תקשיבי, האמת, זה נשמע לי לא תקין בכלל!!
בד"כ אני ממש נזהרת לא לשפוט/ להכריע/ להגיד את דעתי בצורה חותכת כי בד"כ כל אחד נמצא במקום אחר ומה שטוב לו, מי אני שאבוא לבלבל אותו?
אבל כאן, אני מרגישה חובה. היא חייבת, חייבת, ללכת להתייעץ עלזה דחוף עם מישהו מבוגר עם נסיון יותר ממני!
אני חושבת שזה יכול להצביע על דבר בעייתי.

אם הוא נותן לזה הרבה מקום במסגרת הפגישות אז יש 2 אופציות לדבר הבעייתי הזה (כמובן שיכולות להיות עוד סיבות אבל לדעתי אלו העיקריות, מכירה מקרים כאלה מקרוב):
1. הוא פגע/ פוגע בבנות.
2. הוא נפגע. (ופה הבעיה היא לא ח"ו בו, אלא הסיטואציה בעייתית וצריך לראות מה קורה איתו!)
(מינית. סליחה אם אני פותחת פה נושא בצורה שכזו, זה ממש חשוב בעיני, בגבול הנכון כמובן).
זה מגיע בצורה של דברי תורה והכל, אבל בשורה תחתונה זה הנושא..
פגישות זה לא המקום לדבר על יחסי אישות!! ממש לא!
כשזה דיבורים על אירוסין/ אחרי ארוסין, יש לזה מקום בצורה מאוד עדינה ובמינון הנכון, כאשר שני הצדדים מרגישים שהם במקום הנכון והנצרך לדבר על זה!
תנסי לברר איתה האם הוא גם נותן הרבה מקום לחיצוניות? מראה חיצוני? מדבר עלזה? מסתכל עליה?
הלוואי ותהיה לה סייעתא דשמיא להבין מה נכון!!
אני הייתי חותכת..
מקווה שאמרתי את דברי בצורה נכונה.
אם לא, מבקשת מחילה!!

מבחינת העלאת הנושא! לדעתי.
ממש לא מצב נורמאלי שהוא מעלה אתזה בפגישה, שזה מה שמעסיק אותו..שיביא דבר תורה על משהו אחר שקשור לזוגיות או שלא..למה דווקא זה? שוב ושוב!
אני לא חושבת שמגזימים, לצערנו, הסטטיסטיקות ממש מזעזעות בנושא הזה וכל יום שומעים על הרבה מקרים כאלה.
או שהוא חסר טאקט עד כדי כך..גם עלזה הייתי חותכת..
אבל שוב, זזו לא ני בסיטואציות אז אני לא אכריע לה מה לעשות. לדעתי היא צריכה להתייעץ על זה..

.
ולכן באמת מבקשת מחלושששש-תיקחי בערבון מוגבל..זה לא במקום ייעוץ אמיתי עם מישהו מבוגר!!
פה לקצת, נשמה, מסכימה איתך שיכולים להיות שני המצבים!!
אך יש סימנים שיותר ידליקו נורה אדומה..
ולא רק לי. גם בעייני אנשי מקצוע זה ככה.
ובעיני, יותר גרוע לגלות על מישהו שפגע מאשר על בחורה שנפגעה! (כמובן שצריך לטפל בזה ולא להשאיר כך אם נפגעה..)
כמובן שבכללי הדיבור בנושא אמור להיות, בצורה מאוזנת. בפגישות- זה שונה לדעתי..זה אמור להיות בדיבור רק בשלב הנכון וכששני הצדדים מרגישים בנוח!! בצורה עדינה ובמינון!
אמרתי את דעתי, כולם יכולים לחשוב אחרת..לגיטימי לגמרי

 

קודם עם מישהו מבוגר ואז כנראה גם איתו.

בשיעור עם הרב לא מדברים על דברים כאלה,אז קל וחומר.

מעבר לכך,דבר תורה שמערב בו עניין כזה?אני לא רואה באיזה אופן דבר כזה קורה,מול אף אוכלוסיה.

במקומה ,הייתי אומר באופן נהיר שזה פשוט לא שייך.

אולי אני לא באמת יודע על מה מדובר או שלא הבנתי,כי זה נשמע מאוד לא,הגיוני.

בס"ד

לא חושבת שיש לזה קשר לפגיעות שפגע או נפגע,

כי לרוב אנשים שנפגעו לא כל כך שקופים,

ואנשים שפוגעים מנסים להסתיר את זה.

אבל בעיה בצניעות וודאי שיש כאן.

ומעבר לזה אם הוא לא שם לב שזה מביך אותה,

ושהיא מתכווצת במקום כשהוא מדבר על העניינים האלו וכ'-

זה גם יכול להעיד על חוסר רגישות.

נוסף לזה זה גם חוסר טאקט משווע, וחוסר נימוס.

ככה זה נראה במבט ראשון.

ניסיתי לחשוב על זה שוב,

שאולי הוא בחור תמים ממש, שאיך שהוא לא מדבר על זה בגלל חוסר צניעות,

אלא חוסר מודעות כל שהוא- אבל אפילו לי עצמי זה נשמע חירטוט.

מתנצלת...

לא מוצאת שום כיוון הסתכלות ממנו זה יראה לא בעייתי...

עם כל הרצון לדון לכף זכות,נראה לי מוזר לחלוטין.

יש בחורים תמימים ממש שמרחפים אי שם בין עולם האצילות לעולם הבריאה (או בין אורות הקודש לריש מילין, אם תרצי). ובמקרים כאלה דפוס המחשבה יכול להיות כזה: אני עכשיו בדרך להתחתן. מה זה אומר מבחינה הלכתית? אהה! הלכות נידה, יחסי אישות וכדו'. אז בוא נחשוב איזה דבר תורה / דיון הלכתי יש בנושא.

אם אכן זה המקרה - אז מדובר בבחור שמנותק לחלוטין מהעולם הזה, ונראה לי שכדאי לשקול שוב את המשך הקשר.

בס"ד

כלים דתיקון את יודעת...

זו המשמעות של אדם שמנותק מהעולם הזה. אין לו כללי נימוס וטאקט, לפחות לא של אנשים קרוצי חומר.

תוכן ההודעה שלך נשגב מבינתי, לא הבנתי את התחביר וגם לא את המשמעות.

אבל בכל זאת החיישנים הלשוניים שלי הצליחו לדלות משם צורת ייחוס בנקבה - אז לא, אני בן. טעות נפוצה. אוף.

בס"ד

בגלל שכתבת במושגים של עולמות עליונים,

אז הערתי שגם בעולמות עליונים יש סדר.

סדר השתלשלות.

יש אור, ויש כלי, וכל כלי מכיל את האור ששייך לו בדיוק.

מה שאתה מתאר אם כבר זה עולם התוהו שלמעלה מאצילות.

שם באמת האור גדול ושובר את הכלי..

סוג של חוסר טאקט- חוסר התחשבות בגודל הכלי, ואי הגבלה עצמית.

מקווה שזה יותר ברור...

וההסבר הזה לא ממש תורם לבהירות ההודעה, לאנשים פשוטים כמוני...

בסה"כ ניסיתי להגיד שיש ביינישים שמרחפים אי-שם ומנותקים מכל המציאות (או ההוויה, אם נמשיך את הקו הקוקניקי מההודעה הקודמת...), כל מה שיש להם בראש זה רק תורה וזהו, בד"כ אנשים כאלה גם לא כ"כ מתקשרים עם הסביבה בנושאים שאינם תורניים ("שיחת חולין" בלשון העם) וזה גורם לכישורים החברתיים שלהם להיות ברצפה, מה שבא לידי ביטוי בחוסר טאקט וכדו'. השתמשתי בשפה של עולמות עליונים והרב זצ"ל כדי להמחיש את העניין, לא כי אני מבין בזה (טוב... אולי ברב זצ"ל אני בכל זאת מבין משהו).

אין לי שמץ של מושג אם זה המקרה פה, אבל נראה לי שפירטתי מספיק כדי ש@חלושששש תוכל לשפוט בעצמה. אני צודק?

אני גם יצאתי עם כמה וכמה בחורים, בטוחה שלכולם היה יצר הרע מתוקף היותם בני אדם כמוני..
ומתוקף היותם גברים..זה לגיטימי לגמרי, הגיוני, מבינה מאוד!! באמת!!
אבל אף אחד מהם- גם בקשר מתקדם, לא העלה בצורה כזאת את הנושא..

לכן זה מרגיש לי מאוד חריג!! 
זה נראה קצת יותר מיצר הרע בריא..
לוידעת..אולי זה רק אני..(?)
 

עדיין לא מסכימה עם חלק מהדברים שכתבת, אבל מעריכה מאוד על זה שאת עונה בצורה מפורטת!

יצר הרע =יצירה רעה, יצר טוב= יצירה טובה,

זו אותה יצירה, פשוט לאיזה כיוון אנחנו מכוונים אותה.

לכן כל הגדול מחברו ייצרו גדול הימנו, כי כוחות היצירה שלו גדלים איתו,

ויש עוד הרבה דברים שמסתדרים יפה עם ההסתכלות הזאת

בס"ד

דבר ראשון ממליצה בחום ללמוד תניא.

האדמו"ר הזקן עורך לנו הכרות עם כל החלקים הגלויים והנסתרים של האישיות שלנו,

וזה מביא את המודעות העצמית למקום אחר לגמריי.

בכללות-

בתודעה של האדם יש שלוש חלקים- שלוש נפשות!

נפש אלוקית- טוב מוחלט שהוא חלק אלוקא ממעל ממש,
(וגם בה יש חמש דרגות של תודעה, נר"נ ח"י אך כולן טוב)

נפש בהמית- נפש השייכת לקליפת נגה-
יש בה טוב, אך הוא מכוסה בהמון המון קליפות.

חלק מהקליפות צריך פשוט להשליך, חלק ניתן לעבד ולהפוך את המר למתוק. (כמו ריבת קליפות תפוזים, שבעצם יותר טעימה אפילו מהתפוז עצמו... אבל התהליך של בישול קילוף וכ' לא קל ולא נעים...-לתפוז)

ויש את האור עצמו של הנפש הבהמית. שלא פשוט להגיע אליו. עם זאת יש שלוש תכונות טובות שבנפש הבהמית של ישראל- שהן ביישנים רחמנים וגומלי חסדים.

(לא מדובר כאן על הנשמה- שהיא מושלמת בכל המידות הטובות לא רק באלו)

הבעיה עם הנפש הבהמית זה האגו. בגלל ריבוי הקליפות היא חווה את עצמה כיש נפרד מאלוקות, וממנה מגיעה החוויה האנושית כאילו האדם מנותק מבוראו.

יש חלק נוסף ביצר רע שהוא לא חלק מהנפש הטבעית של יהודי אך לעיתים
הנפש הבהמית נמשכת לשם זה ג' קליפות הטמאות לגמריי.

ההבדלים- נפש בהמית מתאווה לדברים מותרים רק ללא גבול.
כשהיא נופלת לג' הטמאות היא עשויה להתאוות גם לדברים אסורים ממש.

בכל אופן היא גם המקשרת בין הנפש האלוקית לגוף- ז"א הנפש האלוקית עצמה 
לא יכולה לשלוט בגוף ללא תיווך הנפש הבהמית. ולכן בעצם תפקידה של הנפש האלוקית-

לחנך את הנפש הבהמית וללמוד להכיר את הטוב שבה.

זה מתחיל מסור מרע- הגבלת הרצונות השליליים וממשיך לעשה טוב וכ'.

ברגע שהאדם עושה טוב- נפשו הבהמית נכללת בקדושה.

ברגע שהאדם פועל לא טוב נפשו הבהמית נכללת בהפך הקדושה...

הכוח של הנפש הבהמית הוא גדול וחזק אף יותר משל האלוקית-

כמו שבהמה יותר חזקה מאדם. לכן אדם שמצליח לאלף את הבהמה שבו

יגיע רחוק הרבה יותר מאשר אדם שהולך על רגליו שלו.

על זה נאמר "רב תבואות בכוח שור".

אז כן לפעמים היצר הרע דורש משהו בעוצמה- כוונתו היא שתגלי את כוחך האמתי,

ותעמדי בפיתוי, ואז את חושפת בעצמך כוחות אלוקיים וממשיכה קדושה לנפשך,

ולעולם כולו. ואין שום "איזון" בין הרע לטוב.

הרע נוצר לשרת את הטוב- שהטוב יגבר על הרע,

והרע יעלם כליל מהעולם, בגאולה האמתית והשלימה תכף ומייד ממש-

"והרשעה כולה כעשן תכלה" "ומלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים"

בס"ד

שום דבר כמובן לא המצאתי

ונראה ל אם את רוצה לדון בזה זה ראוי לשירשור בפני עצמו

"תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת:" (גמרא בסוטה דף מז עמוד א)

אינני יודע מה בדיוק היחס בין קירוב והרחקה, אבל ברור שיותר מקרבים ממרחיקים, כי ימין היא יד חזקה יותר

לגבי תחילת השרשור, אני קודם עובר על כל התגובות ואז אגיב

דעותיהם שונות"
גם ביחס שלנו לכל מה שכתבנו כאן, הרי כל אחד מגיע מהנקודה שלו..מה שמרתיע אותי אולי לא מרתיע אותך..
מה שנראה גבול אצלי, יכול להיות שאצלך אפילו לא מתקרב ויכול להיות גם להיפך..
יש שיגיבו ממקום יותר שכלי ויש שיפסלו מישהו על סמך הרגשה בלבד..
אחרי הכל היצר הרע הוא זה שמגדל אותנו, מצמיח, כלומר- לא הוא ממש אלא ההתמודדות שלנו איתו!!
אז מסכימה איתך קצת
נראלי שזה גם נובע מהמקום של עבודת ה' של כל אחד פה..
ממילא יש כאן תגובות שונות, צריך לדעת להכיל את כולם, גם אם לא מסכימים..
מזכירה אתזה בעיקר לעצמי

כשאני פעם ראשונה את זה ישר זה נראה משהו לא בסדר, משהו חריג ומבהיל.

אבל- קודם כל נשמע שהבחור דווקא דוס בייני"ש, לא נשמע לי בעייתי, אמרת גם שיש בו הרבה דברים חיוביים,

אז מה בכל זאת יגרום לו לדבר על דברים כאלה?

לרוב אנחנו לא מרגישים בנח לדבר על 'זה' כי 'זה' נושא רגיש וקרוב, זה נושא שמעורר אצלנו יצרים,

ולא נעים לדבר בגלוי על היצרים החבויים שלנו.

זה מה שמעורר חשד שהוא קצת חסר יצר ולכן הוא מרגיש בנח לדבר, כי הוא באמת קצת מרוחק מזה,

אבל חוסר יצר זאת גם כן בעיה לא קטנה, אפילו בעיה גדולה.

אבל הבחור החביב שלנו לא מדבר על 'זה', אלא הוא מדבר על תורה בהקשר הזה, זה יכול לבא נראלי משתי אפשרויות-

א. הוא קצת מרוחק מהעניין, מסתכל על כל הקשר בהיבט מאד שכלי (זאת האפשרות הפחות טובה)

ב. יש בו מסוגלות להפריד בין הרגש שבעניין לבין השכל, הוא מצד אחד יכול להרגיש,

אבל מצד שני הוא יכול להסתכל על דברים במבט מפוכח ושיכלי (וזאת האפשרות היותר טובה)

ג. כנראה הוא נמצא בין א. ל ב.

בקיצור בין כך ובין כך- הסיבה לזה שהוא מרגיש בנח זה שהדיבור על העניין לא מעורר אצלו את היצר (בגלל סיבה טובה או לא) והבחורה החביבה פחות מרגישה בנח כי אצלה זה כן מעורר יצר (טבעי ובריא לחלוטין)

ברור שהמצב הזה לא בהחלט לא טוב, אבל היא פשוט יכולה להגיד לו שזה מפריע לה, אני בטוח שהוא יבין.

(צריך כמובן לדעת איך להגיד, בלי לפגוע ובלי לעורר דיבור מיותר על יצרים).

מעבר לזה, אני לא רואה שום בעיתיות באישיות של הבחור.

בקשר לטענות על סוטה\פגיעה מינית- מנסיוני הדל בנושאים האלה זאת לא הדרך שבה דברים כאלה יוצאים,

דברים כאלה מתבטאים יותר באופי היחס לאישה וברגשות, לא בדיבורים.

וודאי שלא לומדים הלכות אישות סתם ככה אלא רק בהכנה לחתונה.

אבל מבחינה אמונית יש הרבה נושאים שמצטלבים עם העניין הזה (אני חושב שכמעט כל נושא עמוק יכול להגיע לזה)

ואני פשוט יביא דוגמא לדבר תורה שעלול להתפרש כדיבור על יחסי אישות ולגרום לאי נוחות

(והוא גם קשור לימינו ) אבל באמת הוא רק דבר תורה של בייניש תמים..

"כשנכנסו גויים להיכל ראו כרובים מעורים זה בזה"(לא ציטוט מדויק)

הסבר- כשהגויים נכנסו לקודש הקודשים בחורבן הבית הם ראו את הכרובים בא נקרא לזה מחובקים,

(והם התפלאו איך העם הקדוש הזה זה מה שיש לו במקום הכי קדוש, דמות של גבר ואישה מחובקים.)

אבל זה ממש מוזר, הרי כתוב שכשאנחנו עושים רצונו של מקום אז פני הכרובים איש אל אחיו,

וכשאנחנו לא מקיימים מצוות אז פניהם לבית (יעני מפנים ת'ראש הצידה)

אז איך זה שבחורבן שזה הזמן שאלוקים הכי כועס עלינו דווקא אז הכרובים לא רק פניהם איש אל אחיו, הם מחובקים!

אלא זה מראה שהגלות באה מאהבה, וכמו שזוג אוהב לא רואים את האהבה שלהם ביום-יום,

אבל דווקא בשעת פרידה מתגלה האהבה, ככה בזמן היציאה לגלות הקב"ה מגלה כלפינו את האהבה הכי גדולה,

וכתוב שמשיח נולד ב ט' באב, אז כנראה המשיח נולד מאותו חיבוק בין הכרובים שקרה דווקא בחורבן הבית..

והאם זה מרומז, מפורש, טכני, כולל מבטים ועוד אלף דברים שיכולים לקחת את זה לאינספור אפשרויות מה זה אומר.

שורה תחתונה בעיניי- שתלך להתייעץ עם אישיות בוגרת שהיא סומכת עליה.

נניח הם יתחתנו ואז יצוצו בעיות כלשהן, שאכן קשורות לנושא הזה. לא משנה איזו בעיה- אחת משלל הבעיות האפשריות שהעלו כאן...

איך תרגישי אז?

נראה לי, שבתור חברה טובה, שהוכנסה בסוד הענינים- עלייך לפחות להגיד את דעתך.

להבהיר לה שזה אכן מוזר ושהיא צריכה לעשות עם זה משהו- לברר מולו, לבדוק עם אחרים או כל דבר אחר.

את תעשי את שלך, ובידיה הבחירה האם להקשיב לעצתך או לא.

אבל את שלך תעשי, דווקא בגלל שאת חברה שלה ואכפת לך ממנה.

בס"ד

לומר לה שמשהו לא תקין ברמה שרוב המגיבים כאן כתבו- לא רעיון טוב.

לא רק בגלל הענין של הריסת מסיבות,

שהוא תפקיד לא נוח, אלא גם לצערי הרבה פעמים זה עלול להתפרש לא נכון.

מה שכן כדאי לדבר איתה באופן שמעורר אותה למחשבה

לשאול

1- מה את חושבת על הסיטואציה?

2- מה מפריע לך בכך שהוא מדבר על זה?

וכאן לראות לאיזה כיוון היא הולכת, אם זה יותר כיוון של צניעות,

או מבוכה, או הרגשת חוסר כבוד בכך שמדבר על הדברים..

הרבה גם תלוי באופן הדיבור על הדברים. (לא שאני רואה אופן נכון וראוי,

אבל אני לא הנושא כאן.)
אם היא כן חווה את זה באופן לא מטריד אלא מעט מביך ותו לא אז זה אחרת.

צריך להבין ובעיקר לעזור לה להבין מה בדיוק היחס שלה אל המצב.

3- איך היא מרגישה כשהוא מדבר על זה?

עד כמה זה ניכר עליה? הוא יכול לראות עליה את הרגשתה?

זה למשל חשוב כי אם יש נושא שגורם לבן שיחתך להתכווץ במקום,

להיות מובך וחסר אונים- וזה ניכר עליו-

אז יוזם הדיבורים צריך לשים לב לזה. וחוסר תשומת הלב היא בעייתית.

לעומת זאת אם זה סתם לא נעים לה, אבל היא לא מרגישה רע עם זה בזמן השיחה,

ומשדרת עסקים כרגיל, (ממשיכה להסתכל ישר לפני שלו למשל, ולא משפילה מבט באי נוחות,

מגלה התעניינות לא שוקת וממתינה שזה יעבור.. וכ')

אז אי אפשר להאשים אותו בחוסר רגישות.

וכן על זו הדרך. 

לאחר שיהיה יותר ברור איפה היא עומדת ביחס לזה-

אז אפשר להציע לה לפתור את העניין.

כמובן בהתאם לתחושותיה והבנותיה.

אם זה סתם לא נעים אז בפעם הבאה שהוא יוזם שיחה על העניין,

היא יכולה לעצור אותו ולבקש בנימוס שלא להעלות נושים כאלו כי

זה לא נעים לה \מביך אותה\מרגיש לה לא נכון\לא צנוע (מחק את המיותר)

אם היא כן רואה בזה נקודה שצריך לברר אז אולי בפעם הבאה שהוא מעל את הנושא ,

שתשאל אותו מדוע הוא בחר דווקא בדבר התורה הנ"ל. 

במחשבה שנייה אולי לכתחילה זה מה שכדאי לשאול...

בכל מקרה.

בהצלחה רבה לך!

ויישר כוח את חברת אמת

ואל תקראו ל"צריך עיון"- התכוונתי למכלליסטית..

"צריך עיון", תן כיף! 

ומבקשת לדבר על נושאים אחרים.

זה אכן לא צנוע ולא שייך.

ואינה יכולה לדעת, האם זה בגלל "דבר תורה", או שה"דבר תורה" משמש אופציה ליצר, במודע או שלא.

וזה לא שייך ל"לא לעשות אישו".. אדרבה, אפשרות טובה לראות האם יתחשב בבקשותיה.

בלי לשמוע את הדברים עצמם, האם זה משהו חולני, או שהוא סתם לא מספיק רגיש ואין לו מודעות לזה, ומסיבות כאלו ואחרות יש לו הרבה מה להגיד בנושא, והיא רגישה.

אם זה לא חולני, אז אפשר אולי להעיר באופן נקודתי כשהוא מדבר על נושא כזה, שהיא מעדיפה שלא לדבר על הנושא הזה, כי זה נראה לה לא כ"כ שייך לדבר על זה בפגישה כזו.

הערה נקודתית, שנאמרת בעדינות, פחות עושה אישו מהעניין מאשר לומר לו שהוא מדבר המון על הנושא וזה מפריע לה.

[אפשר אולי גם להעיר שלפעמים הוא מדבר על זה, ונראה לה שזה לא מתאים, אבל בלי להגיד שהוא מעלה את זה הרבה, כי להגיד שהוא מעלה את זה הרבה מציב אותו בעמדה לא נעימה שהדיבורים נובעים ממקום בעייתי].

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.