגלו עלולים להרעיד ולמוטט את יסודותיה. 

האם יהיה בכוחו של יוזבד לעצור את הסחף לפני שיקבור תחתיו את משפחתו? 

יוזבד אינו היחיד הנאלץ בספר זה להתעמת עם מציאות מתעתעת. מעברו השני של הגבול מנסה הנסיך שלוואן, בנו הכריזמטי של המלך יוסף, להתמודד מול תככיו ורוע ליבו של אביו - כשלצדו רק אלרון, העבד הנורדי חד הלשון; ובארמונות השיש של אתיל נאבק הנסיך יקוואל על מעמדו ומקומו ומקבל החלטות שעשויות לשנות את מהלך חייו לטוב ולמוטב. 

האם יצליחו כל אלו יחד לעצור את הכוח החדש המאיים למלא את שמי התכלת של כוזר בלהבות אש ובתימרות עשן? 

יוזבד – סודות אפלים הוא סיפורו של מאבק המתחולל בשדות הפתוחים ובהיכלי השיש, ביערות ובמשעולי הכרך, ומאלץ את גיבוריו להבין מי הם באמת.

זהו כרך ראשון מבין שניים המהווים יחד את חלקה השלישי של סדרת 'ממלכה במבחן' והמשך לשני רבי המכר 'אסתרק' ו'מהללאל'. אך יוזבד על שני חלקיו מהווה ללא ספק יצירה בפני עצמה, שתהנה גם את אלו שלא קראו את הספרים הקודמים בסדרה.

-- 

כנראה ממחר.

כנראה מיה קינן חיברה יצירה ענקית שלא ניתן לכרוך בספר אחד

http://www.kodeshbook.co.il/product.asp?productid=6920

ואמרו לי שהחלק השני יגיע רק בהמשך השבוע או בשבוע הבא...

מאכזב קצת

אבל לפחות יש לי כבר את החלק הראשון!

אני רק בהתחלה, אמנם, אבל זה כבר מבטיח!

ספרו לי מי מת בסוף (מקווה שלא)

קריאה נעימה!

(יששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!)

הספר 'יוזבד' מאת מ. קינן לרכישה:
http://www.sefer.org.il/Product/36145698/%D7%99%D7%95%D7%96%D7%91%D7%93-%D7%91-%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D---%D7%9E--%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%9F

ופה בם אמנם טוענים שהמחיר הוזל - אבל להפך, הוא יקר יותר!

http://www.zolsefer.co.il/%d7%99%d7%95%d7%96%d7%91%d7%93-%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90.html

ולא ברור כמה ספרים יהיו בה...

אם את בכל זאת רוצה להתחיל לקרוא עכשיו (ולקחת בחשבון שנים רבות של המתנה בין ספר לספר), אז עלילת הסדרה בקצרה:

העלילה מתרחשת בממלכת כוזר העתיקה, שלפי האגדה כל יושביה התגיירו בעקבות המלך. הספרים עצמם מתרחשים כ-300 שנה אח"כ, ובעצם מתארים "מלחמת אחים" שפילגה את הממלכה לשתי ממלכות.

הספר הראשון, איסתרק, הוא על בנו של המלך ויורש העצר, שעובר תהליכים אישיים משמעותיים בתוך התהליכים המדיניים. בשני הספרים הבאים יש שתי דמויות ראשיות חדשות - אך עדיין מוזכרות הדמויות הקודמות.

זו עלילה רבת פרטים ואישים, מורכבת מאוד, ומרתקת מאוד. אפשר לחפור שעות בספרים האלו, ולקרוא אותם שוב ושוב - מה שמחפה על ההפרש הגדול שבין יציאת כל ספר...

בקיצור - מומלץ!

"המשך עלילות ממלכה במבחן בספר הבא, פדהאל"... (ציטוט לא מדויק) 

גם הסיפור הלאומי של כוזר, וגם סיפורם האישי של הרבה דמויות בספר (שבכל ספר נוספות חדשות...).

כן, יכול להיות שזו כבר מריחה... אני מקווה שהיא לא תעבור את החמישה ספרים בסדרה (אם כי אז - למה יהיה לחכות?), וגם שהספרים הבאים יהיו חלק אחד בלבד...

עם כל הכאב על התהיות לגבי המחבר, הספרים דלו מצוינים. גם חלקם בעלי סגנון מאוד חרדי (לפחות כשאני קראתי אותם כילד, זה יותר התאים לחרדים מודרניים, אבל אולי היום זה מתאים לכל הקשת החרדית).

ויש את שאר הסופרים החרדיים הקלאסיים, מנוחה ברקמן (ילדי שי), שרה קיסנר, לאה פריד וכו וכו

עם כל הכבוד, אני בטוחה שארון ספרי הקריאה של ילדים חרדים, רחב הרבה יותר מספרי חיים ולדר.

למיטב זכרוני הוא לא הודה באשמה או הביע חרטה. למיטב זכרוני משפחתו לא גינתה.

אם את רוצה לפרנס אותם עם זכויות היוצרים- בכבוד.

אם את רוצה שילדיך יקראו ספרים שנכתבו ע"י פדופיל- בבקשה.

בעיניי להביא ספרים של חיים ולדר בשביל "ספרים נקיים"… מותה של האירוניה.

נקיה או לא שככל שהאדם היה פחות מוסרי בעצמו הוא בדרך כלל כתב טוב יותר

דוסטייבסקי, דיקנס, גתה, וולבק, אסימוב ועוד מלא

בטח במוזיקה

רוב אם לא כל מייצרי התרבות והמוזיקה הם לא כאלה מוסריים, דתיים או לא, מתנזרת מכולם או שולדר זה איזה סמל?

העניין עם וולדר הוא להוקיע אותו, למען ישמעו וייראו. לכן, גם אדם שיקרא ספרים של דסטייבסקי ויזמע מוזיקה דל וגנר, יחרים ספציפית את וולדר.

למה בכל זאת הצעתי את וולדר?

1. לטעמי הוא סופר ברמה הרבה יותר גבוהה מרוב הסופרים החרדים לפניו ואחריו.

2. סביר להניח שגם ככה הספרים שלו לא נמכרים בחנויות וזה רק להביא הביתה לילד. לא רואה איזו בעיה קיצונית בזה שילד יקרא בזה.

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.inn.co.il/news/536784&ved=2ahUKEwiby63P0oaTAxWOg_0HHcJDCVQQFnoECCQQAQ&usg=AOvVaw3CUHbp6gtSSeoAsgvNFSB_

ספרי חיים ולדר בטח כבר לא מופצים (עד כמה שזכור לי, הם כן נמצאים עדיין בספריות חרדיות).

לגבי שאר הסורים שהזכרתם. במקרה פגשתי אתמול את אחת מהסופרות הנ"ל והיא נראתה בת 100, חשבתי שהן כבר עזבו את התחום...

אני מרשה לעצמי, כי זו לא הסטייה הראשונה כאן (לפחות: תרתי משמע).

מה לדעתכם ההבדל העקרוני והמהותי בין ספרות יפה שמקורה במגזר החרדי, לספרות מסוגה זו שמקורה בציונות הדתית (ניתן כמובן לחלק לפלגים בתוך המגזרים עצמם, אבל כן הייתי רוצה להתמקד בספרים שהתקבלו על רובו של כל אחד מהמגזרים).

21 בבית אחד

המכולת של כרמל

אם קומיקסים זה טוב אז גם קומיקסבא וכאלו...

חבורת תרי"ג

לכל ילד יש סיפור (כמו ילדים מספרים על עצמם אבל של סופר אחר, יש הרבה ספרים בסדרה)

הילדות שלי שומעות וקוראות את התכנים שלהם. לי זה נראה חרדי מדי, סוג של מסיון עדין שמועבר בחכמה לילד.

מעבר לזה, זה מאוד מתאים לבנים ומלא בפנטזיות לא מעלמא הדין ולא מעלמר דאתי. מזכיר לי את "חבורת מצוות" שהיינו שומעים בתור ילדים. לא יודע כמה זה מתאים לבנות...

אני אומר מה הטעם שלי. לא מחייב כמובן...

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.