מן עצב או נואשות לקשר.. ואין לך ממש מה לעשות עם זה.
שום דבר לא עוזר... מה עושים?
מה שאני עושה זה לנסות להחזיק מעמד, לישון הרבה, לשמוע שיר, להתעצבן להעביר כל שנייה שיר לנסות לעשות משהו, לא הולך , ואז הולכים לישון ומחייכים בכח ומרגישים סתומים ומתישהו זה בסוף עובר לבד


קרה לי מליון פעם!!!!
כיאלו להרגיש פעילה בנושא הזה.. עכשיו אני מתכוננת ל..
החופש הזה היה לי הזויייי
אני בדרך כלל יצור שמייח![]()
אבל החופש הזה היה לי בלאגן שלם בקטע הזה...
כאילו מצד אחד נהניתי, עשיתי פוול טיולים שאווים עם חברות----
אבל גם היה לי ימים שהייתי בטוחה שאני הולכת לגמור תחיים שלי ולהתאבד...![]()
אני לא מצליחה לצאת מזה!!
אולי כשאני יחזור לאולפנה זה יעזור לי להתעסק בדברים ולחזור לשמוח יותר...?![]()
זה קורה להרבה בגיל הזה
אני היה לי תקופה כזאת וב"ה עבר וזה היה סיווט גדוול !!
את צכה לפוצץ לך תימים במלאא דברים ופעילויות וחברות, וזה ממש עוזר
(לא נשאר לך זמן
)
אני יכול לתת עצה אישית "קנה לך חבר"
היינו "קַנה לך חבר" (הקַנה- בו רושמים, הוא חברך)
כתבי את הדברים. (אפשר באנונימיות או בפורום)
אישית- שירים. כתבי שירים..... זו בעצם התבטאות הנפש. בכי ושירות.....
וכמובן, התפללי לקב"ה!
זה מה שיש לי להציע, יום טוב. מקווה שעזרתי...
ובאופן כללי, אני מכיר את התחושה,
"ישנם ימים כאלה/ שבהם- כלום לא מוצלח.
אני קם מהמיטה בבוקר/ רק כי אני מוכרח.
ביום כזה- בדיוק/ זועף וקצת אפור
צריך להתאזר בסבלנות/ ולחכות שיעבור...." (אסי צובל, שם שם..)
אני חושב שאם באמת ההיתי חכם ההיתי תופס גישה ש"יום ששום דבר לא משמח אותי זה יום שדורש דברים גדולים" וההיתי הולך לים או משהו כזה.....
(אולי להתאמץ ממש ממש חזק ללמוד 2 דפי גמ' או משהו כזה...אבל זה בנים.... בת, אולי ללמוד משהו שכיף, אני לא יודע.)
אולי תחשבי על כל הדברים שהיית רוצה לעשות ולא מצאת זמן....
אם זה לא יום באסה בגלל שקמת מאוחר- נסי לישון קצת......
אמנם אני מצליח אכשהוא להתגבר על זה אבל תדברי עם ההורים הם בטוח ידעו איך לעזור לך
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.