אני יודע שחוגגים את ההילולא של הרבי. 

נראה לי מוזר מאד שאנשים חושבים שהוא עדיין חי, כשיש עדויות שראו שהוא נפטר ושקברו אותו! 

אז איפה הוא עכשיו? במערה מתחת לקבר?

מזמן הכניסה של עם ישראל לארץ ישראל

ואנחנו יודעים שזה כיסוי שנראה כירידה  אבלבידיעה שממנה תהיה עליה הכי גדולה.

כל אחד מציין את זה בצורה זו או אחרת ,עם אותה כוונה ותקווה לגילוי הסופי.

לא כל דבר מבינים אבל (מנסים לפחות להיות)מאמינים

ומאז פועל באופן נעלה הרבה יותר,

ללא מגבלות הגוף.

גם אלה שטוענים שהוא עדיין מסתובב בגוף גשמי מודים שהוא לא כאחד מאיתנו

<רציני>

אני כשלעצמי סבור שאין פחיתות כבוד בכך לומר שהוא נפטר,

כמו שבעת הרועים ושאר צדיקי עולם.

אבל מילא

אלא בגלל פרשנות מסוימת בדברים של הרבי

אני כשלעצמי ממש לא מסכימה עם הפרשנות הזו

אבל מילא

הגישה של חסידות חב"ד זה התייחסות לדברים הפנימיים והרוחניים ולא רק מה שקורה לעיני בשר.

למשל בעניין ארץ ישראל, יש סיפור שאדמו"ר הצמח צדק אמר לחסיד שרצה לעלות לארץ ישראל "עשה כאן ארץ ישראל", ובמילים אחרות ארץ ישראל זה דרגה רוחנית בעבודת ה' שאותה צריך לטפח ולדאוג לישובה.

זה לא אומר שהוא מחק את מצות ישוב ארץ ישראל - אבל כל אחד עם תורתו וגישתו שמשפיעה על מבט הראיה.

בנוגע לג' תמוז החב"די הראשון בשנת תרפ"ז, בו שלחו את האדמור הקודם לגלות בערבות קזחסטן במקום לחסל אתו ביריה, הרבי הסביר שזה בעצם תחילת הגאולה שהיתה בגלוי בי"ב-י"ג תמוז.

כמו כן בנוגע לאירוע ג' תמוז תשנ"ד, הרבי אמר אין ספור שיחות בנוגע לתהליכים שהיו בשנים קודם לכן ובהתאם לכך ,כל חסיד הבין אחרת מה שקרה אז והיחס שלו בהתאם.

לכן ג' תמוז קשה להבין אותו בעיניים לא חב"דיות ואף אחד לא מצפה שמישהו שלא חסיד ולא חי את הגישה החסידית יבין זאת.

מצפים לכבד..

בדיוק כמו שיש למשל כמה גישות בציבור הדת"ל שבעיניים חב"דיות זה חשש כרת וכפירה בה' (הר הבית ומדינת ישראל)

לא מנסים להבין 

לא מנסים לזלזל.

פושט לא עושים ולא מחנכים כך..

אלעד ציין שמבחינתו להגיד על בן אדם שהוא נפטר זו לא פחיתות כבוד.

אני ציינתי שהמשיחסטים לא טוענים שהרבי חי בגשמיות בגלל שזו פחיתות כבוד לומר אחרת, אלא שלדעתם זו האמת מתוך שיחות של הרבי.

אז אתה מנסה לומר שחוץ מהצורה שבה הם מבינים את דברי הרבי, זה שחבד מתייחסת גם לדברים רוחניים זו הסיבה לכך שהם מתעקשים שהרבי חי גם בגשמיות ולא רק ברוחניות?

לא הבנתי את ההיגיון.

חוץ מזה, כתבת שבחבד מתייחסים לדברים פנימיים ורוחניים ולא רק למה שנראה לעיני בשר. לא הבנתי... רוחניות זה מה שלא רואים וגשמיות זה מה שכן? אני אמנם לא מסכימה עם ההגדרה העולה מדבריך, אבל אם זו ההגדרה אז שוב נוצר פרדוקס בדבריך.... כי זה אומר שאם לא רואים את הרבי אז היא אפשר לומר שהוא חי בגשמיות... כי גשמיות זה מה שרואים.

מאז ומעולם חסידים ידעו שרבי זה איש רוחני שאינו ככל בשר ודם.

ולכן חייו ה'גשמיים' אינם כחיים הגשמיים של כל בשר ודם (ולא חסר דוגמאות בפועל שראו את זה)

וגם 'הסתלקות' של רבי זה דבר שאינו כםטירה של בשר ודם (כפי שהיו כמה רביים שהם טבלו בעצמם אחרי הטהרה).

לכן הדיון על רבי זה לפי הפרשנות של השיחות והמאמרים של הרביים ובהסתכלות חסידית.

כל ניסיון הבנה בשכל ששל מי שלא חי ולמד חסידות לא יגיע לשום מקום הגיוני.

וספציפית בנוגע לג' תמוז - בכל צורה שחסידים מסבירים את זה זה לא יובן בכל מקרה למי שלא חסיד.

(להמשיך את ההנהגה ב770 כפי היה,להתפלל באוהל, להכניס פ"נ באגרות או כל ספר של הרבי וכו' - שיש על זה התיחסויות מפורשות של הרבי - השאלות על זה יהיו מאותו מקום ולאו דווקא שתירוץ זה או אחר יתרץ לשואל - זה השאלה מגיעה ממקום של ניסיון להבין לא להאמין)

שלמשיחסטים יש סיבה אחרת לחשוב שהרבי חי בגשמיות מעבר לשיחות של הרבי?

כי אני כתבתי שלדעתי זו הסיבה שהם חושבים ככה.

נסה שנייה לא להסביר למה מי שלא למד חסידות לא יבין. אני למדתי קצת. נולדתי בחבד.

מהי הסיבה שהם חושבים שהרבי חי שהיא לא שיחות של הרבי או פרשנות לטקסט תורני אחר?

ואגב, יש כאן בכלל נטייה בפורום לסגור הרבה דיונים במי שלא חבדניק לא יבין. 

למה אם ככה הפורום הזה פתוח? אפשר לסגור אותו רק לחבדניקים.

לפעמים יש באמת דברים שקשה למי שגדל בהשקפה אחרת להבין ואפשר לציין את זה אבל נראה לי שקצת נסחפנו כאן עם זה.

יש נושאים מסוימים(סעודה שלישית,שינה בסוכה,ג' תמוז) שמניסיון העבר חבל לפתוח עליהם דיון סרק.

אם בגלל שזה נושא שרק עם ראיה חסידית אפשר להביו או להכיל אותו.

אם בגלל שבלי לפתוח ספרים וללמוד את הנושא זה דיון סרק.

כך או כך הדיון בנושאים האלו נסחפים להתנגחויות מיותרות.

יש דברים שצריך להבין שאי אפשר להבין.

ולהסכים עם הזולת למרות שהדעה שלו שונה - כל זמן שהיא מבוססת תורנית .

מסכימה שיש נושאים כאלו שיש אנשים שבאים רק בשביל להתנגח. אבל במקרה הזה לא היה שום ניגוח, התייחסות עניינית. זה לא הפך כאן לשרשור של נגד וכו.

אלעד כתב משהו שנשמע ממנו סיבה לחשיבה של המשיחסטים. אני כתבתי סיבה אחרת. אתה מסכים עם הסיבה. אז מה העניין להכנס לזה שלא מבינים...?

כשזה מישהו שבא להתנגח אפשר פשוט לומר לו שהוא בא להתנגח..

ואם הוא לא בא להתנגח, אז כן אפשר לדעתי להסביר את ההסתכלות. השואל לא חייב להסכים, אבל אם הוא לא בא להתנגח, הוא יכול להבין שיש עוד הסתכלות.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.