רציתי לדעת מה אתם חושבים-
יש בעיה לראות סרט, מעצם היותו סרט? (כנ"ל גם לגבי טלוויזיה)
או שאם אני יודעת (או יודע...) שהסרט צנוע ו"נקי", (ואם כבר מזכירים, אז גם בלי נטיות לאלימות וכדו'...)
אין בעיה לראות אותו??
מה אתם אומרים?
רציתי לדעת מה אתם חושבים-
יש בעיה לראות סרט, מעצם היותו סרט? (כנ"ל גם לגבי טלוויזיה)
או שאם אני יודעת (או יודע...) שהסרט צנוע ו"נקי", (ואם כבר מזכירים, אז גם בלי נטיות לאלימות וכדו'...)
אין בעיה לראות אותו??
מה אתם אומרים?
וכמובן (כמו כל דבר !) שאם תרצי תמצאי את הרב שיתיר לך
בס"ד.
מכיוון שהקדמת שאין שום בעיות אלימות, צניעות וכדו', אז אין בעיה הלכתית, אולי יש בעיות נקודתיות אבל לא בעיה הלכתית מקיפה.
אבל מצד "רוח ההלכה", אני חושב שכדאי לחשוב על מס' נקודות.
א)התמכרות. סרטים ממכרים. זה די מצחיק לכתוב כזה דבר בפורום שהוא גם דבר ממכר, אבל גם אם אתה כבר מכור לדבר אחד, זה וודאי לא יועיל להתמכר לעוד משהו, חוצמזה שהתמכרות לסרטים היא הרבה יותר עוצמתית. (לפי נק' זאת, אין בעיה לראות סרט חד פעמי- אלא להיכנס לראש כזה של "לראות סרטים")
ב)למה אתה מחנך את עצמך. גם הסרט הצנוע ביותר. גם הסרט הנקי ביותר, ישנם מסרים עקיפים שמועברים אליך ללא הבחנה. אתה קולט אותם, המוח שלך שומר אותם, והם מעצבים את הדמות שלך. זה לא אומר שאתה "תחיה בסרט" ותהיה מושפע, אבל ישנם לא מעט דברים שמחלחלים. הבעיה הגדולה מתחילה בזה, שבכל הסרטים, ולצערי גם ברוב הסרטים החרדיים, חלק מהמסרים הם שליליים. נצרות. כניעה. התרפסות. רצון להתפרסם. כסף. אוכל (הורדתי פריצות ואלימות...) כפירה. גאווה. ועוד המון...
ג)זמן פנוי. איך שהזקנים אומרים:"פעם היו רוצים להנות, היום רוצים לבלות". לבלות זה לכלות. לגמור. "תרבות הפנאי" המודרנית פשוט משמידה את הפנאי. היא מספקת לאדם דברים להתעסק בהם כל היום, ובכך הוא שוכח את העיקר. את העבודה על עצמו. את החברים, אישה, משפחה, ילדים. את החיילים שנלחמים, ואת האזרחים שבגבורה סובלים. זו נקודה שצריך לחשוב עליה. האם אני מוצא לעצמי תעסוקה או שאני רובץ מול המחשב/טלויזיה וכו'.
ד)חיים נורמלים. וזו נקודה שהיא קצת לזכות ראיית הסרטים. תחייה חיים נורמלים, כל עוד זה לא סותר את ההלכה. יש כלל בגמרא "נמצא חומרו קולו" ז"א שלפעמים הרצון להחמיר גורם להקל בדברים אחרים חשובים יותר. האדם צריך להתעלות שלב שלב, ולכן כל אחד צריך לחשוב איפה הוא נמצא. ולא לקפוץ מדרגות. אם זה לא אסור הלכתית. לפחות חלק מהאנשים יכולים לראות סרט מידי פעם, ואפילו אסור שיהיו להם נקיפות מצפון.
בס"ד.
חבר'ה. אתם מודעים למצב של הסרטים היום. מי שיש לו כשרון בתחום- שיפתח אותו.
אנחנו רוצים סרטים מקצועיים וכשרים.
לא יאסרו לך לראות סרט נקי וטוב, אבל יש עניין שלא לראות סרטים.
הסרט לא תורם לאדם דבר שהוא אינו יכול להשיגו במקום אחר. מעבר לכך, הוא רק מזיק - הבהיה והצפיה עצמה מזיקה למוח, המסרים מוסווים הרבה יותר מאשר בספר (ולכן אינך יכול לשלוט בדעות הזרות ליהדות שנכנסות לך למוח), לרוב הסרט אינו נקי - הרבה יותר מספר (הכוונה ב"נקי" - שהעלילה אינה נגועה בבנים־בנות) וקשה יותר לדלג...
הבעיה העיקרית בסרט/טלוויזיה, היא שהאדם לא צריך לחשוב, הוא מקבל את העולם בכפית, ואח"כ הוא גם מתחיל לחיות "בסרט". לא סתם אנשים אומרים על הדור הזה שהוא "דור הטלויזיה" - וזה מתבטא בנשירה מלימודים, השתמטות מהצבא, הורדת כמות הפסיכומטרי לרפואה (אנשים לא מספיק לומדים/מצליחים) וכו'.
אבל - כל אחד במדרגתו הוא. צריך לזהות את הצורך בצפיה בסרט (סקרנות? שעמום? רצון למתח? וכו'), ולספק לצורך אמצעים אחרים להשביע אותו... לכן, כל אחד עד כמה שהצליח להתגבר על עצמו, עד כמה שהדבר חשוב לו, המצב שבו הוא נמצא וכו'. אף אחד לא ישפוט אותך אם תראה, ואף אחד גם לא יאסור עליך (להפך - יש רבנים שמעודדים סרטים יהודיים, כי זאת המציאות וצריך להתמודד איתה, ולא להלחם כנגדה).
שבת שלום!
בס"ד
אבל ראיתי חלק, ושמעתי על כמה. ואני מסכים עם עמישב. לצערי היו לא מעט מקרים לא נעימים של סרטים משם. ודבר נוסף, גם בסרטים של המגמות תקשורת שפורסמו באתר בזמנו, היו לא מעט בעיות...
למה להתפשר?!
"לחיי יצירה הנני קורא אתכם" (הרב קוק). בואו נפתח סרטים של "לכתחילה". ספרים של "לכתחילה". משחקי מחשב של "לכתחילה". (שירים כאלו יש ב"ה אבל צריך עוד...). טוב, קלטתם ת'עיקרון. כל מי שיש לו כשרון, שיפתח אותו.
..."בפורום "בראש יהודי" יסדתי את התרבות התורנית"...
בס"ד.
רק אמרתי שיש מקום לשיפור.
אנחנו מסכימים!
אני לא רואה פה ויכוח...
והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות.
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
לספור את העומר 49 יום
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.
האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?
מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).
רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.
יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
(לבקשת הכותב)
"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?
מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)
מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".
לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.
אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.
אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).
אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7