ובעיקר לפני שמכניסים עוד מישהו לחיים

כי זה שם תמיד, השאלה באיזה עוצמות ובמה זה מתבטא.

יש פה עוד מישהו במשוואה, ומה אם היא לא תרגיש צורך בכלל? או רק אחרי הנישואין? או אחרי שהם כבר החליטו להתחתן בלי שהוא ידע?

זה דבר שכן צריך לספר מתישהו לפני ולדעתי אפילו לפני ההחלטה (זו גם יכולה להיות בעיה הלכתית של קידושי טעות במידה והיא לא סיפרה, תלוי במקרה). צריך להתחשב גם במדוייט ולהחשיב גם אותו בשיקול.

אני אישית מספר לפני הדייט הראשון או אחריו או אולי טיפה אחרי (אבל לא מעבר). 

יש כאלו שחושבים שזה הכרחי כן לספר לפני, ויש כאלו שחושבים הפוך - שזה הכרחי לא לספר בהתחלה. 

לי אישית לא תהיה שום בעיה (של פגיעה באמון), אם מישהי תספר לי איזה פרט כבד עליה, קשה ככל שיהיה, 

בשלב מתקדם של הקשר (שאנחנו ממש זוג). כמובן, רק אם לא היה שקר מפורש לפני. 

אבל שוב, העניין הוא פר אדם, ויכול להיות שאדם אחר דווקא כן יפגע אם סיפרו לו מאוחר. 

אני אדם מתמודד (עניין נפשי), למרות שב"ה לדעתי זה לא בא לידי ביטוי בגלל תפילה מרובה לה' , וטיפולים ארציים.  ישנן בחורות שלפני הפגישה רוצה לדעת שהכל תקין מבחינה רפואית (אפילו אם זה כולל חשיפת תיק רפואי), וזה הכי לגיטימי ומוצדק בעולם. 

עכשיו, אני מבין כמובן לגמרי שפה מדובר על עניין אחר לגמרי. 

בעוד אני יכול לומר שאני "בעל עניין רפואי מסוים", מבלי לפרט מעבר לזה, אני לא יכול לצפות שמישהי תציין לפני הדייט הראשון "תקפו אותי בעבר  . . . " 

אם בכל זאת הבחורה מוצאת מקום שמיועד לפני הדייט ידע מזה, אפשר אולי לעשות את זה דרך שדכן או משהו כזה, שיודיע על העניין למדוייט המיועד.  אני מדגיש שוב, שאני לא אומר מה כן צריך ומה לא צריך לעשות - אני רק מציג את האפשרויות. 

באופן כללי אני חושב שאם הבחורה בעלת אמונה חזקה (וכתוצאה מכך בריאה בנפשה), או אז, בחור לא צריך לפחד מהתמודדות. 

יש שיעור של הרב ערן טמיר (מניח שרובנו מכירים אותו) לגבי העניין של מה והאם לספר לפני הדייט. אפשר לראות אותו פה : 

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=6162&cat_id=3809

אם אני זוכר נכון, לגבי עניינים נפשיים, הוא אומר שצריך לדעת לפני הדייט. 

ביטחון ואמונה חזקה בהשם הם מתכון מנצח להכל. 

בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!

אם זו נקודה שלא משפיעה על החיים שלה כרגע ולא בעתיד- אין עניין או טעם לספר, אולי בכלל.

הבעיה היא שלרוב גם אם הפגיעה לא השאירה חותם פיזי, ישנו חותם נפשי.

במקרה כזה- כדאי להעלות את זה כשהיא מרגישה בנוח ובכמות שהיא מרגישה בנוח.

כלומר- לא חייבים לפתוח הכל על ההתחלה, אבל כדאי מאוד שהנקודה הזו תהיה ברקע,

באופן כללי לפי המשקל שלה בחיים של הבחורה. בחורה שעדיין מאוד מושפעת מזה, צריכה

להגיד את זה יותר מוקדם.

יש את השלב שבו אומרים "זה עוד בבדיקה אבל יש לזה פוטנציאל מוצלח שאנחנו רוצים לברר",

מה שנקרא לפעמים "דייט שלישי"(מבחינה איכותית, לא מספרית דווקא)- זה הזמן להעלות את

הנקודה ולהסביר כמה המשקל שלה בחיים של הבחור\ה, כמובן שאפשר להגיד באופן צנוע עד

כמה זה משפיע על החיים ברמה שהצד השני יוכל לשקול את צעדיו, ובמידה וימשיך עם הקשר,

כשכבר יהיו במצב יותר קרוב יוכלו לעלות פרטים יותר מדוייקים.

זה בעיני האיזון הנכון בין לספר לכל אחד את הכל לבין לא לספר בכלל פרט שיכול להיות ממש

משמעותי.

זה הדבר הכי נכון ופשוט לעשות. בעיני. הרי אי אפשר לספר הכול ויש דברים יותר משמעותיים מזה.

אבל לרוב זה לא המקרה. אם את מגדירה את זה כלהיכנס למע' יחסים עם סוד- אז זה כבר מספיק

משמעותי כדי לא להיות רלוונטי.

לא כייף, אבל מונע עוגמת נפש אח"כ. עדיף שלך(לה) יהיה לא כיף להגיד את זה, מאשר שיהיה לך

לא נעים כי רגע לפני הוורט לבחור יהיה משבר אמון, יצטרך לחשוב על זה מחדש, וגם אם הוא ירצה

להמשיך, זה משאיר טעם רע.

יש שלב, שבו מחליטים שזה הכיוון כרגע, וזה הזמן לספר את זה, כדי שבן הזוג יוכל לשקול באמת לפני

שהוא אומר- אני הולך על זה. לספר זה לא לשפוך את כל המידע, אבל להגיד שיש עניין כזה.

שוב, ככה בעיני.

איך אתה יכול להשוות תקיפה מינית לנקע ברגל??!

במיוחד שברור לחלוטין שיש לך השפעה ישירה על הנישאוין?

(ולא נפרט כאן)

בחורה שח"ו עברה דבר כזה- מה ההשלכות של זה? אצלה?  בקשר הזוגי?

שעברה הטרדה מינית ולא היה לה שום כעס

כלפי מי שפגע בה

היא רק רחמה עליו

ואפילו אמרה שהוא מסכן וביקשה שלא יפגעו בו

והיא חשבה שזה לא משפיע עליה בכלל

ורק אחרי החתונה הכל התפרץ

ונוצרו לה קשיים כאלה ואחרים עם בעלה

והיא לא הבינה למה

ורק אחרי שהיא נברה בעבר והלכה לטיפול

היא הבינה שזה בגלל אותו מקרה

וטיפלה בזה.

גם כשנראה לבחורה שאין השלכות לתקיפה/הטרדה מינית שהיא עברה (לא חוותה!!)

יש להיות שיש השפעות שיתפרצו בהמשך עקב העדר טיפול.

שאהיה לך ממש בהצלחה,

באמת מכל הלב.

ושתדעי שאין לך ממה לפחד

או במה להתבייש

ואם יש מישהו שבגלל זה הוא יחתוך

שיהיה לו בהצלחה.

אני בטוח שהוא הפסיד בחורה מדהימה.

מי שמיועד לך יהיה שם בשבילך

גם אחרי שתספרי

גם שתראי שקשה לך וכואב

וכאוב

הוא יהיה שם בשבילך

פשוט,

כי תצטרכי אותך

ותדעי תמיד

שנועדתם זה

לזו.

מאחל לך שתמצאי אותו בעיתו ובזמנו

בבוא העת והזמן

יש רמות פגיעה שמהוות בעיה הלכתית לכהנים, אני מעיר כי שמעתי על כמה מקרים שנפגשו ורק אחר כך גילו שבכלל אסור להם להתחתן.

לגבי השאלה - לדעתי הפגיעה עצמה לא אמורה להיות פרמטר מרכזי ואני מאמין שהרוב לא יתייחסו אליה ככזה, לכן לא נראה לי שזה דבר שצריך לשתף בהתחלה אלא רק בשלב מתקדם של היכרות (בהתחשב בשיקולים שהזכרת).

מה שכן יכול להיות משמעותי הוא הנזק הפסיכולוגי שנוצר מהפגיעה וזה משתנה ממקרה למקרה, במידה ויש נזק חמור אז מעבר לזה שצריך לטפל בו זה כבר הופך להיות דבר שכן חייבים ליידע את המדוייט לפני. לא חייבים לפרט, אפשר לומר שהבחורה עברה טראומה קשה והיא מתמודדת איתה פסיכולוגית.

הם יודעים שבעקרון הם רוצים - סבבה

עכשיו יש משהו שהוא לגמרי לא אשמתה ומאוד מרתיע הרבה פעמים - צריך לפתוח את זה לפני שמכריזים ארוסין

זה ממש לא דבר קל ואכן סביר להניח שצריך טיפול לפני החתונה - אבל זה מה שזה

נ.ב. כמובן שאם מרגישה נח לספר לפני - אז עדיף

נ.ב. כמו שכתבו לפני יש מידות שונות של פגיעה מה שאני מדבר זה או פגיעה שיש לה משמעות הלכתית או פגיעה שמשפיע נפשית ולא משהו שהיה לפני שנים טופל ורק קיים חשש שאולי יום אחד יופיע מחדש (שזה מספרים מבהילים בערך כמו בנים שנופלים באנטרנט)

כשכבר מדברים על ארוסין לדעתי.
אין צורך לפרט בדיוק את סוג הפגיעה, גם לא אחרי החתונה, אפשר להגיד בכלליות, לא מומלץ בכלל לספר מה בדיוק כדי לא לפגוע בקשר בינהם אח"כ..
למה בשלב מתקדם? כדי שזה באמת יהיה בשלב של הכרות מעמיקה, שזה לא מה שיתפוס את הבחור, אלא חלק ממכלול.
למה לפני החתונה? לפגיעה מינית יש הרבה השלכות. גם אם הבת עברה/עוברת טיפול, עדיין היא מתמודדת. זה פצע שתמיד יכול להפתח, תמיד זה צף..ואחרי החתונה מאוד הגיוני שזה יצוף ויהיה לבת קושי. היות ויש פה עוד צד, הוא צריך לדעת, כדי שידע להכיל, שידע לצפות מראש לדברים מסויימים מאיפה הם נובעים. חשוב לעבד את זה.
אגב, הייתי מצפה גם מבחור שעבר שיספר לי, בשלב מתקדם.
לא התייחסתי לפן ההלכתי כיון שאני לא רוצה להגיד סתם. צריך להתייעץ עם אישיות תורנית
ובלי קשר לצד ההלכתי, כדאי מאוד להתייעץ עם מישהו מהתחום.

זו התמודדות מול הרבה דברים, אז נכון לא נכתוב אתזה על שלטים מרוחים על עזריאלי, אבל מי שבקשר יומיומי, לפעמים נחוץ שידע כדי שידע להכיל בצורה הנכונה..
לפעמים יש כזה צורך -אם אנשים שמסביבך יודעים משהו שעברת, אתה מרגיש במקום תומך ומכיל..
זה מאוד סובייקטיבי וכל אחת איפה שזה פוגש אותה.
איך אומרים? במצב לא נורמאלי, כל תגובה לא נורמאלית- היא נורמאלית!!

גם עם התעסקות כללית בכל מה שקשור לנושא הזה

וגם מקשרים שהיו על בנות שעברו תקיפה מינית.

אני אשתדל לכתוב ממש עדין

אם בכל זאת תהיה בעיה כלשהי-מנהלים מוזמנים לערוך

דבר ראשון אקדים אומר

כיום אחוז הבנות שנפגעו/הוטרדו מינית

הוא כל כך גדול שכשאני יוצא עם מישהי

אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהיא עברה

תקיפה/הטרדה מינית בשלב כזה או אחר בחייה

עד כמה זה משפיע עליה עד היום?

זה כבר משתנה מבחורה לבחורה...

האם אני מצפה שהיא תספר לי עלזה?!

כן בהחלט.

מתי?

זה כבר משתנה מאחת לשניה

בגדול- שהיא תגיע איתי בקשר למקום שבו היא תרגיש

שהיא יכולה לסמוך עלי עם הסיפור הכל כך אישי הזה

ושאני אדע להתמודד איתו בצורה הנכונה.

אני משער שבמינמום אחרי לפחות 5 פגישות (אם לא יותר)

זה נושא כל כך רגיש

לשתי הצדדים

שצריך לדעת להתייחס אליו בזהירות המרבית

כמו פצצה מתקתקת

אני בחור יחסית רגיש

כבר קרה לי שמישהי שיצאתי איתה סיפרה לי על תקיפה

שהיא עברה ופשוט התחלתי לבכות ולרעוד בלי שליטה

הבחורה פשוט לא ידעה איך להגיב...

ויותר מזה, דיבור על זה (או בכללי על נושאים מיינים)

בשלב מוקדם מידי של הקשר (או אפילו אחרי האירוסין!)

מבלי ששתי הצדדים מספיק בשלים כדי לדבר על כך

ולשמור על הגבולות הנכונים יכול לגרום אף להריסת הקשר!

לי אישית קרה בקשר שהיה מאוד רציני ואינטסיבי

שנהרס בדיוק בגלל מקרה כזה.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.