סתם חטטנית

יצר הסקרנות הוא טבעי,

הרצי"ה זצ"ל העיד על עצמו שרק בסוף ימיו הצליח להתגבר על מידה מגונה זו, הטבועה כנראה בכולנו

הרצי"ה ???? שו אדא ???

כי הסקרנות היא זו שמניעה אותנו ללמוד! גם דברי קודש, להבין עד הסוף... לא הבנתי מה רע בזה.

ולשאלת הפותחת, לצערי אני מזדהה :/ מניחה שאנחנו לא היחידות בעולם, אולי אצלינו המינון קצת גבוהה מדי ...

אני גם סקרנית לראות את הבתים של משפחות אחרות מבחינת העיצוב- לא רק הזוגיות. ולראות פתרונות של הורים שונים לאותן בעיות חינוך...

בס"ד

כייף לראות שיש עוד כאלו..

כשהייתי קטנה ממש יכולתי להסתכל בחלון

ולדמיין לפי צבעי הוילונות איך ניראה הבית של השכנים...

הכוונה ב"סקרנות", היא מה שלא שייך אליו. "ולא תתורו" כזה. 

גם למידה, שייכת להתענינות בדברים שיכולים להרחיב את הדעת. 

ודברי קודש, לא נלמדים מתוך סתם "סקרנות", מה יש שם... אלא מתוך שייכות לתוכן הדברים, רצון לדעת, להיות קשור.

מה רע בללמוד משהו שלא קשור אליי?

דוגמת מקצוע האנטרופולגיה כמובן.

מקבלת שדברי קודש לומדים לא מתוך סקרנות אלא מתוך קשר.

אבל אני לא חושבת שכולנו בדרגת הרמב"ם שלומדים מדע כדי להתחבר לבריאה שה' ברא בשבילנו. (או אולי רק אני לא?) בכל אופן אני חלילה לא אומרת שלא צריך לשאוף לשם, פשוט לא חושבת שזה המידה הראשונה שצריך לעקור מתוכינו... זה נראה לי לא נורא בכלל. (כמובן צריך לשמור להימנע מחטטנות וכאלו. בהנחה שמדובר בסקרנות סבבה)

אלא שהסקרנות במובנה השלילי, היא עצם המידה היסודית של "מה יש שם" במה שאין לו נגיעה אליך.

זו לא הערנות הבריאה כלפי מה שמתרחש אצלך ומסביבך.

והערתי שגם לגבי הלימוד, זה לא כמו שאומרים, רק "בא מסקרנות". אלא יש כח כזה באדם, שתופעות והתרחשויות מעוררות את שימת ליבו, התענינותו - וכמו כל כח, צריך לנתב את זה, מתי זה בא לעורר את שימת הלב לערנות והתענינות בריאה, ומתי זה סתם, תכונה של מציצנות כזו.

ובוודאי שלימוד התורה, אינו בא מ"סקרנות" בעלמא.

הרצי"ה זצ"ל ראה במידה הזו מידה מגונה ביותר,

ואמר על עצמו, כבר שנים לפני שנפטר: ארבעים שנה שעקרתי  מידת הסקרנות..  כך שמעתי ציטוט בזמנו.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בס"ד

משהו קצת מוזר אבל הפוך-

לא מעניין אותי, לא מסקרן אותי, אני שמחה דעת שהכל בסדר אצל כולם,

עצוב לי לשמוע שמישהו קשה לו וכ',

אבל אין לי צורך לדעת מה קורה עם אחרים בחיים שלהם...

לפעמים מתייעצים איתי ולא תמיד מעדכנים אח"כ אם הכל מסתדר.

אם אני לא חוששת שמשהו לא הסתדר אני אפילו לרוב לא אתקשר לשאול מה קרה בסוף.

כי אני משערת שאם היו בעיות היו מתקשרים לשתף, להתייעץ לפרוק...

וכל עוד יש שקט תעשייתי סימן שזה בסדר..

(ובדרך כלל זה נכון..)

מה שכן- כשהייתי קטנה מאד סיקרן אותי לראות בתים של אחרים,

אפילו רק להציץ כדי לראות איך הם מיקמו את הרהיטים ואיך הבית ניראה,

ובמיוחד עניין אותי בתים של אנשים שהמפרט שלהם בדיוק כמו שלנו.

ממש הדהים אותי איך אותו בית בדיוק יכול להיראות שונה לגמרי....

מסקנה- כל אחד והסקרנות הטבעית שלו

ובאמת נכון - מה איכפת לך...

אבל יש רגליים לדבר, שאצל נשים זה יצר-הרע יותר קשה...

כי יודעים שלא יהיה להן אומץ להתלונן.

ראיתי את זה בכמה מקומות בהייטק.

במיוחד לדתיות. הן נראות כאלה ילדות טובות שאפשר לנצל.

(לא מדברת על אמהות, שאפשר לטעון שהן עושות פחות שעות נוספות, אלא על רווקים שהייתם חושבים שכולם שווים שם).

אבל פעם היה לי בוס ישר והגון שהקפיץ לי את המשכורת בהמון (ואז קלטתי שלפני כן הייתי מקופחת). יש לציין שיש אנשים טובים.

ולפותחת: אני לא רוצה לדעת מה קורה אצל אחרים כשלא ככ טוב לי כי אני מפחדת לגלות שלהם יותר טוב ולקנא.

וכשטוב לי אני גם לא מאד רוצה לדעת כי לא נעים שאחרים סובלים ולי סבבה.

איך מבקשים העלאה?

גם אני אחת שיושבת בשקט ולא מדברת וזה ממש לא טוב...

עם הצעות להשוואת תנאים.

ראוי וכדאי לעשות בדיקה בשטח לראות בכלל איפה את והעמיתים שלך עומדים בשכר..

סיעתא דשמיא .. ותפילות

אין דבר מסקרן יותר מזה..

מאוד קשה לשלוט בצורך לדעת מה קורה עם אחרים...

מגעיל ומיותר

מזיק גם לך גם להם.

מקור לרכלנות .

בתור אחת שיודעת מה קורה בהרבה בתי ישראל, גם שכנים, אני בונקר בנושאים האישיים של אחרים, נלחמת על הפרטיות של אחרים. 

שימי עצמך במקומם ותחשבי האם היית רוצה שכל אחד ידע מה קורה אצלך.

אל תפגעי בבקשה. זו ביקורת כלפי המעשה ולא כלפי העושה. אם זה הנסיון שלך- אז קדימה- קחי את זה כעניין להתגבר עליו!

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.