יש פוסקים שאומרים שמותר לגלות 2 ס"מ בקדמת הראש,ועל זה מסתמכים..אני מניח.

על הרגל על כבר שנינו פה רבות שהמשנ"ב פסק שברך ומטה מותר.

ועכשיו אומר את דעתי.

תראה,צניעות אצל אישה זה חלק סופר משמעותי בעבודת השם.

ויש דברים שראוי להחמיר בהם.

כמובן שיהיה מי שיביא את הפסיקות שאף אחד לא סומך עליהם על מנת להתיר כיסויי ראש שלא מניחים את הדעת,וזאת בעיניי לא שיטה.

כי אם למשל 80% מהפוסקים בסברה מסויימת ,ורק פוסק אחד הביא דעה שצריך גם לבדוק באיזה מציאות פסקו אותה ,אז בוודאי שלא סומכים על זה.

אני חושב שכל מי שרציני בעבודת השם שלו מבין שיש דברים שצריך להחמיר בהם,פשוט שזה כך.

ואפילו עמוק יותר,תחשוב כמה נחת רוח זה עושה להשם שבת ישראל הולכת בצניעות.

ותראה איך אנשים עושים מסירות נפש היום בשביל להצליח בתחומים כאלה ואחרים בחיים.

ואנחנו?בנים של השם.

לא מן הראוי שנעשה מסירות נפש?בוודאי שיש פה הרבה כאלה שעושים (: זכותם תגן עלינו.

בעניין החרדים,אני לא יודע יש הרבה עם גרביונים דקים ומתחת 40 דנייר.

אבל ראוי להקפיד בזה ולכן יש הרבה שהולכים כך.

אבל אני לא חושב שזה צריך להעסיק אותנו בתור ציבור..

מה שצריך להעסיק אותנו זה איפה אני בעבודת השם האישית שלי.

לומר שבנות מחפפות,ולא דנתי אותם אם הם הולכות שלא בדרך ההלכה, או כן.

אני בוודאי לא שופט אף אחד,או אחת וזה ממש לא תפקידי.

גם לא אמרתי שמי שהולכת על פי המשנה ברורה היא לא בסדר.

בוודאי שהיא בסדר,פשוט הסברתי לפותח הפוסט שיש דברים שנכון להחמיר בהם בהתאם לשאלה שלו.

בנוסף,הסברתי שיש סברות בהלכה שלא הולכים על פיהם.

כי אנשים שקוראים פה,בוודאי נכנס להם לתודעה מה עיקר הדין ומה לא,ואיך בסדר ללכת ואיך לא בסדר ללכת.

ואם מישהו בא ומביא סברה שלא הולכים על פיה,נמצא שאנשים למדים מזה הלכה שהיא לא נפסקה.

ונוצר מצב שאדם שטועה,חושב שהוא צודק..ולכן הדגשתי את העניין הזה.

כי יש כללים בפסיקת הלכה.

למשל,יחיד ורבים,הלכה כרבים.

אבל,אם הרבים היה במקום שהיה כורח לפסוק כך לא הולכים כמותם.

ואם נשמע מדבריי שמישהי שהולכת על פי המשנה ברורה היא לא בסדר,אז אני חוזר בי.

אני בכלל חושבת שאם זה הדרישה ממנו- אני מתכוונת למינימום לא להידורים... אז נכון, זה קשה ונקבל על זה שכר, ואפילו המווון שכר, ובהחלט מגיעה הערכה. אבל- מה זה הגישה הזו 'תגידו תודה שאנחנו עושות את זה'? נגיד תודה שבכלל ה' החזיר לנו את הנשמה הבוקר ושהוא ממשיך להנשים אותנו ולפחות נעשה את המינימום הזה מתוך שמחה והכרת הטוב לאבא!

אני אומרת את זה מתוך זה שהצניעות קשה לי והייתי במקום הזה, ושיניתי גישה ועדיין עובדת על זה...

סתם ככה- מניסיון, כשמעבירים את הניסיון למעל המינימום הרבה יותר קל לעשות את המינימום, וכשנופלים בד"כ לא מגיעים לחוסר בהלכה הבסיסית.

הוא מהציבור שלכם ושואל שאלה אז אתה עם הפיוז הקצר שלך ישר מתנפל על החרדים? השק איגרוף שלך!

שבגלל גאון אחד שכותב משהו שלא מתאים לך אתה יורד על ציבור שלם שלא עשה לך כלום. אתה ממש לא מחזיר לו באותו מטבע בכך שאתה משמיץ ציבור שבכלל לא קשור אליו. משום מה חשבתי שאתה יורד חכם, חבל שלא.

והטענה האווילית שיש לך חברים חרדים לא מורידה מהחוצפה של ההשמצה שלך

שכיוון שאינך מבין ציניות אסביר שגאון הכוונה בלשון סגי נהור.

בשביל מה הדיון הזה טוב?

תפתח ספרי הלכה ותראה מה מותר ומה אסור.

למה לא כולם מקיימים את ההלכה? - מה זה קשור לציבור ספציפי?! רוב העם היושב בציון לא מקיים הלכה.

למה אנשים מקילים בדברים מסוימים? כי כך הם חושבים שצריך לנהוג/קשה להם/אחר.

אין צורך ללכלך. מיותר לחלוטין.

ככלל זה תלוי מאוד גם במנהג המקום

(נ.ב. אני נגד ההשוואות האלו אבל הציבור החרדי (כציבור) בזה הוא די פרוץ. הולכים על גדת יחד יחיד של המ"ב בנוגע לשוק, הבגדים צמוגים ומיועדים להבלטה, הרבה תכשיטים)

יש לנו מה ללמוד מהחרדים, ולחרדים יש מה ללמוד ממנו... 

אנחנו לא צריכים לבדוק במה החרדים לא טובים- מה ששנוא עליך... פשוט לראות מה אנחנו צריכים לשפר ולעבוד על זה.

אני בטוח שרוב הבנות כאן לבושות בהתאם להלכה ושרוב הבנים כאן לא יצאו עם בחורה שלא לבושה צנוע

אם יש שאלה על ההכלה בציבור לדברים מסויימים וכו - יש דרך לשאול

כתוב שקול, שיער ושוק באישה - ערווה.

עכשיו- שוק- מדאורייתא, וקול ושער מדרבנן(הוסמכו לשוק).

וצריך גם לדעת באיזה שיעור תיקנו.

ההגדרה טפח באישה ערווה מגדירה בדיוק מה מה הגדר המינימלי של שיער או שוק.

לכן אם יש פחות מטפח שיער גלוי, זה מותר, לפי לא מעט פוסקים.

כיסוי שיער חלקי(שיש בו יותר מטפח גלוי)- אני לא חושב שיש מי שטוען שזה לכתחילה וכשר לגמרי...

שוק- מה זה שוק? חלק מהפוסקים אומרים ברך ומעלה, חלק ברך ומטה- לפי המשנ"ב, ברך ומעלה,

ועליו סומכות בנות ישראל שהולכות עד אחרי הברך ובלי גרביים(שכן, החלק שמתחת לברך לא הוזכר)

בעניין טפח- טפח ממקום שרגילה לכסות או שרגילות בנות המקום לכסות, ולכן מתחת לברך שהרגילות

היא לא לכסות בא"י(בטח כרגע) אין צד של טפח.

על מה סומכות הבנות שהולכות לא לפי ההלכה? זה כמו לשאול על מה סומכים אנשים שאומרים לשון הרע-

מי שהולך שלא לפי ההלכה מתוך מודעות לזה- עושה את זה בגלל יצר הרע וקושי לקיים את ההלכה.

לרוב הוא לא טוען שככה צריך לכתחילה.

בקיצור- מי שהולכת עם שיער מקדימה בחוץ וחצאית אחרי הברך בלי גרביים היא מספיק לפי ההלכה למשנ"ב,

שמספיק גדול בשביל להגדיר.

וגם אם היה יפה שאנשים יקפידו יותר- זו החלטה שלהם ועבודה שלהם שאין לנו זכות להיכנס אליה.

ללכת לבית דין רבני זה שיקולים של דת (וגם חוסר ציונות), זה לדעתי פחות קשור בבנאדם לחברו..

אין ספק שבדברים רבים החרדים עולים עלינו, אך בנאדם לחבירו זה לא אחד מהם

ואני אפרט-

כמו שאם אני אוכל גמבה אתה לא יכול לקבע לפי זה שאני אוכל בריא, כי אולי הסיבה לזה שאני אוכל

זה שטעים לי? ואולי אני נמשך לאוכל אדום? ואולי אני עני וגמבה זה הדבר הכי זול כרגע?

אז נכון שמצוות דינים היא מצווה של בין אדם לחבירו, אבל היא כוללת בתוכה עוד הרבה נושאים,

כלומר-אם מישהו הולך לדין תורה לא נוכל לקבוע לפי המעשה הבודד הזה מה מניע אותו,

כי אולי הוא רוצה לחסוך בכסף? ואולי הוא פשוט נגד המדינה וממילא נגד מערכת המשפט?

ואולי החברה שסביבו מאלצת אותו ללכת דווקא לדין תורה?

ונכון שמצוות דינים זאת מצווה שתלויים בה עוד הרבה מצוות, אבל אני לא בטוח שמי שהולך

לדין תורה מקיים גם את המצוות שמסביב..

http://woland.ph.biu.ac.il/?download=882

שווה קריאה!יכול בהחלט לענות לך השאלה...

שהוא ביסס את הטענות שלו די טוב,ככה שהייתי ממליץ להתייחס לטענה ולא לבטל את זה בגלל אי הסכמה או דעותיו בנושאים אחרים.

כמובן שאפשר(ורצוי!)לברר כל מקור/טענה , לא לקבל את הדברים כנתינתם בסיני.

עסקתי רבות בנושא ההלכתי הזה בעבר, וה' אנה לידי גם את המאמר הזה.

אמנם הוא חשף בפניי כמה מקורות מעניינים בדיני צניעות, אבל פרשנותו ודעותיו מחוץ לקונצנזוס ההלכתי, וחלקן אבסורדיות, עד ששאלתי את עצמי האם הוא 'באמת' מאמין במה שהוא כתב??

מן הראוי שתביא גם את מאמר התגובה שנכתב על מאמר זה (באותו גליון), שסותר הרבה מדבריו בטוב טעם.

רבנים נוספים כתבו נגד דעותיו ב"המעין", בגיליון האחרון שיצא.

אקדמות כט, הרב שמואל אריאל

20160826015528.pdf

ותגובת פרופסור נדב 20160826015807.pdf 

המעין תשרי תשע"ו, הרב יהושע ענבל

20160826015630.pdf

ותגובת פרופסור נדב 20160826015915.pdf

הרב ענבל הגיב לגם תגובה זו שם.

מחמת העייפות אפרוש לישון עכשיו...

בעניין פסק המשנה ברורה, הלא הוא בעל החפץ חיים הקדוש, זכותו תגן עלינו, כדאי מאוד לעיין בקישור הנ"ל http://www.ateret4u.com/online/f_01943.html#HtmpReportNum0036_L2 ב"פרק ד' - האם ישנם חולקים בדבר" ולהבין כי המ"ב לא חולק על דברי שאר הפוסקים, הסוברים כי השוק נמצא בין כף הרגל לברך, אלא רק מביא דעה המתייחסת לעניין, ואף היא לא מתירה. וכן מובא כראיה כי בפסקיו התייחס ל'שוק' כחלק התחתון של הרגל.

ואולי נודה בענווה שלא הבנו כראוי את דברי המשנה ברורה, כי הרי מובן וברור לכולנו כי אשתו ובנותיו של המ"ב הקדוש, לא הלכו בשוק גלוי.

וכן, ישנה משנה מפורשת במסכת אוהלות שמונה את עצמות האדם: "שלושין בפיסת הרגל, ששה בכל אצבע, עשרה בקרסל, שנים בשוק, חמשה בארכובה (ברך), אחד בירך "(אהלות א ח). אם כן, ברור ששוק הוא תחת הברך, גם לפי הסדר, וגם בגלל שכולל שתי עצמות.

בנוסף, הגר"מ אליהו זצ"ל וכן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל הקפידו שבנות ישראל תלכנה עם גרביים, ונתנו מקום להקל אך ורק אם החצאית מגיעה עד הקרסול.

נכון, זו לא ראיה. ישנן ראיות מדויקות ומבוררות בקישור המצורף. זו רק עוד זווית התבוננות מעמיקה יותר בעניין. כי הרי אם אשתו ובנותיו של המ"ב בעצמו לא חשפו את שוקן, נכון לומר כי אולי ההיתר דורש עיון נוסף. בדיוק כפי שנכתב בתגובתך. זו הייתה כוונתי.

ומדוע אמרת שעדיף לא להחמיר בכך?

הרי רוב פוסקי כל הדורות לא ראו בעניין החמרה כלל וכלל, אלא עיקר הדין. ולא ראו שום מקום להתיר.

וכי למה לא ללמד זכות על בנות ישראל? ו"בזכות נשים צדקניות".

יהי רצון שנזכה ליראת שמיים אמתית.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥