כ"ב שבט זה הכינוס של השליחות, ובאמת יש הרבה בנות שם, אבל שום דבר בעולם לא ישתווה לתשרי... התוועדויות עם רבנים מכל העולם, תפילות בחיות, שמחת בית השואבה, חגים וזה... 

הנקודה היא לא להתעלם מהבעיה ולברוח ולטוס בזמן אחר, אלא לפתור אותה וכן להנות ממה שיש.

לכל אחד יש את הנקודת מבט שלו..

שבחרוים עומדים צפופים ומנסים להרים את הראש לנסות לתפוס כיוון אויר  של מזגן, זה לא אומר שהם מסתכלים לכיוון עזרת נשים  - שאין מה לראות חוץ מחלון שחור..

שמחת בית השואבה יש הפרדה ראויה

וללכת על קינגסטון גם גם בכ"ב שבט ובכל תאריך חסידי שהרחוב מלא..

לא אומר שהכל מדויק אבל יש כמה נקודות מבט לכל דבר.

הפתרון זה להתייעץ עם משפיעה ולהשתדל להיות הכי בסדר שאפשר.

וליסוע מתי שנראה הכי נח ובטוח..

ויש מלא קבוצות של בנות בחנוכה. יש גם גברים, בשונה מכב' שבט שהם צריכים להתחבא... אבל זה עדיין זמן מדהים בשביל בנות.

יש עוד מליון דברים. למה נתפסת דווקא לזה?

שיער פזור וכו'...

(הועלה מהטלפון)

ברור שצריך להתלבש צנוע! וברור שכל אחת שמתלבשת בצורה כזו אנשים רואים אותה כזורמת... 

אני מדברת בכללי. מנקודת מבט של בת, זה לא נעים.

ותודה שהבהרתם את הקטע של העזרת נשים אין לי אחים שטסו לשם אי פעם אז אין לי דרך לדעת מה הולך שם חוץ ממה שאני רואה, וסיפורי זוועות של בנות (בנות הם עם מגזים).

בנות שהולכות למנהטן וטיימס סקוואר זה בדרך כלל בנות שלא אכפת להן להתנגש בבנים. בלי להכליל, אבל לרוב.

אני לא יודעת למה יש לי בראש שבנים זה עם חייתי ומפחיד אבל ככה הראש שלי עובד משום מה, ולכן כל פעם שבן מסתכל עלי או אלי זה מפחיד אותי. ובקינגסטון ממש אבל ממש צפוף ללכת, בעיקר בערבי חג ושבת.

אני יודעת שזו בעיה ואני עובדת על זה.

לא יודעת אם יש בעיה בלראות עולם אבל בנות באמת חסידיות לא יוצאות מקראון הייטס בכלל. רק למבצעים אולי.

עד שהבנתי איזו שטות זו.

אני עולה 2 מדרגות מעל ואני יכולה להסתכל בסידור, להשתחוות בשמונה עשרה ולחשוב על כמה מילים בתפילה...

סתם הייתי חלק מעדר....

לפני ג' תמוז אנשים נדחפו כדי לראות את הרבי. עכשיו אני במקום של הרבי, מתפללת ב770, אבל למטה מה שרואים זה באמת בחורים... מה חסידי בלהדחף לראות אותם?

כשעליתי כמה מדרגות גיליתי שגם שם יש הרבה מאוד בנות חסידיות ומיוחדות. בסגנון אחר. 

בתשרי הראשון שכנעו אותי שזה מה שהכי חשוב... כי ככה אפשר באמת להתפלל עם הרבי... שטויות.

איך אפשר להתפלל עמידה כשאת מתחילה בחדר ראשון וכשאת גומרת את בחדר שלישי?

אבל כן לזכות בזיווג הגון..

שמעתי שזו אחלה תצפית

יש סיפור ממש חמוד על הטבחית הזקנה של הישיבה שבשבת היתה מחלקת אוכל לחלק מהבחורים ולחלק היתה אומרת שנגמר.

אז כששאלו אותה למה היא עושה אתזה היא ענתה שהיא עומדת בשורה הראשונה, ורואה מי מגיע מאוחר, מי מגיע מוקדם, מי מפהק כל התפילה וכו'...

ואם הולכים לצלול צריכים לסתום את האף

נפלו גם דברים רציניים יותר

הדחיפות והצפיפות מורידים קצת מהאף של הנפש הבהמית כאני מגיעה למטרה קדושה ומה לעשות שהמטרה כרוכה בצפיפות, אז אני לא נבהלת מזה ולא עושה מזה עסק, כי הרוחניות העיקר.

אבל היא אפשר להפוך משהו שאני לא נותנת לו להפריע לעיקר.

מה הקטע? למה לעמוד בצפיפות לא אנושית שאי אפשר לראות בה מילה בסידור או לחשוב שנייה בתפילה אם 3 סנטימטר אחורה אני יכולה להתפלל כמו שצריך?

במקרה הזה אני אומרת, לעזאזל הרוחניות, התפילה וזה. אני יהיה מהשפיציות בשורה הראשונה.

בנות לא חושבות על זה ככה, הן לא שמות לב. אבל אין מה לעשות בשורה הזו!

שמישהו שהתלונן על הדחיפות אז דחפו אותו בכוונה.

ובכל מקרה בענינינו, המטרה זה להיות קדימה וקרובים כמה שיותר .

כלאחד מבטא את זה בצורה אחרת

נכון שלא צריך לעשות מזה עיקר.

אבל מי שלא מבטא את זה אלא נשאר בצד לא יבטא את זה בשום צורה

כשיש 10 מטר וקבוצה שלמה מחליטה להצטופף על 2 מטר מתוכם ולהשאיר 8 מטר פנוי זה... 

זה עדר, זה מצחיק, זה לקחת שטות ולהפוך אותה לעניין חסידי ועכשיו אם מישהי אומרת אחרת אז היא כנראה לא תבטא את זה בשום צורה... נו באמת...

כשעזבתי את העדר הזה גילית מאחורה בנות שמתפללות בכוונה, לומדות שיחות, נכנסות לחדר של הרבי ביראת קודש, ועומדו באוהל ברטט ובזיע. (ובזי"ע )

אה, וגם בנות משיחסטיות מצוינות שגם הצליחו להבין שלא ה20 סנטימטר האלה יקשרו אותן לרבי, אלא תפילה אמיתית. 

מדברת על זמנים שבהם באמת אי אפשר להתפרס על עוד מקום... כמו יוה"כ.

אני אישית מתפללת בחדר שני או בקינגסטון. אבל בתשרי הראשון שלי הייתי בחדר ראשון כל הזמן, ועד שלא קלטתי כמו שאת אומרת, איזה שטות זו- עמדתי בדביקות (תרתי משמע) בשורה הראשונה.

קיצער, לקחת בפרופורציה... 

את טסה השנה?

ביום כיפור אין מנוס מדחיפות, אז שמים את הגוף בצד. וכמו שכתבת, מחפשים מעט שפיות בתוך זה כדי להתפלל ולצום..

לתשרי השנה לא.

בשנה האחרונה הייתי פעמיים ב"ה.. בחנוכה ובג' תמוז...

מה יהיה שנה הבאה? ה' גדול...

אמריקאיות ישראליות וצרפתיות.

כל אחת עם הסיפורים שלה.

(בלי לפגוע באף אחד)

וכו וכו

אי אפשר לתקן את העולם

צריך לנסות לדעת ולהבין את המציאות

ולנסות להסביר אותה ולהנות ממנה

מישהו התלונן שהביאו לו מכות בהתוועדות ויש דחיפות וזה... והיה בטוח שהרבי יסכים איתו

הרבי אמר לו שלהשתפשף בין חסידים זו מעלה, וזה מנקה את הגשמיות...

כמובן שאם זה מפריע להתפלל אין קטע. אבל בהתוועדות שמח"ת למשל, כשזה לא תפילה וכן מצטופפים, לדעת שיש עניין.

זו צפיפות. ואז יש בזה מעלה עצומה

אצל הבנות אין ממש נשים חשובות שבאות לתשרי כי הרוב שליחות שנשארות בבית ואחר כך טסות לכנס השליחות. אבל פוגשים הרבה בנות מכל הארץ וברור שזה מאחד ומעצים

לכל הדעות זה מקום קדוש.

בלי להכנס מה זה מבטא אצל כאו"א

והצניעות שם בקושי עומדת בסטנדרט של צניעות נוסח ארה"ב..

ושבנו שם כבר עזרת נשים מסודרת ששם אני יושבת להתכונן ולהתפלל וכו לפני הכניסה. יש עוד מה לשפר ביום יום.

באים להתפלל וחוזרים... אז זה פחות מפריע כי אומרים, נתפלל זריז ונלך... זה לא כמו במקומות אחרים שמבלים שם ימים ושבועות.

ויש שכן מבלים שם הרבה, ולדעתי כן מפריע להם, ובאמת אין לי מושג למה מי שאחראי על המקום לא עושה משהו... 

ואנשים דיברו

האחראי על המקום כבר שיפר הרבה.

יש עוד מה לשפר

אני אישית מגיעה לקצת. אבל טוב לשמוע שמסדרים שם!

ובכללי בזמן האחרון כל נושא הצניעות בחב"ד משתפר. סופסוף

עזרת הנשים בטענט הראשון זו תוספת שאני נהנית ממנה כבר כמה שנים.

ואי שם בתחילת שנות הסמך נדחקנו בערב ראש השנה גברים ונשים...

היום בכל התאריכים העמוסים- ערב ר"ה, י' שבט, ג' תמוז ועוד התור מסודר. נכנסים בקבוצות נפרדות.

יש עוד מה לשפר. ברור. 

אבל תוצאות יש, גם אןם הן חלקיות בלבד

ולשנות ראש אמריקאי ולהסביר לו מה זה צניעות הרבה יותר קשה..

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.