עברה שנה.
שנה מהיום שהבנו שאנחנו אוהבים אחד את השנייה.
שנה מהיום שהחלטנו שלהתכחש לזה לא יעשה טוב.
שנה מהיום שהחלטנו שכנראה להיות חברים זה הפתרון כי כל פתרון אחר היה בלתי נסבל בעינינו.
שנה.
עברה חצי שנה.
חצי שנה מאז שהחלטת שהאהבה שלך כבר לא קיימת ולא בא לך לעבוד על זה.
חצי שנה מאז שהסתכלת עלי בכאב ואמרת שאתה לא חושב שזה צריך להמשיך.
חצי שנה מאז שהקשר המטורך הזה הגיע לסיומו.
חצי שנה.
חצי שנה לקח לי להגיע למצב שלי היום.
למצב בו אני אוהבת את עצמי ומעריכה את עצמי מספיק כדי לעמוד ולהגיד- הפסדת.
הפסדת אהבה מדהימה,
הפסדת חיבור אמיתי,
הפסדת גדילה.
הפסדת.
חצי שנה לקח לי להבין שלאלוקים מגיע יותר מקום בחיי.
גם אם אני מאמינה שהחיבור שהיה לנו היה אמיתי, אני נותנת לאלוקים את המקום להחליט אם זה יחזור או לא.
חצי שנה לקח לי לגלות כמה אתה אידיוט ובכל זאת להמשיך לאהוב אותך בטירוף ובכאב.
חצי שנה לקח לי להבין שעם כל האהבה, אני לא רוצה אידיט כמוך כרגע.
חצי שנה לקח לי להבין שאתה לא אידיוט כי אתה אידיוט, אתה פשוט ילד ומותר לך.
חצי שנה לקח לי להבין שעשית הכל כדי להתנער ממני ושגם זה מותר לך.
חצי שנה לקח לי להבין שאת הדרך שלך אתה צריך לעשות בעצמך וכמה שהייתי רוצה להיות שם בשבילך, זו הדרך שלך.
אחרי חצי שנה של קשר ואחרי עוד חצי שנה של פרידה אני שלמה עם עצמי, אני בטוחה.
אחרי חצי שנה אני משחררת אותך, לך לדרכך.
הראיתי לך דרך, הכרתי לך רגשות, הכרתי לך חלק מעצמך, הראיתי לך לאן אתה יכול להגיע. הרגשתי שקצת איבדת את זה אבל לפחות אני יודעת שאתה זוכר, שתמיד תוכל לחזור לאותו מקום ולעלות ממנו.
אני משחררת אותך למצוא את עצמך בישיבה, בצבא, בחיים.
להתבגר, להתפתח, ללמוד.
ללמוד לאהוב- את עצמך בעיקר, ללמוד לקבל, ללמוד להכיל, וללמוד להכיר- גם, את עצמך בעיקר.
אחרי חצי שנה אני אומרת לך-
לך לדרכך יקירי, לך לשלום
ומי ייתן ויהיה האל בעזרך כל הימים.
אוהבת, תמיד, גם אם לא באותה הצורה.
מאחלת לך את כל האושר בעולם, בין אם איתי בעיתו ובזמנו ובין אם לא.
רק שתהיה מאושר.
יום שנה שמח.
בכל זאת היא נתנה לשנינו המון.
יום שנה שמח חבר פרוד יקר שלי.
יום שנה שמח.




