ואחר כך אוליאולי אם יהיו בנות אז גם מפגש ציור ואז סופסופ הביתה בשמחה רבה
בעע. אבל היה כיף.חלילית אלט(והיי נפגשנו! שזה בהחלט מאורע ראוי לציון 
)
חלילית אלט
*בננית*לצערי לא.
אני בכלל לא בירושלים בזמן הקרוב 
אני עם הפסיכי שלי
חלילית אלט
*בננית*חח אולי
בהצלחה גם לך
וחלילית - הלוואי! מקווה שיהיה לי זמן לנשום
האנגלית שלי ברצפה 
אבל אולי את
כמו הירח. ~תות~אחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
