וואו קודם כל את צריכה להבין שכל אחד רב עם ההורים שלו.
זה טבעי וזה בריא קשר עם ריב,לא להגזים,אבל,ככה זה קשר,אין מושלם,אומנם צריך לכבד כמה שיותר את ההורים. אבל אנחנו משתדלים בסך הכל
אז לשפוט אותהו,לא נשפוט,ננסה לתקן (:
ועם את מכבדת אותם אז ישירות את מכבדת את ה' יתברך..
אני מהזה מבינה בקטע הזה,גם זה הגייל,
וגם במיוחד עם הסביבה הכי קרובה אלייך,את מצפה שהם ,האוהבים והתומכים,יהיו תמיד בסדר איתך (:
אבל לפעמים זה לא קורה,כי אנחנו מצפיים מכולם להיות מושלמים וטובים.
זה סתם בכללי אנשים קרובים.
ההורים שלך בסך הכל אוהבים אותך,ולא רוצים להרע לך.
ועם לפעמים יש ריבים,צריך לעבוד עלזה כמה שיותר,אין מושלם,אבל ההורים זה הכי חשוב ! בין החשובים בחיעם שלנו!
עשו הכל בשבילנו,האכילוו,לקחו ,קנו הכל!
ייש מליוןן אלףף דברים ואפילו יותר שהם עשו בשבילנו.
קודם כל תיהי שמחה,וגם לכולם זה קורה בגיל ההתבגרות ואת לא יחידה.
אני לא מכירה את המצב ספציפי,אבל אולי ניסית לדבר איתם שזה פוגע בך? סבבה הם לא מקשיבים,יש אוופציה של אחרת של:תחשבי אולי דרך אח או אחות..
תשתדלי כמה שפחות להכנס איתם לריבים וזה נכוון קשה וצרייך פווול עבודה עצמיית!
אבל את יכולה לשנות הכל
וגם חשוב חשוב,לדבר,ואם לא ,אז מכתב !
מכתב מכל הלב !
שיבינו אותך.
וחשוב לדאוג לעצמך,אחותי,אני מהזה מבינה את המצב של עצב ואי אפשר לאכול..
אבל חשוב להכניס בך שמחה,שמחה במה שיש לך.
את אומרת שאת לא חושבת כמוהם,מצויין.תמשיכי להרגייש טוב עם עצמך ועם בטחון,ואולע בלי כוונה ההורים לא מודעים לפגיעות.שלהם,והכל צריך.לפתור וללבן,כבר מעכשיו.
נכון שזה פוגע,אבל שזה לא יפגע בך,תנסי לשקם את עצמך,
דבר ראשון,תכיני לך ארוחות מסודרות,ארוחות שאת אוהבת. ויחד עם האוכל תעשי/תצפי במה שאת אוהבת..
דבר שני,דיבור או מכתב שלך אלייהם.
דבר שלישי,להיות שמחה במה שאת!
את זאת את
ותיהי שמחה מה שאת
ואם את שמה לב שהם לא מוכנים להשתפר,תעבדי על עצנך לקחת את הכוחות שלך ולהרגיש טוב.
נכון זה קשה,תנסי כמה שפחות לריב איתם.
אבל זה לא הפתרון להתחמק מדיבור איתם,צרייך שיהיה קשר יציב ונכון איתם.
את חייבת לדבר או לכתוב מכתב בתקווה שהכל יסתדר
בהצלחה אהובה
ואני ממש מבינה אותך,הוורים זה ווואו עבודת מידות רציניית בעניין (:
