האם היה מפריע לכם לגור בבנין שגרה בו דוגמנית על שהולכת פרוץ?.??האם לבכם לא ידפוק כל פעם שהבעל היקר שלכם עולה במדרגות ולא יפגוש אותה??
אני מבקשת רק את האמת
וכן,מדובר באחלה קשר אמין אצלכםנניח
האם היה מפריע לכם לגור בבנין שגרה בו דוגמנית על שהולכת פרוץ?.??האם לבכם לא ידפוק כל פעם שהבעל היקר שלכם עולה במדרגות ולא יפגוש אותה??
אני מבקשת רק את האמת
וכן,מדובר באחלה קשר אמין אצלכםנניח
אז יש. כמה זמן אדם נמצא בחדר מדרגות?
דקה?
שתיים?
המקסימום שאני מדמיין זה להיתקע איתה במעלית וגם ככה העיניים שלי כל היום במסך של הסלולרי.
אני אולי אחשוב עליה בדקה שאחרי שהיא תלך, אבל בצורה אחרת - אני אחשוב על הרצפה ועל זה שנאלצתי לתקוע את העיניים במקום אחר.
איכס.
ברגע שהוא/היא מודעים לזה - חצי מהבעיה נפתרת
הבעיה מתחילה שזורמים עם זה
הן מעוררות תושת גועל
הבעיה דווקא עם אלה הצנועות ואכמ"ל
מכנסים 3/4
שיער מגולה למחצה שליש ולרביע
בגדים עם פתחים רחבים.
לא חסר כאלו בישובים שנחשבים "דתיים"
אף אחד לא דרש/ביקש מכן להתנהג אחרת בעקבות התובנה הזו
אין בעיה עם צניעות ח"ו, הם מתכוונים שיש יותר בעיה עם צנועות שייראו יותר מידי קרבה אל האיש ויותר מידי ישמרו על הקשר וידברו איתם בכיף, יותר מאשר בחורה לא צנועה שהם רק רואים אותה לדקה ביום בלי שיח אמיתי.
ואני מסכימה מאוד
עצם קיום האישה זה הבעיה.
זה העולם , גבר מחזר אחרי האישה. לא משנה מה היא לובשת, העיקר מה שעובר לו בראש ומה הוא רוצה להשיג. וכפי הידוע זה מה שמעניין גברים יש יותר יש פחות.
כל רב הכי גדול וכל מנהל הכי גדול. בתכלס בשורה תחתונה, מתחת לחליפה ולעניבה זה אותו לב ורצון.
חוץ מיזה גם צנועות יכולות להראות מאוד טוב אפילו שהחצאית מכסה את הברך והן לובשות גרבים
דווקא האלה שמתלבשות ממש כמו שאמרת מכסות טפח ומגלות טפחיים ..זה ממש מעצבן את בעלי...בעיניו הם זולות...אבל...לא אומר שמישי זולה לא יכולה לגרום לגבר להירהורים
הן סובלות שם מהמזגן...
שמותאם לאנשים עם בגדים
יש לנו חילונים באזור. אנחנו רואים בחורות לא צנועות פה ושם. אבל לא באופן יומי במדרגות. אנחנו גם מטילים, טסים, הולכים לקניון לטיילת. לא שאנחנו ממש סגורים ולא רואים בכל אופן מפריע
היה מפריע לי גם משהיא נחמדה יתר על המידה לבעלי, גם שהיא לבושה צנוע.
בס"ד
שכנה זאת מישהי שפוגשים ביומיום.
אמנם לא מחייב שהוא יפטפט איתה שיחות בוקר,
אבל מגורים בשכנות יוצרים קשרים טבעיים של שכנות.
זה לא כמו בחורה בחרוב שנתקלת- כי גם אם שמת לב- שוכחים מהר.
כשהייתי נשואה צעירה לא הפריעו לי שכנות כאלו,
והיו לי הרבה. (משפחה שלימה של בחורות שעונות על ההגדרה שלך)
לא הפריע לי אולי בעיקר כי זה לא היה במודעות שלי- לא חשבתי על זה בכלל.
כיום כאימא לבנים מתבגרים וודאי שהיה מפריע לי
מבחינת בעל- אני לא נשואה ולא יודעת לומר לך באמת
(כשהייתי נשואה הייתי ממש לא קנאית,
אבל אולי זה משתנה עם הזמן לא יכולה באמת להציב את עצמי במקום הזה)
מה שכן- כדאי לבדוק למה זה מפריע לך.
אם זה בגלל עניין רוחני של חוסר צניעות,
או שאת מרגישה פחות יפה ממנה.
ואם התשובה יותר נוטה לכיוון האפשרות השנייה
הייתי ממליצה לך מאד לעבוד על זה.
להבין שבעלך בחר בך, את מודל היופי שלו! ואף אחת אחרת לא יכולה להשתוות אלייך מבחינתו.
להאמין בזה, לשדר את זה. זה עצמו מחזק את התחושה הזאת גם אצל הבעל.
(וחוסר ביטחון של אישה בתחום הזה הרבה פעמים משודר אל הבעל,
וגורם גם בתחושה שלו לירידה ...)
ונקודה אחרונה- גם אם היה מפריע- האם הייתי עוברת דירה בגלל דבר כזה?
לא נראה לי...
אז כדאי לראות בזה משהו שנועד לחזק אותך, את הביטחון שלך בעצמך,
בנשיות שלך, והעיקר ביטחון בקשר שלך עם בעלך.
בהצלחה!
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
ואו. היית ממש מסובך. כי אשתך לא ידעה מה סיבת הפיטורין שלך. כי מה היית אומר לה? שהיא אחרי לידה והורמונלית ויש נשים יותר יפות...
והנה העצה שנתנו פה קודם להעלות את הביטחון. זה לא יעזור. אני אישית לא מאמינה בזה. זה שאני ארגיש יפה זה לא באמת יעשה אותי יפה כמו דוגמנית. בעלי לא מפגר ולא עוור. וזה שאני אלך זקופה ואגיש שאני יפה זה לא יהפוך אותי לכזאת.
זו ההתמודדות האמיתית כי אין אפוטרופוס לעריות. אשתך צריכה לשמוח מאוד בכך, פרנסה מה' והוא לא אוהב זימה וללכת יום יום למקום עם התמודדויות כאלה זה להכניס את עצמך לבור.
רוב הגברים אמרו פה שרק בא להם להקיא כשהם רואים אישה פרוצה ( האמת אני לא מאמינה להם...)
אז אם רוב הגברים , יש להם סלידה מאישה דוגמנית . למה בעלה היה צריך לעזוב עבודה? היה אמור להיגעל
אבל זה יצר טבעי שיש לגברים וכשיש מישהי כל כך יפה ומתייחסת בצורה יפה
זה כן יכול לגרום להרהורים (במקרה הפחות גרוע).
אני חושבת שכל הכבוד לו וטוב מה שעשה כי לא צריך להעמיד את עצמו בפיתוי יום יומי.
עצם זה שמרוב הרגל לראות אותן יכול להיות שכבר פחות שומר על עיניו ויותר פתוח,
מה גם שנשים שלא צנועות במלבושן לעיתים גם לא צנועות בהתנהגותן והרבה פעמים יכולות ליצור שיח פתוח מדי- כביכול ממצב נטו של נחמדות ושלום, התעניינות וכו' ואז קשה לצאת מזה.
הכי טוב לקטוע את זה לפני שזה מתחיל ולחפש עבודה צנועה אז,
אשריו!
בס"ד
מציאות יומיומית זה דבר שוחק.
אדם עם נפש מעודנת לא יישאר עם נפש כזאת אם הוא מחספס אתה...
אדם ששמר על טהרת העיניים, נגעל. נכון.
אבל בעבודה בה הוא אמור לשרת לקוחות,
והלקוחות הן נשים לא צנועות- אי אפשר לשמור על עיניים.
מוכר צריך להיות בקשר עין עם הלקוחה.
וודאי כשהיא הולכת להוציא אלפי שקלים על יהלום...
חשיפה יומיומית בלי אפשרות למור על העיניים גורמת לחיספוס הנפש.
עדינות זה דבר שבקלות ניתן לאבד אותו...
ולהפך לשמור על העדינות צריך מאמץ.
אז עם הזמן האדם מתרגל למראה הלא צנוע,
ואז כפועל יוצא הוא נשמך לזה. כי יצרים יש לכל אחד.
האדמו"ר הריי"צ מחב"ד אומר שתלמיד חכם צריך להסתכל בענווה על סוחרים-
כי הוא לא נדרש להתמודד עם הניסיונות שהם מתמודדים אתם...
(לאו דווקא בהקשרים של צניעות)
ההרגל מקהה את החושים.
זה דבר ידוע.
ומה שהכי הזוי זה איך אפשר לפרש בצורה מעוותת -
מעשה נכון אמיץ ואצילי של אדם שרק רצה לשמור על שלימות ביתו וטוהר מחשבותיו.
במקום שהיא תשמח כך בעלה - "להישאר ולהתמודד".... כנראה סומכת עליך מאד, בצדק, ב"ה.
כנראה יש ללמד זכות שגם תגובתה היתה מחמת מצבה באותו זמן.
מכל מקום, כל הכבוד לך, יפה מאד.
בס"ד
קודם כל הליכה זקופה כבר עושה אותך יפה יותר.
בנות ישראל יפות הן. אבל מעבר ליופי יש צורת הגשה.
כמו אוכל שנראה הרבה יותר מזמין כשהוא בכלים נקיים ונאים,
ובמסעדה נעימה, ומוגש בצורה נעימה,
לעומת אותו אוכל בדיוק בצלחת חד פעמית כל המנות והסלטים מעורבבים במקום מאולתר.
יש עניין להגשה. ההליכה שלך, שפת הגוף שלך, הטיפוח ו' כלול בהגשה הזאת.
דבר שני בעלך כן אוהב איך שאשתו נראית, הוא בחר בה.
טעם אישי זה לא עניין של חכמה או פיגור. זה עניין של טעם.
ואין מה להתווכח על זה. עובדתית הוא רואה בה יופי-
נשאר רק לא לקלקל את זה בביטחון עצמי ירוד, קינאה קטנונית, וכ' וכ'.
עניין של הגשה.
פעם ספרתי מקרה של אישה באמת מכוערת, אבל ברמה אחרת.
אני בדרך כלל רואה את כל הנשים יפות. כל הבריאה אפילו.
אבל היא הייתה משהו מיוחד -שילוב של הרבה דברים לא אסטטיים באדם אחד.
(יש מקרים שלמשל אם רק היו עושים ניתוח אסטטי קטן אחד,
הכל היה נראה אחרת. אצלה הכל. עיניים אף שפתיים מבנה פנים ומבנה גוף הכל לא יפה)
והיא אכן לא התחתנה עד גיל מאד מאוחר.
אחרי זמן רב היא טסה לארץ אחרת והשתקעה שם,
התחתנה עם אדם שמעריץ אותה- ויש על מה שהיא אישיות מיוחדת.
הוא נראה נחמד מאד.
אין שום דבר חריג.
אחיות שלו יפות. לזוג נולדו שלוש בנות.
שתי הגדולות דומות לאחיות שלו.
כשהקטנה נולדה היא הייתה דומה לאימא, ולאחר זמן השתנתה.
שמעתי אותו אומר "כמה חבל! שלוש בנות יש לנו- אף אחת לא יפה כמו אשתי!
עוד הקטנה כשנולדה שמחתי- סוף סוף תהייה יםיפיה אמתית במשפחה, אבל גם היא השתנתה.."
האכזבה שלו ניכרה בדיבורו.
עד כה לשבתי שהאדם פשוט נשבה בקסם האישיות המיוחדת של אותה אישה,
כי היא באמת אישה מדהימה באופיה.
באמת. חכמה אצילית, נדיבה, טובת לב, בעלת סבלנות ורגישות וכ'
גם אגב הליכתה אצילית ומעודנת, סגנון לבוש מאד מוקפד ואלגנטי,
פשוט נתונים חיצוניים שלא תלויים בה לא משהו.
חשבתי סוף סוף הגיע האדם שזכה בפנימיות המיוחדת שלה.
למפרע התברר שגם החיצוניות נושאת חן בעינו,
עד כדי כך שהוא מתאכזב באמת שהבנות לא דומות לה.
האם הוא מפגר? לא.יש לו טעם ייחודי.
וב"ה שכך.
יש חן טבעי של האישה על בעלה.
האישה לא צריכה לייצר יש מאין.
מה שכן בידיה לטשטש את החן הזה ולאבדו,
או להעצימו ולפתחו.
וסיפור אחרון - על אישה שקנתה כובע שלטעמה מאד החמיא לה.
היא הלכה איתו כל היום זוהרת ומאושרת,
וכל הזמן החמיאו לה על המראה שלה.
בסוף לאחת המחמיאות היא אמרה ,"זה בגלל הכובע, הוא מאד מחמיא לי"
חברתה שאלה איזה כובע...? מתברר שהגברת שכחה אותו בכלל בחנות.
יכול להיות שהיא התלהבה מהכובע כי -
הוא בדיוק מסתיר את המצח המידי גדול שלה לטעמה...
אבל כל עוד היא הלכה במחשבה שכעת היא ניראית יותר טוב מהרגיל אכן כך ראו אותה.
אולי יש יופי שיש עליו קונצנזוס . (גם זה לא בטוח)
אבל היופי של ההיא מהפלקט לא נוגע בבעלך- כי זו לא האישה שהוא בחר,
לא האישה שהוא אוהב,
ואין לה את היחודיות שבעל רואה באשתו.
בשכל אני מבינה שיש ילדים יותר יפים מילדיי. במציאות לא ראיתי.
איך זה? כי אותם אני אוהבת. הם שלי.
וילד על פלקט של פירסומת יכול להיות מאד יפה וחמוד -
אבל הוא לעולם לא יעורר בי את העונג שיש בי כשאני רואה את הילד שלי לבוש לשבת,
נקי מסורק מסודר ואני חושבת לעצמי "ה' כמה שעשית אותו יפה - את הילד הזה!"
המורם מכל הנ"ל-
אישה יפה בעיני בעלה.
אישה יכולה לשמר את זה על ידי טיפוח וגישה נכונה,
ןויכולה לא על אף אחת... להרוס את זה בכל מיני התנהגויות,
כמו הזנחה, הליכה שפופה, ריבוי עצבים וכדומה,
או לחלופין חוסר ביטחון עצמי השוואות לאחרות וכ'.
אבל המצב הטבעי הוא שאישה יפה בעיני בעלה, חיוך שלה מאיר לו את הלב.
וצריך להיות מודעות לזה ולהעצים את זה.
[לגבי הסיפור הראשון, לדעתי אכן הוא ראה את האופי של אשתו על תווי פניה, זה הפך להיות משהו שמזוהה עם זה. ולכן היה נראה לו יפה. זה לא שני דברים מנותקים]
תודה רבהזה חיזק אותי מאוד...אבל אם יש לי הוכחה פיזית שהשניה שהוא הסתכל עליה לא עשתה לו טוב??להתעלם מיזה??זה מכניס אותי לדאון..וכן אני מאוד משתדלת לטפח את עצמי..מה שמפריע לו הוא יודע לומר מצוין
לא מראה על שום יחס נפשי. אפס לחלוטין. למרות שהרגשתך מובנת.
והעיקר תשקיעי ביחס האישי ביניכם. בהקרנה של אהבה והערכת אמת. זה ישים דברים אחרים במישור רדוד לגמרי ביחס אל מה שביניכם.
בס"ד
זה לא אומר כלום,
אפס חשיבות.
אז הוא ראה- אז מה?
ככל שתתני יותר מקום בליבך לאהבה בינכם,
לאמון באהבה,
להתענג על הידיעה שבעלך אוהב אותך- ואת החן המיוחד שלך
זה מעצים יותר ויותר את הרגשות האלו אצלו.
לא מדובר כאן על משהו סטטי.
זה משהו סובייקטיבי דינמי.
תחייכי אליו, תשרי אווירה נעימה, תתענגי על חינך בעיניו- זה לא רק תוצאה של המציאות-
זה יוצר ומעצים את המציאות.
איך מפתחים משהו?
נותנים לו מקום.
השאלה למה את רוצה לתת מקום,
לאישה ההיא או לאהבה שלכם.
בהצלחה!
כי בנו בחרתא ש ר י ך!!!!!
כנראה שלא פשוט לקבל גבר שומר עיניים...
בעלך או את יכולים להבהיר לה חד משמעית בצורה זו או אחרת שבו היא לא נוגעת.


אז מה שעשתה אשתו היפה של האדם זה מאוד מסוכן. כי בעלה יכל לא לחזור.
יש מכוערות מאוד שכיף איתן . כך שגבר יכול להיות נשוי ליפיפיה ויכיר מכוערת אבל שכיף איתה.
ואפשר למצוא גם יפה וגם אופה. ואפשר גם מכוערת וגם רעה. אז הכל קיים
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
זו הסיבה שלא הולכים לחוף מעורב ועוד כאלה מקומות.
גרים בסביבה דתית וחרדית.
לא חסרות צנועות יפהיפיות וזה ממש לא מפריע, אבל פרוצה לא שייך.
או שמא אתה לא הבנת מה כתבתי..
כתבתי לאשה, שיש כאלה שההחצנה הזו של "דוגמנית" שהולכת כך בבנין, תגעיל אותם.
אין שום "דרך ישר" של התורה הקדושה שאומר שצריך להתפעל מגועל כזה, כמובן.

שהוא נדלק על מישי אחרת...גם אם זה רק לחמש דקות ???
ואני אדבר בשפה שלך..אם אתה רואה שאשתך מסתכלת על גבר חתיך ואתה יודע בודאות שזה גרם לה משו שאמור להיות שמור לך .זה לא היה מזיז לך???
הוא מתעצבן או אומר שהוא לא מבין מה אני רוצה ממנו בנות ממש לא מענינות אותו...כשאני רואה שהוא מסתכל על מישי יפה וזה לא מזיז לו זה משמח אותי..אבל כשלא זה מכניס אותי לדיכאון..וזה לא נגמר..כי כל יציאה זה מתח בשבילי כי לצערי בנות מסתכלות עליו(קרציות!!!1באלי להרווג אותם) ולא מזיזות תעיניים..הוא גבר דוגמן (ביקשו ממנו לדגמן כמה פעמים..ולא הסכים מסיבות דתיות) וזה לרעתי לגבי זה
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
תודה רבה....אני מתפללת מדי םעם...הלואי והוא היה בענין לשמור עיניים ממש..מקנאה בנשים של הגברים שהם מסתכלים לרצפה או לא מזיז להם בכלל
ומחזיק ממנו את יכולה להתקשר בלי להזדהות ולבקש שידבר קצת כבדרך אגב על החשיבות של שמירת עיניים ועל הרצון של האישה ששהגבר יראה לה נאמנות בעניין זה.
ועדיין, גם אפשר לקנות לו ספר בנושא עם הקדשה יפה ממך...
שנזכה כולנו לחזור בתשובה שלמה.
מה שאת כותבת כעת, זה לא מה ששאלת בהתחלה, האם היה מפריע לכן לגור בבנין וכו'...
יש כאן משהו שמפריע לך. שמובן למה מפריע לך. וזה באמת מאד מצער.
אבל. מלבד מה שאכן יתכן שאת לא מפרשת נכון. לפעמים החשש עצמו גורם לדמיין מה שלא באמת;
ומלבד מה שגם אם הוא נתקל בנסיון פה ושם בענין מראה שתופס לרגע את שימת ליבו, שזה בוודאי מצער אותך, אין המשמעות דווקא שאכן יש לו משהו כלפיה, יחס. יתכן שאת מעבירה ממה שהיה קורה אם לך היה משהו כזה, למה שאצלו;
מלבד זה, הדרך הנכונה לענ"ד, היא לא לחשוד ולא לעסוק בכך כלל.
זה שאת תחשבי כך, ואולי גם תלחיצי אותו באמירות - זה עצמו יכול לגרום לשים לב יותר. ואדרבה, דווקא כשאת בחברתו. כי הוא יחשוב, אולי את חושדת בו.. ואז עלול באמת יותר לשים לב אם יש סיבה שעלולה לגרום לכך...
הקיצור, קשה ליישם - אבל הכי טוב להתאמן בראש שלך, שהוא אוהב אותך, רוצה רק בך, לומר אם מזדמן שאת סומכת עליו ועל נאמנותו לך, וזהו.
ולגבי הבנות שאינן מזיזות מבטיהן ממנו... את צודקת. באמת מבחיל ומעצבן. התרעומת שלך, בפרט אם מבחינות שנשוי, מובנת ומוצדקת..
אני באמת משתדלת....פעם אחת הוא אמר לי שהוא ישתדל(פעם אחת בהיסטוריהב) ובאמת ראו עליו שהמבט שלא לא משוטט..וגם אם ראה בטעות אז הןא לא ממשיך להסתכל
כיף לאלה שזה לא מזיז להם גם אם הם יראו לא יודעת מה
הסבתי את תשומת ליבו בבית אחרי הרבה זמן..וגם כבר אני לא אומרת לו
בעלי חשוב לו שאני אלך צנוע מאוווד.....והוא הרבה מעיר לי על זה..
אני חושבת שצניעות של האישה=שמירת עיניים של הבעל
נקודה
לפחות שארגיש ששווה לי הצניעות
"יתייפיפו"?.. חוסר צניעות מוחצן בצורה בוטה, אכן לפעמים פשוט מגעיל.
יש שם התייחסות לזה, ולא מהבחינה הדתית. אלא מנקודת מבט של גבר גוי, התייחסות בריאה.
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
לא חיה בסרטים מכל אשה עימה הוא עלול להתראות ולא בודקת לו כל ערב את ההסטוריה במחשב/סמארטפון
אני מעריץ את אשתי בזכותכן..
שכוייעך! 
אלעדש"יש כאלה"... כאילו איזה מיעוט.
[ואולי בכלל הן התכוונו שהן סומכות עליו בעיניים עצומות, הכוונה אם הוא יעצום את העיניים.....]

זה דבר לגמרי מעוקם שה"פורום" מכניס נושאים כאלה לראש ולשיח משפחתי.
אל תחשבי על זה, אל "תקניטי" עם זה, וכל אחד שישתדל לשפר את עצמו במקום לחשוב מה עושה זולתו.
[אני נזכר בדיחה, משהו שהיה.. היה בצרפת נשיא מפורסם, שארל דה-גול. עשה כמה משאלים לגביו, בסוף במשאל אחד הצביעו נגדו. אז אשה צרפתיה אחת הסבירה: אם בעלי ישאל אותי כל יומיים אם אני אוהבת אותו, אז בסוף אני אגיד לו בכעס: לא...]
שנתפקד???
שהוא מעיר לי כל הזמן על צניעות??והחלפתי לבוש שהוא רצה..אין לי בעיה עם זה..רק שזה ישתלם לי
אני חושבת שצניעות של האישה=שמירת עיניים של הבעל,מה לא?!
וכשהוא שומע שיוצא לי לדבר טכנית עם גברים בעבודה הוא ממש מתבאס..ולא מסכים לי הרבה עבודות בגלל זה
שוב,אין לי בעיה,אבל שישתלם לי לפחות
אני לא רוצה להגיד שהיא לא לגיטימית כי אני לא הבעל שלך והוא כן, אבל בלשון המעטה - נשמע כמו התנהגות לא חכמה בכלל.
בכלל.
בני כמה אתם?
קצת פרופורציות. גם שלו וגם שלך והכל יהיה טוב יותר....
בקטע הספציפי הזה הוא מחמיר בהלכות..אבל פעם הוא שאל רב לגבי עבודה והוא התיר..ואחרכך הוא אמר לי שהוא לא מסכים
וגם כשאני מדברת לפעמים עם מוכרים וכאלה או צוחקת איתם..(לא בקטע פלירטוט) הוא אומר לי ישירות למה את צכה לצחוק איתו
אני כתבתי בכוונה "אני" לא אוהב, כי זה החיים שלך ואני לא יכול להגיד לבעל שלך מה לעשות, אבל אני מאוד מאוד לא אוהב את זה.
צריך להיות גם בני אדם, לא רק צדיקים.
אני מבין שהרב שלו מחמיר פחות ממנו...
אבל הרבה הייתי צריכה להתאמץ בשבילו כי ראיתי שזה ממש חשוב לו..אבל שוב,שיהיה פיטים
אתם עושים תחרות מי יותר
ממש עובדת על עצמי..הוצאתי את זה פה..כי כבר הרבה זמן אני לא מדברת על דברים כאלה איתו
היית חוסכת מאיתנו המון טרחה בלקלף ולחשוף את המציאות האמיתית בינכם,
ומה באמת מפריע לך בהתנהגות שלו.
או במילים אחרות -
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
באמת לא נעים
אל תקחי קשה.
ותוך כדי כתיבה, גם הבהרת יותר לעצמך את הצדדים השונים של הנושא.
יש פה שני צדדים, ששניהם אנושיים ומובנים. ולא בהכרח תלויים זה בזה.
את מרגישה שהוא יכול "להרגיש" מראה של נשים אחרות. זה מכאיב לך. מובן.
כמו שנאמר לעיל, מלבד מה שאין המשמעות - אפילו אם קורה שאיזה מראה "תפס" אותו לרגע - שהוא מרגיש משהו כלפי מישהי אחרת, יותר אינטסיטנקט חיצוני רגעי,
מלבד זה, הכי טוב לנסות להתעלם מזה, להרבות טוב ביניכם, ביחס הפנימי, כך הנושא של מראה של אחרות מול הטוב הטבעי ביניכם, לא יהיה משמעותי, אם זה באמת קיים במידה כלשהי לרגע.
הדבר השני, שהוא קצת "קנאי" לך, לא רוצה שתצחקי עם אחרים (אפשר להבין), רוצה שתתלבשי בצניעות.
לפעמים, דווקא מישהו כזה, שיש לו מאבק כלשהו שלא להתרשם ממראה של אחרות (וכנ"ל, רושם חיצוני רגעי. בכלל לא במישור של היחס שביניכם. לא כמו אשה ש"מתרשמת" באופן אישיותי) - אז הוא יותר מבין שזה יכול למשוך תשומת לב, ורוצה שאת כאשתו שהוא אוהב אותה והיא אשתו בלבד, לא תופיע/תתנהל בצורה שמושכת שימת לב של אחרים, ולו גם "מתמודדים" כאלה. יש בכך גם מחמאה כלפייך. "מחזיק ממך", מבין שאת עושה רושם טוב..
אמנם את אומרת בצדק - אז שזה יהיה הדדי. אבל יש הבדל כלשהו. הוא מדבר על התנהגות לכתחילאית. איך להתלבש, איפה לעבוד. ואת מדברת "שלא יתפעל" כהו-זה, אפילו חיצונית, כשנתקל במראה כלשהו.
בעיניו, הנסיון הוא של גברים. ולכן מקפיד שלא "ייתפס" אלייך מישהו.. וגם את לא אומרת משהו מקביל, שאת רוצה. כלומר, יש לך טענה על בנות שמסתכלות עליו - טענה צודקת - אבל את לא תולה את זה בהופעה שלו, בקלות-ראש מצידו..
מה שאת אומרת זה דבר אחד: אני משתדלת לנהוג כרצונך, שתרגיש נוח שגברים אחרים אינם בקרבה אלי, בין בעבודה, בין בדיבור, בין בהופעה שלי - תנהג אתה בצורה שלא ארגיש שאתה מתפעל מאחרות. אל תסתכל. דרישה נכונה, אבל נסיון קצת שונה. אשר על כן, הכי טוב להרבות אהבה ואחוה, קשר פנימי, וגם איך שאת מתנהלת ממילא בצניעות וטוב - ולקוות שהמשקל של הדברים הללו יכריע את הכף.

גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה
ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.
שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.
אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.
זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?
"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.
עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.
הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.
איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??
אי אפשר.
למעשה:
-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..
-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...
הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)
חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.
אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.
דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!
-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!
אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.
תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...
-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!
אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...
אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"
מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.
זכרי: ירידה צורך עלייה!
הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.
את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..
היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.
את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...
והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.
את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.
בטוח!!!
לא לדאוג, לא לדאוג...
בשורות טובות והצלחה רבה..
מה הוא אמר לגבי זה?
ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .
אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?
ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.
ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.
אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.
אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?
בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.
כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.
כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.
אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.
זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.
אבל אני מקבל את הזהירות שלך.
לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.
במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.
ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.
למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.
למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)
שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.
היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.
תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.
זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.
אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.
מבינה אותך ממש.
וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.
בהצלחה ממש!!
עד כמה זה פוגע באשה
קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.
זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?
תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.
לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.
שלום לכולם,
שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".
הוא נחסם כעת מהפורום.
אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים
והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.
אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.
בין ע"י ניק שמזדהה כגבר
בין ע"י ניק שמזדהה כאישה
בין ע"י ניק ותיק
בין ע"י ניק חדש
בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות
בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.
וכל היתר
לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל
אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.
זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.
שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏
תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏
אז הוא ממש גרוע בזה.
וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.
אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.
הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.
ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏
ובכלל יש שלל ניקים.
יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".
וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.
לפחות שיהיה מקורי
אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.
לק"י
אבל באמת שחשוב להיות עירניים.
ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.
(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).
אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.
כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...
וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.
וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.
אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.
עד הפעם הבאה.
קודם כל חיבוק.
כתבת מדהים.
אתה כותב עם המון מודעות.
היית בטיפול?
אתה יודע מה עומד מאחורי זה?
לדברר את זה, את הכאב
לשומן ופחמימות,
להימורים,
לצפייה בתכנים מיניים...
לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...
התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...
כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?
נשמע קשה.
חיבוק.
זה דיי סיוט. מה זה נותן?
ובכלל צריך הפניה למיון, לא?
הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.
ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?
תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.
שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!
אני חדשה אז מרשה לעצמי להשתמש בזה לביטוי נועז
אני מכורה לאינטרנט ולתקופות גם לפורנו
זה עוד מלפני החתונה (נשואה עם ילדים)
עברת ילדות לא הכי פשוטה
ויש לי הנחה שזה לא הגיע אלי סתם
אני כל כך לא רוצה להיות איפה שאני נמצאת
לא טוב לי, בא לי לעזוב הכל ולברוח
אני מרחמת על בעלי שהוא לא יודע אפילו מזה
שונאת את עצמי על מה שאני, מי שאני, על עצם הקיום שלי
שבעלי לא מקבל אישה שהוא רצה, לילדים אין אמא כמו שצריך ומגיע להם
מה אני עושה פה בעצם?
לפעמים אני חושבת על זה רציני, לא רוצה לחיות ככה
רוצה להגאל מהדבר הגועלי והמייסר הזה
להיפטר מהסוד המעיק
ראיתי פה הרבה אשכולות של נשים שמספרות מהצד השני
אבל אולי כן יש כאלו שהם כמוני?
קשה לי נורא
אני רוצה הזדהות
אני רוצה עזרה
לא יודעת ממיל בקש
אני בעז"ה אתחיל טיפול גם על עוד דברים (לכן בעלי יודע מהטיפול)
לא יודע אבל שאני רוצה לטפל קודם בזה
טוב, פרקתי קצת
מקווה שיהיה לתועלת
של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.
תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.
להתחיל מזה שלגלוש ולצפות
זה לא דבר נורא
ובכלל ספק אם זה כזה גרוע
ואז חמלה וקבלה עצמית
כבר משפר את איכות החיים
וזה בסדר שיש סודות
לא על כל דבר שעושים
מישהו צריך לדעת
ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות
ולחפש דרך עם יעדים ראליים
מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?
איך מתייגים?
לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.
לחפש איזה חלל היא באה למלא.
ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.
והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.
הרבה מאד מאד גברים
והרבה נשים
גם הם בצרה הזו.
אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.
ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.
מצויין שאת רוצה עזרה.
יהי ה' בעזרך.
אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.
בהצלחה אחות יקרה.
את שופטת את עצמך מאד לחומרה.
אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.
זה לא.
זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.
בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.
אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.
בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.
מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️
קודם כל חיבוק ענק ענק.
ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה
היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.
וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)
אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה
את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.
זה לא בית משפט.
זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.
כמה דברים
1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.
2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.
3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?
לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.
אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.
אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.
חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.
דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.
העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.
ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!
ההורים של בעלי משתלטים עלינו, עושים מניפולציות ומנסים לגרום לסכסוך בינינו. מסתבר שכך בעלי חי את חייו, לא נוח לו אבל הוא לגמרי נאלם מול אביו בעיקר. אנחנו מחפשים מטפל זוגי מקצועי ממש, שידריך אותנו איך לעשות את הגבול להוריו ולשמור על הבית שלנו.
הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.
שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.
פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.
אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.
על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות
ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏
אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..
רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.
תורני
עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית
לא צפון.
חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...
אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.
יש לכן רעיונות?
אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)
אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️
מכיר כמה מהם
ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות
יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...
ויש יישובים 'ותיקים' יותר...
זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...
ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️
זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.
גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.
המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].
מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.
כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:
פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.
פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.
וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.
בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.
בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.
אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?
איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?
תמונה מתוך AI לשם המחשה
שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.
התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.
גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.
במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.
אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות
בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.
כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.
זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.
אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.
איך הילדים שלך מסופרים?
היום לא שואלים.
אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים
ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית
אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.
הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)
כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.
היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ
יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)
יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה
זה לא זרם דתי קלאסי
זה יותר מסורתי +
אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות
זה לגמרי גיל ההתבגרות
אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה
אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת
לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם
אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו
אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא
אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים
אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....
אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?
שאסור להקיף פאת הראש
משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.
אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.
(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)
יש לנו ילדה מתוקה אוטוטו בת 3
עם הזמן מבינה שאין לי כוונה לרשום אותה לגן 3 בשנה הבאה, לא מתחברת לאיך שמתנהל עולם החינוך לגיל הרך וגם חווה את הסיפור הזה כבייביסיטר מסובסד והמוני
אממה- אנחנו לא בחברה שבטית וכל הילדים שנה הבאה כן יירשמו לגן, עכשיו יש לה חבר'ה איתה בחינוך ביתי.. שנה הבאה לא
חולמת לייצר קבוצה כזו של משפחות רק לא מכירה מספיק, איפה אני מוצאת אנשים כאלו? אצלנו אין אף אחד
את יכולה להתחיל משם,יש שם גם משפחות דתיות.
בהצלחה!
זה דיי חלום שלי שמכל מיני סיבות לא יכולות להתגשם