כמה כבד לי.
וחם.
ונמאס לי להתעורר כמעט כל לילה לשעה וחצי ככה סתם.
וכואב לי הרגליים והגב כבר ממש מתפרק.
והתנועות למטה כואבות כואבות
וגם הבעיטות בצלעות.
וכמה נעלבתי מבעלי שאמר איזה משפט..
וכמה צריך להעסיק את הגדול
להאכיל השקות לקלח ולהשגיח..
למרות שקשה וכואב לי הכל

ולאפות ולבשל בשביל סוף הצום.
אבל.
אבל אז נזכרתי.
כמה ב"ה בסה"כ באמת טוב לי.
טוב לי כל כך.
יש לי בעל אוהב שפשוט לא תמיד יודע לבחור את המילים.
שלפעמים אני כל כך עייפה שכל משפט ישמע לי כמו ירידה.
ב"ה יש לנו ילד מקסים ופעיל
שהוא לא באמת קטן אבל גם גדול הוא לא באמת
מן שלב בין תינוק לבין ילד.
ישתבך הבורא.
ב"ה שיש תנועות כי כשאין יורדות מלחץ הרבה דמעות.
ויש בית לנקות וכביסה לכבס ולגהץ וזה רק אומר שיש לנו הרבה מה ללבוש..
אז.
תודה על רגליים וגב שמתפרקים.
על ההתמודדויות של להיות נשואים והורים.
תודה על ילד בריא.
תודה על הריון ועובר פעיל להפליא.
תודה בורא עולם.
תודה על כל הניסים.
ותודה בנות שיש מקום לפרוק לשתף ולהתייעץ.

