ילד בן כמעט שנתיים.
אפילו לא יודעת אם יש לי בעיה או לא, אין לי טיפת כוח נפשי לבדוק את זה ולטפל
(הילד שלנו עם בעית תקשורת, מוגדר על הרצף, וכל המשאבים הנפשיים שלי מושקעים בלקדם אותו
יש סיכוי טוב שנצליח להוציא אותו מזה כי הוא מאוד קטן, אבל זה עבודה תמידית בלי הפסקה....)
ולי גם יש תנאים מאוד מלחיצים מסביב במשפחה בקטע של עוד ילדים
(לא מפרטת מחשש שיש כאן מישהו שיזהה).
החלטתי שאני פשוט מפסיקה לחשוב על הריון.
אני מתמקדת בלהיות האישה הכי מושלמת שאני יכולה, והאמא הכי טובה שאפשר.
זה התפקיד שלי עכשיו.
וכשיגיע הזמן המתאים - הוא יתן לנו עוד ילד.
בשורות טובות אצלך בקרוב.
נ.ב.
לא מנעתי אף פעם מאז הלידה...
הקטנה בת 5 כבר שנתיים מנסים וכל פעם נוחלים אכזבה מחדש...
חיכינו להריון יותר משנה והילד כבר היה כמעט בן שלוש.
זה באמת קשה לצפות ולהתאכזב כל פעם מחדש. כל החברות שלי כבר ילדו שוב וחלק כבר היו בהריון שלישי וכל כך רציתי כבר.
ממש ממליצה לערוך בירור רפואי. לפעמים יש בעיה קטנה שאפשר לטפל בה בקלות וחבל. גם אצלי הייתה בעיה שכדורים לדחייה של המחזור פתרו בקלות והרינו מיד ב"ה, בדיעבד מצטערת שלא פניתי קודם.
יש כאן מישהי שיכולה להגיד איך משיגים הפניה לרופא נוירולוג או קשב בלי קופת חולים? הם מערימים כל כך הרבה קשיים, תורים ארוכים ולא הגיוניים ועד שיהיה אבחון ודאי יקח עד חצי שנה במקרה הטוב.
הבנתי מהיועצת בית ספר שאני צריכה לעשןת לה מבחן moxo .בכללית אמרו לי שצריך הפניה לרופא קשב או נוירולוג ובשביל זה צריך שיפתחו תורים וצריך למלא שאלונים ואז לשלוח לכללית ואז אחרי שיבדקו אז יזמנו לתור בעוד 3 חודשים ועד חצי שנה בקיצור זה בלתי.
איך אני עושה את האבחון כדי לוודא בעיית קשב ולתת מה שהיא צריכה ?
מישהי יכןלה להאיר את עיניי אשמח ממש
תודה
פעוט בן שנתיים ואחת עשרה חודש?
סיפרתי לכמה נשים כבדרך אגב בגינה.
קיבלתי תגובות לא נעימות ושל הלם.
חשבתי שזה יותר נפוץ, הן די הגיבו בתדהמה ובהסבר שאני צריכה להפסיק ואני לא נורמאלית
מצאתי את עצמי מתנצלת מולן שאני עוד מניקה.
אגב, מניקה רק בבית לפני שינה וכשחוזר מהמעון, זה לא שאני מניקה בחוץ או כל דקה. (שגם זה בסדר נראה לי למי שזה נוח לה...)
זה מקובל לשאול אישה (דתיה ונשואה) אם יש לה בד בדיקה?
על אותו קונספט של לבקש פד/טמפון.
מדברת נניח בעבודה/לימודים ומתקרבת שעת שקיעה.
מה עושות?
כאילו כן, צריך אחריות ושמראש יהיה איתי. אבל כאילו…
ולא מכירה מספיק נשים במציאות שרלוונטי לשאול אם זה מקובל חברתית חחח.
לא הייתי שואלת מישהי שאני לא מכירה לא על בד בדיקה וגם לא על פד..
אם זו מישהי שאני מכירה ומרגישה בנוח לבקש פד אז כן הייתי שואלת. את אישה דתיה נשואה זה לא סוד אלא הנחה סבירה שאת שומרת טהרה.
וכבר יצא לי כמה פעמים להביא לנשים.
אני באופן אישי לא בטוחה שהייתי מבקשת, אבל בסוף אנחנו נשים וקורה ששוכחים.
את שניהם.
לא רואה את זה בכלל כבעיה.
לפעמים נניח ביקשתי מחברה שאני יותר קרובה אליה והיא אמרה, חכי אני אשאל חברות אחרות שלי והיא ניסתה להשיג לי מהקרובות שלה.
כנראה השום מצב
לק"י
אשה זרה הייתי מתביישת לשאול.
אבל לא נשמע לי נורא כל כך.
אם זה היה קורה לי הייתי מעדיפה לקפוץ לפארם קרוב ולקנות ולא לבקש ממישהי אחרת.
אפילו מאחיות שלי לא היה נעים לי לבקש.
אגב, אם זה היה קורה באמצע שבעה נקיים פשוט הייתי מדלגת על הבדיקה.
הבעיה מבחינתי היא רק ב3 בדיקות המחייבות (הפסק, ראשון ושביעי)
מאוחר והייתה חייבת לעשות בדיקה, התקשרה אלי וביקשה לבוא אלי הביתה לעשות. כי היא גרה רחוק והייתה מגיעה אחרי שקיעה.
וביקשו ממני בעוד הזדמנויות, לא רואה בזה בעיה
יש לנו ילד מתוק ומיוחד, שכרגע אין לו ביטוח בריאות פרטי.
דיברתי עם סוכן ביטוח שאמר לי שהוא יכול לסדר לנו ביטוח שיכסה לנו טיפולים פרטיים, והתייעצויות עם רופאים מומחים (שני דברים שנצרכים לנו עבורו).
הפגישה עם הסוכן עולה לא מעט כסף. ואחר כך אם אנחנו רוצים שהוא גם ילווה אותנו ויעזור לנו לבקש את החזרים מחברות הביטוח, אז זה עוד תשלום (לא יודעת כמה בדיוק, אבל זה לא בהתנדבות...).
זה באמת שווה את זה? האם זה מעשי להתנהל בעצמי ישירות מול חברות הביטוח או שעדיף להמשיך עם ליווי שלו?
וזה נוח ונגיש
יש אפליקציות
יש מקום מסודר לשלוח מיילים של קבלות
זה אחלה
(נגיד זה מממן לי זה הבונג'סטה בהריונות וגם עשיתי דרכם סקירה מאוחרת וכזה)
קוראים לה שירה +972 55-688-1602
למשל אני משתמשת הרבה ברפואה משלימה, עשיתי דרכה ביטוח לזה ספציפית שעולה 30, והפ מחזירים 60 אחוז מעלות הטיפולים...
רק הביטוח.
הוא מקבל את התשלום ישירות מהם.
לק"י
אלא הם בודקים בשבילך איזו חברה הכי משתלמת וכו'.
עליהם דיברת?
לק"י
אני יודעת שבהראל זה ממש פשוט.
מניחה שלא רק שם.
נשמע לי יקר
לי יש סוכנת דרך העבודה, אבל חינמית
יכולה לפנות אלי בפרטי ואמליץ לך על סוכנים
עובדת בתחום
אם יש לילד אבחנה כלשהי/ מחלה יש סיכוי גדול שלא יתנו לכם לעשות לו ביטוח או שיבטחו אותו ויחריגו דברים שקשורים לאבחנה שלו. באבחנה אני מתכוונת למשהו רשמי שכתוב במסמכים של הקופה, לא לחשדות.
לגבי סוכן אני לא יודעת כמה זה נצרך כי כמעט על כל דבר אפשר להגיש באתר ולקבל החזר תוך מספר שבועות. יש בקשות מסוימות שנדרש להן יותר מסמכים וגם אחרי ששלחת את הבקשה מבקשים עוד מסמכים אבל זה לא קורה הרבה.
אולי כדאי לפנות לסוכן אחר בלי לאמר מה הסוכן הראשון אמר לך ולראות אם משלמים על ליווי מהסוג הזה. אבל אני לא חושבת שבכלל משלמים לסוכן.
כמה ביטוח פרטי זה שווה- כשיש מחלה או בעיה שדורשת טיפול/ מעקב קבוע לדעתי מאד שווה. לפעמים יש רופא מסוים שמומחה בבעיה שלך ואי אפשר להשיג אליו תור בקופה ומשיגים רק בפרטי. יש תורים שבסדר לחכות בשבילם ויש תורים או בדיקות שכל יום של עיכוב גורם לקושי ולדחייה בטיפול.
לדוגמה אצלי במקום לחכות שנה לבדיקה ספציפית בשיבא הלכתי בפרטי לרופאה שעושה אותה ובבדיקה גילו דברים חשובים. שילמתי 1600 ש"ח וקיבלתי החזר של 1200.
אם יש לך ביטוח ברמה הכי גבוהה בקופה יש אפשרות לתורים לרופא פרטי שאת משלמת באזור 200-300 ש"ח וזה משתלם, לרוב זמני המתנה לא ארוכים. זה יכול להחליף את הצורך בביטוח פרטי אם מה שאתם צריכים זה בעיקר רופאים ופחות טיפולים ובדיקות.
יצא לי ארוך, מקווה שלא חפרתי😉
אנחנו גרים בדירה ממש קטנה 10 נפשות ב80 מ''ר.. הגיעו מים עד נפש ואנחנו שנה בתוך תהליך של קניה ומכירה של דירה.
ב''ה מצאנו דירה שמתאימה לצרכים ולתקציב שלנו וחיכינו למכור את הדירה שלנו כדי לקנות אותה.
ביום שנמצא קונה לדירה שלנו - הדירה ההיא נמכרה.
וזו היתה החלטה שלנו לא לקנות לפני שמוכרים, אל תשפטו אותנו על זה.
אני מרגישה כ''כ חסרת אונים , מהבוקר אני בדאון מוחלט, בעבודה הייתי כל היום עם דמעות בעיניים. חזרתי הביתה ואין לי טיפת כח להתייחס לילדים ולטפל בהם. לא מעניין אותי כלוםםםםםםםםםםם חוץ מהדירה.
אני לפני לידה ואין לי מקום להשכיב את התינוקת, הבת שלי בת שנה וחצי ישנה איתנו בחדר ואין להעביר אותה.. שלא לדבר על מקום אכסון לבגדים של התינוקת שאין לי פירור של מקום להכניס...
אין לי חשק לחזור הביתה מהבית חולים...
אני עם ארון בגדים אחד של שלוש דלתות לשמונה ילדים!!!!!!!
אני יודעת שזה צרות של עשירים אבל זה לא מעודד אותי
מה שקרה היום גרם לנו להחלטה לעבור לעיר אחרת וזה דבר שאנחנו לא רוצים ... חשבנו על זה הרבה וקשה לנתק את הילדים ממסגרות לימוד שהם אוהבים.. אני גם אצטרך לעזוב את העבןדה וזה שובר אותי...
עידודים וחיבוקים יתקבלו בברכה
אני גם לפני לידה והבת שלי איתנו בחדר
וזה מאוד מבאס אותי ומלחיץ איך זה יהיה
נשמע ממש ממש קשוח הצפיפות 😓
אני מאמינה שמה ששלכם שלכם ובעזרת ה' תגיע דירה אפילו מוצלחת יותר
אבל האכזבה עכשיו הכי הכי מובנת בעולם 
אולי כדאי לשנות משהו בדירה הנוכחית ?
שמונים מטר זה שלושה חדרי שינה? למה אין ארון בכל חדר? שולחן כתיבה להעביר לסלון?
יש 2 ארונות בשני חדרים
בארון אחד אני שמה גם בגדים שלנו וגם של הקטנים ובחדר השני את הארון ילדים
אבל זה לא מספיק...
נמאס לי לגור ככה
כל הזמן עודדתי את עצמי שזה זמני אבל עכשיו שהתקוה התנפצה לרסיסים קשה לי להכיל את זה..
ועוד האכזבה הזאת מול הפרצוף ועוד לפני לידה
איך אני מכירה את זה, זה רברים שיכולים למוטט אותי.
מצאתם קונה לדירה שלכם? כמה זמן פינוי?
אני מניחה שאתם בטח עוברים לדרום.
אם כן, הרבה יותר מרווח שם, ותשקלי שוב את עניין העבדה לדעתי
🩷🩷🩷
ממש לשבת ולקרוא כמה ה' הוא מדויק, ומכוון הכל הכל כי טוב עבורינו.
ולא סתם זה התעכב עד שנמצא קונה לדירתכם, כי כנראה מלמעלה לא טוב לכם להיות בדירה ההיא- אולי השכניפ, אולי בעיות בצנרת, אולי ניצלתם ממשהו רע שיש שם.. מי יודע... אבל ממש להתחזק בזה שזה כנראה הכי טוב עבורכם ןבעז"ה בהמשך תגלו למה..
נשמע ממש ממש קשוח.
אין עוד אופציות של דירות באזור שלכם?
אני חושבת שאולי כדאי לכם לשקול לעבור לגור אפילו בשכירות בדירה גדולה ומרווחת באזור שאתם אוהבים.
ולחפש בנחת אחר הדירה המושלמת.
אבל זה מאד מורכב כי הילדים יצטרכו לעבור מסגרות.. והם לא רוצים.. הם גם צד בעניין.
ב"ה הם ילדים חרוצים ויש להם מעמד טוב בחברה. קשה לי לחשוב שנצטרך לנתק אותם מכל הטוב הזה ואז הם יצטרכו להוכיח את עצמם בכיתה חדשה..
ועכשיו אני מבינה את הפסוק דאגה בלב איש ישיחנה.
אחרי ששיתפתי כאן וראיתי את התגובות ממש ירדה לי אבן מהלב.
בינתיים אנחנו לא מוכרים את הדירה שלנו כי חוששים להשאר בלי דירה. מפחיד אותי לחשוב שנהיה ללא קורת גג עם תשעה ילדים..
שכירות לא באה בחשבון כי גם ככה קשה לנו לעבור, אז מעדיפים לעשות את זה פעם אחת ולתמיד ולעבור לדירה שלנו בע"ה.
אני משתדלת לחיות בהודיה ולהודות על המתנות שיש לי ויש המון על מה להודות ב"ה!!!!!! אבל היום נשברתי. ואני נותנת לעצמי את המקום להתאבל ולכאוב..
שרצינו ממש דירה והיא נמכרה לפני שמכרנו. גם אני לא הייתי לוקחת את הסיכון לקנות בלי למכור. ממש מבינה אותך!
אבל, זה נשמע לי קשה עד בלתי אפשרי לגור כפי שאת גרים, אז במקומך הייתי מוכרת ועוברת בינתיים לשכירות עד שמוצאת בית שעונה על הציפיות שלי. בהצלחה!
ומאוד קשה לתזמן קניה מכירה באותו זמן. תחשבי על זה.
בת שמונה חודשים, מצוננת קצת אבל זה פחות מפריע לה.
השיעולים ממש מפריעים לה לישון והיא מסכנה...
מה אפשר לעשות?
תודה!
לק"י
למתקדמים להוסיף קצת ערק.
לא יודעת מאיזה גיל זה בסדר.
להגבי לה את הראש בשינה.
לשים בצל חתוך ליד הראש בלילה.
רפואה שלמה!
או מי מלח באף
זה מייבש את הנוזלים
שמתי לה מי מלח באף, בצל חתוך והגבהה לראש... ב''ה אחר כך היא באמת ישנה יחסית טוב (ועדיין ישנה, היתה גמורה...).
תודה על כל העצות!
ייאסר על אישה להביע דעה על קושי שאני עוברת אם היא סבלה ממני פחות ממני חח, ובעיקר אם הוא עבר
אלא אם ביקשו ממנה לעשות את זה
כאילו ברור שכמות זמן לא אומרת על רמת הקושי וכו'
אבל אשכרה מישהי לא מוכרת בכלל התחילה לעשות לי הרצאה על התהליך שלה בציפיה לילדים
כשהיא עם 2 ילדים (לא תאומים) תוך 3 שנים מהחתונה
ואנחנו בטיפולים
מי ביקש את זה
סליחה על המרמור... מנסה לחזור להיות אופטימית
(ובאסה שאחרי זה לא התחשק לי בכלל להמשיך לדבר איתה וחושבת שהייתי לא כזה נחמדה... מצד שני לא כיף לי ששואלים איפה השארתי את הילדים אם הם לא קיימים. ובטח ובטח שלא להמשיך לשאלה הבאה כמה זמן את נשואה!!)
אבל היא לא התכוונה לרע... אז התבאסתי על עצמי כזה
באסה שונה מכעס. אני מבינה למה אפשר לסלוח לה אם היא לא התכוונה, אבל אל תכעסי על עצמך שאת מבואסת מהשיחה איתה.
חיבוק, תעשי לך עכשיו משהו כיף לעצמך❤️
אבל שאלה בקטע ידידותי..
ובסוף זה יוצא יותר רע אם אני מתחמקת מלענות כמה זמן אני נשואה נגיד, כאילו מה הסיפור שלי
את יכולה לענות בערך
וזה לא עניינו של אף אחד למה אין לך או יש לך ילדים/ עבודה/ בית/ כסף וכולי.
בכלל אני בדעה שאנשים צריכים להפסיק להביע דעה
על אתגרים של אחרים
אם כי גם חודשיים המתנה למי שרוצה זה מבאס
אבל להשוות לשנים???
צמרמורת!!! ז
אפשר להתעלם בנימוס מהשאלה או להעביר נושא. אפשר לאמר שלא מתאים לך לדבר על זה. אם אנשים לא נרמזים פשוט לסיים את השיחה וללכת גם אם זה לא נראה נחמד.
לא תמיד נעים לי לעשות את זה אבל הרבה פעמים כן. למדתי לחתוך את השיחות האלו ולענות רק כשמתחשק לי. לפעמים רק השיחה והחיטוט בנושאים הרגישים עושה לי ממש רע (אצלי לא מדובר בציפייה לילדים אלא במשהו אחר)
נשמעת חסרת טאקט ורגישות גם אם לא התכוונה.
בטח שהיית לא נחמדה.
אבל היא זו שצריכה לבדוק עם עצמה למה ולא את.
מילא ששאלה איפה הילדים. אמרת שאין, מוזמנת להסמיק ולמלמל בהצלחה, בע''ה ולשתוק.
מה הקשר לשאול כמה זמן את נשואה.
ולנאום לך על המתנה שלא הייתה לה.
זה חוסר רגישות בסיסית...
תקשיבי שאני אחרי המתנה אבל היא לא לילד ראשון! וגם לא שני. ולא מעיזה לאורך כל התהליך להשוות את עצמי למי שמחכה ללא ילדים. אין. זה לא אותו קושי בשום צורה. זה תמיד בסדר להתבאס או להרגיש אתגר אבל בפופורציה!! ולא לחשוב שמבינים אחרים שהמצב שלהם פשוט שונה לחלוטין! אני לא אומרת, יש מקום בעולם גם למי שחכתה ארבעה חודשים מותר לה להרגיש שזה היה לה מאתגר. אבל בשום צורה לא לחשוב שהיא הרגישה או מבינה את ההרגשה של מי שמחכה שנים לילד ראשון. או שלוש שנים לילד שני. קיצר זה היה לא לעניין. ולגיטימי מה שאת מרגישה!!
ממש הבנת אותי! וגרמת לי לחייך אז תודה רבה
תודה רבה על ההזדהות!! עוזרות לי להירגע מזה...
הבן שלי בן שנה ו8
אני מאוד לא רגועה ורוצה לשלוח אותו עם מקליט
אבל יש לו הכל במשפחתון, והוא הולך בלי תיק
איך בפועל מיישמים את זה?
ממש אשמח לרעיונות (אולי עדיף בפרטי)
על הטיקט של הבגד?
לא כזה קטן...
אולי יש לו איזה בגד עם כיסים שאת יכולה להדביק בתוך הכיס?
כיסים שהם לא באמת בשימוש אבל כן יש מקום
תופרת בתוך הכיס עוד כיס ומכניסה את זה ותופרת שיהיה סגור לגמרי
וחיבוק🫂
מקווה שתגלי שהכל בסדר
שיהיה סגור לגמרי
גם אם מרגישים שם משהו קשיח
זה יכול להיות איזה תווית או משחק שהוא דחף
באמת מלחיץ שיתפסו
אבל יותר מלחיץ לא לשים מקליט...
הכניסה אצל תופרת, בתפר של הגומי של המכנס
אבל לדעתי אם נתפס מקליט זה יכול להיות עבירה פלילית חמורה
לפני כמה שנים ביררתי עבור אחד הילדים וזה מה שאמרו
מציע לבדוק קודם
ואם זה בתיק זה יותר בעיה
משהו כזה
בטוחה שיש פה שידעו לדייק
